מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הפתרון לקטל בכבישים – תחבורה ציבורית איכותית
הקטל הנורא בכבישים היה הנושא החם של השבוע. הממשלה הקימה ועדה, חברי הכנסת יזמו חקיקה, תוכניות האקטואליה ברדיו ובטלוויזיה עסקו בזה שוב ושוב וכותרות העיתונים זעקו באדום. למרות כל זאת, הגורם המרכזי ביותר לתופעה הנוראית הזאת נשאר מושתק
מאת: תמר זנדברג
הדיון על הקטל בדרכים מחמיץ את הדרך העיקרית שבה אפשר להפחית אותו, ומפספס את הקשר ההדוק בין תאונות הדרכים ובין היעדרה של תחבורה ציבורית אפקטיבית.
הגיע הזמן שנדבר על הנתונים המדאיגים:
בשנת 2015 נרשמו במשטרת ישראל 12,122 תאונות דרכים בהן נפגעו בני אדם. מאז שנת 2012 חלה עלייה מתמדת במספר ההורים בתאונות הדרכים בכל שנה. אי אפשר שלא לקשר בין מספרם ההולך וגדל של הרוגי והרוגות תאונות הדרכים בישראל לבין מספרם ההולך וגדל של כלי הרכב בכבישים – ולמעלה מ-256,000 כלי רכב חדשים עלו על הכביש רק בשנה החולפת.
זאת, בזמן שהתחבורה הציבורית בישראל מקרטעת ופיתוחה נשאר הרחק מאחור יחסית לעולם המערבי. דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצא כי התחבורה הציבורית בישראל מפגרת בעשרות שנים ובעשרות מיליארדי שקלים אחרי הרמה הממוצעת של תחבורה ציבורית במדינות הOECD.
בעולם כבר נמצא קשר הדוק בין עידוד תחבורה ציבורית ובין הפחתת תאונות דרכים. ארגון התחבורה הציבורית האמריקאי מצא כי הסיכוי להיהרג בתאונת דרכים קטן ב-92% בקרב נוסעי תחבורה ציבורית יחסית לנוסעי רכב פרטי. במקסיקו סיטי, סלילת 1,000 ק״מ של נתיבי תחבורה ציבורית הובילה להפחתה של 40% בתאונות הדרכים.
בישראל, מתוך 3 מליון כלי רכב, כ-2.5 מליון הם רכבים פרטיים. תחבורה ציבורית איכותית היא צורך חיוני. היא צורך חברתי, סביבתי, דוח טרכטנברג מצא שהיא מחולל שוויון וצמיחה ראשון במעלה. אבל היא גם מצילת חיים ויכולה להוות פיתרון קסם לקטל בכבישים, ואת הקישור הזה אף אחד לא עושה.
זאת ועוד: בישראל התחבורה הציבורית פועלת חמישה וחצי ימים בשבוע. כלומר במידה ואתם רוצים לצאת במהלך סוף השבוע – תאלצו לעשות זאת ברכבכם הפרטי, אם יש לכם כזה. ואם אתם רוצים לצאת מהבית בסוף השבוע, אתם חייבים שיהיה לכם כזה. עובדה זו היא אחת מהסיבות המרכזיות בגללן גם מי שהיה רוצה לוותר על רכב פרטי או להפחית את הנסיעה בו, לא יכול לעשות זאת בסופי שבוע וחגים, שהם כשישית מימות השנה.
אבל נחזור לנושא תאונות הדרכים, כי רוצים לשמוע משהו מעניין? מרבית תאונות הדרכים בהן מעורבים צעירים מתרחשות בערב ובלילה שבין שישי לשבת. בדיוק בזמן שבו לא פועלת תחבורה ציבורית. מספיק לפתוח את העיתון כדי לגלות שרק בסוף השבוע האחרון התרחשו לפחות שבע תאונות דרכים בהן נהרגו שלושה בני אדם ונפצעו עוד שבעה.
לרגע בלי להוריד את האחריות מאותם נהגים ומגורמים נוספים, תרשו לי לתהות האם יכול להיות שאם היתה תחבורה ציבורית בסוף השבוע, לפחות חלק מהתאונות הללו היו נמנעות?
האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהנתונים האלה? בעיתונים השבוע יכולנו לקרוא הרבה על הקטל בדרכים, על הגורם האנושי ועל בעית התשתיות. הקישור לתחבורה ציבורית ויכולתה להפחית דרמטית את מספר התאונות וההרוגים לא נעשה בכלל, למרות שזה באופן מובהק הגורם שיכול להפחית הכי הרבה אובדן חיי אדם והכי מהר.
לאותן משפחות שאיבדו את יקיריהן זה כבר לא ישנה דבר. אבל אולי נוכל עם קצת פחות שאננות למנוע כאב כזה ממשפחה נוספת?
תגיות: תאונות-עבודה, תחבורה-ציבורית, תמר זנדברג
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
28 באוגוסט, 2016 בשעה 16:46
תודה על הפוסט , ברור שתחבורה ציבורית ,יכולה לצמצם תאונות הדרכים . אבל , גם לא תפתור את שורש הבעיה כמובן , אלא להסיט או להרחיק מן הפתרון .
שהרי , סטטיסטיקה יורדת ( של תאונות ) תפחית התמריץ להתמודד עם שורש הענין :
תשתיות , חינוך , הדרכה , אכיפה וכדומה ….. כי עיקר הבעיה בתאונות הדרכים , הינה זו הפסיכולוגית / קוגנטיבית , ואיך יעזור ? במקום 500 הרוגים בשנה , יהיו : 450 ?
עם המכוניות האוטונומיות , בכלל סיפור מן ההפטרה ….
להתראות