חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכמי הסחר העולמיים הם חומר הבערה של הגזענות במדינות המפותחות

נושאים כלכלה ותקציב, כלכלת בית ב 23.03.16 1:18

הסכמי הסחר העולמיים שווקו על-ידי התעמולה הניאו-ליברלית כאמצעי לחלוקה הוגנת יותר של הייצור, אך למעשה הם שרתו תאגידים וטייקונים בלבד. הסכמי הסחר שהיו אמורים להגן על המעמד הבינוני גרמו לו יותר נזק מאשר גרם שלטון הימין. הגזענות מתודלקת בידי הסכמי-הסחר

מאת: קורט טוכולסקי

הסכמי הסחר - מתקפה תאגידית על הדמוקרטיה. (פרק ראשון)

הסכמי הסחר המתחדשים עלינו כוללים מספר משמעותי של מדינות קטנות וגדולות. האינטרס של המדינות הקטנות יותר להיות חלק מההסכם מוּנָע ככל הנראה מפחד להשאר מחוץ לשווקים המרכזיים. למדינות הגדולות, בעיקר ארה"ב והאיחוד האירופי, ההסכמים הם דרך נוחה לכפות מדיניות שאינה מקובלת, לא רק על האזרחים של מדינות אחרות, אבל גם על האזרחים שלהן מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

שני תהליכים מקבילים מתרחשים בארצות הברית, בזמן שהנשיא המכהן דוחף בכל הכוח לחתימת הסכם הסחר הטראנס אטלנטי (TTIP) המועמדים הפופולאריים יותר בבחירות לנשיאות מתנגדים לחתימה על ההסכם. כרגע עושה רושם שהסיכויים של הילרי קלינטון, דמוקרטית של תאגידים, לזכות במועמדות לנשיאות ובנשיאות עצמה טובים יותר למרות שהיא לא פופולארית במיוחד, והיא כמו בעלה בשנות התשעים והנשיא המכהן אובמה, תמשיך לתמוך באינטרסים התאגידיים ובביסוס כוחם של תאגידים באמצעות הסכמי סחר, אבל הציבור האמריקאי מתחיל להבין שמשהו לא טוב נוצר כתוצאה מהסרת הגנות על ייצור.

התעמולה הניאו-ליברלית שיווקה את הסכמי הסחר כאמצעי לחלוקה הוגנת יותר של היצור, אבל יצרה עולם שבו צד אחד הולך ומזדהם ותנאי העבודה בו הולכים ונהיים גרועים יותר ויותר, ובצד השני, שבו יש חקיקה המגנה על עובדים ועל איכות הסביבה, המפעלים נוטשים. החזון הניאו-ליברלי לא שיפר את רמת חייהם של העמלים באינדונזיה ובפיליפינים, בבנגלדש ובווייטנאם, אבל הוא בהחלט דרדר את מצבם של העמלים שהפכו מובטלים במערב. בזמן שתאגידים וטייקונים הולכים ומתעשרים והפערים החברתיים הולכים וצומחים במדינות המפותחות, גם במדינות המתועשות החדשות המתפתחות הפערים הולכים וצומחים ואיתם זיהום סביבתי וניכור חברתי. הסכמי הסחר נכשלו בכל מה שהבטיחו, הם שירתו תאגידים וטייקונים בלבד, שכבה קטנה וטפילה שמוכנה להחריב את העולם בשביל עוד כסף. אבל הנזק של הסכמי הסחר לא נגמר בכך.

גל הגזענות שעובר על אירופה ומתגלם בעליית ימין ניאו-פשיסטי במדינות שאמורות להיות עשירות וחזקות כמו צרפת וגרמניה, בריטניה והולנד, אוסטריה ושוויץ, מתודלק בידי הסכמי הסחר. משכונות המובטלים שמקיפות מפעלים סגורים שנדדו הרחק מעבר לים, עולים מחאה וזעם שמנוצלים בידי הימין הקיצוני. בצרפת ובגרמניה, בהולנד ובבריטניה יותר ויותר מובטלים בני המעמד הבינוני הנמוך חותכים ימינה. השמאל-מרכז בכל הארצות הללו נכשל, ואינו מציג אלטרנטיבה מהותית לניאו-ליברליזם, בדרום היבשת, בעיקר ביוון ספרד ופורטוגל אפשר לראות ניצנים של שמאל חדש שנותן מענה וזוכה לעדנה אלקטוראלית, אבל המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות הוותיקות שבנו מדינות רווחה מהותיות בצרפת ובלגיה, בגרמניה ואוסטריה, בהולנד ובריטניה אבדו את הקשר עם המעמד שבחר בהן ולשם חדר הימין החדש. טראמפ בארצות הברית, לה פן בצרפת, שטראכה באוסטריה וילדרס בהולנד ומקביליהם בימין הניאו פשיסטי לא מחפשים את הבוחרים שלהם בימין המתון, הם שותים את קולות השמאל כי הם קוראים תיגר על המציאות שהשמאל מרכז מקבל. בזמן שיו"ר המפלגה הס"ד הגרמית וסגן הקנצלר דוחף ומקדם את החתימה על הסכם הסחר הטראנס אטלנטי, בימין החדש יתנגדו. בנקודה זו מבחינה מעמדית מי שמעדיף את הימין החדש על פני הסוציאל-דמוקרטים עושה בחירה נכונה. זה האסון של המעמד, שנציגיו הטבעיים בגדו בו. שמי שמתיימרים לדבר בשם מפלגות פועלים ואיגודים מקצועיים מדברים למעשה בשמם של תאגידים וטייקונים וזה גורם לאנשים להתייאש, לא ללכת להצביע או לחפש בחירות מחאה.

הסכמי-הסחר העולמיים לקחו בשנים האחרונות מקומות עבודה שהייתה בהם משכורת שאפשרה קיום בכבוד, שהתקיימו תחת חוקי בטיחות וגהות ותקנות הגנה על סביבה ברי קיימא ושינעה אותם למקומות שבהם אפשר לנצל אנשים וסביבה בלי מעצור והכל למען מקסום רווחי תאגידים. הסכמי-הסחר לקחו מעמד עובד יצרני וגאה בעל תודעה מעמדית ושברו אותו. בתהליך ארוך ואיטי ראו עובדים מאוגדים באירופה ובצפון אמריקה, באוסטרליה ובקוריאה, בישראל וביפן, איך מקומות העבודה התמוססו ומי שהיו אמורים לדאוג להם פוליטית, להגן עליהם, מכרו אותם. שמעון פרס בישראל, ביל קלינטון בארצות הברית, טוני בלייר בבריטניה, גרהארד שרדר בגרמניה ודומיהם, כאשר הגיעו לשלטון נישאים על תקוותם של בני המעמד הבינוני העובד, ההולך ושוקע לשינוי מהותי שיגן עליהם מהגל הניאו-ליברלי, גרמו בדרך כלל יותר נזק למעמד שבחר בהם מאשר הימין. התכנית הכלכלית של 1985 עשתה בישראל יותר נזק ממה שעשו 7 שנות שלטון הליכוד עד אז. אג'נדת גרמניה 2020 של גרהארד שרדר וממשלת השמאל מרכז שלו פגעה בנתמכים בגרמניה ובעובדים החלשים יותר ממה שעשה הקנצלר השמרני קוהל ב-15 שנות שלטון. הסכמי הסחר של קלינטון חיסלו יותר מקומות עבודה בארצות הברית בשמונה שנות שלטונו ממה שהצליחו רייגן ובוש האב לחסל גם יחד. מעמד שלם, איבד את מקור חיותו, מקור כוחו וכבודו. האיגודים המקצועיים נחלשו והלכו, מפלגות-העובדים נהיו מפלגות משרתות הון והמעמד הלך והתייאש. המקומות בהם היום פורחים הליגה הצפונית באיטליה והחזית הלאומית בצרפת, האלטרנטיבה לגרמניה, בוחרי טראמפ הרפובליקנים ומפלגת החופש האוסטרית הם מעוזי תנועת העבודה, שמפלגותיה בגדו במעמד והפקירו אותו לשטיפת המוח של הימין. הסכמי הסחר אפשרו זאת והם ימשיכו וילבו את התהליך. טוב עושים בארני סאנדרס בארצות הברית ומפלגות שמאל אירופאיות בהתנגדם להסכמים אלו, השאלה היא האם זה יספיק. אנחנו צריכים שהמיינסטרים של השמאל, יחזור לעצמו. המטוטלת נעה ימינה, פעילי שמאל רדיקלי מבקשים היום את מה שנראה נורמטיבי בקונצנזוס של מדינת הרווחה הליברלית לפני 30 שנה. הגיע הזמן לעצור את התנועה ימינה. הדרך לשלטון, להתמודדות עם עליית הגזענות והשנאה של הימין החדש היא בחזרה שמאלה. בהתבדלות מהמרכז המנוכר והמנכר, בחזרה למעמד. מניעת הסכם הסחר הבא הוא צעד ונדבך חשוב במאבק שכזה, באירופה, בצפון אמריקה בישראל ובכלל.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

7 תגובות

  1. גדי ניסנהולץ :

    ישראל גם חתומה על הסכם סחר מולטי-לטרלי

    ישראל גם חתומה על הסכם סחר מולטי-לטרלי, שנמצא בעיצומו של מו"מ (חשאי כמובן),
    קוראים לו Trade in Services Agreement
    הסכם סחר בשירותים או בקיצור TiSA.
    מסמכי ליבה הודלפו לפני מספר חודשים.
    להלן קישור למסמך מו"מ מול ישראל:
    https://wikileaks.org/tisa/market-israel/

  2. ק. טוכולסקי :

    ישראל חברה בארגון הסחר העולמי וחתומה כבר על שורה של הסכמים, המון תעשיות נעלמו מפה כבר בזכות הסכמי סחר וישראל הפכה לעוד לקוח שבוי של זבל מסין.

  3. גדי ניסנהולץ :

    נכון, קורט, אבל אין טעם לבכות על חלב שנשפך: לפתוח הסכמים חתומים כנראה קשה יותר מאשר למנוע חתימה על הסכם חדש.
    ב-TiSA ישנן התחייבויות נוספות על גבי התחייבויוית המדינה ב-GATS
    (General Agreement on Trade in Services), שהוא הסכם חתום, למיטב ידיעתי.
    בין שאר ההפתעות, יש ב-TiSA סעיף של יישוב סכסוכי משקיע-מדינה, שייאפשר, כמו שבוודאי אתה מכיר, לתאגידים לתבוע את המדינה (אך לא להיפך).
    אם TiSA ייחתם זה יהיה פשוט קטסטרופה. לדעתי חייבים לעורר מודעות ציבורית להסכם הספציפי הזה, כל עוד הוא במו"מ.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    לגדי

    קשה לקרוא וקשה להבין.
    יש אפשרות לאיזה תקציר בלשון של בני אדם מן הישוב?

    הבנתי שהנייר הוא מלפני שנה.
    עדיין בדיונים?

    תודה

    ובאמת לא ברור איך אף אחד מהח"כים לא מדבר על זה.
    מה יש ליחימוביץ למשל, להגיד?

  5. גדי ניסנהולץ :

    לאנונימי

    המסמך באדיבות ויקיליקס, שהפניתי אליו, מתאר הסכמות לפתיחת השוק הישראלי כלפיי האיחוד האירופי בתחומי השירות הבאים: עסקים, מחשוב, תיירות, אנרגיה, תקשורת, תחבורה, משלוחים, הפצה ופיננסיים.
    אם זה מענייו אותך, הנה הסבר מצוין (באנגלית אמנם) שמסבירים את המבנה והמשמעויות של המסמכים מהסוג הזה:
    https://www.youtube.com/watch?v=IT_U3VbCPaI

    כן, TiSA עדיין בדיונים (כך לפחות על פי ראש ענף הקשרי סחר במשרד הכלכלה, איתו דיברתי אתמול).

    זה הדהים אותי שאף אחד, ובפרט גופי התקשורת היותר חופשיים במדינה, לא מדבר על זה, כאילו שזה סוד בטחוני. אבל המעורבים בכוונה משתדלים לעשות זה כמה שיותר חשאי, כדי שהציבור לא יעשה להם בלאגנים.
    אין לי מושג אם שלי יחימוביץ' מודעת להסכם הזה או לא. זה לא סוד שהממשלה מסתירה הרבה דברים גם מהכנסת.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    גדי תודה.

  7. ק. טוכולסקי :

    גדי אני חושב שחשוב מאוד שתכתוב מאמר על כך לאתר.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.