חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שוק הגז הטבעי – ביקורת על מחקר של מכון אהרן דוברת בבינתחומי בהרצלייה – חלק שלישי

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 20.10.16 2:38

שלושה חוקרים ממכון אהרן דוברת ז"ל במרכז הבינתחומי בהרצלייה כתבו מחקר בשם "רגולציה של שוק הגז הטבעי". להלן ביקורת על המחקר – חלק שלישי והוא עוסק בכשלי המודל ובכשלי ניתוח המצב הקיים

מאת: אמנון פורטוגלי

שוק הגז הטבעי – ביקורת על מחקר של מכון אהרן דוברת בבינתחומי בהרצלייה – חלק שני

שלושה חוקרים ממכון אהרן דוברת ז"ל במרכז הבינתחומי בהרצלייה כתבו מחקר בשם "רגולציה של שוק הגז הטבעי". להלן ביקורת על המחקר חלק שני. חלק זה מתמקד במודלים שפיתחו החוקרים, בהנחות העומדות בבסיסן והתובנות המתקבלות מהן מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

כשלים אפשריים של המודל (וגישת המודלים הכלכליים), וכשלים בניתוח המצב הקיים

פוזנר וחבריו טוענים ש"מה שחשוב זה האינטואיציה והכיוון האיכותי של המשתנים, ופיתוח שפה לחשוב בה על השאלות. המודל הוא כלי עזר, ניתן להכניס אליו הנחות שונות כדי לבחון כיצד משתנות התוצאות."

זו אמירה חזקה שדורשת הוכחה. האם מודל תיאורטי שמבוסס על הנחות שאינן מתאימות למציאות או על הנחות שגויות יכול לתת לנו אינטואיציה לפעולה בעולם האמיתי?  האם מודל תיאורטי המתעלם מהאופן שבו שוקי גז פועלים ומהתפתחויות בתחום האנרגיה שישנו באופן דרמטי את משק הגז הטבעי בתוך כעשר שנים, יכול לתת לנו אינטואיציה לפעולה בעולם האמיתי?

עקרונית, ברור שבלי הנחות מפשטות אי אפשר לומר הרבה. מצד שני, חשוב מאד להבין שתיתכנה תובנות שגויות וצריך להביא את זה בחשבון.

יתרה מזאת, בעבודה שהוצגה אין  ניתוחי רגישות ואין הצגה של תוצאות המודל כפונקציה של שונות בהנחות.

לפעמים מקבלים תובנות מאד לא רלבנטיות ולא משמעותיות,  בעיקר כאשר התוצאות רגישות לשינויים סבירים בהנחות, לדוגמה בדבר אפשרות ייצוא הגז, שערי ריבית ההיוון.

מה קורה כאשר ההנחות בבסיס המודל שונות בצורה מהותית מהמצב בשטח? במקרה זה המודל 'נשבר', ואינו יכול לתת לנו אינטואיציות ותובנות לגבי המצב הריאלי בשטח.

במקרה שלנו אפשר לזהות שלש הנחות מפורשות וסמויות העומדות בבסיס המודלים של פוזנר וחבריו שאינן תואמות את המציאות:

  • "הגז במאגרים שייך לחברות רבות שכל אחת מהן מחזיקה בכמות קטנה ומתחרה באחרים במכירתה".
  • קיימת פונקצית ביקוש לגז שהיא גמישה ביחס למחיר בתחום הרלוונטי עם תגובה מיידית למחירי הגז.
  • יש אפשרות לייצא גז ללא הגבלה הרלבנטית לישראל.

ההנחה הראשונה אינה מתקיימת במציאות, הגז בישראל אינו בשליטת חברות רבות ואין תחרות בין מפיקי הגז בארץ. פוזנר עצמו כותב זאת: "כרגע יש זוג חברות שותפות שבעצם שולטות בכל המאגרים בארץ, ועל כן יש להן כוח מונופוליסטי ונדרשת רגולציה מסוימת.".  עם זאת, ההנחה הזו, אף שאינה קיימת במציאות, תכליתה, ככל הנראה, לאפשר להגיע למחיר האופטימלי של הגז,  ולכן היא רלבנטית בקונטקסט של העבודה.

ההנחה השנייה, בדבר פונקציית ביקוש שהיא גמישה ביחס למחירי הגז, עם תגובה מיידית למחירי הגז וללא תלות במחירים של מוצרים תחליפיים, היא קריטית למציאת המחיר האופטימלי של הגז. אלא שהנחה זו אינה תואמת את המציאות בישראל, ופוזנר עצמו כותב זאת: "שזה לא מדויק", "מה שלא נכון כל כך במציאות".

גז טבעי אינו מוצר שהביקוש לו גמיש ורגיש למחיר, לבטח לא בתגובה מיידית ולא בטווח הקצר.  הביקוש לגז טבעי בישראל קשיח יחסית, עם תגובה  מצומצמת ואיטית לשינויים במחירי הגז ולשינויים במחירי מוצרים תחליפיים. גם אם מחירי הגז לחברת החשמל ירדו למחצית ממחירם כיום, הביקוש לגז מחברת החשמל יהיה מוגבל על ידי יכולת הייצור של חברת החשמל ויכולתה להמיר תחנות כוח פחמיות לגז, שלא ניתן לבצעה מיידית. לכן כל המודלים במחקר המניחים פונקציית ביקוש גמישה ביחס למחירי הגז עם תגובה מיידית למחירי הגז בישראל אינם רלבנטיים.

ההנחה השלישית,  הסמויה, בדבר האפשרות לייצוא גז מישראל כמעט ללא הגבלה, אינה קיימת במציאות.  אין כיום ובחמש השנים הקרובות (לפחות) אפשרות לייצא גז מישראל בכמויות משמעותיות, ולאורך זמן, ובמחירים שבהם  ניתן יהייה לממן את פיתוח מאגרי הגז החדשים כמו לוויתן, כריש ותנין  (מלבד ירדן  וגם כאן בכמויות קטנות יחסית של 3-2 BCM  לשנה, הנמוכות משמעותית מהכמויות בבסיס המודל).

לכן כל המודלים של פוזנר המניחים ייצוא גז מישראל והשפעתו על המחירים בארץ אינם רלבנטיים.

רגולציה בתחום הגז הטבעי

לדברי החוקרים, "כרגע יש זוג חברות שותפות שבעצם שולטות בכל המאגרים בארץ, ועל כן יש להן כוח מונופוליסטי ונדרשת רגולציה מסוימת. אנחנו מעוניינים בהתערבות שתמקסם את סך הרווחה במשק. אם המונופול יקבע את המחיר הוא יהיה גבוה מדי, ועל כן נדרשת התערבות."

בהמשך: "יתכן גם שיש ניגודי אינטרסים בין חברות הגז לבין המשק בשאלה האם כדאי לייצא, ועל כן צורך ברגולציה גם על נושא זה."

"בשלב הראשון יש למצוא את רגולציית המחיר ורגולציית היצוא שמשיאות את סך רווחת המשק, כלומר הסכום של רווחת הצרכנים, הכנסות הממשלה ורווחי החברות. אם תוצאת הרגולציה האופטימאלית אינה מבחינה חלוקתית מה שאנחנו רוצים – כלומר אם נוצר רווח גדול מדי לבעלי המאגרים, ניתן לתקן זאת על ידי מיסוי."

במילים אחרות, לדעת החוקרים נדרשת רגולציה בתחום הגז הטבעי הן לגבי המחיר והן לגבי ייצוא הגז.

אלא שיש ספק רב אם הניתוח כאן נותן לקובעי הרגולציה כלים שישרתו אותם, כלים להבין איזו רגולציה מתאימה ואיך קובעים את המסים, את המחירים וכו.

עבודה תיאורטית.

המחברים כותבים כי "העבודה הזו היא עבודה תיאורטית. בתחום הזה חסרה תיאוריה". מדוע לא ללמוד ממה שנעשה המדינות אחרות בתחום זה כמו הולנד, בריטניה, נורבגיה?

גז זול ובזבוז גז

פוזנר כותב בהקשר של הבטחון האנרגטי, כי הגבלת הייצוא ע"י ועדת צמח והממשלה כך שיישארו 540BCM למשק המקומי, מציפה את המשק בגז זול, מה שמגדיל את הביקוש ואת השימושים המקומיים ולכן גורם לבזבוז גז ע"י הצרכנים המקומיים ולהפחתת הכמות שנועדה להישאר לעתיד. ובמקום אחר: "אנו גם לא מעונינים במחיר נמוך מדי שיגרום לבזבוז המשאב".

אבל הגבלת הייצוא אינה מציפה את המשק בגז זול.  לפי פרופ' פוזנר עצמו: "המחיר כיום בארץ גבוה מדי."

כמובן שגז במחיר זול מידי עלול לגרום לבזבוז גז. אבל הדיון אינו דיון תיאורטי או דיון ברמה העקרונית אלא ברמה הרלוונטית, במטרה לפתח אינטואיציה בנוגע לפעילות השווקים בעולם הריאלי. בתחומי המחיר עליו מדובר, בסביבות 3  דולר ליחידה, לא יהיה בזבוז, להיפך יהייה שמוש מוגבר לטובת המשק כולו.   

גם לא ברור מה זה בזבוז בתחום הגז הטבעי.  גז אינו עגבניות או מוצר אחר שרוכשים ממנו כמות רבה כשמחירו נמוך ואז זורקים את היתרה שלא נצרכה. כפי שנכתב לעיל, הביקוש לגז טבעי בישראל קשיח יחסית, עם תגובה  מצומצמת ואיטית לשינויים במחירי הגז ולשינויים במחירי מוצרים תחליפיים. גם אם מחירי הגז לחברת החשמל ירדו למחצית ממחירם כיום, הביקוש לגז מחברת החשמל יהיה מוגבל על ידי יכולתה של חברת החשמל להמיר תחנות כוח פחמיות לגז, שלא ניתן לבצעה מיידית, ועל ידי יכולת הייצור של חברת החשמל.

יתרה מזאת, אני חולק על הגישה השגוייה לפיה מחיר נמוך לגז הפך למשהו שלילי. מחיר גז זול הוא חיובי, טוב למשק המקומי. לדוגמה, הוא יאפשר מחיר חשמל זול יותר עם השלכות חיוביות לצרכנים ולתעשייה, גז זול יאפשר את הקמת המפעל לייצור אמוניה בנגב והסרת איום מיכל האמוניה במפרץ חיפה, וכו'.

אדישות מפיקי הגז

המודל מניח שמפיקי הגז אדישים בין מכירת גז כיום במחיר מהוון (נמוך) לבין מכירת גז בעתיד במחיר גבוה יותר.  מוכרי הגז עשויים להיות אדישים, אך המדינה אינה אדישה ואסור שתהייה אדישה למועדי מכירת הגז. צריכת הגז וצרכי הגז תלויים במדיניות הממשלה ובתוכניות הפיתוח במדינה. לדוגמה, כמה גז למכור לירדן, למדינות שכנות אחרות ומתי, מדיניות ייצור החשמל, השבתת תחנות כח פחמיות, שימוש לאנרגיות חלופיות, חישמול הרכבת, שדרוג צי האוטובוסים והמשאיות לשימוש בגז, וכו'.

מתן האפשרות או האישור לתאגידי הגז לקבוע כמה ומתי למכור גז לירדן, או לטורקיה או למצרים,  משמעותו הפרטה של מדיניות החוץ והביטחון של ישראל. האם לזה התכוונו במתווה הגז?

מתווה הגז

פוזנר כותב כי העלויות של עיכוב בפיתוח הגז גבוהות יותר מהעלויות של מתווה שאינו אופטימאלי, ועל כן למרות חסרונותיו עצם קיומו של המתווה שנחתם עם חברות הגז הוא חשוב.

אלא שלא היה כל עיכוב מצד הממשלה בפיתוח מאגר תמר, להיפך ניתנו תמריצים לפיתוח מהיר של תמר שפותח ומספק מאז אפריל 2013 את כל צרכי המדינה והוא מסוגל לעשות זאת בהשקעות סבירות, לפחות עד שנת 25 .  גם לא ברור מה הן כיום העלויות של עיכוב בפיתוח הגז מלוויתן וממאגרים אחרים אם בכלל  יש עלויות כאלו, ואם יש לזה קשר למתווה הגז.  אזכיר שמאגר אפרודיטה בקפריסין השייך לנובל ולדלק שהתגלה ב-2011 עדיין לא פותח.

עלויות ההובלה

פוזנר כותב:

"האינטואיציה של כלכלנים אומרת שמחיר הגז צריך להיות הנט-בק מיצוא: אם אנחנו יכולים לייצא גז לחו"ל ולקבל עליו איזה שהוא מחיר, וישנה עלות הובלה, אז המחיר בארץ צריך להיות המחיר הזה פחות עלות ההובלה. עוד מעט נראה שזה לא כל כך פשוט להבין מהי עלות ההובלה, כיצד יש להעמיס את עלות הקמת התשתיות על יחידות הגז".

בניגוד לדברי פוזנר וחבריו, די פשוט להבין מהי עלות ההובלה, וכיצד יש להעמיס את עלות הקמת התשתיות על יחידות הגז. זה נעשה באופן שוטף בכל מקרה של ייצוא, לדוגמה אשלג, פוספט, וכו'

ניגודי אינטרסים

לפי פוזנר וחבריו: "יתכן גם שיש ניגודי אינטרסים בין חברות הגז לבין המשק בשאלה האם כדאי לייצא,  ועל כן צורך ברגולציה גם על נושא זה."

אלו הן מילים רכות. לא רק  'יתכן' אלא ברור שיש ניגודי אינטרסים בין חברות הגז לבין המשק בשאלה האם כדאי לייצא, ועל כן קיים חוק בנושא והחלטת ממשלה בנושא, ובהחלט יש צורך ברגולציה גם בנושא זה.

שווי לצרכנים אחרים בארץ

אחד השיקולים לשימוש היעיל ביותר בגז הוא שוויו לצרכנים אחרים בארץ. לפי פוזנר "כאשר אני צורך יחידת גז היום אני מוותר על -האפשרות שצרכנים אחרים בארץ ישתמשו בה. למשל, אם חברת החשמל זקוקה לגז יותר מאשר פניציה, המחיר צריך להיות כזה שחברת החשמל כן תקנה ופניציה לא תקנה".

מה זה 'זקוקה לגז יותר מאשר פניציה'?, מה יקרה אז לקונה כמו פניציה?. אם לקונה הגז יש כוח מונופוליסטי כמו לחברת החשמל, ליצרני חשמל פרטיים,  או לחברות ההתפלה, ולא איכפת לקונה כזה לשלם יותר על הגז שכן הוא 'מגלגל' את עליית המחיר לקונים, מה יקרה לקונה כמו פניציה?.

תשתיות

החוקרים כותבים: "עיקר העלויות בתחום הגז הן בהקמת התשתיות. צריך להחליט איך להעמיס אותן נכון על כל יחידה. נניח שמישהו מקים מתקן במיליארד דולר ומייצר מיליארד יחידות. האם העלות היא דולר ליחידה? לא. יהיו יחידות שצריך להטיל עליהן אפס עלות, ויהיו יחידות שצריך להטיל עליהן עלות של שני דולרים. זה לא קבוע על פני הזמן, מכיוון שזה תלוי אילו תשתיות הן במחסור ואילו תשתיות הן בעודף בכל רגע ורגע."

החוקרים ממציאים גלגלים, יש פרקטיקה ברורה וידועה איך להעמיס את עלויות התשתיות על פרוייקטים של משאבים מתכלים.

לסיכום

פרופ' עדי פוזנר, דר' רועי שלם ודר' טל מופקדי ממכון אהרן כתבו עבודה כלכלית תאורטית המניחה הנחות בסיסיות שלא תואמות את המציאות, מתעלמות מהתמונה הגדולה, ויש בה מספר בעיות מהותיות:

  • אין  ניתוחי רגישות ואין הצגה של תוצאות המודל כפונקציה של שונות בהנחות.

לנקודה זו חשיבות רבה בהיות העבודה מבוססת על הנחות שאינן מתאימות למציאות או על הנחות שגויות. כתוצאה מכך עלולים לקבל  תובנות לא רלבנטיות ולא משמעותיות, בעיקר כאשר התוצאות רגישות לשינויים סבירים בהנחות ובפרמטרים, לדוגמה בדבר שערי ריבית ההיוון.

  • אין התייחסות לאופן הפעולה של שוקי הגז.
  • אין בעבודה מודל המנסה לנתח שוק גז מונופוליסטי תוך הצגת תובנות לגבי הנזק הכלכלי של ההתנהגות המונופוליסטית.
  • אין דיון בהתפתחויות הטכנולוגיות ואחרות בתחום האנרגיה שישנו באופן דרמטי את משק הגז הטבעי בתוך כעשר שנים.
  • אין דיון ערכי בעובדה שהגז הטבעי הינו מרכיב תשתית חשוב בפיתוח המשק.

כתוצאה מכשלים אלו העבודה אינה משיגה את מטרתה. העבודה אינה יכול לשמש בסיס לפיתוח אינטואיציה ותובנות בנוגע לפעילות השווקים בעולם הריאלי, גרוע מזה, היא יכולה להביא לתובנות ולאינטואיציות שגויות.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

 

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.