מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
קואליציית הארגונים החברתיים: חוק התחרות בבנקאות עוקר מתוכן
בארגונים טוענים: החוק להגברת התחרות בבנקאות לא מאפשר הקמת בנקים חדשים ויצירת תחרות אמיתית. החלקים המשמעותיים מהמלצות ועדת שטרום הועלמו מהצעת החוק
מאת מערכת עבודה שחורה
הצעת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל נועדה לעגן בחקיקה את דו"ח ועדת שטרום, שממליץ על רפורמה במערכת הבנקאית, אך חלק משמעותי מן ההמלצות המרכזיות של הוועדה לא כלולות בהצעת החוק. במסמך שכתבו לובי 99 ו'צדק פיננסי', בשם קואליציית הארגונים החברתיים, לחברי ועדת הרפורמות של הכנסת, נחשפו ההמלצות של הוועדה שהועלמו מהצעת החוק: הקלות על הקמת בנקים חדשים, גיוון מקורות אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, הקטנת עמלה צולבת בכרטיסי אשראי, מתן כלים צרכניים להשוואת עלויות פיננסיות והקמת תשתית טכנולוגית משותפת למערכות פיננסיות.
עו"ד לינור דויטש – הלוביסטית הראשונה של הציבור, לובי 99, אמרה בדיון בוועדה: "ועדת הרפורמות בכנסת החלה לדון בהצעת החוק שנועדה לעגן את מסקנות ועדת שטרום ולעודד את התחרות בשוק הבנקאות, אבל מישהו צריך להגיד בקול ברור שכרגע המלך הוא עירום. עד שנוצרה הזדמנות היסטורית לשינוי אמיתי בשוק הבנקאות, רוקנו חלק נרחב מהחוק מתוכן .לא סתם אנחנו רואים בדיון מגוון רחב של לוביסטים מכל המשרדים. האינטרס של הציבור נרמס לטובת הכסף הגדול של הבנקים. כמעט 50 שנה לא קם בנק חדש בישראל ויכניסו את השינויים הנדרשים בחוק גם בעוד 50 שנה לא יקום. אנחנו מתכוונים להילחם על כל סעיף שנפל עד חורמה".
ברק גונן, חבר ב'צדק פיננסי' ומרכז הקואליציה להגברת התחרויות בבנקים: "לוועדת שטרום הייתה מטרה ברורה – הגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים, וזו, לצערנו, לא מיושמת בהצעת החוק הנוכחית. חוסר התחרות במערכת הבנקאית משפיע משמעותית על יוקר המחיה של האזרח; באופן ישיר דרך עמלות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, ובאופן עקיף, בעיוותים בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, שמגולגלים על הצרכנים, וגם בריכוזיות. תחרות אמיתית בין הבנקים תתרום להורדת יוקר המחייה, הרבה יותר מהרפורמה בסלולר".
דוגמאות בולטות לחוסר התחרותיות במערכת הבנקאית: מזה כ-50 שנה לא קם בנק חדש ישראל, בנק הפועלים ובנק לאומי שולטים בקרוב ל-60% מהמערכת הבנקאית, תשואה על ההון גבוהה יחסית לבנקים אחרים בעולם – כ-15%, , 2.5% מהלווים הגדולים במשק מקבלים 70% מהאשראי.
המלצות הארגונים לתיקון הצעת החוק: (1) להקל בדרישות להקמת בנק חדש, כך שהשקעת ההון של הבנק תגדל עם הגידול בכמות הלקוחות, ולהגדיר מסגרת זמנים להסרת כלל החסמים הקיימים. (2) לעגן בחקיקה הקמת תשתית טכנולוגית משותפת. (3) לאסור שיעבוד מלא של נכסים לטובת גוף פיננסי, ולאשר באופן מפורש אפשרות לשעבוד שני. (4) לפעול נגד אפליית מחירים של הבנקים האינטרנטיים שברשות הבנקים הגדולים ולאפשר הזדמנות אמיתית להקמת בנקים אינטרנטיים חדשים. (5) לעגן בחקיקה מתן יכולת לחיפוש והשוואת עלויות דיגיטלית. (6) קביעה בחוק שנתח השוק של גופים בנקאיים חדשים יהיה לפחות 20% בתוך 5 שנים, ושנתח השוק של אף בנק לא יהיה מעל 15%. (7) הפחתת עמלה צולבת בכרטיסי אשראי וקביעת סף ברור בדומה לדמי הקישוריות בתחום הסלולר
תגיות: בנק-חברתי, בנקים, בנקים קואופרטיביים, לובי 99, צדק-פיננסי, קואליציית-הארגונים-החברתיים, רפורמה, תחרות
קישור קבוע
5 תגובות
Email This Post
7 בספטמבר, 2016 בשעה 0:48
איפה בנק הדואר בסיפור?
7 בספטמבר, 2016 בשעה 9:07
לעניות דעתי, מעצם הגדרתו וסוגי והקפי פעולתו, הוא לא באמת יכול להיות גורם משמעותי בשטח.
7 בספטמבר, 2016 בשעה 9:18
תיקון טעות בפוסט
התשואה על ההון במערכת הבנקאית הישראלית אינה עומדת על 15% אני גם חושב שלעולם לא תגיע לרמה זו.
לאומי 9.8%,פועלים 9.5%
מזרחי טפחות 9.4%, הבינלאומי עם 6% ודיסקונט עם 5.4%
הבנקים כפי הנראה גם לא יגיעו בעתיד לאזור ה 15% משני טעמים:
1. תקנות בזל 3 מחייבות אותם לשמור על אחוז הון גבוה מסך המאזן לעומת התקופה שלפני 2008 (הם פחות ממונפים וטוב שכך).
2. עובדים מאוגדים מונעים גמישות ועלותם גבוהה מה שמקטין את התשואה על ההון.
עלותם נופלת על בעלי המניות וכן על לקוחות הבנקים המשלמים עלויות גבוהות ביחס לעולם בגין שירותי בנקאות.
7 בספטמבר, 2016 בשעה 15:18
עם כאלו "ארגונים חברתיים" לא צריך בכלל בעלי הון
התהפכו כאן כל היוצרות.
תראו את סעיף 4 – הם בעצם דורשים לא לאשר לבנקים הקיימים להוריד מחירים בסניף אינטרנטי.
במקום בנקים חדשים, אפשר וצריך לדרוש מהבנקים הישנים להוריד מחירים. הכי טוב, יהיה אם המדינה תבחר להפעיל את בנק הדואר כבנק חברתי,
9 בספטמבר, 2016 בשעה 10:57
את הדואר יכלו להפוך לבנק דואר כמו בגרמני הוכך גם להציל את החברה וגם לתת תחרות טובה, אבל לא סתם התעללו בדואר, לא רוצים פה תחרות וגם לא פיקוח.