מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
"חותרים לשפיות חברתית-כלכלית" – חופש העיתונות והדעה – איך אנו יכולים לתרום לשמירתם
בשלטון ניאו- ליבראלי, התקשורת נשלטת על-ידי בעלי-הון המייצרים תקשורת מסחרית. כדי לשמור על חופש הביטוי וערכי-הדמוקרטיה חשוב שהציבור יתמוך בעיתונות חופשית ובלתי-תלויה. על תפקידה של עיתונות חופשית בדמוקרטיה בספר: "חותרים לשפיות חברתית-כלכלית"
מאת: און ארד
איך אנו יכולים לתרום לשמירה על חופש העיתונות והדעה
אנו חיים במדינה המאפשרת חופש ביטוי ודוגלת בתקשורת חופשית. זוהי זכות גדולה שנפלה בחיקנו, הרי זכות זו אינה נחלתם של האזרחים ברוב המדינות. לעיתונות שני תפקידים עיקריים: מעקב אחר האנשים והגופים המחזיקים בעמדות מפתח בסקטור הציבורי והעסקי – זהו תפקידה כ"כלב השמירה" של חברה דמוקרטית. בנוסף התקשורת צריכה לספק מידע מהימן ומבחר דעות בנושאים חברתיים ופוליטיים. בהיעדר עיתונות חופשית ומגוונת אנו מקבלים רק מידע מסולף ונתונים למניפולציה קלה כעדר עיוור.
אין זה אומר שצריך להלל את התקשורת בת ימינו. בעיקרה היא רודפת סנסציות וכותרות צעקניות. עיתונאים הם ככל האדם – שיקולי יוקרה ואגו נפוצים בקרבם לא פחות מאשר למשל בין פוליטיקאים. זאת בדיוק הסיבה שמשטר דמוקרטי מחייב בקרה ואיזון של מרכזי הכוח השונים.
לשליטה על אמצעי התקשורת יש תמיד משמעות גדולה. בשידור הציבורי, פוליטיקאים משפיעים על המסרים המשודרים בעיקר על ידי מינוי הבכירים בארגונים. משטרים דמוקרטיים יוצרים מנגנונים המגבילים השפעה שלילית זאת, כדי שהשידור הציבורי ישמש כלי להעברת מידע אמין והצגת מכלול של דעות.
לעומת זאת התקשורת המסחרית קיימת כדי ליצור רווחים לבעליה ולקדם את האינטרסים שלהם. תפקידה הראשוני לשמש כלי יעיל לפרסומת מסחרית בעלות המינימלית והשגת חשיפה מרבית. בכלי תקשורת פרטיים נעשה שימוש בכותרות צעקניות ובסיקורים סנסציוניים המושכים את תשומת הלב של הציבור. הבעלים הפרטיים של כלי התקשורת יכולים להשתמש בערוצי התקשורת שבשליטתם לקידום אג'נדות שלהם: לעידוד תפיסת עולם קפיטליסטית ותרבות צריכה, למניעת ביקורת על אינטרסים עסקיים שלהם ולקידומם העצמי (באיטליה לדוגמה, טייקון התקשורת ברלוסקוני הצליח להגיע לרשות הממשלה ולהחזיק בתפקיד במשך שנים ארוכות).
בישראל הקטנה היה מספר אמצעי התקשורת מצומצם יחסית מאז ומתמיד, וכעת המצב מטריד במיוחד. בשנים האחרונות חוללו האינטרנט והרשתות החברתיות מהפכה ענקית בזמינותו של מידע המתקבל בחינם. הדבר הוביל לירידה תלולה בתפוצת העיתונים המודפסים ופגעה מאוד ביכולת לממן עבודה עיתונאית ראויה לשמה. אילוצי תקציב גוררים קיצוצי משרות של עיתונאים ודיווח רדוד. בכל העולם נסגרים עיתונים בזה אחר זה. העיתונים ששורדים, בין אם מודפסים ובין אם מקוונים, תלויים לחלוטין במימון הסקטור העסקי. הולך וגובר השימוש בטכניקת הסוואת פרסומת כתכנים עיתונאיים.
אולם החופש שלנו תלוי בחופש העיתונות והמידע. כל אחד מאיתנו מרוויח מעצם קיומה של עיתונות מגוונת ובלתי תלויה; תחקירים וחשיפות תורמים לחופש שלנו גם כאשר איננו קוראים אותם בעצמנו. אז איך שומרים על חופש העיתונות בעידן התקשורת המסחרית וערוצי האינטרנט החינמיים?
תקשורת חופשית לא יכולה להתקיים בחינם, מישהו צריך לשלם בעבור עבודה עיתונאית מקצועית, והאינטרס שלנו האזרחים הוא שלא יהיו אלו בעלי ההון. לכן צריך להיות חשוב לכולנו שמספר המינויים בתשלום של כלל העיתונות – המודפסת והאלקטרונית כאחת – שוב יעלה. עלינו לחולל מפנה מחשבתי ולחזור להיות מוכנים לשלם בעבור עיתונות ובעבור מידע. כמו שאנו רואים את השירות הצבאי כזכות להגן על מדינה יהודית חופשית, כך עלינו לראות את התמיכה בתקשורת בלתי תלויה כזכות להגן על ההישג הגדול של חופש הביטוי בישראל. לכן אני קורא לכל אחד לעשות מנוי בתשלום לעיתון המועדף עליו, בגרסה מודפסת או אלקטרונית, ללא קשר לתדירות שבה הוא קורא אותו. הוצאה זאת חשובה מאוד, ותורמת משמעותית לאיכות החיים של כולנו, יותר מרוב המוצרים שאנו קונים לעצמנו ולבני משפחתנו.
הדברים לקוחים מתוך הפרקים הדנים בנושא תקשורת חופשית בספר שראה אור באוקטובר 2016: "חותרים לשפיות חברתית-כלכלית – מדריך מעשי לאזרח המתוסכל " הניתן להורדה כאן בשלמותו בחינם (ללא כל צורך בהרשמה).
תגיות: און ארד, דמוקרטיה, חופש הביטוי, חותרים לשפיות חברתית-כלכלית, ניאו ליברליזם, תקשורת
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
24 בנובמבר, 2016 בשעה 10:12
כמה מילים על המחבר
עיינתי בספר והוא נראה מעניין מאוד וחשוב. רציתי לבקש מדליה לכתוב כמה מילים על המחבר. גם במקרה זה וגם בדרך כלל. אם אפשר שורה על הרקע (הרקורד) של הכותב. גם בראש המאמרים כאן ב'עבודה שחורה' וגם בהקדמה לספר המעניין המצורף תודה, אמיר