הוצאת ילדים מהבית: טובת הילד או ההיפך? חלק ה'

הפרק האחרון בסדרת המאמרים מתמקדת בנושא השקיפות והבקרה הקשורים בהוצאת ילדים מהבית,  ובהתנהלות הכנסת וחבריה בנושא זה. כמו כן, המאמר מתייחס אל האמנה לזכויות הילד ואל בעיות הקשורות בהפרתה

מאת: אשר רוכברגר

מה קורה עם הילדים שהוצאו מהבית ונמצאים בפנימיות או במשפחות אומנה.  במקרים קיצוניים הם עוברים התעללות מינית במשפחות אומנה (ראו דוגמא פה) . וגם אלה שהושמו בפנימיות סובלים מהתעללות. (ראו דוגמא פה.) אני יודע שאלה מקרים קיצוניים ולא כל משפחות אומנה מתייחסות כך לילדים וכנראה גם לא בכל הפנימיות קורה מה שהתחקירים הקשים האלה מראים. יחד עם זאת אני לא רוצה לראות בהם מקרים לא מייצגים, אלא דווקא מקרי בוחן שמאפשרות לראות איפה החוליות החלשות במנגנון שמאפשר את זה.

אחת החוליות מסוג זה, היא היעדר שקיפות וביקורת. הרי גם אם יתברר שנעשו עוולות או פקידת סעד  שיקרה לשופט או פעלה ממניעים לא ענייניים, ובסופו של התהליך הילד יוחזר לחיק משפחתו, ב99.99% לאותה פקידת סעד לא יקרה כלום.  קל וחומר אם מדובר בשופט. תמיד יטענו שהם פעלו במסגרת שיקול דעת לגיטימית ופירשו בצורה כזו את החוק. ברוב המקצועות קיימת אפשרות של רשלנות מקצועית וקיימים גם מנגנונים לביקורת ובדיקה. אבל היום במדינת ישראל הרבה יותר קל (גם לא קל, אבל הכול יחסי) להוכיח רשלנות מקצועית של רופא או מהנדס, או רואה חשבון מאשר עובדת סוציאלית או פקידת סעד. אף אחד עדיין לא טען שאם קיימים מנגנוני ביקורת, אז כל הרופאים מסרבים לטפל בחולים או מהנדסים לעסוק במלאכתם בגלל הפחד להיתבע והחרב המונחת על צווארם. זו התשובה לטענה שאם פקידות הסעד תתבענה, הן תרתענה לפעול במסגרת תפקידם. לגבי השופטים המצב עוד יותר מורכב. יחד עם זאת לאחרונה כבר שמעתי על מספר תביעות אישיות ותביעות נגד המדינה בתיקים מסוג זה ואני מאחל לכל התובעים הצלחה מרובה. צריך להעניש את הרוע. אינני משפטן, אך למיטב הבנתי הדברים שאנחנו מדברים עליהם יכולים להיכנס למסגרת של מה שנקרא "הפשעים נגד האנושות" וייחודיות של הפשעים מסוג זה היא שאין להם תקופת התיישנות.

הסקירה הזו לא הייתה מלאה אילו הייתי מחסיר את אחת החוליות החשובות ביותר בכל הסיפור.

למעשה זה לא חוליה, זה בריח שמחזיק את כל החוליות הקודמות ומדובר בכנסת וחבריה. כפי שנטען יותר מפעם, גם שירותי הרווחה וגם מערכת המשפט בדרך כלל לא עוברים על החוק באופן מופגן, אלא מנצלים את הפרצות הקיימות. לא אגלה סוד כשאטען שעל הצד החוקתי וחקיקתי במדינה אחראית הכנסת.

לצערי הרב  ב – 20 השנים האחרונות הייתה רק חברת כנסת אחת שבאמת נרתמה למאבק בעוולות הרווחה ונאבקה בהם ללא פחד וגם שילמה על ×–×” מחיר וכוונתי לח"×› לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ×–"ל. לאחר שלפני שלוש שנים היא פרשה מהחיים הפוליטיים וזמן קצר אח"×› הלכה לעולמה באופן פתאומי, אין בכנסת אף חבר כנסת שמוכן להרים את הכפפה. העמותה, שיש לי הכבוד להיות חבר בה, ניסתה לפנות למספר לא קטן של חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית, בין היתר לאלה שמשתבחים בחברתיותם, אך אף אחד לא ×”×™×” מוכן להתעמת עם  המערכת המפלצתית של משרד הרווחה. ×–×” לא סקסי, ×–×” לא מביא הרבה מחמאות וסקירה בכלי התקשורת, ×–×” לא מקדם אותך במרכז המפלגה.

הסקירה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שקבעה שהאמנה לזכויות הילד מיושמת באופן חלקי ביותר, נכתבה לפני ×› – 5 שנים. מאז שאשררנו את האמנה, עברו 25 שנים ומה התנה? יש 3 ועדות רלוונטיות לנושא. ועדת החוקה, ועדת הרווחה וועדה לזכויות הילד ואפשר להוסיף אולי גם את הוועדה למעמד האישה, ×›×™ בדרך כלל הילדים נלקחים מהנשים. האם כל הוועדות האלה התעניינו בממצאי הדו"×— ×”×–×”? האם מישהו קרה להניח ×–×” לצד ×–×” את האמנה והחוקים הרלוונטיים ולהשוות ביניהם? התשובה היא כמובן: לא. וכאן יש תמימות דעים בין כל המפלגות גם ימין וגם שמאל. אם יש בטלוויזיה תוכנית "יצאת צדיק", אז כאן אף אחד לא יצא צדיק.

אני בן אדם אופטימי ולכן אני מאמין ומקווה שיבוא היום והמצב ישתנה. יבוא היום ותחת הלחץ והפניות הרבות האו"ם יכיר באופן רשמי שאנחנו עוברים במודע על האמנה ותתקבל החלטה בUNICEF ואולי גם בעצרת הכללית- מספיק עם ההחלטות שקשורות רק ליחסנו עם פלסטינאים, צריך לגרום לכך שבאו"ם יבינו שבראש ובראשונה ממשלת ישראל והכנסת פוגעות באזרחי המדינה התמימים, בין היתר במקרים שתיארתי בסקירתי. אני מאמין שיבוא היום שלא רק החוקים ישתנו (לטובה ובהתאם לאמנה), אלא גם מי שפעל כפי שהוא פעל וגרם לאלפי אם לא עשרות אלפי טרגדיות אנושיות שלא ברות תקנה- ישלם את המחיר.

אני לא צמא דם אבל את הרוע צריך להעניש. כל קרימינולוג מתחיל יודע שמניעת העבירה הטובה ביותר זה לא העונש הכבד, אלא המודעות לכך, שהעונש כשלעצמו יגיע ואי- אפשר לדלג עליו.

אני מכיר את הטענות סרק "בארץ זה אחרת", "אנחנו שונים ממקומות אחרים" ואני דוחה אותם על הסף.

אני באתי מהמדינה שבשלב מסוים לאחר עשרות שנים של מה שנקרא אז "טיהורים" נפתחו מחדש מאות אלפי תיקים, אנשים שהשתדלו יתר על המידה בביצוע פקודות נשפטו למאסרי עולם ארוכים ואף הוצאו להורג, אנשים ידעו מי הלשין עליהם. היום באוקראינה גם נפתחים תיקים רבים ולא מעט אנשי פרקליטות ומשפט נעצרים ונאסרים. גם בגרמניה המזרחית לאחר שהיא התאחדה עם הגרמניה המערבית לפני 25 שנה נפתחו כל ארכיוני השטאזי (שירות הביטחון המקומי), ופורסמו כל רשימות הסייענים והסוכנים בשכר . כל חברה חייבת להכיר את "גיבוריה". ייתכן שהטעות הראשונה נעשתה כאשר טייחו את פרשת ילדי תימן ולא הכירו באחראיות המדינה על הפשע הנתעב הזה.

האופטימיות שלי באה לידי ביטוי גם בכך אני מקווה שהמשפחות שנפגעו וילדים שהוצאו מהם יוכלו להשתקם. אני מקווה שהמדינה תשכיל להכיר באשמתה ותסייע להם בשיקומם.

אני מקווה שאנחנו כחברה נזכה לחברי הכנסת שירהיבו עוז ואומץ ויתקנו את החקיקה הרלוונטית.

אני מקווה שלציבור בכלל יהיה הרבה יותר אכפת מהנושא הזה ובעקבות כך זה יבוא לידי ביטוי בהרבה יותר שקיפות וסדר. בסופו של דבר, אני מקווה שפעילות בתחום זה גורמת לתיקון עולם ואם נצליח, אנחנו נחיה בחברה ובמדינה טובות הרבה יותר.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , ,

One Response to “הוצאת ילדים מהבית: טובת הילד או ההיפך? חלק ×”'”

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    כתבה על לורי שם טוב שילדיה נלקחו ממנה באתר של יואב יצחק http://www.news1.co.il/Archive/001-D-388847-00.html

    ביהמ"ש העליון דחה את בקשתה של שם-טוב לאסור את פרסום שמה חושף: החשד הוא לעבירות שבוצעו מאז שנת 2009 כלפי מספר תלת-ספרתי של קורבנות, כולל שופטים וחברי כנסת

    בש"פ 1999/17, לורי שם-טוב נ' מדינת ישראל / החלטה

    מ"י 59460-02-17, מדינת ישראל נ' לורי שם-טוב / פרוטוקול והחלטה
    â–ª â–ª â–ª
    הותר לפרסום: לורי שם-טוב היא החשודה המרכזית בפרשת השיימינג האינטרנטי, שלדברי המשטרה הייתה "על גבול הטרור הרשתי".
    הכתבה אינה מציינת ולו במילה אחת את העובדה שילדיה נלקחו ממנה.

Leave a Reply