חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אם האיחוד האירופאי חפץ חיים הוא חייב להשתנות

נושאים דעות, פוליטי ב 26.06.16 1:02

בעקבות תוצאות משאל בעם בבריטניה התומכות בעזיבת האיחוד האירופאי: האיחוד האירופאי היה אמור להביא רווחה לחבריו, אבל השליטה הניאו ליברלית בו גרמה לסטייתו מהדרך. אם האיחוד האירופאי חפץ חיים הוא חייב להשתנות

מאת: קורט טוכולסקי 

איחוד של ביורוקרטים שמשרתים תאגידים פיננסיים לא ישרוד

הסיפור של משבר האיחוד האירופי די פשוט וכבר כתבתי על כך באתר זה לא מעט בעבר. המוני האירופאים לא רואים ברכה באיחוד או לפחות חושבים כך, והם מחפשים אשמים. התקשורת שאמונה באירופה, כמו בישראל או בכל מקום אחר בעולם, לא על סיקור נטול פניות של המציאות, אלא על הבניית דעת הקהל בהתאם לאינטרסים של בעלי המניות שלה, מסיתה ומסיטה את דעת הקהל לכיוון מאוד מסוים בחיפוש אחר אשמים במצבו. 8 שנים אחרי פרוץ המשבר הפיננסי הגדול הראשון של המאה ה-21 ומאות מיליארדי יורו שנשפכו לתוך הבורות החשבונאיים שנוצרו בבנקים, ההמונים שלא יוסתו בתקשורת נגד בעלי הכוח חושבים שהבעיה של אירופה היא פליטים.

האיחוד האירופאי בניגוד לבנקים הוא תכלס באמת חשוב מכדי ליפול. בעיקר לטובתם של תושבי אירופה ששוכחים שהאיחוד האירופאי והתהליכים שהובילו אליו הביאו להם את השלום האירופאי. מאז 1945 מדינות מערב אירופה ומרכז אירופה לא הלכו למלחמה כפי שקרה במשך 1102 השנים שעברו בין חוזה ורדן לחלוקת הקיסרות הקרולינגית ותום מלחמת העולם השנייה. האיחוד האירופאי הוא דבר מצוין בעיקר לתושבי אירופה וכדאי שהם יזכרו את זה, כי אם הם יטרחו קצת ללמוד את העבר שלהם עצמם, הם יגלו שמה שמציעים הלאומנים שזוכים כעת לפופולאריות כה רבה זה שבוחריהם יהרגו אחד את השני בפלנדריה.

אחרי שהבנו למה האיחוד חשוב, כדאי שנבין למה הוא חוטף כל כך הרבה אש בעיקר בקרב מי שלא נהנים מהרווחה הכלכלית שהפקס יורוקום מביאה בצידה. האיחוד האירופי גרם להרבה תקוות מעבר לשלום. השלום עצמו היה במשך שנים רבות נלווה לשורה של הסכמים כלכליים שעליהם נבנה לבסוף האיחוד עצמו. במקור האיחוד היה קהילת הברזל והפלדה של שנות החמישים. האיחוד היה אמור להביא רווחה לתושביו אבל בפועל בזכות שליטה ניאו ליברלית בביורוקרטיה של האיחוד האירופאי, בריסל הפכה להיות מוקד לפגיעה ברווחת אזרחי האיחוד וירידה ברמת חייהם. כמו מוסדות רבים אחרים בדמוקרטיה המערבית הליברלית באירופה שבמשך 30-40 שנה מתום מלחמת העולם  השנייה ועד אמצע שנות ה-70 במדינות אחדות וה-80 במדינות אחרות, נראו כמנגנונים באמצעותם ניתן להיטיב עם ההמונים, לצמצם פערים ולהעלות את רמת החיים. גם האיחוד האירופאי נהפך לגורם ניאו ליברלי שמנסה לפגוע באנשים אותם הוא אמור לשרת תושביו ובהעדפת האינטרסים של תאגידים פיננסיים ע"פ אלו של 99% מאוכלוסייתו.

אם האיחוד האירופאי חפץ חיים, הוא חייב להשתנות. אם מוקירי האיחוד האירופאי רוצים שהפקס יורוקום ימשיך להתקיים, הם חייבים להציע אלטרנטיבה. בזמן שהמרכז על אגפיו הימניים והשמאליים גורם למיאוס ולא מסוגל להציע כלום חוץ מעוד ועוד רפורמות נאו ליברליות שפוגעות ברוב האזרחים, האנשים פונים לאדישות או לקצוות הפוליטיים. היות שהתקשורת לא תסקר לעולם את השמאל כדי לסייע בהשתקתו, הימין הקיצוני יקבל סיקור ויעסוק בנושאים כמו בעיית המהגרים, שהם לא באמת הבעיה, אבל מספיקים כדי להסיט את הזעם מהטייקונים והתאגידים שיוצרים את הבעיה. השמאל האירופאי צריך להתעורר, הסוציאל-דמוקרטיה האירופאית צריכה לחזור להיות סוציאליסטית. המודל הסקנדינבי צריך להפוך להיות המודל האירופאי. מדינת רווחה חזקה, איגודי עובדים חזקים, מיסוי גבוה על הון, אחרת האיחוד יתפורר.

אין וואקום בפוליטיקה ואם השמאל לא ימצב את עצמו כאלטרנטיבה משמעותית, הבוחרים ינהו אחר הימין. אנשים כמו זיגמר גבריאל בגרמניה ופרנסואה הולנד בצרפת הם אסון למדינות והמפלגות שלהם והם מחזקים את הימין בכל יום שבו הם אוחזים בתיקיהם. אירופה חשובה מכדי ליפול בשל הכיוון הרע שהאיחוד הלך אליו כלכלית. אבל אירופה תיפול אם היא לא תגשים את התקוות של אזרחי היבשת, לא רק לשלום מדיני, אלא גם לרווחה כלכלית.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

8 תגובות

  1. עודד גלעד :

    הסכמה - והסתייגות

    אני מסכים שאירופה צריכה להיות פדרציה סוציאל-דמוקרטית כדי לשרוד, אבל האמת היא שבעולם שהשווקים שלו גלובליים אפילו אירופה מאוחדת תהיה קטנה וחלשה מדי מכדי לעמוד בלחצי ההון הגלובלי, ממש כמו ארה"ב.
    אתה כותב שהבעיה של בריסל היא "שליטה ניאו-ליברלית" ולדעתי זו דוגמה לאיך המושג 'ניאו ליברלי' מכסה יותר ממה שהוא מגלה. ניאו-ליבלרליזם נתפס לרוב כ'אמונה בכוחות השוק'. אבל אנחנו יודעים שלתאגידים אין בעיה לבוא למדינה כדי למצוץ את לשדה או להיעזר בכוחות הכפיה שלה. הבעיה האמיתית שמולה אנחנו ניצבים איננו מערכת אמונית-אידאולוגית בעלת סגולות שכנוע טמירות אלא פער מבני בין הכח התאגידי – שהוא גלובלי – לבין הכח המדינתי – שכיום הוא מפוצל ועל כן חלש באופן יחסי לכח התאגידי. זאת הסיבה – ואין בלתה – להצלחתה המסחררת של ה'אידאולוגיה' הניאו-ליברלית לתפוס את עמדות הכח. הפיתרון – ואין בלתו – הוא גלובליזיה של המערכת הפוליטית, קרי הקמה של פדרציה דמוקרטית שגודלה יחפוף לזו של המערכת השוק, קרי מערכת עולמית.
    רק אז, כשחלק מהריבונות הלאומית יעבור לסמכות גבוהה יותר שמייצגת את כל בני האדם כאזרחים (ולא רק כצרכנים או משקיעים), ניתן יהיה לייצר מדיניות מס פדרלית גלובלית, לסגור את מקלטי המס, לממן טיפול בבעיות האמיתיות של בני האדם, להפנים עלויות חיצוניות של זיהום, ולהפנות את תקציבי הצבאות לאפיקים יצרניים. בקיצור, פדרליזם עולמי, כפי שדרשה התנועה הגדולה באותו שם שכוכבה זהר מיד אחרי מלחמת העולם השניה. להבת הרעיון הזה לא האריכה ימים בגלל המלחמה הקרה, אך הגיע הזמן לשוב ולנשוב בגחלים של הרעיון הזה, כי אין טוב ונכון ממנו.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    חלשים לחוד

    "במקום זה, אחי האזרחים, עדיף שנרים טלפון לאחד מהנציגים שלנו בכנסת, או נשלח להם מכתב יעיל. במושב הכנסת הקודם הצליחו חברי הכנסת היותר טובים שלנו להעביר את "חוק אוויר נקי", שהגרסה האמריקאית שלו חוללה נפלאות באיכות האוויר בארצות הברית. אצלנו הלובי של המזהמים הצליח לדחות את החלת החוק ותקנותיו ל- 2011, ונדרש כח פרלמנטרי משמעותי כדי לוודא שהוא אכן ייושם, או אפילו יוקדם. את הכח הזה ניתן לגייס בשיחת טלפון, וממילא אנחנו כבר משלמים עליו, אז לא חבל לשלם פעמיים?"
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/929/690.html

    לגודל יש יתרון עד גבול מסוים כמו בדוגמה הזו.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    דוגמה של יתרון לגודל

    הדוגמה בתגובה 2, אם לא היה ברור – מציגה יתרון לגודל.

    אבל השאלה היא באיזה נקודה היתרונות האלה מתהפכים.

  4. עודד גלעד :

    תודה למשתמש האנונימי

    שהביא ציטוט מהדברים שכתב עודד גלעד בצעירותו. איזה כיף שאתה זוכר. ואכן, לחוק האוויר הנקי האמריקאי – קרי לסוציאל-דמוקרטיה לאומית – יש לעתים הצלחות מרשימות שאפשר להצביע עליהן ואף בהתרגשות.
    אבל צריך גם להודות על האמת, שהדרך העיקרית שבה החוק הזה שיפר את איכות האוויר הלאומית בארה"ב היא על ידי תמרוץ המזהמים לעבור לסין – ולהרעיל שם את העובדים ובני משפחותיהם וכל מי שנושם (תרמה לכך, כמובן גם רגולציה סו"ד-לאומית אחרת, כמו הגנה על זכויות עובדים *באמריקה*). החבר סטאלין, נדמה לי, קרא לזה 'סוציאליזם במדינה אחת'. אני לא רוצה לנקוב בשם שהיטלר קרא לסוג הזה של סוציאליזם, אבל רק אציין שלפי ההערכה האחרונה שקראתי, 4000 איש מתים בסין מדי יום (!) מזיהום אוויר.
    זאת המשמעות האמיתית של סוציאל-דמוקרטיה לאומית.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    עודד לא זכרון אלא חיטוט יזום במרחבי הרשת.

    הקטע לא נבחר בגלל הדוגמה האמריקאית, אלא בגלל הקריאה ליוזמה מעשית.

    וזהו בדיוק העניין – יוזמות של אזרחים, לא חייבות להיות מקומיות.

    אבל "ממשלה עולמית"?
    זהו החלום של התאגידים.
    מה חלום – הם כבר מממשים.

    שיתוף פעולה של ממשלות ס"ד צריך להספיק. זו לא צריכה להיות פדרציה.

  6. עודד גלעד :

    האמנם?

    יוזמה מעשית זה טוב אבל כדאי גם שתתבסס על בסיס תיאורטי איתן וקוהרנטי. זה תמיד מוזר לי, איך סו"ד לאומיים מפליאים לטעון בעד הנחיצות וההכרחיות של ממשלה מעל האינדיווידואלים ומעל הקבוצות והפלגים השונים בחברה – ממשלה דמוקרטית שנשלטת על ידי כולם ביחד בדיוק על מנת שתאזן את הבדלי הכח בחברה, ותמנע מהחזקים לפגוע בחלשים. באמת נדמה לי שאותם סו"ד לאומיים מבינים היטב את הפרדוקס, שדווקא על מנת לשמור על החופש של הפרטים דרושה מידה מסויימת של הגבלה על החופש הזה.
    ופתאום כשחושבים על העולם – ממשלה נשמעת להם רעיון מוקצה, שאינו יכול להיות שום דבר מלבד דכאני וטוטאליטרי. אותם סו"ד פתאום עומדים לשירת המנון ה'לסה פר' של האנרכו-קפיטליסטים.
    תקן אותי אם אני טועה אבל מה שיש לנו היום זה לא ממשלה עולמית, אלא ממשלות מקומיות שבמידה הרבה יותר מדי גדולה נשלטות על ידי תאגידים עולמיים. וההבדל הוא מהותי מאוד מאוד.
    בעולם אין ממשלה. כשיש ממשלה מעליך, בוודאי כשהיא לא דמוקרטית – אתה יודע טוב מאוד איך קוראים למי שעומד בראשה, כי אומרים לך להעריץ אותו. אתה יכול – וזה מסוכן – לחתור תחת שלטונו. לכדור הארץ אין ממשלה. אין את מי להעריץ, אין את מי להאשים, אין את מי להפיל. היד ששולטת בנו נעלמה מעין.
    אבל אם, לשיטתך, כבר יש ממשלה דכאנית בעולם – ואתה יודע להצביע עליה – בוא נילחם להפוך אותה לממשלה דמוקרטית! הרי בישראל, אתה לא רוצה להפיל את הממשלה בגלל שאתה אנרכיסט ושולל את רעיון הממשלה מעיקרו. את אותה גישה צריך, אני סבור, להכיל על העולם הזה שבו אנחנו חיים.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    עודד,
    כדי לא לגלוש בלי כוונה לדיון סמנטי –
    כן – אפשר להצביע על הכוח הדכאני, וצריך יהיה למצוא לו אלטרנטיבה.
    זה יבוא או בטוב או ברע, אבל יבוא.

    אבל כמו בהרבה תחומים בחיים לגודל יש משמעות.
    הפשרה שאתה מנסח : "דווקא על מנת לשמור על החופש של הפרטים דרושה מידה מסויימת של הגבלה על החופש הזה", היא פשרה ומבוססת על הנחות מסוימות של קרבה, כלומר – יכולת לעקוב, בשפתך.
    יכולת לפנות – בשפתך.

    המעט הזה, שגם לגביו יש ספקנים, לא יוכל להתקיים במערכת בינלאומית מורכבת ולכן צריך מנגנונים מתאימים, שאינם חיקוי של ממשלות מדינתיות.

    לצורך העניין אפשר ללמוד מנסיונות ששאלה הא מה מידת הצלחתם – האו"ם למשל, בתחומים שבהם הוא עוסק.

    דווקא בגלל שממשלות מדינתיות נתונות היום למתקפה של חוסר אמון מוחלט – לא ברור בכלל מה צריך להיות המנגנון הבינלאומי שיעמוד מול כוח ההון התאגידי.

    זו מן הסתם משימה שבגלל חשיבותה דורשת הרבה מחשבה.

  8. עודד :

    בוודאי שלגודל יש משמעות. כשתאגיד הוא עולמי והממשלה היא מקומית – כפי שמתחייב מעקרון ריבונות המדינה המקומית שעומד ביסוד מערכת הבינלאומית – יש לזה משמעות גדולה.
    השאלה החשובה היא, מדוע יחסי השוק כן עובדים ברמה הגלובלית בין בני אדם כעובדים, צרכנים ומשקיעים, ופתאום כשמדובר במנגנונים אזרחיים ובאחריות מדינתית צץ לו פתאום מכשול השפה ומעקר כל אפשרות של 'מעקב', ושיתוף פעולה. אני לא קונה את זה, ואשמח לשלוח לך (ולכל מי שיבקש) מחקרי מטא מעולים שחיפשו – ולא מצאו – שום קורלציה בין איכותה של דמוקרטיה לגודל של אוכלוסיה או לרבגוניות שלה.
    זה קצת מעליב שאתה מפנה אותי ללמוד מהאו"ם, ארגון שהוא מופת לכישלון של המערכת הבינלאומית לספק את הצרכים האמיתיים של האנושות. ארגון שהתקציב השנתי הכולל שלו – על כל סוכנויותיו – קטן מהתקציב השנתי של הרשויות המקומיות בישראל, ובוודאי לא יכול ברצינות לעשות שום ניהול רציני של ענייני כדוה"א. סתם עלה תאנה עלוב.
    לבסוף אתה מציין את חוסר הפופולריות של ממשלות, שמצביע לדעתך על המופרכות הפוליטית של האפשרות לשקול את רעיון הממשלה העולמית ברצינות. אבל רגע – אתה, שאוהב לזעום על הניאו-ליברלים – בוודאי זוכר בוודאי מי מרוויח מזה שממשלות הן חלשות ומצומקות, ומטרה להאשמות. אתה, הסו"ד, בוודאי זוכר מי משחיתים את הממשלות והופכים אותן לכלים ליצירת 'מדינת רווחה לתאגידים' במקום לאזרחים.
    אם אנחנו רוצים לשנות את המציאות, חשוב נורא שנבין אותה כהלכה. האפשרות – ולו התיאורטית – של ממשלה עולמית כמשקל נגד לשוק העולמי – היא כלי חיוני בעיני לניתוח המציאות הקיימת בכפר הגלובלי שלנו. אשמח, אם תרצה, לשלוח לך מידע בנושא. הדוא"ל שלי הוא odedgilad בג'ימייל.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.