שר האנרגיה יובל שטייניץ מנסה לקדם את הרעיון הממוחזר לייצא גז מישראל בצינור דרך יוון לאירופה. במקום לייצג את האינטרס הציבורי, הוא משמש "סוכן מכירות" של תאגידי הגז
מאת: אמנון פורטוגלי
שדה הגז לוויתן לא יפותח בשנים הקרובות אלא אם המדינה תתערב ותפעל לפיתוח השדה. אין קונים לגז בשוק הבינלאומי. שדה הגז לוויתן לא יפותח בשל שיקולים של כדאיות כלכלית והחזר השקעה. על מדינת ישראל להתערב ולפעול לפיתוח השדה משיקולים של בטיחות אנרגטית
מאת: אמנון פורטוגלי
מאגרי הגז - העינים היפות של לוויתן
אחרי סיפורי ייצוא הגז למזרח הרחוק (וודסייד), ייצוא גז למצרים וייצוא גז לאירופה דרך מתקני ההנזלה במצרים, עברנו לייצוא גז לטורקיה ולייצוא גז דרך טורקיה לאירופה.
עכשיו, כאשר מתברר שטורקיה תקבל גז מאזרביג'אן, מרוסיה ומאירן, שהיא רוכשת גז גם מארה"ב, ולא צריכה כל כך את הגז מישראל, חזרנו לסיפור ייצוא הגז לאירופה. בגרסת שטייניץ האחרונה מדובר על ייצוא גז מישראל בצינור דרך יוון לאירופה.
מדובר בצינור גז תת ימי שאורכו כ- 1,100 ק"מ עד נקודת החיבור ליוון, ועד כ-910 ק"מ עד איטליה, שעלותו נאמדת בטווח של 16 עד 25 מיליארד דולר. תוואי הצינור עובר באזור סייסמי פעיל (ליד כרתים), בים שעמקו מגיע ל- 2,000 מטר ויותר, ובשל אורכו ידרוש תחנות דחיסה רבות,
שטייניץ ממחזר סיפור ישן שאבד עליו הקלח. לפני שנתיים דווח כי "קפריסין ויוון לוחצות על האיחוד לממן צינור גז מישראל. לפי ההצעה, שמקדם שר האנרגיה סילבן שלום לצד מקביליו בקפריסין וביוון, ישראל תייצא גז טבעי לאירופה באמצעות צינור לאיטליה. לשם כך מבקשות המדינות מהאיחוד האירופי מימון של מיליארדי אירו"
בתחילת 2016, בעקבות הפגישה המשולשת בין מנהיגי יוון, קפריסין וישראל יצא ‘ישראל היום’ בהצהרה דרמטית על הקמת צינור גז בין ישראל לאירופה.
עכשיו, בהודעה לסוכנות הידיעות אתונה-מקדוניה (ANA) הדגיש שטייניץ את הערך האסטרטגי של צינור כזה. לדבריו, ישראל רואה בבניית צינור זה בחירה אסטרטגית חזקה לטווח ארוך.
שטייניץ ציין בהודעה כי בישראל גילו שדות גז המכילים 900 מיליארד מ"ק (BCM) באזור הימי הכלכלי שלה, בעוד שדה אפרודיטה בקפריסין מכיל 150 BCM עם סיכויים משמעותיים לגילויים נוספים. יחד עם מאגרי הגז במצריים, הכמויות יכולות להיות גבוהות עוד יותר, כ- 9,000 עד 10,000 BCM. לדברי שטייניץ, אם בניית הצינור תקרה במהלך השנים הקרובות, מזרח הים התיכון יהפוך לספקית חשובה של אירופה, משום שהוא יהיה מסוגל להחליף את הים הצפוני – נורבגיה, הולנד ושדות בריטיים, אשר נמצאים בירידה.
שטייניץ מתעלם מהמציאות, מעודפי הגז הטבעי בעולם כיום ובשנים הבאות, מירידת מחירי הגז הטבעי באירופה ובעולם, ומהאפשרויות האחרות העומדות בפני השוק האירופי. אפשרויות כמו ייבוא גז טבעי נוזלי מארה"ב וממקורות אחרים, הגדלת ייבוא הגז מרוסיה, ובעיקר, האפשרות שאירופה תייבא גז נוזלי ממאגרים במצריים תוך שימוש במתקני ההנזלה שם, אותה האפשרות שעד לפני מספר חודשים היו עיקר המאמצים לייצוא גז מישראל.
אם למישהו יש ספק לגבי התגובה הרוסית, כדאי לראות כיצד רוסיה הורידה את מחירי הגז שהיא מוכרת לגרמניה כדי לשמור על חלקה בשוק. מחירי הגז הרוסי בגבול גרמניה ירדו מ- 6.49 דולר ליחידה בספטמבר 2015, ל- 4.25 באוגוסט 2016.
Russian Natural Gas border price in Germany, Dollars per Million BTU
שטייניץ אמר כי לפרויקט הצינור יש גם תמיכה של האיחוד האירופי, אשר יהיה מעורב במימון מחקרים לכדאיות הקמתו, מאחר והצינור תואם את מדיניות ביטחון האנרגיה האירופאית. לדבריו, יוחלט על הכדאיות של צינור הים התיכון כאשר מנהיגי יוון, קפריסין וישראל יקיימו מפגש פסגה בירושלים בדצמבר.
המחקרים בדבר כדאיות הצינור מיותרים, ואינם אלא דרך להעביר כספי ציבור אירופאי לחברות הייעוץ שיעסקו במחקרים אלו. זה פרויקט מסוכן ויקר שלא יצדיק את ההשקעה בו.
כפי שכתבה אורלי ברלב, לא ייאמן איך חברות הגז מסובבות כאן את השלטון על האצבע הקטנה. שר האנרגיה, שטייניץ מסתובב בעולם כמו סוכן מכירות של חברות הגז כדי למצוא עסקאות יצוא ולמקסם את הרווח של טייקוני הגז, במקום לדאוג בין השאר למחירי גז שפויים לאזרחי ישראל. וזה שר האנרגיה שאמור לראות ולהבין את המצב לאשורו ולא לחלום חלומות ובדרך ליפול לכל הבורות האפשריים.
אחרית דבר.
לפעמים אני תוהה אם השר הפילוסוף שטייניץ מבין את מה שהוא אומר, אם הוא בכלל חושב על ההשלכות של דבריו.
השר שטייניץ, כאשר הוא חולם על ייצוא גז מישראל בצינור דרך יוון לאירופה, מספר לנו כי בישראל גילו שדות גז המכילים 900 מיליארד מ"ק (BCM) ובמאגרי הגז במצריים, כ- 8,000 עד 9,000 BCM. (להשוואה, צריכת הגז במצריים ב-2016 מערכת ב- 52 BCM וצפויה להגיע לכ- 65 עד 70 BCM לשנה בעוד עשר שנים)
ההערכות של שטייניץ מורות על בעיות פיצול חשיבה קשות. לפי שטייניץ, למצרים יש יש רזרבות גז מוכחות המספיקות ל-120 עד 150 שנים, לפי שטייניץ, למצרים יש גז הזמין לייצוא לאירופה בכמויות גדולות, המצדיקות פרוייקט מגלומני כמו הנחת צינור גז לאירופה. אבל אם כך הדבר, הרי שמצרים אינה זקוקה כלל לגז מישראל וכל סיפורי ייצוא הגז למצרים הם עורבא פרח.
יתרה מזאת, מצרים תוכל לייצא את הגז מהפקה מקומית עליו מדבר שטייניץ, באמצעות מפעלי ההנזלה שלה ואין לה כל צורך בהנחת צינור גז לאירופה ואין לה כל צורך בגז מישראל למפעלי ההנזלה.
המסקנה המתבקשת היא שכל מכתבי הכוונות והסיפורים בדבר ייצוא גז ישראלי לאירופה באמצעות מפעלי ההנזלה במצרים, אבד עליהם הכלח.
שטייניץ מכיר בכך שלמצרים יש מספיק גז מתוצרת עצמית והיא אינה זקוקה כלל לגז מישראל, אבל הוא לא מסיק מכך את המסקנה המתבקשת שכל סיפורי ייצוא הגז למצרים הם משענת קנה רצוץ לפיתוח לוויתן, או שהוא מבין זאת ושותק, שכן זה ישמיט את הבסיס 'הביטחוני' מאישור מתווה הגז.
שטייניץ מעדיף לשחק את המשחק של אדוניו הפוליטי ושל תאגידי הגז. מעניין אם עולה בדעתו של שר האנרגיה שנכון יהייה להסיט את המאמצים שלו מייצוא גז ולשים את הדגש על פיתוח השוק הישראלי והגדלת צריכת הגז המקומית, בעיקר ע"י פיקוח והורדת מחירי הגז מהמחיר המונופוליסטי המופקע כיום למחיר שפוי.
לקריאה נוספת
http://news.walla.co.il/item/2809026
http://www.israelhayom.co.il/article/351771
http://www.indexmundi.com/commodities/?commodity=russian-natural-gas&months=12
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
Tags: וודסייד, יובל שטייניץ, יוון, יצוא, יצוא גז, יצוא הגז, מתווה הגז