מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
תכנית אנרגיה וגז חדשה לישראל – פרק שני, תמונת המצב
הנחות היסוד שעמדו בבסיס מתווה הגז הופרכו עוד לפני שקיבל בגץ את החלטתו[2].
המתווה התבסס על ההנחה שניתן יהיה לממן את פיתוח מאגרי הגז באמצעות יצוא. אלא שההנחה ששוקי היצוא פתוחים ומשוועים לגז הישראלי לא היה לה בסיס כבר בעת שהוקמה ועדת קנדל ולבטח לא כאשר נחתם מתווה הגז המקורי וכאשר אושר מתווה הגז המתוקן
תכנית אנרגיה וגז חדשה לישראל (פרק ראשון)
במקום המתווה 'המתוקן' שאושר, מדינת ישראל צריכה מתווה גז אשר ייטיב עם האינטרס הציבורי, עם הציבור שהוא הבעלים של הגז. במקום הממשלה שלא עשתה זאת, מצורפת כאן תכנית אנרגיה וגז חדשה לישראל. מטרת התכנית היא להביא לעצמאות אנרגטית, למחירי גז, חשמל ומים נמוכים, ליוקר מחיה יורד, לאויר נקי ולסביבה איכותית, לפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים, ולשימוש ברווחי הגז למטרות ציבוריות-חברתיות מאת: אמנון פורטוגלי
נזכיר את המחירים הנמוכים של הגז הנוזלי בעולם. את כניסת שדות גז ענקיים באוסטרליה ובארה"ב לשוק העולמי. את הכדאיות הגבולית ביצוא הגז למתקני ההנזלה במצרים. את תנופת הפיתוח של שדות הגז במצרים שתמלא עד 2020 את הצרכים המקומיים ואולי גם את צרכי היצוא המצרי. מו"מ מעשי ליצוא גז למצרים לא התממש, וספק רב אם יתקיים מו"מ כזה בעתיד. המצרים הקפיאו כל מו"מ על יצוא עד לפתרון המחלוקת בעניין הפיצוי לחברת החשמל על הפסקת הזרמת הגז ב-2011.
מימוש האפשרות לייצוא גז לטורקיה מחייב הסדר היחסים המעורערים בין ישראל לטורקיה בין טורקיה לקפריסין, ובין טורקיה לרוסיה. בנוסף, לטורקיה יש אופציות נוספות לייבוא גז כמו צינור הגז טרנס אנטוליה TANAP מאזרביג'אן שיתחיל לפעול ב- 2019.
מה אסור לעשות
- קיים חוק נפט ושטר חזקה המגדירים בברור מהן החובות והזכויות של בעל החזקה. אסור לפעול משיקולים של יוקרה אישית ופוליטית ואסור לפעול מתפיסה של 'פיצוי' ליציבות הרגולטורית שהובטחה לתאגידי הגז ונפסלה בבגץ, ולתת פיצוי בגין שינויים רגולטוריים עתידיים.
למונופול הגז אין זכות לקיום הכדאיות הכלכלית, הרווחים שלו. כדאי ללמוד מחוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי) עו"ד אבי ליכט[4]: "…….הרשות רשאית לשנות את מדיניותה ואין היא כבולה למדיניות קיימת. לכן אין לאף אדם זכות קנויה, שמדיניות שהיטיבה עמו לא תשתנה [הדגשה במקור]. מכאן שלא ניתן לטעון כי השקעה שאדם השקיע על בסיס מדיניות קיימת יצרה לו מעין תעודת ביטוח מפני שינוי המדיניות כלפיו".
- אסור לתת ערבויות, שיפויים, רשת ביטחון פיננסית ופטנטים פיננסיים אחרים לפיתוח לויתן. מתן ערבויות כאלו זה יפתח פתח לדרישות דומות מצד כל זכייני הגז ויביא להשקעות סרק בקידוחים שאין טעם כלכלי לעשותם.
אפשר ויתכן שצריך יהייה לתת ערבויות כאלו משיקולים של בטחון אנרגטי, הבטחת מקור שני לאספקת גז לישראל. הערבויות ינתנו בתמורה הולמת, נאמר 60%- 80% משותפות לויתן, בהתחשב בכך שלפי שטר החזקה על היזמים לפתח את לוויתן עד אפריל 2018, ואם לא יעשו זאת החזקה תפקע ותחזור למדינה.
- אסור לייצא גז מתמר לפני פיתוח לוויתן. אישור מתווה הגז (המתוקן) מאפשר לתאגידי הגז לייצא גז מתמר לפני פיתוח לוויתן. אנו עלולים להגיע במהרה למצב בו מאגר תמר מתרוקן במהירות בעוד לווייתן אינו מפותח. במקרה וחברות הגז יחליטו שלא לפתח את לווייתן, יתכן וחוזי היצוא של גז מתמר יהיו חתומים, חלק ניכר מהגז מתמר ייוצא, ואת הנעשה והנזק אי אפשר יהיה להשיב. זה נוגד את כל אמירות הממשלה על עצמאות אנרגטית ושיקולי ביטחון.
מחיר הגז
לעומת ירידת מחירי הגז הטבעי בעולם, מחיר הגז הטבעי לחברת החשמל נשאר ברמתו המופקעת הגבוהה. צרכני גז אחרים בישראל משלמים גם הם מחירים גבוהים. ב- 4 לאפריל 2016 פרסמה רשות הגז הטבעי את חלופות מחיר הגז הטבעי, אשר יעמדו בתוקף ברבעון השני של שנת 2016 ביחס להסכמי גז חדשים. מחיר הבסיס יעמוד על 5.17 דולר ליחידת חום (מיליון BTU) ומחיר הגז ליצרני חשמל פרטיים יעמוד על 4.70 עד 5.00 דולר ליחידת חום[5].
צריך להוריד את מחירי הגז הטבעי בארץ. והממשלה חייבת לפעול לכך.
הבעייה המרכזית היא עם החוזה החתום לאספקת גז לחברת החשמל שמתווה הגז כלל לא מטפל בו.
חברת החשמל יכולה וצריכה לפעול לפתיחת החוזה, לשנות את מחירי הנפט ואת ההצמדה האבסורדית למדד האמריקאי, כמו שעשתה פטרונט ההודית[6], כמו שעושה כיום חברת הנפט הלאומית של סין וכמו שעושות חברות רבות ברחבי העולם. משרד האנרגיה והממשלה צריכים וחייבים לגבות מהלך כזה.
למדינה יש תפקיד בהגנה על האינטרס הציבורי. הממשלה ורשויות שלטוניות מתערבת בהרבה מקרים בקביעת המחירים גם אם יש בדבר כדי להשפיע על שינוי מחיר שנקבע בחוזה חתום, כאשר טובת הציבור דורשת זאת.
דוגמה לאינטרס הציבורי בהורדת מחירי הגז הוא סילוק מיכל האמוניה ממפרץ חיפה [7]
כלכלני בנק ישראל נותנים לנו את הדרך לקבוע את המחיר הנכון וההוגן של גז טבעי במשק. בדיון תמציתי על 'יבואן טבעי' ו'יצואן טבעי' בפרק המבוא בדוח השנתי, בסעיף 5 על הגז הטבעי[8]:
"באופן גס ניתן לומר כי כאשר מוצרים נסחרים בשווקים הבין-לאומיים, התחרות בדרך כלל מבטיחה שהמחיר בשוק המקומי ידמה למחיר בחו"ל; וכאשר אין תחרות בשוק המקומי, המחיר הבין-לאומי יכול לשמש סמן למחיר הרצוי בשוק המקומי …..כדי לקבוע מחיר שיבטיח יעילות בשוק המקומי יש לשאול אם אנו רואים במשק יצואן טבעי של גז או יבואן טבעי של גז. אם אנו רואים בו יצואן טבעי, אזי המחיר המבטיח יעילות שווה לתמורה נטו שניתן לקבל עבור יצוא הגז. אם אנו רואים במשק יבואן טבעי, אזי המחיר המבטיח יעילות שווה למחיר היבוא (מהוון לפי משך הזמן עד לתחילת היבוא), כלומר לעלות האלטרנטיבית של השימוש בגז המקומי".
לפי מתוה הגז והמדיניות הנוכחית של הממשלה, ישראל תהייה 'יצואן טבעי' של גז בשנים הקרובות. לכן, בשנים הקרובות, מחיר הגז הטבעי בארץ צריך להיות "שווה לתמורה נטו שניתן לקבל עבור יצוא הגז".
לפי מחירי הגז בשווקים העולמיים כיום, מחיר הגז הטבעי בארץ צריך להיות בתחום של 2-3 דולר ליחידת חום לעומת כ-5.7 דולר שמשלמת כיום חברת החשמל.
מחירי גז טבעי נוזלי במקומות שונים בעולם באפריל 2016
פתרונות לבעיית מחיר הגז
- יש לפקח על מחירי הגז, אם אפשר גם בחוזים הקיימים, כך שיהיו בתחום של 2-3 דולר ליחידת גז ללא הצמדה, או עם הצמדה למחירי הגז באחד המסופים הגדולים בעולם, לדוגמה: מסוף הנרי בארה"ב, מסוף TTF בהולנד[9], או לשקלול המחירים במסופים אלו.
- כחלופה, יש לפקח על מחירי הגז, כך שיהיו בתחום של 2-3 דולר ליחידת גז ויתנו לתאגידי האנרגיה תשואה מקובלת של כ-15%.
- במקביל, המדינה תקבל את עובדת קיומו של מונופול הגז, תאשר לתאגידי הגז לפעול בהסדר כובל ותמנע מתביעות בגין קיומו.
- לחייב מכר בנפרד של הגז. כלומר כל שותף במיזם המשותף תמר או לוויתן ובמיזמים אחרים שעוד יהיו, יהייה חייב לנהל משא ומתן בנפרד על מכירת חלקו בגז במאגר.
[2] http://www.energianews.com/article.php?id=22127
[3] https://knesset.gov.il/committees/heb/material/data/kalkala2015-07-21-00.pdf
[4] http://mof.gov.il/Committees/PreviouslyCommittees/PhysicsPolicyCommittee/FullReport_Appendix_b.pdf
[5] http://www.gkh-law.com/%D7%9E%D7%91%D7%96%D7%A7-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C-2016/?lang=he
[6] http://www.bloomberg.com/news/articles/2015-12-31/rasgas-petronet-revise-lng-contract-to-lower-indian-gas-prices
[7] http://www.blacklabor.org/?p=57641
[8] http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/DocLib3/BankIsraelAnnualReport/%d7%93%d7%95%d7%97%20%d7%91%d7%a0%d7%a7%20%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%202015/chap-1-.pdf
[9] https://www.oxfordenergy.org/wpcms/wp-content/uploads/2016/02/NG-104.pdf
תגיות: אמנון-פורטוגלי, בגצ, חברת החשמל, יובל שטייניץ, יוג'ין-קנדל, יצוא הגז, יציבות-רגולטורית, מונופול הגז, מחירי הגז, מיסוי הגז, מתווה הגז
קישור קבוע
תגובות