מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
דו"ח המוקד לפליטים ומהגרים: ליקויים חמורים בתנאי הכליאה
המוקד לפליטים ולמהגרים פרסם דו"ח חדש הסוקר את הליקויים החמורים בתנאי הכליאה של פליטים ומהגרים
דו"ח מעקב חדש של המוקד לפליטים ולמהגרים סוקר את ארבעת מתקני הכליאה בהם מוחזקים כ-5,000 מבקשי מקלט ומהגרים: כלא "סהרונים", כלא "גבעון", מתקן "חולות" ומתקן יהלו"ם הסמוך לנתב"ג. הדו"ח מבוסס על 72 ראיונות שערכו פעילי המוקד עם הכלואים, נתונים שהתקבלו בבקשות חופש מידע ודו"חות רשמיים, וחושף ליקויים חמורים בתנאי הכליאה של העצורים.
רוב הכלואים הם מבקשי מקלט מסודן ומאריתראה, שאינם ברי-הרחקה, ונמצאים בכלא "סהרונים" או במתקן "חולות" הסמוכים לגבול מצרים, במסגרת התיקונים לחוק למניעת הסתננות וחוק הכניסה לישראל. השאר הם מהגרי עבודה או תיירים ללא אשרת שהייה בתוקף, המוחזקים בכלא "גבעון" ברמלה או במתקן "יהלו"ם" בנתב"ג מתוקף חוק הכניסה לישראל
להלן הליקויים המרכזיים העולים מהדו"ח:
- צפיפות– ב"סהרונים" העידו המרואיינים כי ישנם 10 כלואים בכל חדר, על אף שלפי תכניות המתאר של הכלא אמורים לשהות בכל חדר חמישה אנשים בלבד; מרחב המחייה של כל אדם באגף המרכזי הנמצא בשימוש ב"סהרונים" כיום הוא 2.2 מ' לאדם, מחצית מהנדרש על פי תקנות שב"ס ורבע מהנהוג במדינות מתקדמות אחרות. גם ב"חולות" ישנם 10 שוהים בחדר, אך שם מרחב המחייה לאדם עומד בתקנות שב"ס – 4.6 מ' לאדם. בשני המתקנים המרואיינים העידו שישנה הקפדה על תפוסה מלאה של חדרים. בכלא "גבעון", הגברים דיווחו כי ישנם בין שמונה ל-16 אנשים בחדר, והנשים סיפרו על בין שש ל-12 עצורות בחדר. ביהלו"ם העצורים מוחזקים לעיתים בחדרים מבודדים, אולם כשישנם עצורים רבים נאלצות מספר משפחות לחלוק חדר אחד.
- היעדר חופש תנועה– ב"סהרונים", בין 6 בבוקר ל-22:00 בערב הכלואים רשאים להיות מחוץ לחדריהם ועליהם להתייצב רק לספירות, אולם היציאה לחצר במבנה החדש של סהרונים, מבנה ג', הנה יציאה לחלל פנימי מקורה שאור השמש אינו מגיע אליו. ב"גבעון" 85% מהמרואיינים סיפרו כי הם רשאים להיות בחצר בכל יום בין שעה לחמש שעות, ונראה כי הדבר תלוי בזמינות הסוהרים המשתנה. ב"חולות" השוהים רשאים לצאת בין 6:00 בבוקר ל-22:00 בערב, אולם בפועל, עקב המיקום המרוחק סמוך לגבול מצרים, העובדה שהם אינם רשאים לעבוד ועלות התחבורה הציבורית – רובם המוחלט לא מתרחק מהמתקן. בין האגפים השונים ישנם שערים ביומטריים, ואלה ננעלים אוטומטית בשעה 22:00. ביהלו"ם לא קיים חלל ציבורי משותף לעצורים.
- מחסור במתרגמים– מהדו"ח עולה כי בכל המתקנים, שירותי התרגום הניתנים בעת מגע עם נציגי שב"ס, המשטרה, משרד הפנים, רופאים וכן בית הדין לביקורת משמורת לוקים בחסר משמעותי. בסהרונים למשל, רק 3 מתוך 26 מרואיינים העידו כי היה מתרגם בעת בדיקה רפואית, וב"חולות" הרוב המוחלט סיפרו כי מעולם לא היה מתרגם בעת ביקורם אצל הרופא. גם ב"סהרונים וגם "בחולות" צוין כי רופאים נעזרים לעיתים במוחזקים אחרים שדוברים אנגלית או עברית, וכך החולים נאלצים לחלוק עם כלואים אחרים פרטים אינטימיים על מצבם הרפואי.
- מחסור בשירותי בריאות– ב"סהרונים" ו"בגבעון" חלק מהכלואים העידו כי על אף שפנו לקבלת טיפול רפואי, לא קיבלו את הטיפול או שהוא לא עזר להם, והם לא זכו למעקב; רוב הכלואים בשני המתקנים כלל לא היו מודעים לקיומם של שירותי בריאות הנפש או עובדים סוציאליים. ב"חולות", רובם המוחלט של אלה שפנו למרפאה העידו כי הטיפול לא היה מספק, כי נדרשו להמתין עבורו זמן רב, שהוא לא סייע להם ואף החמיר את מצבם. ב"חולות" אין כלל מומחים לבריאות הנפש אלא עובדים סוציאליים בלבד; מחצית מאלו שפנו לקבלת טיפול העידו כי הטיפול לא סייע להקלת דיכאון או תחושות אחרות; האחרים העידו כי לא הצליחו למצוא את בעלי המקצוע בעת הצורך. ביהלו"ם לא ניתנים שירותי רפואה, ורוב העצורים, לרבות משפחות וילדים, גם לא פוגשים עובד סוציאלי או פסיכולוג במהלך המעצר. במקרה של בעיה רפואית חמורה העצורים נלקחים לבית החולים הקרוב.
- ליקויים בכמות המזון ואיכותו– בעוד שרק כרבע מהמרואיינים ב"סהרונים" וב"גבעון" התלוננו על כמות האוכל, ב"חולות" רוב המרואיינים העידו כי כמויות המזון אינן מספקות,
תגיות: המוקד לפליטים ולמהגרים, פליטים, רבנים למען זכויות אדם
קישור קבוע
תגובות