מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
אונסקו, הרקע להחלטת אונסקו והקמפיין השקרי נגדה
מה באמת כתוב במסמך של אונסקו? ההחלטה קוראת לחזור לניהול האתר לפי "הססטוס קוו שהיה נהוג לפני שנת 2000". אין בה דבר שאומר, במפורש או במשתמע, שלעם ישראל יש או אין קשר להר הבית. ודאי שאין בה דבר לגבי הקשר של יהודים לאתרים הקדושים בירושלים. למעשה, ההיפך – ההחלטה מאשררת את חשיבות העיר העתיקה לשלוש הדתות
מאת: אמנון פורטוגלי
נוסח הצעת ההחלטה של אונסקו בעניין הר-הבית
להלן נוסח ההצעה בתרגום חופשי לעברית. הנוסח לא הוצג בשום אמצעי תקשורת הגמוני בישראל, אבל תגובה אחת קצרה ומוטה פורסמה: החלטת אונסקו שוללת את זיקת העם היהודי לכותל המערבי. נוסח ההצעה חושף אמת אחרת: הנוסח מאשר את חשיבותה של ירושלים העתיקה וחומותיה לשלוש הדתות (סעיף 3 פה). להלן הנוסח המפורט המעיד שהמציאות יותר מורכבת תרגם: אמנון פורטוגלי
אלא שהרעיון הזה חי וקיים ויש לו סימוכין פומביים. הרעיון שישראל פועלת לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית, ולהרוס בעתיד את מתחם אל-אקצה, מסגד אל אקצה וכיפת הסלע, אינו שקרי. להיפך שרים בממשלת ישראל וחברי כנסת בליכוד ובבית היהודי מקדמים רעיון זה.
יום אח"כ, בערוץ 10, שודר המגזין 'הר הבית בידינו' על הנסיונות הישראליים להפר את הסטטוס קוו בהר הבית. הפוך ממה שנטען במאמר במעריב. אלא שהכתבה בערוץ 10, עם כל חשיבותה, גילתה טפח וכיסתה טפחיים.
זריקת האבנים ובקבוקי התבערה בירושלים לא באה 'פתאום'. הבעייה הנוכחית בירושליים נובעת כמובן מהרבה סיבות שהעיקרית בהן, להערכתי, היא החשש של הערבים המוסלמים לגורלו ולעתידו של מתחם מסגד אל-אקצה. המתחם הנקרא בערבית "אל-חַרַם אל-קֻדְסי א-שַריף" – המתחם הקדוש הירושלמי, ובו נמצאים גם מבנה כיפת הסלע, אתרי תפילה ומבני דת מוסלמיים אחרים. מסגד אל אקצה עצמו הוא האתר הקדוש השלישי בחשיבותו למוסלמים בכל העולם, החל במתונים שבמתונים בהם ועד הקיצוניים שבמוסלמים.
שאול אריאלי תאר זאת בצורה מעולה לפני שנתיים, בנובמבר 2014, במאמר "החשש הפלסטיני להר הבית כבר לא הזוי" (הקישור למאמר בפייסבוק)
ניר חסון נותן תמונת מצב עדכנית: " קציני המשטרה בעיר יכולים להעיד כיצד בתוך שעה מרגע שחבר או חברת כנסת הודיעו על הצעת חוק חדשה בנושא או על ביקור נוסף בהר, החלו הפגנות אלימות בהר הבית. חקירות הפיגועים בשנתיים האחרונות העלו כי כמעט בכולם היתה ההגנה על אלאקצא המניע הראשון במעלה של המפגעים. בצוואה שצילם לפני שיצא לפיגוע ביום ראשון שעבר בירושלים הסביר המפגע את מניעיו. "ביום הדין ישאלו אותנו מה עשינו בשביל אלאקצא", הוא אמר. בדומה לכמעט כל אחד אחר ממבצעי פיגועי הדקירה, הדריסה והירי בעיר בשנתיים האחרונות, גם הוא הונע על ידי החשש מפני הפגיעה במסגדים או מפני שינוי הסטטוס קוו בהר הבית – שלא מאפשר תפילת יהודים במקום, אלא רק ביקור – ועל ידי צורך עמוק להגן על אלאקצא.".
הטענה כי היהודים מבקשים להרוס את מתחם ומסגד אל-אקצה ולהקים על חורבותיו את בית מקדשם נראתה הזויה ומופרכת עד לפני מספר שנים. ממשלות ישראל נמנעו משינוי בסטטוס־קוו על הר הבית גם אחרי המלחמה ב–1967, והצהירו ושמרו על מעמדם האקסטריטוריאלי של המקומות הקדושים. אלא שהיום טענה כזאת נתפשת כמתקבלת על הדעת בשל המדיניות המתלהמת, הלוקה בעיוורון מדיני, של ממשלות נתניהו. בעשור האחרון נושא הר הבית זז מהשוליים הסהרוריים למרכז העיסוק הציבורי של הציבור הדתי־לאומי בישראל והאיום על אל־אקצה נראה ממשי.לעיניים ערביות וגם לישראלים מהשורה.
דומה כי נתניהו, בנט, אורי אריאל, מירי רגב וחבריהם לא למדו דבר על רגישותו ונפיצותו של הר הבית. המקום הזה משמש דבק המלכד את החברה הפלסטינית על פלגיה, ואת העולם המוסלמי כולו. הוא מניע גם אנשים שאינם קשורים לארגון כלשהו לבצע פיגועים כמו הפיגועים האחרונים בירושלים, בשטחים ובישראל. הגידול הדרמטי בהיקף הביקורים של יהודים בהר הבית, כולל חברי כנסת ושרים; ההכרזות של אישי ציבור שיש לאפשר תפילה של יהודים בהר הבית ואף להקים מחדש את בית המקדש; ההחמרה בהגבלות על כניסתם של מתפללים מוסלמים ואף סגירת ההר, כל אלה מחזקים אצל הפלסטינים את התחושה כי הריסת מתחם אל-אקצה עומדת להתגשם, ועליהם למנוע זאת. הם יעשו זאת לבדם או בעזרת הארגונים האיסלאמיים המתחזקים, בישראל ומחוצה לה.
הבעייה אינה רק העלייה היומיומית של קיצוניים כמו אורי אריאל וכנופייתו, חסידי תנועת 'נאמני הר הבית' ודומיהם להר הבית. הבעייה היא במטרה המוצהרת שלהם, בתוכנית הגלויה שלהם, להרוס את מסגד אל-אקצה ולבנות במתחם אל-אקצה את בית המקדש השלישי.
מי שלא מאמין, או שאינו רוצה לדעת, מי שאוטם את עיניו לתהליכים המבעבעים בימין הרדיקלי, צריך לבקר באתר האינטרנט החדש, הר הקודש. את האתר השיק השר אורי אריאל, והוא הוקם בשיתוף עמותת "לב האומה". האתר מאפשר סיור ווירטואלי בשבע נקודות על הר הבית , כשבכל נקודה ניתן לערוך סיבוב של 360 מעלות ולקרוא הסברים על האתרים בהקשרם היהודי. על-גבי מפת האתר מסומן שרטוט של בית המקדש, כך שהמבקר בו יכול למקם את עצמו ביחס לבית המקדש. הסיור מונחה על-ידי מדריכים שצולמו באולפן על הר הבית כשהם מסבירים על המסורת היהודית של ההר.
בין ה'מדריכים' נמצאים השר אריאל עצמו, איש המחתרת היהודית יהודה עציון, הבלשן אבשלום קור ואחרים. אדגיש, השר אורי אריאל בקלונו ובעצמו עומד מאחורי אתר שבו מסופר על תכנית להקמת בית מקדש חדש ולהרחבת שטחו של הר הבית, תוך הריסת מתחם אל-אקצה וכיפת הסלע. (בתודה לניר חסון)
בסרטון מערוץ 2 מיוני 2013, לפני כשלש שנים, אורי אריאל, שר הבינוי והשיכון דאז, מספר על תוכנית הבניה הבאה של משרדו בהר הבית – בית המקדש. ואתר רוטר שאינו חשוד באהדה לשמאל הישראלי, מדצמבר 2013: "אורי אריאל, שר הבינוי והשיכון, קורא לבנות את בית המקדש השלישי."
"בית המקדש הראשון נחרב בשנת 586 לפני הספירה, בית המקדש השני נהרס בשנת 70 לספירה, ומאז היהודים מקוננים על חורבן הבית" הוא אמר "עכשיו שישראל היא שוב ארצה של העם היהודי יש מי שקורא לבנות את בית המקדש השלישי".
אחרי כל הדברים והפעילויות האלו, מה הפלא שהמוסלמים בישראל בשטחים ובעולם נזעקים להגן על מתחם אל-אקצה? מה הפלא שאונסקו נזעקים להגן על מה שהוגדר כאתר מורשת עולמית והנמצא ברשימת אתר מורשת עולמית בסיכון?
ההחלטה של אונסקו והקמפיין השקרי נגדה.
כדאי וחשוב לקרוא את ההחלטה של אונסקו. בניגוד לדברי ראש הממשלה שהוביל את הקמפיין השקרי, את הספין הנוכחי שכוון הפעם נגד אונסקו, ההחלטה של אונסקו אינה שוללת את הקשר בין העם היהודי להר הבית, ואינה אומרת שלעם ישראל אין קשר להר הבית ולכותל.
"כשקוראים ברצינות – הודעת אונסק"ו לא רעה לישראל", זו כותרת המאמר של עפר זלצברג, אנליסט בכיר בפרויקט הישראלי-ערבי של קבוצת המשבר הבינלאומי . מה באמת כתוב במסמך של אונסקו?
"במשפט אחד, ההחלטה, שנוסחה על ידי ירדן והרשות הפלסטינית, קוראת לחזור לניהול האתר לפי "הססטוס קוו שהיה נהוג לפני שנת 2000". האם זה טוב? האם זה רע? ומה הוא הסטטוס קוו הזה בכלל? …….אפשר לראות כי כל הצדדים יכולים להרוויח מניהול האתר לפי הסטטוס קוו שהיה נהוג לפני שנת 2000, כפי שההחלטה קוראת לצדדים לעשות. ההסלמה אחרי קריסת שיחות קמפ דייויד והאינתיפאדה השנייה התבטאה גם באתר עצמו, והובילה לניהולו באופן שאינו אופטימלי לכל הצדדים, ושתרם לתכיפות הגבוהה של ההתפרצויות האלימות בו."
כדאי גם לקרוא את מה שכתב ד"ר רועי פלד ב'מאקו': "שיקרו לנו. פשוט שיקרו. לא מאמינים? אתם יכולים לקרוא את ההחלטה ולשפוט בעצמכם. אין בה דבר שאומר, במפורש או במשתמע, שלעם ישראל יש או אין קשר להר הבית. ודאי שאין בה דבר לגבי הקשר של יהודים לאתרים הקדושים בירושלים. למעשה, ההיפך – ההחלטה מאשרת את חשיבות העיר העתיקה לשלוש הדתות. אין בה שום הצהרה על היעדר קשר בין העם היהודי לכותל המערבי….ההחלטה עוסקת בהתנגדות לפעולות שמבצע הכוח השולט בתוך האתר שקדוש (גם) למוסלמים. הכוח השולט זה אנחנו, אם נרצה ואם לא (ורובנו רוצים). למה לא מדובר שם על האינטרסים של העם היהודי במקום? אין שום מקום לעניין הזה בהחלטה. ישראל לא חשודה כפועלת נגד האינטרסים של העם היהודי."
ההחלטה של אונסקו אכן כתובה בשפה עויינת לישראל. שבע מדינות ערב – אלג'יריה, מצרים, לבנון, מרוקו, עומן, קטר וסודן, חתומות על ההחלטה של אונסקו, החלטה חד-צדדית ומקוממת. בכל מקום בהחלטה בו מצויינת ישראל צמוד אליה המונח, 'הכוח הכובש'. ההחלטה מבקשת מישראל, בסעיף 40, להסיר את מערת המכפלה וקבר רחל, שהיא קוראת להם האתרים הפלסטיניים, מרשימת אתרי המורשת הלאומית שלה וקוראת לרשויות הישראליות לפעול בהתאם לבקשה זו, בניגוד לאמור קודם לכן, בסעיף 36 בו מצויינת המוסכמה Conviction של הקהילה הבינלאומית, ששני האתרים הם בעלי משמעות דתית ליהדות, לנצרות ולאיסלאם.
ההחלטה מדברת בסעיף 20 על ההריסות הבלתי-חוקיות של שרידים אומיים, עות'מאנים וממלוכים ומבקשת מישראל להפסיק הריסות כאלו, ולפעול לפי התחייבויותיה על פי הוראות אמנות אונסק"ו. בקריאה ראשונה זה נשמע רע, מקומם, היתכן וישראל הורסת שרידים איסלאמיים, אומיים, עות'מאנים וממלוכים? אבל כאשר קוראים על 'חפירות ההצלה' שעושה עמותת אלע"ד במשך שנים בסילוואן, זה בהחלט יתכן.
אפשר להתמקד באופיו המוסלמי של הר הבית מבלי לשלול את הקשר בין העם היהודי להר הבית. ואכן אף אחד מבין 41 הסעיפים בהחלטה אינו שולל את הקשר בין העם היהודי להר הבית ולכותל. להיפך, כבר בתחילת המסמך, בסעיף 3, ההחלטה 'מאשרת את החשיבות של העיר העתיקה של ירושלים וחומותיה לשלוש הדתות המונותיאיסטיות'.
מספרים לנו כי ההחלטה של אונסק"ו מתעלמת מהקשר של היהדות להר הבית. ואכן ההחלטה לא מזכירה את הקשר של היהודים להר הבית מהסיבה הפשוטה שזה לא נושא ההחלטה או הדיון. וכפי שכותב מואב ורדי, "זה בערך כמו שמישהו ייקח הצעת החלטה שישראל תיזום שתדבר על אלימות הפלסטינים וייזעק שההחלטה לא מזכירה את הקשר ההיסטורי של הפלסטינים לארץ."
מנסחי המסמך הערבים מדגישים, כצפוי, את אופיים המוסלמי של המקומות הקדושים. זו תמונת ראי של מה שאנו עושים מאז הקמת המדינה כאשר מעברתים שמות ערביים של ישובים ומקומות בארץ. (מעניין כמה מאלו שיצאו נגד ההחלטה של אונסקו מכירים, לדוגמה, את עין חוסוב, את ואדי סיאל, את כרנב, את א – סביטא ואת ואדי קצייב).
נתניהו וחבר מרעיו עובדים עלינו ללא בושה והפוליטיקאים והתקשורת משתפים פעולה. כך בונים קמפיין שמטרתו להסתיר את מה שרוצים להסתיר. כך קובעים מה לחשוב. תחילה, מעוותים ומסתירים מידע. מי שמתלוננים השכם והערב על הטיות בתקשורת, מטים בעצמם את העובדות ומסננים מה שלא נוח להם. בהמשך יוצרים אסקלציה מילולית ומייחסים משמעויות חמורות, נרטיבים בשפה מכובסת. ולבסוף, מנסים לגייס את דעת הקהל בארץ ובעולם לטובת פעולה נגדית. כך היה עם איראן, כך כיום עם החלטת אונסקו. אותה שיטה עובדת כעת גם לגבי 'שלום עכשיו','שוברים שתיקה', ועכשיו נגד 'בצלם' לאחר שנציגיהם השתתפו בדיון על הכיבוש באו"ם. (בתודה לפרופ' דן כספי).
אין להאמין לאף מילה של נתניהו ושל שלוחיו, כדאי שנתעורר.
לעיון בנוסח ההצעה בתרגום חופשי לעברית
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
תגיות: אונסקו, אורי-אריאל, בנימין-נתניהו, המקומות הקדושים, הר-הבית, סטטוס קוו, סילואן, סילוואן, עמותת אלע"ד, שאול אריאלי
קישור קבוע
9 תגובות
Email This Post
25 באוקטובר, 2016 בשעה 0:51
זה אכן נכון , שבהחלטת אונסקו , אין ממש ביג דיל , ששולל קשר או קובע עובדות היסטוריות ששוללות קשר בין העם היהודי לבין המקומות הקדושים בירושלים . עיקר ההחלטה בכלל , נוגע לדין הבינלאומי , ולחובות כובש בשטח כבוש , בכל הנוגע לחובות ההתיחסות למקומות קדושים . אין בכך רבותא גדולה !! זה הרי , מה ששמאל ואפילו מרכז בישראל טוענים בגדול , אז מה על מה באמת הפוטש ?
אם כך , הפוטש נמצא בפרספציה שגויה , ושל כל הצדדים למעשה :
ירושלים , אינה שטח כבוש !! ירושלים ,על חלקה המערבי , וחלקה המזרחי , כבר אינה יותר שטח כבוש !! ירושלים אוחדה לה , ונקבע בחוק יסוד : ירושלים בירת ישראל , שהיא שטח ריבוני של מדינת ישראל לכל דבר !! המזרחית , המערבית , כולל שטח כפרי סביב לה , שסופח . ירושלים , מבחינה בינלאומית , משפטית לאומית וכדומה , אינה שטח כבוש !! ( ראה לינק ) .
אלא מאיי :
אם היא אינה שטח כבוש , יש לנו פה בעיה ענקית :
לא כך מתיחסים אליה ישראלים רבים !! ומעל הכל :
לא יעלה על הדעת , שבשטח ריבוני של מדינת ישראל , ובניגוד לזכות יסוד , וחוק , שהוא מעין חוק יסוד , לא יורשו ישראלים להתפלל , או אפילו לבקר באופן ממש חופשי , במקומות קדושים אליבא כולה דעלמא ( ראה לינק) .
לכן , עם כל הכבוד ,הפוסט לא מתאר צידו השני של המטבע , הצד השערורייתי , שהתסיס הימין והעלה את חמתו , וגרם וממשיך לגרום למורת רוח קשה . אנו מדינה ריבונית , ושומא היה על מדינת ישראל , לפני זמן רב , למצוא הסדרים , שיתנו זכות תפילה וביקור חופשיים , גם ליהודים בהר הבית . במקום זה , המשטרה , דיכאה ומדכאת יהודים , משל , צריך היה לבקש רחמי הפריץ . אנו מדינה ריבונית , וכך היה צריך לנהוג , ולשמר שלטון החוק בעוצם יד !! מתפרעים ערבים , לא יכולים להכתיב במדינה ישראלית ריבונית , סדרי תפילה , גישה וכדומה , למקומות קדושים .
לינקים :
חוק יסוד : ירושלים בירת ישראל , קיראו את סעיף 1 , סעיף 3 , וסעיף 5 , ו- 6 , כאן :
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/182_001.htm
ועוד : חוק המקומות הקדושים , סעיף 1 , כאן :
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/P224K1_001.htm
פסק דין , המורה בבית משפט שלום ( התהפך אגב במחוזי , ועורער לעליון ) למדינה , למשטרה , לשלם פיצויים של חצי מליון שקל , ליהודה גליק , פעיל הר הבית , על התעמרות המשטרה בוא , כאשר היה מנסה לשאת תפילות חרישיות ממש בהר הבית , לא יאומן , לקרוא ולא להאמין , הנה :
https://louidefines.files.wordpress.com/2015/03/d7a4d7a1d7a7-d793d799d79f-d791d799d794d79ed7a9-d7a9d79cd795d79d-d799d7a8d795d7a9d79cd799d79d-d7a9d795d7a4d798d7aa-d790d791d799d791d799.pdf
תודה
25 באוקטובר, 2016 בשעה 1:08
הנה עוד המחשה , בפסק דין , לבוקה ומבולקה , ולצד שני של פגיעה , שישראלים לא ממש קולטים הקטע :
התובע כאן בפסק דין להלן ,בימ"ש לתביעות קטנות בירושלים ,תבע המשטרה בעוולת רשלנות . התובע נכנס להר הבית לביקור , עם שני ילדיו , ועם הכניסה , הקיפו אותם , כ- 15 שוטרים , על מנת ללוות אותם ולשמור עליהם . מסביבם התקבצו עשרות נשים מוסלמיות , רעולות פנים , וצעקו לעברם ואיימו עליהם וכדומה מרעין בשין . מבחינת השוטרים , לא ביג דיל כמובן , אדישים , שיגיש תלונה , הם רגילים לדברים כאלה ,והכל מזכיר , בשטח ריבוני של מדינת ישראל , הנה כאן :
https://app.box.com/s/qr5tdl896v37nm5u213hj4mmvik10zfs
תודה
25 באוקטובר, 2016 בשעה 1:55
פוקסי
1. סיפוח ירושלים (החלת הריבונות בחקיקה ישירה) אינם מחייבים את המערכת הבינלאומית מאחר שלא נעשה בדרך של הסכמה הדדית.
2. עקרונית – אתה לא נותן למוסלמי להיכנס לו לכנסיה כדי להתפלל (או בשטחה שמסביב ולא חשוב איפה הכנסיה נמצאת).
3. דווקא ההלכה היהודית* יצרה את הסטטוס קוו – שעליו הוסכם בין ישראל לבין הווקף הירדני מ ב- 1967.
4. ויש גם "מפני דרכי שלום", "תום לב" וכיו"ב.
בעיות כאלה לא נפתרות על קוצו של יוד.
* "הרבנים הראשיים לישראל: מחדשים את איסור העלייה להר הבית
בשל המצב הביטחוני: הרב יצחק יוסף, הרב דוד לאו ונוספים חתמו על גילוי דעת המחדש את פסק ההלכה שניתן לראשונה לאחר מלחמת ששת הימים
אריק בנדר / 22/10/2015 22:09 עודכן בתאריך: 22/10/2015 22:17"
http://www.maariv.co.il/news/Article-504716?utm_source=mivzak&utm_medium=cpc&utm_campaign=start
25 באוקטובר, 2016 בשעה 2:38
משתמש אנונימי מס' 3:
אלא שאתה כותב על הכל , רק לא בקשר לתגובות שלי , לא טענתי שום דבר , בקשר למה שאתה טענת , אני כותב על הא , ואתה על דא :
המערכת הבינלאומית , היא מערכת מפוצלת , כך מטבעה . אין צורך בהכרה של המערכת הבינלאומית גם , או של מדינה אחרת , או של צד ג' , בשביל שתהא זכות קיום אובייקטיבית , למדינה . כך הדבר !! ואם שטח כבוש סופח ( כפי שלא פעם השמאל אגב , מיילל לגבי אחת האופציות לפתרון הבעיה של הכיבוש ביהודה ושומרון ) אזי , כפי בכל העולם ( בעיקרון , אבל לא לישון ) השטח הוא שטח ריבוני , ומדינה לא זקוקה להכרה של צד ג' לשם כך !! ותקצר היריעה כאן , נסתבך פה בלי הכרה … שהרי לפי ההיגיון שלך , מה על השטחים מן 1948 עד 1967 , מה על אלזאס ולורן הגרמנים / צרפתים וכיוצא באלה , לא נגמור .
זה נכון , שרבנים קבעו מה שקבעו לגבי הר הבית וכדומה , מחמת טומאה וטהרה ואללה … אלא , שזה לא קשור לאינדיוידואלים שמבקשים לעלות , להתפלל , או לבקר , ויש גם דיעות או הלכות רבניות , שכן הכשירו הדבר אגב . הרי גם סתם ביקור , כפי בפסק דין בתגובתי השניה , מייצר מהומות אלוהים . איפה שלטון החוק פה ?
אתה כותב על תום לב , אבל , אפשר גם לכתוב על מלחמות מגן , על פעולות איבה שנמשכות . ואם יש אי תום לב בצד הישראלי , זה הרי בגלל אותו פיצול בלתי נתפס :
את ירושלים סיפחו . כולל האזור הכפרי מסביב לה וכולל כמובן העיר המזרחית . את רמה"ג סיפחו . אלא מאי :
שביהודה ושומרון , נמשך משטר צבאי , ולמה דין אחד לא יהא , לירושלים המזרחית , והסובב לה הכפרי , ולשאר יהודה ושומרון , שאף נכבשו כולם ב – 1967 . אז אנו צריכים להחליט ,דיאטה או בטטה !! בוקה ומבולקה , שבעטיה אף אחד לא ממש מבין אותנו בעולם , אף אחד לא מבין האזור הזה . ואפילו כפי שקראת בפוסט , מי שטורח לקרוא החלטת אונסקו , אפילו לא מבין על מה ליבת הענין , לא כל שכן , מי שלא קרא , וניזון מן התקשורת . עיקר ההחלטה , נוגע הרי לחובות כובש כלפי נכבש ,בקשר למקומות קדושים וכדומה …..
ממשלות ישראל לדורותיהן , מומחיות , אשפיות , בגלגול תפוחי אדמה לוהטים הלאה והלאה , down the road …. אחרנו המבול ….
תודה
25 באוקטובר, 2016 בשעה 13:43
פוקסי
על המשפט האחרון, קשה לדעתי שלא להסכים.
ובעניין – "אז אנו צריכים להחליט" – על זה בוכה הנביא כבר עשרות שנים.
למה הכוונה?
על ירושלים ורה"ג החילו ריבונות ישראלית בחקיקה ראשית (ובאופן חד צדדי – ויש לזה מחיר).
לעומת זאת על שטח ישראל עד ה-4 ביוני, למיטב ידיעתי והבנתי, לא הוחלה מעולם הריבונות בחקיקה ראשית, אלא מתוקף החלטות ממשלה תקנות כאלה ואחרות וכיו"ב.
ודווקא על השטח הזה – אין (בינתיים) מחלוקת בינלאומית. אדרבא (למשל החלטה 242 וכל מה שנגרר ממנה במהלך השנים).
השאלה היא מדוע ישראל לא מצליחה להחליט להחיל ריבונות על השטח הזה כפי שהוחלה ברה"ג ובירושלים.
לא מצאתי על כך תשובה בשום מקום – התחמקות שיטתית.
25 באוקטובר, 2016 בשעה 15:44
משתמש אנונימי 5 ,
לא הבנתי על איזה שטח ישראל לא מצליחה להחיל ריבונות . אם אתה מתכוון לשטח של עד 1967 , אז לא באה אכן , איזשהיא הכרזה כוללנית והרמונית . תקנות והחלטות ממשלה , לא קשורות כלל לענין !!
אז אם כך , מזה היה צריך להבין הענין :
השאלה הינה בעיקרה , כיצד אנו מתיחסים לענין . כיצד אנו כישראלים , סובייקטיבית מתיחסים . אם אנחנו , לא הרמונים , קוהרנטים , אסטרטגים , אזי אנו : מזגזגים !! אם אנו מזגזגים , כך קולטים אותנו , וכך מתיחסים אלינו . למה משול הדבר :
נניח שיש לך עסק עם פלוני אלמוני , שטוען טענה או טענות . אבל , הטענות עצמן אינן רק הענין , אלא , שהוא זגזגן , עושה דבר , אומר דבר אחר , נוהג פעם כך , איפה ואיפה וכו… אתה מתרשם לא רק מתקפות הטיעונים , אלא גם מן האישיות , שהיא זגזגנית , הפכפכה , לא אמינה וכדומה ….. וזה יוצר חשד , עויינות וכדומה ….
כך גם אנחנו בעיני העולם :
מחד החלנו ריבונות בירושלים אחרי 1967 , מאידך , בשאר יהודה ושומרון , מחזיקים משטר צבאי . מחזיקים משטר צבאי , גורסים שני מדינות לשני עמים , אבל , ממשיכים ובונים התנחלויות לא מובנות בעיני העולם , בלתי כי אם ….. ברמת הגולן לעומת זאת , גם סיפחנו , אבל , לא ביהודה ושומרון כאמור . מעזה נסוגנו , אבל , בעצם שוב חצי היריון , בגלל המצור וכדומה ….
אלא , שזה חלק מן הענין , שהרי , מה שבין 1948 ל – 1967 , לא זיגזגנו , אלא , עמדנו בחזית אחידה וקוהרנטית . והרי מה ההבדל ?? שניהם נכבשו במלחמת מגן מובהקת ?? ובעבר הרחוק יחסית !!
אנחנו מומחים בחצאי הריונות ….. אין עלינו ….
תודה
26 באוקטובר, 2016 בשעה 1:36
פוקסי,
1. עוד יש וויכוחים על איך פרצה מלחמת יום כיפור (מי ידע, מי שמע, מי אטם אזניו, הקונספציה וכו').
מלחמת 67 כמו חלליה – נשכחה מלב.
המידע שהתפרסם מאז הוא נחלת מעטים בלבד.
החוקרים מדברים בינם לבין עצמם.
הנוסחה המקובלת – איימו עלינו לכלותנו – יצאנו למלחמת מגן, נצחנו.
דא עקא – זה לא הכי מדויק בעולם. וגם אם זו היתה בסופו של דבר מלחמת מגן – אי אפשר בכלל להתחיל ולהשוות אותה ל-48.
ניתן רק דוגמה אחת לסבר את האוזן – המפעל הזה למשחות נעליים בדימונה – לא היה קיים ב- 48…..
2. בעקבות מלחמת 48 נחתמו הסכמי שביתת נשק זמניים. הוקם גוף שישב בז'נווה ועניינו היה לקדם פתרון קבע. (לא אתפלא אם הגוף הזה עדיין קיים רשמית).
והנה אחרי מלחמת 67 – הפלא ופלא – מועצת הביטחון שהחלטותיה מחייבות (בניגוד להחלטות העצרת) מקבלת את החלטה 242 שמתווה מסלול ליישוב הסכסוך האחרון (כך הוא נקרא בהחלטה), והמסלול הזה מכיר בגבולות 67 הזמניים עד אז – כבסיס! ליישוב הסכסוך.
ועדיין מדינת ישראל איננה מחוקקת חוק ריבונות על השטח הזה, בהתאמה ל- 242.
אם אפשר היה לחוקק חד צדדית לגבי רה"ג וירושלים – שנתונות במחלוקת אליבא המערכת הבינלאומית כולה, הרי החלת ריבונות בחקיקה ראשית על השטח של 67, גם אם היתה נעשית חד צדדית היתה עומדת בהתאם להחלטות האו"ם (מ-242 וצפונה).
אבל לא – כאן ישראל דורשת הדדיות, ועד ש…. איננה מחילה את החוק בגדה אבל כדבריך בונה התנחלויות. איננה נחילה ריבונות על השטח הישראלי בחקיקה ראשית אבל עושה את זה על ירושלים ורה"ג.
3. אם מחר אבו-מאזן משיג החלטת מועצת הביטחון על מדינה פלסטינית בגבולות 67 – גם אז ישראל לא תכיר במה שעד 67 נחשב לגבולות זמניים ומ- 67 הופך לבסיס לפתרון הקבע?
האם יש כאן בעיה פוליטית, מדינית – או אולי פסיכיאטרית?
מי יודע.
התגרות באומות העולם – יכול שיבוא ורגע והיא תעבור איזה קו שלא מסומן במפה ונמצא עצמנו בברוך.
אולי אנחנו כבר שם.
במצב זה, אפרופו תגובתך לפוסט של קלינסקי – לא ברור לי בכלל איפה נחצה קו הנאמנות – כי בפרמטרים של דמוקרטיה ונאמנות לכללי המשחק הדמוקרטיים, לא רק לפי הקווים המשפטיים – מה שעושות קבוצות ישראלים בגדה – זו בעיני תציית קווי הנאמנות. כשהם הולכים לשם – "הממשלה שלחה אותם" (כאילו הם מחכים עד שישלחו ולא יוצרים "שליחויות" בשטח) – לכיוון ההוא כשגורמים לאנשים תמימים לעבורבגלל אילוצים כלכליים – זה לא טרנספר..
אבל כשהם נקראים לצאת ע"פ החלטות ממשלה לגיטימיות – זה טרנספר.
המשחק הזה הוא חציית קווים של נאמנות.
דגל שחור של אי חוקיות מתנוסס בעליל מעל מעל מעשי מתנחלים בגדה והם אף פעם לא מובאים לדין. איכשהו הכל נגמר בפשרה. הגורמים הפוליטיים מפחדים מהם.
לכן – אפשר לגרוס בשקט שדווקא הנאמנות למדינת ישראל והחשש לגורלה מחייב אנשים לעשות ככל שיש לאל ידם – כדי להציל.
26 באוקטובר, 2016 בשעה 6:58
אנונימי מס' 7 ,
קודם כל , צריך היית להבין , את קיומה של הנאמנות כערך . כל אדם חייב להסכים עם כך , שנאמנות היא ערך , ערך אנושי ואוניברסלי . יחד עם זה , לא ערך מוחלט כפי שכתבתי , ערך יחסי , אבל , לא לעילא יחסי !! אין חברה אנושית , אין יחסים אנושיים , בלי ערך של נאמנות . אין ויכוח כהוא זה על כך !!
איפה עובר הגבול ? גם כן כתבתי הרי : כאשר , חוסר נאמנות , פורץ כזה גבול , עד אשר , מתכרסם אמון הציבור במערכות , מתכרסם אמון אנשים אחד בשני , נשמטת הקרקע מתחת ליכולת של חברה אנושית , לחיות ביחד , ולקיים ערבות הדדית , וסולידריות חברתית , או קיומה תכל"ס של חברה ומדינה .
אז זה מובן וברור !! לאור הפרמטרים והקביעות האלו , כל אחד , יעשה החשבון , ויחליט בינו לבינו , לגבי אותו מעשה של מנכ"ל בצלם , אני לא ממש נטעתי מסמרות בדבר , השארתי זאת לשיקולו של כל אדם .
מעבר לזה , בקטע הקונקרטי של התנחלויות , יש להבין :
ההתנחלויות , היוו אבן יסוד בתפיסות הביטחון הרשמיות של מדינת ישראל . חוזר ומדגיש , תפיסות ביטחון !! מלפני קום המדינה אפילו ( ראה לינק ) . אז לא דגל שחור ולא אי חוקיות , לא עצפור ולא בטיח ! ואם כך , המתנחלים , היו פיונים , או בשר תותחים , או אמצעי פשוט בידי המדינה , ומדיניותה הרשמית . לכן , אין לגרוס , שחל כאן , איזשהוא היפוך יוצרות , בנאמנות בלתי מוסרית טבועה .
וטרנספר , זה לא ממש !! הכל נעוץ בחוסר הבנה של הקונפיגורציה העובדתית משפטית . ההתגרות , או מצגת ההתגרות , נובעת כפי שכתבתי משיח חרשים , או חוסר הבנה יסודי , כמו מדיניות חסרת קוהרנטיות אסטרטגית , וחסרת הסברה יעילה , קראת בעצמך , חוסר הבנה אפילו של כל צד להחלטה של אונסקו , על מה מדובר בכלל .
לינקים :
ראה תגובותי בפוסט בעבודה שחורה , על עמונה ואלון מורה וכו… כאן :
http://www.blacklabor.org/?p=58422
ראה ונסה להבין ולקלוט , תגובותי בפוסט להלן , אופיניו ג'וריס , בלוג משפטי בינלאומי , שם העלה פרופסור ג'ון קווין הלר , את נושא ההתנחלויות , תקרא שם תגובותי ( תחת השם : el roam ) ואולי תדלה משהו עם ריכוז וזמן ( קצת לא פשוט , עינינים משפטיים , באנגלית גם , לא פשוטה לגמרי , אבל , מה לא מובן , אוכל לעזור …… ) הנה כאן:
http://opiniojuris.org/2015/12/10/moreno-ocampo-needs-a-remedial-criminal-law-course/
נ.ב : כל דבר מירי רגב ? אישה חרוצה , אינטיליגנטית , מסורה לעבודה ציבורית , חלאס , חמאס , נמאס !!
תודה
30 באוקטובר, 2016 בשעה 16:58
כתבה שפורסמה ב-7 במרץ 2016 מעידה שאונסקו אינו ארגון מוקצה בישראל. בימים אלה ראש הממשלה מנסה לעשות לו דה לגיטימציה
"כבוד לנשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ולמרכז פרס לשלום: אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות החליט לחתום על הסכם יוצא דופן לשיתוף פעולה עם מרכז פרס לשלום במסגרתו אונסק"ו יאמץ כמה מהפרוייקטים של מרכז פרס בתחום החינוך לשלום ועידוד לדו קיום בין ישראלים ופלסטינים".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4775311,00.html