תכנית אנרגיה וגז חדשה לישראל – פרק שלישי, יתירות
בפרק השלישי דן אמנון פורטוגלי בשאלת היתירות, שניתן להגדירה כמצב שבו תהיה מערכת ההפקה וההולכה בעלת כוש לספק את כל הביקושים הצפויים במשק ולא לעמוד במצב שבו יהיה מחסור בגז. מה שלקוי ב"מתוה" ומה שצריך לעשות כדי להבטיח יתירות גז
יתירות
תכנית אנרגיה וגז חדשה לישראל - פרק שני, תמונת המצב
הנחות היסוד שעמדו בבסיס מתווה הגז הופרכו עוד לפני שקיבל בגץ את החלטתו[2]. המתווה התבסס על ההנחה שניתן יהיה לממן את פיתוח מאגרי הגז באמצעות יצוא. אלא שההנחה ששוקי היצוא פתוחים ומשוועים לגז הישראלי לא היה לה בסיס כבר בעת שהוקמה ועדת קנדל ולבטח לא כאשר נחתם מתווה הגז המקורי וכאשר אושר מתווה הגז המתוקן
עתודות Reserves הגז הטבעי המוכחות P1 במאגר תמר, כולל תמר SW, נאמדות כיום בכ- 206 ביליון מטר מעוקב BCM. עתודות הגז הטבעי המוכחות והצפויות P2 במאגר תמר נאמדות בכ-290 BCM. (לפי דוח NASI ליום 31 דצמבר 2015, מופיע בדוח התקופתי של ישראמקו לשנת 2015[1]).
לפי תחזית הביקוש לגז טבעי בישראל של משרד האנרגיה (להלן) צריכת הגז הטבעי בישראל בשנת 2015 הסתכמה בכ-8.5 BCM, הביקוש לגז הטבעי בישראל יעלה בשנים הקרובות וצפוי להגיע בעוד חמש שנים – בשנת 2020, לכ-12.1 BCM.
יכולת ההפקה וההולכה של גז ממאגר תמר, עומדת כיום על כ- 12 BCM לשנה ויכולה על פי התוכניות הקיימות של נובל אנרג'י להגיע לכ- 20 BCM לשנה בשנת 2020. כלומר, מאגר תמר יכול לספק את צרכי המדינה לעוד 15 שנים לפחות אם ימשיכו לפתח אותו.
צריכת הגז הטבעי בישראל, עד שנת 2040, ליצור חשמל בלבד, צפויה להסתכם בכ- 300 BCM. יותר מכמות הגז במאגר תמר. צריכת הגז הטבעי בישראל, עד שנת 2040, ליצור חשמל, לתעשייה, לתחבורה, ולייצור מתנול, צפויה להסתכם בכ- 465 BCM. כמעט פי 2 מכמות הגז במאגר תמר.
משרד האנרגיה – תחזית הביקוש לגז טבעי בישראל (נדלה ב-28 למאי 2016)
להבטחת כמות הגז הנדרשת למשק הישראלי באה החלטה 442 של הממשלה מיום 23.06.2013 [2]
"להבטיח לטובת המשק המקומי, כמות של 540 BCM גז טבעי אשר תאפשר אספקה של ביקושי הגז הטבעי לצורכי האנרגיה של המשק לכ- 29 שנים."
כיום אין ודאות שמאגר לויתן יפותח, ויספק גז לישראל. המשמעות מבחינת היתירות היא שחייבים להרחיב את יכולת ההפקה וההולכה ממאגר תמר בתוך שנים ספורות ולאסור ייצוא גז מתמר עד חיבור לוויתן.
כדאי גם להקשיב לדבריו של פרופ׳ אשר טישלר[3], נשיא המסלול האקדמי של המכללה למנהל ובעבר דיקן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל־אביב: “המדינה טועה גם עכשיו בהזנחת מאגר הגז תמר. כולם הוקסמו כאן והתבשמו מהתגלית של מאגר לווייתן, שהוא בחזקת שדה גז לא נודע".
לפי לוחות הזמנים של תאגידי הגז פיתוח לויתן יארך כארבע שנים. מאגר לוויתן שהייה אמור להיות מפותח ולהזרים גז לישראל בתחילת 2018 לפי שטר החזקה, ידחה על פי מתווה הגז עד ל-2020, ואינו וודאי. החלטת השקעה סופית – FID בלויתן עדין לא התקבלה, היא צפויה לקראת סוף 2016, אך אינה מובטחת. אדגיש, מתוה הגז אינו מבטיח את פיתוח לוויתן ואסור 'לשים את כל הקלפים' על פתרון זה. כל דחיה או תקלה בפיתוח לוויתן או בהרחבה של תמר עלולה להביא למחסור בגז לצרכי השוק הישראלי.
אסור שפיתוח לויתן יביא להתעלמות מהאפשרות הפשוטה יותר והמהירה יותר של הרחבת תמר.
פתרונות לבעיית היתירות
- לחייב את שותפי תמר לבצע במהירות את הקמת הצינור השני שתביא את אפשרות ההפקה של תמר בשלב הראשון לכ- 16 BCM לשנה.
- בהמשך, ולפי ההתפתחויות בלוויתן, יש לחייב את שותפי תמר לבצע במהירות את שלב ההרחבה השני של תמר כולל קידוח בארות הפקה נוספות והנחת צינורות חדשים לארץ, שיביאו את התפוקה של תמר לכ- 20 BCM לשנה.
- לפי המצגת של נובל אנרג'י מספטמבר 2014, השלב הראשון בהרחבה היה מתוכנן להסתיים ב-2016, והשני ב- 2017.
- קביעת והכנת שני מקומות חדשים לכניסת גז לחוף. בכלל זה בדיקה מחדש של המקומות שנפסלו בעבר.
- יש לאסור על ייצוא גז מתמר עד שמאגר לוויתן יפותח, יפיק גז ויחובר לישראל. זו המדיניות הממשלתית הקיימת – החלטת הממשלה 442 מיום 23 ליוני 2013, שבה אושר הייצוא על פי עקרונות וועדת צמח.
[1] http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=1024853
[2] http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2013/Pages/des442.aspx
תגיות: אמנון-פורטוגלי, חברת החשמל, יצוא הגז, יתירות, מאגר תמר, מונופול הגז, מחירי הגז, מתווה הגז, צינור גז