חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הערכים של עמוס הנביא הם אלה הראויים להיות אושפיזין בסוכת החברה בישראל

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 13.10.16 0:08

הנביא עמוס חי בתקופת כיבושים טריטוריאליים וחוסן מדיני וכלכלי לטובת שכבה מעמדית צרה. הקדיש את חייו  לשליחות למען חברה, המושתתת על צדק חברתי. לחם למען חברה ללא ניכור מעמדי. נביא שלא חשש להתמודד עם גילויי לאומנות בוטה. הוא האושפיזין המוזמן לסוכה

מאת: איתן קלינסקי

האושפזין שלי בסוכה

יום הכיפורים מאחורינו וחג הסוכות בפתח. לשבעת האורחים שנקבעו במסורת אני מוצא לנכון להוסיף אורח נוסף – את הנביא עמוס.

מצער, שבספר ויקרא רבה י' ב' מגלים לנו, כי חווה בחייו ביטויי הסתייגות רבים. הוא לא נרתע כשלמשמע נבואותיו נשלחו לעברו דברי נאצה קשים על ידי רבים מבני דורו.  עמוס בבדידותו התייצב נחוש מול בוטות אלימה של המון מוסת, ששלח חיצי רעל מילולי גס ומתנכר כלפיו. המון שהוסת לא לקבל את לעגו של הנביא לריטואל דתי כפי שעוצב בדורו, כשהטקס מקודש למרות שערך תכני-מוסרי מובס.

עמוס לא נרתע מלהתריס לעברה של  החברה מלים מייסרות:  "שָׁנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם …כִּי אִם תַּעֲלוּ לִי עוֹלוֹת וּמִנְחוֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה …לֹא אַבִּיט … זִמְרַת נְבָלִים לֹא אֶשְמַע". (עמוס ה' 21-22).

אשמח לארח את מי שעמד כצוק סלע מול דעת קהל עוינת ואמר אמת כאובה, לפיה אקט חיצוני של תפילה עדוי בריטואל דתי הוא חסר משמעות. הוא חזר ושנה, שאין מקום לדפוס טקסי, אם לא שולבו בו מערכות חיים חברתיות, בהן קימות נוכחות של עוצמת הפסוק "וַיִּגַל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן "(שם 24). אין מקום לריטואל טקסי, כשקיימת קוטביות מעמדית, המנציחה את העדר הצדק הסוציאלי.

עמוס ניבא בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל ועוזיהו בן אמציה מלך יהודה. זו תקופת כיבושים טריטוריאליים, חוסן מדיני וכלכלי ( דברי הימים ב' כ"ו  9-11). שליטה מדינית על חלק משמעותי ממרחביה של סוריה כיום (כולל דמשק) , עבר הירדן המזרחי, שפלת החוף הדרומי ועד גבול מצרים (מלכים ב' י"ד 25). קיים שעבוד מוחלט של כל עמי האזור, המחויבים בנתינת מנחות כסף ומסים גבוהים למערכת השלטון בישראל וביהודה (דברי הימים ב',  ב' כ"ו 8). הנביא ראה נגע ממאיר  בתאוות הכיבוש והשליטה על האחר, נגע שהפך "לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּיחוּ". (שם, ה' 7)

העוצמה הכלכלית סככה על שכבה צרה ולא חלחלה אל החברה. שכבה צרה זו נתפסה בעיני עמוס  כ"פָּרוֹת הַבָּשָׁן … הָעוֹשְׁקוֹת דַּלִּים", היא אופיינה באורח חיים, שעלה על שרטון של הסתאבות והתבהמות – "…הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה" (שם ד' 1), ובהתנכרות מוחלטת להון האנושי של החברה, שאותו ניתן לנשל אפילו עבור חוב של זוג נעליים. "עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלַיִם". (שם ב' 6).

קשה היה לעמוס לדבר סרה בעם שאהבתו אליו בערה בעצמותיו "מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטָן הוּא" ( שם ז' 2-5) , מתוך כאב ואהבה רבה לעמו הוא השמיע את מסריו, שנדחו על ידי "שַׁאֲנָנִים בְּצִיּוֹן וּבוֹטְחִים בְּהַר שׁוֹמְרוֹן" (שם  ו' 1).

ניכרים פצעי אוהב של נביא, השולח מלים קשות לכתובתם של "הַשּוֹכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן, סְרוּחִים עַל עֲרִישׁוֹתָם וְאוֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹך מַרְבֵּק" . (שם ו' 4)

הנוקד, הבולס שקמים והבוקר הוא בשבילי לא רק אושפיזין בסוכה אלא אדם, שהקדיש את חייו  לשליחות למען קיומה של חברה, המושתתת על אדנים של צדק חברתי. לחם למען חברה ללא ניכור מעמדי. נביא שלא חשש להתמודד עם גילויי לאומנות בוטה של "אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ" והעביר את רעיון הבחירה באש צולבת של ביקורת נוקבת – "הֲלֹא כִּבְנֵי כֻּשִּׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְרָאֵל" ההבדל הוא בכך ש"אֶת יִשְׁרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, פְּלִישְׁתִים מִכַּפְתּוֹר וְאָרָם מִקִּיר" ( שם ט' 7).

אמירות אמיצות נגד תחושת ה"אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ" נאמרו לכתובתה של החברה למרות ביטויי התרסה בוטה ואי אמונה גלויה כלפי דבריו . ( שם ט'  10)

מצער, שנבואותיו נדחו על ידי שאננות ויוהרה של הנהגה מדושנת במציאות חיים של כיבושים טריטוריאלים וכפיפות כנועה של עמים במרחבים הגובלים עם ממלכות ישראל ויהודה.

עמוס הוא האושפזין שלי, כי הוא משמיע  אמירה אמיצה וכנה נגד קוטביות מעמדית, שהעמידה מצד אחד עלית אמידה ומנגד הון אנושי חבוט. אני מעריץ את איש האדמה הנוקד, הבוקר והבולס שקמים, שיצא לחזית המאבק החברתי ונגד התנשאות לאומנית.

אני מאחל לכולנו, שעולם הערכים, שהסעיר את עמוס, יהיה אושפיזין בסוכתה של החברה בישראל בחג סוכות, וגם אורח מכובד בסיפור היציאה מעבדות לחרות בחג הפסח.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

5 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    תודה על התזכורת הראויה והמתבקשת כל כך.

  2. ק. טוכולסקי :

    והנה קם מנכ"ל בצלם חגי אלעד ונושא את בשורת התוכחה על המציאות במועצת הביטחון של האו"ם ומה אומרים לו שרי ישראל השוררים? חוזה לך ברח. גם אנחנו חיים בישראל לפני הרעש וגם מנהיגי תקופתנו אטומים יהירים ובטוחים בעצמם מביאים אותנו אל סיפו של רעש גדול.

  3. החגב עמד יציב :

    זו רק משאלת לבך טוכולסקי

    אולי "רעש גדול" בדרכו אלינו ואולי לא
    ואולי מר אלעד פשוט הלך לשבת ב"מושב ליצים".

  4. למגעב מס' 3 :

    את נביאי ישראל שלחה מנהיגות והמון מוסת במקרה הטוב למושב לצים, במקרה הגרוע למהפכת, ובמקרה הגרוע גם רצח- רצח הנביא ירמיהו על ידי קנאים.

  5. החגב עמד יציב :

    מר אלעד וארגונו אינם נביאי ישראל

    אם כבר הם ופועלם יותר מזכיר משתפי פעולה עם אויבינו כפי שהיו לאורך ההיסטוריה של העם היהודי

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.