תביעה תקדימית – האשמה: התנכלו ברשת לעובדת ציבור

משרד הרווחה מתייצב לצד העובדות הסוציאליות, ותובע את משמיציהן. תביעת הדיבה הוגשה נגד הבלוגרים מוטי לייבל, אמיר שיפרמן ונתבעת שלישית, הנאבקים נגד הרווחה בנושאי משמורת ילדים. אחד הנתבעים: מדובר בתביעה הזויה

מאת: דבר ראשון 

[בוקסה=58313] לבקשת משרד הרווחה, הגישו אתמול (ראשון) פרקליטות מחוז מרכז והיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות תביעה יוצאת דופן: התביעה, בסך 600 אלף שקלים בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות הוגשה נגד מוטי לייבל, אמיר שיפרמן ונתבעת שלישית, וזאת בשמה של סימונה שטיינמץ, פקידת סעד ראשית לסדרי דין. בתביעה נטען שהשלושה תקפו את שטיינמץ בצורה פוגענית וסדרתית ברשת, וזאת על רקע טענותיהם כנגד מוסדות הרווחה בנוגע לטיפול בחזקה על ילדים.

מעיון באתרי האינטרנט להם אחראים לכאורה לייבל והנתבעת השלישית, מצטיירת תמונה קשה: תיאורים משפילים של עובדי ציבור, כינויים מלאי שנאה לאימהות ולנשים (הכוללות שימוש תדיר במונח פמינאציות), ותמונות עם כתובות פוגעניות של אנשים עימם הם מצויים במחלוקת.

אך גם בתוך אותם דברי בלע, בולטים הדברים שנכתבו על שטיינמץ, אשר בשמה הוגשה התביעה: תיאורים מיזגוניים, אמירות שוביניסטיות, כינויי גנאי ("נצר למשפחת הרוזן דרקולה"), השמצות של בני משפחה ועוד.

שטיינמץ היא אינה היחידה שסובלת מארגונים אלו. מנתונים של איגוד העובדים הסוציאליים עולה כי נגד מוטי לייבל והנתבעת השלישית הוגשו כ-200 תלונות במשטרה בעקבות פרסומים משמיצים ופוגעניים. כ-25 צווי מניעה הוצאו כנגד השניים ברשויות מקומיות שונות, לאחר שהם הגיעו לביתם הפרטי של העובדים הסוציאליים והפגינו תוך קריאות במגפון והשמצות. כ-10 תביעות דיבה הוגשו כנגד השניים, מתוכן 2 תביעות התקבלו, אחת על סך 100 אלף שקלים והשנייה על סך 180 אלף שקלים.

התביעה שהוגשה אתמול היא חלק מהצעדים הננקטים על ידי משרדי הרווחה והמשפטים כנגד ניסיונות שבים ונשנים מצד הנתבעים וגורמים נוספים להטיל אימה על עובדי ציבור, להשפיע על הפעלת שיקול דעתם המקצועי ולמנוע מהם למלא את תפקידם.

תביעה זו מגיעה על רקע מאבק ארוך שנים בין מספר הורים גרושים כנגד הרשויות הקשורות בהחלטה על משמורת הילדים המשותפים עם בן/בת הזוג בנפרד.

מאבק שיטתי שנמשך כבר שנים

ארגון "א' זה אבא" הוקם בשנת 2011 על ידי אמיר שיפרמן. מטרתו המוצהרת של הארגון לדברי מקימיו היא הסדרת הזכויות של אבות גרושים. הארגון מקיים כנסים, הפגנות ופעילות תקשורתית בנושא זכויות לגברים גרושים. אחד העיסוקים המרכזיים של הארגון הוא בניסיון לבטל את חוק "חזקת הגיל הרך", אשר לטענת מובילי הארגון מפלה גברים.

"חזקת הגיל הרך" קובעת כי בעת פרידה של זוג הורים, אשר אינם מצליחים להגיע להסכמה ביניהם היכן יגורו וכיצד יטופלו ילדיהם, תימסר ההכרעה בנושא לבית המשפט. על פי החוק בית המשפט יעניק לאם את המשמורת על ילדים עד גיל 6 באופן אוטומטי, אלא אם כן ישנן נסיבות מיוחדות.

מאבקם של הגברים הנפגעים לטענתם התחיל לפני הקמת "א' זה אבא". בשנת 2005 הוקמה ועדת שניט על ידי שרת המשפטים ציפי לבני. מטרת הועדה הייתה לבחון את ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין. במהלך דיוני הוועדה, החלו מספר אבות גרושים במאבק חזיתי ואינטנסיבי לשינוי מדיניות המשמרות על ילדיהם. בשם התביעה לשוויון, פתחו אבות גרושים במאבק נגד הקבוצות המשפיעות על ההחלטה הסופית של השופטים בנוגע לאופי המשמורת על ילדים בתהליך גירושים.

הקבוצה הראשונה הייתה פקידות הסעד לסדרי דין. תפקידן של פקידות הסעד הוא הגשת תסקירים לבית המשפט שעל בסיסם השופטים מחליטים למי תהיה משמורת על הילד. בעבר פקידות הסעד היו מגישות את התסקירים בהתאם לחוק חזקת הגיל הרך, והסדר הראייה המקובל היה שהגבר רואה את הילדים פעמיים בשבוע וכל סופשבוע שני, ומתחלקים בחגים.

במהלך שנת 2008, החלו גברים גרושים להפגין נגד פקידות הסעד, בכנסים בהן השתתפו ומול בתיהן הפרטיים. בנוסף, נשמעו טענות על איומים קשים כנגד חלק מהעובדות, ופקידת סעד בכירה מאזור המרכז אף החליטה לעבור תפקיד בעקבות האיומים מסוג זה. יש הטוענים כי רק בעקבות ההפגנות והאיומים פקידות הסעד החלו להמליץ בתסקיריהן על משמורת משותפת כברירת מחדל, בלי קשר לגיל הילד או למצב בין ההורים. בתי המשפט הלכו בעקבות שינוי התסקירים, וזאת על אף שהחוק לא שונה.

הקבוצה השנייה בה החלו ארגוני האבות להיאבק בצורה תקיפה הייתה נשות אקדמיה וחברות בוועדת שניט שלא הסכימו עם תפיסת עולמם, בינהן: דפנה הקר, גלי עציוני ורות הלפרן-קדרי.

הקבוצה השלישית שהותקפה הייתה השופטות, שקיבלו את ההחלטה בפועל. השופטות ספגו נאצות בפייסבוק ובאתרים לא מזוהים. לכל מקום אליו הגיעה שופטת הם חיכו עם מגאפונים, שלטים וצעקות.

להמשך קריאה ב"דבר ראשון"

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , ,

One Response to “תביעה תקדימית – האשמה: התנכלו ברשת לעובדת ציבור”

  1. פוקסי הגיב:

    תודה על הפוסט . למה שופטות אבל ? מה זה אמור להביע לחכות לשופטות ? ( אם זו לא טעות כתיב או בהיסח הדעת משהו , מה שלא נראה כך ) מה ההבדל בין שופטת לשופט ?? כולם כבולים להלכות ולחוק , באותה המידה , ובעיקרון , נוהגים באותה המידה . זה מעלה איזה חשד , לאנטי פמניזם טבוע , ולא מאבק משפטי לגיטימי .

    ×”× ×” למשל ב – תמ"ש 12818-08-11 השופטת ( כן שופטת) חייבה אישה לשלם לבן זוגה , הידוע בציבור שלה , דמי מזונות חודשיים , כולל נשיאה בכל הוצאות אחזקת הבית . פסק דין חדשני , שהתבסס על פסיקה קודמת של אהרון ברק .

    הנה , כאן אפשר לקרוא על כך :

    http://index.justice.gov.il/Units/SiuaMishpaty/NewsLetters/NewsLetter2/family/Pages/mbmk.aspx

    תודה

Leave a Reply