חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

על סוציאל-דמוקרטיה, קואופרציה, שוויון וערבות הדדית – ראיון עם עמית פרידמן מזרחי

נושאים עלו ברשת, ראיון החודש ב 31.10.16 1:24

המערכת הכלכלית הקיבוצית, שהיא גוף חזק יותר מהמערכת הפוליטית של התנועה, צריכה לתפוס את עצמה כגורם המחולל שינוי סוציאל דמוקרטי במדינה. ראיון עם  עמית פרידמן מזרחי, חבר קיבוץ פלך ומנהל קואופרטיב "בטוח ביחד"

מראיין: עזרא דלומי

במסגרת סדרת הראיונות עם מחנכים ופעילים סוציאל-דמוקרטים, מראיין עזרא דלומי את עמית פרידמן מזרחי. ראיון רביעי בסדרה

עמית פרידמן-מזרחי (34, נשוי +1) ) הוא בן יד מרדכי וחבר בקיבוץ פלך. בעבודתו הוא מנהל קואופרטיב "בטוח יחד" של מאבטחים וחובשים לטיולים המונה כ-40 חברים ועובדים, בעיקר מהצפון, אבל לא רק מהצפון. חצי מחברי הקואופרטיב באים עם  רקע של תנועות נוער ו"תעודת זהות" ערכית, חצי הם אנשים שחיפשו עבודה בתחום, והגיעו מצורך בפרנסה, פחות מתוך מחשבה רעיונית.

על דרכו לפלך מספר עמית: "הייתי בגרעין של השומר הצעיר בצוות משימה. נשרתי מקורס טיס והיו לי יומיים להחליט אם ללכת לקצונה בחיל באוויר, לא כטייס, או לחזור לגרעין. החלטתי לחזור לגרעין למרות הפיתוי שיש בקצונה אצל 'הכחולים'. לבסוף בחרתי בעשייה חברתית." עמית הוא בוגר תכנית חכמה ובעל תואר שני במנהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת חיפה.

***

בפלך יש היום 70 חברים ומועמדים ו-50 ילדים. ב-2003 היו שם עשרה חברים בלבד. היום, כל מי שנמצא בקיבוץ הוא חבר. פלך הוא "קיבוץ שזורי",  חבריו נחלקים לכמה קבוצות לפי רמת השיתוף בתוכן. יש קבוצות שמקיימות שיתוף חברתי כלכלי מלא, יש שמסתפקות בשיתוף חברתי. בשיוך הבתים בחר הקיבוץ בחלופת האגודה. היום מקימים סופסוף את בתי הקבע כשכל קבוצה מחליטה איך ייראו בתיה:  "ייתכן שוני בגודל הדירות בהתאם ליכולת של כל קבוצה אבל לא תהיה ראוותנות, יש מסגרת שלא חורגים ממנה", מסביר עמית, ומוסיף כי "המימון יכול להיות משותף או פרטי כשהקיבוץ מסייע."

בפלך גם מתוכננת הרחבה ובקיבוץ מבקשים להתאימה לאופיו המיוחד – ללא מאפייני יוקרה ועושר צעקני, כך או כך, התב"ע של פלך מגבילה את זה.

עמית: "למשל היינו רוצים לקבל לכאן הורים של ילדים שמתחנכים בבית ספר לבעלי צרכים מיוחדים בישוב כישורית הסמוך. איננו רוצים שאנשים יבואו לכאן רק משיקולי נדל"ן. אנחנו רוצים הרחבה שמניעיה הם קהילתיים, שיהיו מאפיינים דומים לקיבוץ ולהרחבה."

"שריטה" שיתופית

בשנה האחרונה עמית מנהל את קואופרטיב "בטוח יחד" – קואופרטיב של מאבטחים וחובשים, שנותנים יחד שירותים לטיולים של בתי ספר ומערכות חינוך. על הקואופרטיב הוא מספר: "זאת עבודה לצעירים לתקופת חיים מסוימת, או עבודה חלקית להשלמת הכנסה. זה לא תחום של שכר גבוה, אלא של תנאי עבודה משופרים. מרוויחים קצת יותר ממה שמציע השוק ויש זכויות סוציאליות. ספציפית, בתחום שלנו אין קביעות."

בעצם ההתארגנות שלכם, אתם מתחרים עם עובדי קבלן ואף מדירים אותם

"זאת תמיד דילמה. הייתי רוצה ליצור איזה תווך בין העסקה ישירה לקבלנית. על  הדרך, בזה שאנחנו  עובדים באבטחה עם חברה צעירים, נעשית גם עבודה חינוכית. אנשים נחשפים לכוחה של ההתארגנות. הם יוצאים אח"כ לשוק העבודה עם "שריטה" של דרישת זכויות ורעיון על איך השוק צריך להיראות. הם רוצים להיות שותפים במקום העבודה, לא שכירי יום ולא עובדי קבלן. התפנית הזאת שאנשים מקבלים במהלך עבודתם אצלנו, מרגשת אותי מאוד."

במה לוקה השמאל בישראל

"אחד הכשלים של השמאל בארץ הוא חוסר היכולת לחבר בין הצד הכלכלי לפוליטי. נתניהו עושה זאת  בהצלחה מרשימה. הוא יוצר סדר יום מדיני, בדרך כלל רווי באיומים. כך, הבחירות מוכרעות תמיד על  הנושא המדיני. הפוליטיקה הכלכלית נותרת בצד הדרך. ברגע שיוצרים זיקה חזקה בין השתיים קשה להפריד בין ימין  מדיני לימין כלכלי – שזה ישראל ביתנו, הבית היהודי והליכוד.

יש מעטים  שחושבים ימין מדינית, אך עושים הפרדה בין זה לבין הכלכלה ומתנגדים לפערים: זה קיים  בחלקים של הציונות הדתית, אצל אורלי לוי, אצל חלק מהחרדים.

הכלל הוא שמזהירים מפני המצב הביטחוני ואז עושים מה שרוצים  בזירה הכלכלית. למרבה הצער, נוצר זיהוי בין  סוציאליזם לבין אליטיזם ואשכנזיות. זה לא סתם שאחרי הרבה שנים בשלטון הימין עדיין מציג את עצמו כאנטי אליטה. זה משמר את הקיטוב וגורם לאנשים מאור עקיבא, שמכירים את הווילה של ביבי בקיסריה ויודעים שהוא הולך נגד העניים, להמשיך להצביע בשבילו."

איך מפצחים את זה?

"אנחנו חייבים לשבור את החיבור הזה, הפוליטיקה של השמאל מוכרחה לעשות אאוטינג. צריך לדבר עם הציבור. לפגוש להפגיש, לערבב ולהתערבב –  לצאת מהסגירות. אם השמאל הקלאסי סגור בתוך מה שנתפס כאליטה אשכנזית, יש לזה מחיר פוליטי. נחוצה עשייה יומיומית  בקרב הציבור.

הבחירה שלי להקים קואופרטיב של מאבטחים היא המקום שבו אני עושה את זה – אני מביא את הרעיון של שכר שווה וערבות הדדית אל תוך מגזר חברתי. התאגדויות עובדים, הקמת ועדים ושאר התארגנויות הן חלק מן הסיפור הזה. כמובן יש להוסיף לכך עשייה פוליטית. אחד התוצרים המשמעותיים של מחאת 2011 הוא מחנה משמעותי שקם בתוך מפלגת העבודה. אני מקווה שזה ימשיך להתקדם לאן שהוא. לרשימת העבודה נכנסו הרבה אנשים בעלי אג'נדה חברתית. היום,  בניגוד לעבר, יש תקשורת כלכלית שמצביעה על כשלי השיטה הנאו ליברלית ועל הפערים שהיא מייצרת. יש מספיק ביקורת, אבל אין המרה של זה לעשייה חברתית-פוליטית."

זה המבוא הכלכלה, טמבל

"בשביל לשנות דברים, צריך גם לתפוס עמדות בפקידות הגבוהה של המדינה, גם במקום הזה מייצרים  מציאות," אומר עמית, כשאני שואל אותו מאיפה מתחילים לשנות. לדבריו, "זה מקום שניתן להשפיע בו על אף  שזאת לא הזירה הפוליטית. צריך ללמוד כלכלה ועסקים כדי להוביל את המשק לכיוון סוציאל דמוקרטי. למשל,  התנועה הקיבוצית ניצבת היום מול מתקפה חמורה בעניין המיסוי והקרקעות. לפקידי האוצר יש יד חשובה בזה. לו היו  שם אנשים בעלי תפיסה סוציאל דמוקרטית, זה לא היה נראה כך. היום  זה מכה בנו."

מלימודי כלכלה ועסקים בארץ, לא נעשים סוציאל דמוקרטים

"נכון, בתיה"ס לכלכלה בארץ עדיין עושים  אינדוקטרינציה לשיטה כלכלית אחת, למרות שיש עוד שיטות.

הדבר הכי נורא שחוויתי בלימודי התואר שלי בכלכלה זה המבחנים שבהם היה צריך לתת תשובה אחת מספרית מדויקת, כאשר ישנן הרבה תשובות. לא מלמדים סדרי עדיפויות. יש  רק דרך אחת ותשובה אחת. את זה לומדים אלפי סטודנטים לכלכלה ועוד אלפים מתחומים אחרים שלומדים מבוא לכלכלה –  תלמידי  מנהל  עסקים, מנהל ציבורי ועוד. מלמדים על  עקומות היצע וביקוש המתכנסות לשיווי משקל, בלי ללמד מה גורם לשוק להתנהל כפי שהוא מתנהל, מה משפיע על יצירת העקומה. מה שלומדים שזה שהשוק יודע ליצור שיווי משקל. ככה לומדת שכבה עצומה של תלמידים. אלפי מעצבי מדיניות לומדים אותן. בקורס מבוא למשפטים, שגם בו למדתי, לא נכנסנו לעומק באף תחום. למדנו דברים כלליים מכמה נקודות מבט, כדי להכיר את השדה לפרטיו, לא היינו 'תוכים' של דרך אחת.

ההנחות של קורס מבוא לכלכלה בדבר בחירות רציונליות של הצרכן כבר הופרכו וניתנו על כך פרסי נובל, ואצלנו עדיין מלמדים את ההנחות הללו. חוויתי את כל זה כסטודנט. אני שמח שהיום קמו סופסוף אנשים שמערערים על התפיסה הזאת. ישנם פעילים בעלי השקפה שונה שנכנסו להוראת הכלכלה ולפעילות כלכלית, יש כיסים של חשיבה אחרת ויש גם פרופסורים שכופרים בדת הקיימת."

מילה לתנועה הקיבוצית

"בשביל להתקיים לאורך זמן, על התנועה הקיבוצית לעצב את דרכה מחדש. בשני העשורים האחרונים היא עשתה שינוי זהותי עצום כלפי פנים, של המשך קיום ערבות הדדית, ללא שוויון. רוב הקיבוצים  החליטו לבטל את המערכת שוויונית, אך לשמור על הוגנות וערבות הדדית – להיות חברה שטוב לחיות בה. זה היה תהליך כואב שנעשה באופן מרשים. חשבו שבלי שוויון אין קיבוץ, ומתברר שיש. מה שלא נעשה, הוא עיצוב התפקיד שלנו כלפי החברה הסובבת.

כל עוד הזהות של התנועה הקיבוצית תהיה עם הפנים לתוכה, היא תישאר תקועה היכן שהיא. עליה  לצאת החוצה בהרבה זירות. לחרוג מגדר הקיבוץ בחינוך,  בחברה בפוליטיקה. חייבים לצאת מהגדר.

בפלך יש עמותה העוסקת בעניינים חברתיים. זהו חלק מתחום הפעילות של המזכיר ומרכז המשק, דבר שהוא בליבת הקיבוץ. זה לא עניין של כמה משוגעים לדבר. כך צריך להיות בכלל הקיבוצים.

לקיבוצים יש מערכת  כלכלית עצומה. עליהם לקחת דוגמא ממודלים של שיתוף עובדים שקיימים בעולם. מתנועה שמיישרת קו עם הקפיטליזם הקיים עליה להפוך למובילת הקו האחר: לאמץ את המודלים הסקנדינביים של שיתוף עובדים בדירקטוריונים וברווחים. העובדים צריכים להיות שותפים של הקיבוצים. זה דורש ויתורים ושינוי באופן החשיבה. עיסוקי בקואופרציה מחדד אצלי מאוד את ההבנה שאדם שהוא אחראי לעסק שלו, מתנהל אחרת. הוא לא ידרוש דברים שעלולים להביא להתפרקות העסק.

המערכת הכלכלית הקיבוצית, שהיא גוף חזק יותר מהמערכת הפוליטית של התנועה, צריכה לתפוס את עצמה כגורם המחולל שינוי במדינה.

בנקודה הקטנה שלי – אני מנסה לקיים את הרעיונות האלה דרך קואופרטיב בטוח יחד.  אנחנו מגייסים עובדים שחלקם בני קיבוצים וחלקם לא והם לומדים מה חשיבותו של התאגדות וסולידריות. אני מזמין בני קיבוצים שרוצים לאבטח טיולים להתנסות בהתארגנות הקואופרטיבית שלנו. וכמובן מזמין את כל מי שמוציא טיולים – להזמין דרכנו אבטחה ורפואה."

פורסם לראשונה ב"הזמן הירוק"

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

2 תגובות

  1. פוקסי :

    תודה על הפוסט והריאיון המענין , אלא שהמוצג או התפיסה בדבר העדר קוהרנטיות בין ימין כלכלי וגיאופוליטי , לבין שמאל כלכלי וגיאופוליטי , אין להם כלל על מה לסמוך .

    המרואיין ( כמו רבים ) מניח שיש פיצול לכאורה או העדר קוהרנטיות בין תפיסה גיאופוליטית לכלכלית , ואין זה כך , כלל וכלל . להיות ימין גיאופוליטי , זה בעיקרון להיות ימין כלכלי , ולהיות שמאל גיאופוליטי , זה גם להיות שמאל כלכלי . ולכן , לא פלא שסוציאליזם , מזוהה עם אליטיות אשכנזית לכאורה .

    האבחנה המהותית והפילוסופית בין ימין לשמאל ( האולטרא מודרני ) הינה זו : שהשמאל נוטה לראות באדם תכלית או התכלית גופא , בעוד , הימין נוטה לראות באדם , אמצעי , לתכליות גדולות ממנו , ולרוב " מעוננות " ( מלשון עננים , כגון : אדמה , קדושה , דגל , אלוהים , לאום וכדומה …. ) .

    אותה האבחנה , תקפה גם לגבי הכלכלה . גם הימין , וגם השמאל , בעיקרון , בעד : עשיית עושר , צמיחה , קידמה טכנולוגית וכדומה … אלא מאיי :
    השמאל גורס , שאין להקריב קורבנות אדם בדרך , ויש לפרוס רשתות מגן למנוע זאת , ואילו הימין גורס : שהקורבנות , הינם כורח , מגונה , אבל כורח . אם השמאל מסרב לקורבנות , הוא שם האדם כתכלית ולא אמצעי , שהרי אם האדם הינו התכלית גופא , אזי , אין להשלים עם היותו קורבן . ואם נוטים לראות כפי הימין , באדם אמצעי , קל יותר יהא להשלים עם היותו של אדם קורבן , והכל , גם בתחום הכלכלי כמובן .

    המחשה פשוטה ביותר , ממש מחיי היום יום המשפטיים / עסקיים , הנה , סעיף 6 לחוק החברות , תשנ"ט 1999 , כך מצטט :

    6. (א)(1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:

    (א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
    (ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה,

    עד כאן הציטוט :

    מה מורה אותנו הסעיף :

    שככלל , לבעל חברה , בעל מניה , אין ליחס חוב באופן אישי , אלא לחברה עצמה . החריג לכלל , כאשר הייתה הונאה , או עוולה מסוג שהוא , זדון ועוד …אבל הכלל בעיקרון , הינו זה , שאין ליחס לבעלים באופן אישי , חוב כושל של חברה ( ידוע בלשון הכלל כ – חברה בע"מ וכו… ) .

    והרי כך בדיוק , השמאל מתרעם תדיר על : מינופים , הסדרי חוב , בעלי חברות , טייקונים , שמחזיקים הון עתק אישי , יאכטות , בתים ונכסים וכדומה , אבל : " ים " קורבנות : נושים , הציבור הרחב , עובדים שנעשקים וכדומה כאשר החברה נופלת , כתוצאה מניהול פזיז , עושק , נצלני , אינטרסנטי לכאורה , והכל , מתוך תפיסה , שלא ישלמו אישית על הדבר .

    השמאל , לא יסכין עם כך בעיקרון ( תלוי גם מי בדיוק בשמאל , ובמינון או העוצמה ) והימין , יטה הרבה יותר להסכין עם כך .

    לכן , לא מועיל בעיקרון לשמאל , לדבר לליבו של הימין הנעשק כלכלית לכאורה , זאת הואיל , ואותו הציבור , מחפץ לב בעיקרון , שם עצמו כאמצעי , למען תכליות גדולות ממנו :

    כך בגיאופוליטיקה , כך גם בכלכלה , ובעיקר , בשביל הגיאופוליטיקה . ולכן , זה לא רק ביבי !! זה טבוע בציבור , טבוע באדם ! שהרי , המרואיין גורס שביבי מבלבל המוח ומתעתע בקטע המדיני וממסך את הענין הכלכלי !! אבל , הבלבול מוח עובד !! וכי למה ? בדיוק בגין המפורט לעי"ל .

    תודה

  2. פוקסי :

    רק להבהרה , הימין כמצויין בתגובתי לעי"ל , טוען , שקורבנות כל הדרך למעלה , לצמיחה ולעושר , הינם כורח , מגונה , אבל כורח . למה מגונה , ברור !!אבל :

    כורח , בגלל שאף יזם , לא יקח סיכונים עסקיים ויהיה סיזיפי , באם ישלם מכיסו הפרטי את הנפילה ( מה שממילא לא יכול היה תדיר , על הנייר אפילו ) .

    ואם כך , החברה עצמה , הציבור , לא יהנו מפירות יוזמתו העסקית . פירות בדמותם של : צמיחה , תעסוקה , אמצאות , חידושים , גז בים התיכון , וכדומה ….

    תודה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.