בוזזי החברות ושוד הפנסיה – חלק א'

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, כלכלה ותקציב ב 2.05.16 8:30

אנשי עסקים קונים חברות, מרוששים אותן מנכסיהן ומושכים לעצמם סכומי עתק. העובדים הופכים לכלי משחק ומגלים לבסוף שאפילו הפנסיה שלהם נגזלה מהם. בחלק הראשון – הסיפור של רשת הענק האנגלית BHS

מאת אמנון פורטוגלי

   רשת החנויות הענקית הבריטית בריטיש הום סטורס – BHS נכנסה להליכי פשיטת רגל ב-25 לאפריל. ההספדים הארגוניים לא אחרו לבוא. עיתונאים ואנליסטים במגזר הקמעונאי שיתפו את מומחיותם עם כותרות על 'הדרך בה נהגנו לעשות קניות', בהסברים על כיצד סופרמרקטים, מרכזי קניות מחוץ לעיר ומסחר אלקטרוני חיסלו את חנויות הכל-בו ברחוב הראשי של העיר. ניתן לדעתם לסכם את הסיפור בצורה פשוטה: השינויים בצורת הקניות, הגאות של הזמן, הטביעה את BHS.

אבל הסבר זה הינו חלקי במקרה הטוב.  בסיכומו של דבר, לא כל החברות הקמעונאיות פשטו את הרגל. ההסבר לפיו אחד-עשר אלף העובדים של BHS , העומדים עכשיו בחרדה מול העתיד הם הקורבנות הבלתי נמנעים של שינוי בלתי נמנע. ההסבר הכלכלי-דארוויניסטי, שעבור העובדים אף אחד לא היה מסוגל לעשות משהו, אינו מלא ואינו מדויק. המציאות היא שגם אם ההיבט הקמעונאי של סיפור BHS מיושן, הרי שהתרגילים הפיננסיים שהיו מאחורי הקלעים הם בהחלט מודרניים ומעודכנים.  תרגילים פיננסיים אלו מאפיינים את המציאות המכוערת של הקפיטליזם החזירי המודרני, את הדרך לעשות עסקים בבריטניה, בארה"ב ובישראל. אזכיר את המקרים של פולגת ושל מעריב.

רשת בריטיש הום סטורס נתפסה כרשת שמרנית לא מלהיבה במיוחד, שאפשר לסמוך עליה. היא נרכשה ע"י טייקון, פיננסייר, שלא היו לו אף אחד מהאיפיונים האלו. סר פיליפ גרין  Sir Philip Green רכש את  BHS ב- 2000, ומייד דווח שמשך את אחד הדיבידנדים הגדולים והמהירים בהיסטוריה העסקית. כמו כל עסק בסביבה משתנה, רשת קמעונאית דורשת השקעות שוטפות כדי לשמר את הרלוונטיות שלה. אבל המאפיין הבולט ביותר של השנים הראשונות בבעלותו של גרין היה חלוקת דיבידנדים של 400 מיליון ליש"ט לאשתו במונקו, כך שהוא חילץ ערך כפול מהמחיר של 200 מיליון ליש"ט ששילם עבור BHS.
כאשר גרין קנה את  BHS במאי 2000, הוא התעקש שזה לא יהיה מסובך להחיות את הרשת הקמעונאית ולהביא לשגשוגה. הוא היה משוכנע שהוא ניחן בכישורים להבטיח את עתידה ולהפוך אותה לבסיס של אימפריה קמעונאית.  אבל בשנה שעברה, לאחר שלא הצליח במשימתו, גרין  מכר את  BHS במחיר הסימלי של  1 ליש"ט לקבוצה כמעט אלמונית של משקיעים פיננסיים אשר הנהיגו אותה לקריסה תוך כ- 13 חודשים.

גרין קבל חברה עם תוכנית פנסיונית מאוזנת כספית, למעשה עם עודף אקטוארי קטן. אבל מה שהועבר למערכת הפנסיונית של  BHS במהלך השנים היה נמוך בהרבה ממה שנדרש כדי להתמודד עם המשבר של 2008-09. עכשיו, עם ריבית שעדיין תקועה ברצפה, העלויות של תשלומי הפנסיות גדולים מאי פעם, והגירעון הפנסיוני של הרשת המסתכם ב- 571 מיליון ליש"ט.

זה לא הפריע לגרין שכן משפחתו של גרין קבלה מ- BHS יותר מאשר הגירעון הפנסיוני של הרשת. החל מחודש מאי 2000, משפחת גרין ובעלי מניות אחרים הוציאו מ-BHS יותר מ 580 מיליון ליש"ט בדיבידנדים, דמי שכירות וריבית על הלוואות.

עכשיו, רגולטור הפנסיה הבריטי שוקל אם לתבוע מגרין בין 200 ל 300  מיליון ליש"ט כדי לעזור למלא את החור השחור בתוכניות הפנסיה של BHS, שהתפתח מאז 2000.

גרין ואשתו טינה הם המשפחה ה-29 ברשימת עשירי בריטניה שפורסמה בסאנדיי טיימס באמצע אפריל.  העיתון העריך את השווי שלהם ב-  3.22 מיליארד ליש"ט. סך זה אינו כולל את 280 מיליון הליש"ט שמציעים שמשפחת גרין תעביר לרגולטור הפנסיה.
בכל מקרה, גרין החליט בשנה שעברה שהוא רוצה את – BHS מחוץ לבית, בכל מחיר. במרץ 2015 הוא מכר את העסק תמורת לירה סטרלינג אחת,  לדומיניק שאפל Dominic Chappell נהג מרוצים לשעבר, ללא נסיון בתחום הקמעונאות, שפשט פעמיים את הרגל. בשנה האחרונה, דומיניק שאפל שילם לחברת האחזקות שלו יותר מ- 25 מיליון ליש"ט בדמי ניהול, בדמי ריבית ובעלויות אחרות. באותו זמן, צוות העובדים של BHS לא ראו הוכחות לאסטרטגיה רצינית שתתן לתאגיד שלהם עתיד בר-קיימא. הדברים הגיעו למצב בו תאגיד Sports Direct, בעל  מוניטין שנוי במחלוקת של העסקה במחירי מינימום, שהוא רוכש פוטנציאלי של מספר חנויות של BHS, מתחיל להראות כמו 'אביר לבן'  שנחלץ לעזרת BHS..

קרן הגנת הפנסיה בניהול הממשלתי,  מתכוננת להציל את גמלאי BHS. בינתיים אנו מקבלים פעם נוספת ראיות והוכחות לאינטרסים המנוגדים, לחוסר ההתאמה המוכר בין רווחים פרטיים והפסדי הציבור. בינתיים, חנויות סגורות, קליפות חלולות ימלאו את הרחובות הראשיים בערים, סיפור נוסף של מרחב משותף שהושחת לאחר שחמדנות פרטית קבלה יד חופשית לפעולה, וקהילה שרגילה ל'תספורת'  תישאר עם עוד התפרצות מגעילה של פצעי שוד עסקי.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: אמנון-פורטוגלי, בריטניה, דיבידנד, טייקונים, פנסיה

קישור קבוע תגובות