חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

צריך להוריד את מחירי הגז הטבעי בארץ והממשלה חייבת לפעול לכך

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 29.03.16 1:59

כמו במדינות אחרות, גם בישראל חייבים לפקח ולהוריד את מחירי הגז הטבעי, והממשלה צריכה לפעול להורדת מחיר הגז הטבעי הישראלי

מאת: אמנון פורטוגלי

מחירי הגז בהסכם אספקת הגז לחברת החשמל שנחתם לפני מספר שנים, נקבעו לטווח ארוך, למרות שהכלכלנים והמדינה למדו כבר על חשיבות קביעת מחירים דינמית במקום פעם במספר שנים.

לדוגמה, לפני שנים שער השקל מול מטבעות אחרים היה נקבע לזמן ארוך, בין השאר כדי לתת ודאות למערכת העסקית. כתוצאה מכך היה צורך בפיחות גדול יחסית של עשרות אחוזים אחת לכמה שנים. במקום זה עברו לשער שקל נייד הנקבע בכל יום ואפילו במשך היום.

גם מחירי הבנזין בארץ דינמיים ונקבעים פעמיים בחודש.

לעומת זה, מחיר הגז הטבעי בהסכם עם חברת החשמל, קבוע וניתן להתאמת מחיר רק בשני מועדים וטווח ההתאמה מוגבל. מועד ההתאמה הראשון הינו בעוד יותר מחמש שנים, ב-30 ליוני 2021. בלשון ההסכם: "בהסכם נקבעו שני מועדים בהם רשאי כל צד לבקש התאמת מחיר (בהתאם למנגנון שנקבע בהסכם)…..בחלוף שמונה שנים ו-11 שנים ממועד ההפעלה המסחרית מפרויקט תמר או ממועד תום שלשה חודשים מתחילת ההזרמה מפרויקט תמר (קרי: 30 ליוני 2013) לפי המוקדם. במועד ההתאמה הראשון (לאחר 8 שנים) ההצעה למחיר תהייה בטווח של עד 25% (תוספת או הפחתה), ובמועד ההתאמה השני ההתאמה שתבוצע למחיר תהייה בטווח של עד 10% (תוספת או הפחתה)."

בפברואר 2015 פורסם מאמר שלי בכותרת 'התפתחויות אחרונות בשוקי הנפט והגז הטבעי בעולם ובמצרים והשלכות על ייצוא הגז מישראל' [1], ובכותרת משנה 'ירידת מחירי הנפט בכ- 60% מאז חודש יוני 2014, הביאה לירידה תואמת גם במחירי ה-LNG, ופגעה ותפגע קשות בהכנסות של תאגידי ה-LNG'.

מחירי הנפט והגז אכן המשיכו וירדו מאז פרסום המאמר בעשרות אחוזים כפי שמורים שני הגרפים הבאים:

  גרף 1

World LNG Landed Prices February 2016

World LNG Landed Prices February 2016

לעומת ירידת מחירים של הגז הטבעי בעולם,  מחיר הגז הטבעי לחברת החשמל נשאר ברמתו המופקעת הגבוהה.

בסוף דצמבר 2015 נמסר על סיומו המוצלח של משא ומתן לשינוי תנאי החוזה ל -25 שנה לרכישת גז[2]  נוזלי בין Petronet LNG יבואן הגז הגדול ביותר של הודו לבין RasGas מקטאר. כתוצאה מכך תהייה ירידה של כמעט במחצית במחירים שהיבואן ההודי משלם.
שר הנפט של הודו אמר לכתבים בניו דלהי  שעל פי תנאי ההסכם המתוקן, Petronet תשלם ל- RasGas   6-7 דולר למיליון יחידות תרמיות בריטיות (יחידת חום), לעומת כ- 13 דולר ליחידת חום בחוזה המקורי.

בנוסף, בהסכם המתוקן אין התחייבות 'קח או שלם' Take or Pay   והחברה הקטארית ויתרה על הקנס     ש- Petronet היתה צריכה לשלם על לקיחת פחות גז מהכמות שבחוזה, קנס שהגיע בשנת 2015 לכ- 1.8 מיליארד דולר.

בעוד שהחוזה הקודם עם RasGas לא איפשר כל שינוי במחיר הגז, בחוזה המתוקן המחיר יהיה מותאם למחירי השוק עם נוסחת תימחור לפי ממוצע של שלושה חודשים במחירי הנפט, בניגוד לממוצע של חמש שנים קודם לכן.Type text or a website address or translate a document. מחירי נפט מסוג ברנט, שהם אמת המידה לרוב הסחר בנפט גולמי ובגז טבעי בעולם, צנחו בכ- 36 אחוזים בשנה האחרונה, בגלל שפע היצע הנפט והגז בעולם.
שתי החברות מסרו בהצהרה משותפת כי כמויות הגז שלא נלקחו על ידי Petronet השנה, ירכשו במהלך התקופה הנותרת של החוזה.  Petronet לקחה ב-2016 כשני שלישים מהכמות שהתחייבה אליה בחוזה המקורי עם RasGas,  מכיון שהצרכנים ההודיים של גז, ובכלל זה תחנות כוח ומפעלי הדשנים, עברו לאספקה ​​זולה של גז שנרכשה בשוק לאספקה מיידית – Spot.

Petronet הסכימה לרכוש מ- RasGas מיליון טונות של גז טבעי נוזלי נוסף מדי שנה בתקופה הנותרת של החוזה המסתיימת ב- 2028, בנוסף להתחייבות הקיימת לרכישת  7.5 מיליון טון בשנה.

ב-11 למרץ השנה, נמסר כי חברת הנפט הלאומית של סין מבקשת לדון מחדש [3] בחוזה לטווח ארוך שהיא חתמה לאספקת גז טבעי נוזלי מקטאר, על רקע השפע הגלובלי בגז שדחף את מחירי הספוט לרמה הנמוכה ביותר מזה יותר מחמש שנים, ועל רקע  הצלחת המשא ומתן בין Petronet ההודית עם RasGas  מקטאר בדצמבר האחרון, שכתוצאה מכך מחירי הגז שהיבואן ההודי משלם נחתכו בכ- 50%.

מחירי LNG לאספקה מיידית (ספוט) באסיה ירדו בינואר 2016 מתחת ל -5 דולר ליחידת חום בפעם הראשונה מאז 2010, והגיעו ל- 4.20 דולר ב- 7 למרץ.  לדברי ג'ף בראון נשיא חברת היעוץ הסינגפורית PGE: "אנחנו יכולים בקלות לראות את מחירי הספוט ברמות של  3 דולר, 4 דולר, או 5 דולר מתחת למחירי החוזים לטווח ארוך, צמודי הנפט…בסביבה כזו תמיד נראה רוכשים המחפשים דרכים להקטין את הכמויות הנרכשות או לשנות את התנאים."

ב-9 למרץ 2016, הודיע טארק קביל, שר התעשייה המצרי, כי מצרים תפחית את מחיר הגז הטבעי [4]  למפעלי הברזל והפלדה בכ- 35% מ -7 דולר ליחידת חום (מיליון BTU) ל- 4.5 דולר ליחידה חום.

חשוב לציין שבשלב זה, ולמשך שלש – ארבע השנים הבאות, מצרים מפיקה ממקורות עצמיים חלק ניכר מהגז טבעי שהיא צורכת, אבל גם מייבאת גז נוזלי שמחירו כולל הנזלה הובלה וגיזוז. מבחינה זו מצבה גרוע יותר מאשר בישראל.  למרות זאת ממשלת מצרים הכירה בצורך להוריד את מחירי הגז כך שיתאימו למצב העולמי ויאפשרו למפעלי התעשיייה במצרים להתמודד עם מפעלים בעולם המשלמים מחירים נמוכים יותר לגז הטבעי.  אצלנו זה קורה עם פניציה, מפעל האמוניה, ומפעלי תעשייה אחרים המשלמים מחירים מונופוליסטיים מופקעים לגז הטבעי, ואין עם מי לדבר.

גם בישראל חייבים לפקח ולהוריד את מחירי הגז הטבעי, והממשלה צריכה לפעול להורדת מחיר הגז הטבעי הישראלי. הבעייה המרכזית היא עם החוזה החתום לאספקת גז לחברת החשמל שמתווה הגז כלל לא מטפל בו. חברת החשמל יכולה וצריכה לפעול לפתיחת החוזה, לשנות את מחירי הנפט ואת ההצמדה האבסורדית למדד האמריקאי, כמו שעשתה פטרונט ההודית, כמו שעושה כיום חברת הנפט הלאומית של סין וכמו שעושות חברות רבות ברחבי העולם, ומשרד האנרגיה והממשלה צריכים וחייבים לגבות מהלך כזה.

חשוב לעשות זאת במהירות, לשנות את מחירי הגז בחוזה עם חברת החשמל כל עוד מתווה הגז לא מאושר. אם יאושר מתווה הגז, אז תקום למעשה גם התחייבותה של המדינה כלפי מונופול הגז והבעיה תחריף שבעתיים.

אלא שמשרד האנרגיה טומן את ראשו בחול ומתעלם ממחירי הגז הגבוהים בארץ בעוד שמחירי הגז והאנרגיה בעולם צונחים. לא פלא, שכן בכירי המשרד הם שבשלו לנו את הדייסה הזו, את מחירי הגז הגבוהים ואת הפיאסקו הקטסטרופלי של הצמדת מחירי הגז למדד (פרוטוקול מס' 906  מישיבת ועדת הכלכלה, 4 ביולי 2012).

למדינה יש תפקיד בהגנה על האינטרס הציבורי, והממשלה ורשויות שלטוניות מתערבת בהרבה מקרים בקביעת המחירים גם אם יש בדבר כדי להשפיע על שינוי מחירי שנקבע בחוזה חתום, כאשר טובת הציבור דורשת זאת.

דוגמה לאינטרס הציבורי בהורדת מחירי הגז הוא סילוק מיכל האמוניה ממפרץ חיפה [5]

אמוניה שהיא נוזל רעיל יחסית, משמשת לקירור מזון וכחומר גלם לתעשייה הכימית. כיום מייבאים אמוניה לישראל באוניה מיוחדת פעם בחודש ומאחסנים אותה במיכל אחסון בן כ- 25 שנה המכיל כ- 12 אלף טון אמוניה הנמצא במסוף הכימיקלים שבצפון אזור הקישון בנמל חיפה.

מיכל האמוניה הוא אחד הסיכונים הסביבתיים הגדולים ביותר במדינת ישראל. כדי לפתור בעייה זו ולנטרל את הפצצה המתקתקת במפרץ חיפה, החליטה הממשלה באוקטובר 2013 "לקדם הקמה של מפעל לייצור אמוניה באזור מישור רותם שבנגב, במהירות האפשרית ובכפוף לכל דין, במטרה ליצור חלופה למיכל האמוניה הקיים במפרץ חיפה".

בפברואר 2016 היו אמורים המתמודדים במכרז להקמת מפעל האמוניה להגיש את הצעותיהם, אבל מסתבר כי אף אחד מבין ששה התאגידים שאושרו להמתמודד במכרז לא יציג הצעות. הסיבה היא שמחיר הגז הטבעי בישראל שהוא חומר הגלם לייצור אמוניה גבוה בהרבה לעומת מחירו במדינות שמהן ישראל מייבאת כיום את האמוניה.

כתבה על זה הדי כהן במאי 2015:

"מחיר הגז הטבעי בישראל הופך את ייצור האמוניה ללא כלכלי והמדינה תצטרך לסבסד חלקית את מחירו", אמר ל"גלובס" אחד היזמים שעבר את שלב ההליך המוקדם במכרז.

על פי דוח שהוגש למשרד להגנת הסביבה ב-2011, אין היתכנות לייצור אמוניה מקומי בהיקף שיספק את צורכי השוק המקומי בלבד, אלא אם כן מחירי הגז הטבעי יירדו לחצי מערכם הנוכחי."

התוצאה של מחירי הגז הגבוהים בישראל, היא שלא כדאי להקים את מפעל האמוניה החדש בדרום הארץ, אלא להמשיך ולייבא את האמוניה ולאחסן אותה במפרץ חיפה. במילים אחרות, מחירי הגז הגבוהים מביאים להמשך הפגיעה בבריאות מאות אלפי תושבי חיפה והקריות הגרים סמוך למתקן האיחסון ולסיכון חייהם במקרה של תקלה. חובתה של הממשלה לפעול ולפתור בעייה זו. 

פעולה של פיקוח על המחיר ונסיון לשלוט בו, בצורה מסיבית, מתרחשת בישראל מזה מספר שנים כאשר בנק ישראל מתערב בקביעת מחיר השקל, במטרה למנוע עליה בשער השקל הנובעת ממציאת הגז הטבעי בישראל.  אמנם אין כאן חוזה חתום, אבל זו פגיעה באושיות התפיסה הכלכלית של קברניטי המדינה ולמרות זאת הם מסכימים לה שכן ברור להם האינטרס הציבורי, למנוע את קריסת התעשייה הישראלית.

למדינה יש זכות וחובה להתערב במחיר הגז הטבעי הישראלי

"ככלל, יש לכבד התחייבות חוזית, והדבר חל גם על רשות שלטונית. אלא שעל רשות כזו חלה חובה ציבורית להשתחרר מהסכם כאשר צרכי ציבור חיוניים מחייבים זאת.…. הלכת ההשתחררות מוחלת כתנאי מכללא בחוזה שלטוני."

שופטת בית המשפט העליון איילה פרוקצ'יה [6] בפסיקת בית המשפט העליון מה- 22 לאוגוסט 2010.

"לא יעלה על הדעת כי משהוענק רישיון כללי – ולו מכוח חוק – יהיה הוא בלתי מוגבל בהיקף, במהות, במקום ובזמן, והשר לא יוכל לעולם להפעיל את שיקול דעתו לפי אותו חוק עצמו אם יחול שינוי במדיניות הממשלה או בצרכי המשק, ותתקיימנה העילות המסמיכות אותו לעשות כן".

(בג"צ מס' 1255/94 "בזק" בע"מ נגד שרת התקשורת. ברק, בך, ט' שטרסברג-כהן).

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

[1] http://www.energianews.com/article.php?id=21109

[2] http://www.bloomberg.com/news/articles/2015-12-31/rasgas-petronet-revise-lng-contract-to-lower-indian-gas-prices

[3] http://www.bloomberg.com/news/articles/2016-03-11/china-joins-india-seeking-better-lng-terms-as-contracts-weaken

[4] http://af.reuters.com/article/egyptNews/idAFL5N16H4IW

[5] http://www.blacklabor.org/?p=57641

[6]http://elyon1.court.gov.il/files/03/830/081/C03/03081830.C03.htm

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

תגובה אחת

  1. ק. טוכולסקי :

    לא נחליף את הממשלה, זה לא יקרה, די פשוט תכלס.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.