מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מפלגת העבודה – השמועות על תחייתה היו מוקדמות
ביקורת נוקבת על התנהלות מפלגת העבודה כאופוזיציה בעקבות השמועות של משא ומתן חדש בין יו"ר מפלגת האופוזיציה יצחק הרצוג לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש הקואליציה
מאת: ק. טוכולסקי
השמועות על תחייתה היו מאוד מוקדמות
השמועות על משא ומתן חדש להצטרפות העבודה לממשלת ביבי הביאו אנשים לומר שמפלגת העבודה מסתכנת באיבוד שארית כבודה. צר לי לאכזב את אותם אנשים אופטימיים שחושבים שלמפלגת העבודה עוד יש טיפת כבוד עצמי. אין לכם מה לחשוש מפלגת העבודה אבדה מזמן את טיפות הכבוד העצמי האחרונות שלה, אין במפלגה הזו שום צורה של כבוד או בושה רק ציניות על גבי ציניות. המנגנון שלה מסואב, ההנהגה שלה תבוסתנית,. אוי לה למדינה דמוקרטית שזו האופוזיציה שלה, מפלגת העבודה מציעה לציבור הישראלי אפס אלטרנטיבה. יו"ר המפלגה מגייס את מוקדי הכוח האחרונים שעוד נשלטים בידי המפלגה, ההסתדרות וקק"ל כדי להתנהג בבריונות בתוך ביתו. מולו עומדת שורה של מנהיגים פוטנציאלים בעיקר שני היו"רים של המפלגה לשעבר יחימוביץ ופרץ ומתנהלים בצורה שגורמת לייאוש בקרב כל אלו שרואים איזו תקווה במועמדים סוציאל דמוקרטים.
אני מאחל מכל ליבי שמפלגת העבודה תזחל לקואליציית הימין הצרה. זה יכול להיות אקורד סיום ראוי בעליבותו למפלגה שבתכלס מרגע שהוקמה על חורבות מפא"י אחדות העבודה ורפ"י, רק הלכה והידרדרה, גוררת את הציבור הישראלי ימינה מדינית וכלכלית.
מפלגת השלטון של מלחמת ששת הימים לא השכילה למנף את הניצחון להסדרי שלום בעשר השנים שאחרי המלחמה. מפלגה שהפריטה חברות ממשלתיות עוד בשנות ה-60 והפכה את החוק לעידוד השקעות הון למנוף משמעותי של יצירת פערים חברתיים ומעבר להתבססות על מיסוי רגרסיבי. לא לחינם ערב אבדן השלטון שלה הייתה זו מפלגת העבודה, שבצד הנחות מס למשקיעים עשירים, החילה לראשונה בתולדות מדינת ישראל את מס ערך המוסף הרגרסיבי. וכמה שעברה של המפלגה הזו היה ונותר כתם על תנועת העבודה בחתירה המתמדת של המפלגה הזו הרחק ימינה ממפא"י ואחדות העבודה, הרי שזקנתה מביישת אפילו את נעוריה.
היכן הימים ששמעון (אני מוכן לזחול לשלטון בכל מחיר) פרס ויתר על הצעה לתפקיד שר הביטחון ומשרת סגן ראש הממשלה אחרי בחירות 1977 והלך לאופוזיציה. ימים אלו לא חזרו עוד על עצמם והעבודה נכונה לזחול לכל ממשלה עלובה רעה ונוראה, ולהיות שותפה לכל נזק למעמד העובדים בישראל ובתנאי שייקחו אותה פנימה, אל מעגלי השררה. עוד כניסה לעוד ממשלת ימין רק תיתן עוד חותמת של עליבות למפלגה שכבר שנים מביישת אפילו את נעוריה כמה שגם הם תכלס לא היו משהו.
יצחק הרצוג ראוי להיות יו"ר אחרון של מפלגה שבשיא כוחה אחזה ברוב מושבי הכנסת ואתו היא ראויה לרדת מתחת לאחוז החסימה.
אז אנא הרצוג, גמול אותנו מייסורינו, גמול את הס"ד הטובים וישרי הלב שלא מסוגלים לקום וללכת בגלל הטיעון האובדני שבית לא עוזבים מהבית הזה, לך לממשלה והגדל לעשות, הגיע הזמן שמפלגת העבודה שכבר קברת במחנה הציוני תתאחד עם הליכוד, "יש עתיד" ו"ישראל ביתנו" למפלגת השלטון האולטימטיבית של המרכז הקיצוני. זחל הרצוג זחל, אל תוך הממשלה הזו. אל תדרוש שינויים בהסכמים הקואליציוניים ובקווי היסוד, מצא את מקומך הראוי בין איילת שקד לאופיר אקוניס, הסכם לקבל את המשרד לפיתוח אזורי ואת המשרד לענייני ירושלים. להוביל את העבודה לגדולות ונצורות כבר לא תוביל, לפחות תוכל להיזכר כקברנה. כמי שהביא את גסיסתה המכוערת, המשפילה והמבזה של תנועה שבנתה את המדינה. הגיע הזמן שהפארסה הזאת תסתיים.
תגיות: אופוזיציה, בנימין-נתניהו, יצחק-הרצוג, מפלגת-העבודה, קואליציה
קישור קבוע
11 תגובות
Email This Post
23 באוגוסט, 2016 בשעה 7:41
זחל, הרצוג זחל!
אחלה סיסמה
אפשר להוציא סטיקרים
23 באוגוסט, 2016 בשעה 11:41
בקשה להבהרה מידידי טוכולסקי
הייתי שמח אם היית יכול להרחיב בדוגמאות את טיעונך על ההתנהגות הכלכלית של מפלגת העבודה,שדווקא בשנים 1968-1977 הביאה את החברה בארץ לרמות שיוויון גבוהות.(אני מתייחס לדברי גוטויין לתקופה הנדונה).
אני מצטט אותך:"….. מפלגה שהפריטה חברות ממשלתיות עוד בשנות ה-60 והפכה את החוק לעידוד השקעות הון למנוף משמעותי של יצירת פערים חברתיים ומעבר להתבססות על מיסוי רגרסיבי. לא לחינם ערב אבדן השלטון שלה הייתה זו מפלגת העבודה, שבצד הנחות מס למשקיעים עשירים, החילה לראשונה בתולדות מדינת ישראל את מס ערך המוסף הרגרסיבי.
אין ויכוח כמובן שהחל מ-1984-ועד היום ה"עבודה" הפכה למשת"פית של מהפכת ההפרטה הניאו-ליבראלית,על שלל הגנגסטרים הטייקונים שנוצרו ממנה וקורבנותיהם עובדי הקבלן.
23 באוגוסט, 2016 בשעה 11:53
בשנים המוקדמות מיכאל הם יצרו בסיס לפער, הנחות מס מפליגות לבעלי הון במקביל להגדלת ההשקעה ברווחה בצורה גרעונית. זה התהליך המקדדים שבגללו היה אפשר לבוא אחר כך ולקצץ בהכל.
23 באוגוסט, 2016 בשעה 14:02
טוכלוסקי
המשפט הבא לא ברור לי "הגדלת ההשקעה ברווחה בצורה גרעונית"
בשנות ה-70 בעקבות ועדת כץ שקמה בעקבות הפנתרים – הורחבו מנגנונים של מדינת רווחה אוניברסלית.
23 באוגוסט, 2016 בשעה 14:06
ושאלה נוספת – האם "מפלגה שהפריטה חברות ממשלתיות עוד בשנות ה-60 והפכה את החוק לעידוד השקעות הון למנוף משמעותי של יצירת פערים חברתיים" – איך זה קשור למיתון הגדול של שנות השישים – יצר אותו או היה נסיון לפתור אותו? (מה שפתר בסוף את המיתון היתה מלחמת 67 שבמבט ראשון נראתה כצלחה כלכלית אדירה….)
24 באוגוסט, 2016 בשעה 15:06
וועדת כץ הגישה מסקנות ב-1970, התהליכים החלו לפני שהפנתרים הופיעו. כפי שכתבתי בעבר הנרטיב הגברי של הפנתרים נועד להסתרת המציאות של עבודה נשית בחקיקה ובממשלה (גולדה, אלמוזנינו, ח. גרוסמן9 בתחום.
רבין בממשלתו הראשונה הקטין את הכנסות המדינה באמצעות הורדות מסים םרוגרסיביים ובמקביל הרחיב את ההוצאה והטיל מס רגרסיבי.
24 באוגוסט, 2016 בשעה 17:31
השמועות אכן מוקדמות
מפלגת העבודה המודרנית המלאה בסוציאליסטים הזויים ומביכים כגון שלי יחימוביץ וסתיו שפיר לא תגיע לשלטון שוב.
ביטחונית – רב הציבור אינו מקבל את התזה של השמאל כי יש פרטנר בצד הפלסטיני אשר אם רק נגיע לנוסחה נכונה הסכסוך עמו יסתיים, 21 שנות היסטוריה, לחימה וטרור מאז אוסלו הבהירו עד היכן הפלסטינים מוכנים "להתפשר".
כלכלית- רבים בציבור מבינים את הנזק אשר יכול להיגרם כאשר מפלגה עם אג'נדה כלכלית שמאלית קיצונית עולה לשלטון ומתחילה "לשדוד את פיטר כדי לשלם לפול"
כמו שאמרה בחכמתה גברת הברזל
" The trouble with socialism is that eventually you run out of other people's money"
זה לעולם לא ישתנה
24 באוגוסט, 2016 בשעה 18:59
החגב הניאו-ליברלי אכן עומד יציב בשירות פושעי ההפרטה
החגב הניאו-ליברלי אכן עומד יציב בשירות פושעי ההפרטה,ועושה ככל יכולתו כדי שפלוטוקראטיה של גנגסטרים אויבי הציבור תשלוט ותעשוק את כולנו ,אנחנו ה-99% .
24 באוגוסט, 2016 בשעה 21:36
מיכאל, מיכאל, מיכאל
בוא נפרק את תגובתך לגורמים:
ההפרטה היא פשע- מדוע? היה יותר מוסרי לתת לכור ולחברת העובדים הכושלת והביזיונית בשנות ה 80 להוביל לקריסה מוחלטת של הכלכלה הישראלית? התקדמנו הרבה מאז, חלק (קטן) מזה הוא בזכות תהליכי הפרטה.
"פלוטוקרטיה של גנגסטרים אויבי הציבור וגו'" – מיהם אותם אנשים? כיצד הם עושקים אותך? האם המגמה הכוללת של כתביך הדורשת מעורבות גבוהה יותר של המדינה בחייו של האינדיבידואל ובכיסו לא מובילה לעושק ושלילת חירותו?
"ה 99%" – זהו סלוגן ירוד, שקרי ולא אינטליגנטי, הוא אינו נכון שכן בחברה המודרנית בה יש שוק חופשי קיימת מוביליות חברתית גבוהה מכל חברה בהיסטוריה האנושית.
אבל מה שבאמת חמור בראייתי הוא השימוש בסלוגן זה, הרי התנועות אשר חורטות על דגלן סלוגן זה ברחבי העולם נגועות באנטישמיות ושנאת יהודים (למשל Occupy Wall Street).
אבל מה אני מבין- אני לוקה "בתודעה מעמדית כוזבת" אז לסיכום- מיהו ג'ון גאלט??
24 באוגוסט, 2016 בשעה 22:11
אכן ידידנו החגב ממשיך לעבוד בשירות פושעי ההפרטה
אכן ידידנו החגב ממשיך לעבוד בשירות פושעי ההפרטה.
בהיותו אויב מוצהר של 99 אחוזי החברה הישראלית הוא לא רק משרת הפלוטוקראטייה והטייקונים והמשת"פים שלהם אלא הוא גם אנטישמי מובהק בהיותו אויב הציבור הישראלי ששמונים אחוז ממנו הם יהודים, ויתר 20 אחוז הערבים ,אף הם שמיים.
31 באוגוסט, 2016 בשעה 21:48
הבעיה עדיין שיטת הבחירות לכנסת.
כאשר בן גוריון אמר בלי חירות ומקי כמובן בקום המדינה הוא הבין. אנשי מפ"ם ואנשי אחדות העבודה תמיד התנגדו לשינוי השיטה. חיים הרצוג היה בעד דליה רבין בעד יצחק רבין בעד. ציפי ליבני ושולמית אלוני בעד שהצהרת העצמאות יקבלו תוקף ובסיס לחוקה.
גד יעקוב ז"ל מאנשי רפ"י הציעה הרבה פעמים מחצית הכנסת בבחירות אזוריות. למה התכוון יאיר לפיד שהצהיר על פוליטיקה אחרת?