חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ירוענן משרד החינוך

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 16.03.16 0:30

משרד החינוך ערך מספר פעולות "ריענון" בתחומים שתחת סמכותו. "הריענון" האחרון הוא החלפת מנחה חידון התנ"ך העולמי. אולי מן הראוי שמשרד החינוך ירענן את עצמו?

מאת: פלי אייזנשטט

לאחרונה, חשפה העיתונאית סיוון רהב-מאיר, שבחרה לוותר על בחירתה על ידי משרד החינוך, להנחות את חידון התנ"ך העולמי הבא עלינו לטובה ביום העצמאות. היא כתבה שלא הרגישה בנוח מבחינה מוסרית ואנושית לקבל את התפקיד, משום שהבינה שמשרד החינוך בחר בה תוך כדי שהוא פועל בגסות כלפי המנחה הוותיק המזוהה עם החידון – הד"ר אבשלום קור. לטענתה לא ידעה שהוא מעוניין היה להמשיך בתפקידו וכי פוטר באמצעות מיסרון, לאחר שנים ארוכות שמילא בנאמנות את התפקיד. הסיבה לכך היא רצון המשרד "לרענן" בלשון התקינות הפוליטית את תפקיד המנחה, או בתרגום לעברית, להחליף מנחה מבוגר במנחה צעיר יותר. בימינו כשהמוסר הציבורי בשפל, מעשה מוסרי והגון כשלה, ראוי שיזכה להערכה ולעידוד. חזקי ואמצי. בלי קשר לפרשה, היא ראויה מאוד בעיניי למלא תפקיד זה.

זה איננו המקרה היחיד של "ריענון" מצד משרד החינוך לאחרונה. הקוראים הקבועים של האתר יודעים שהאתר מלווה את מאבק משפחות הילדים החולים בביתם כנגד ה"ריענון" שעשה משרד החינוך גם בשירות הניתן לילדים אלה. עמותה (תללי"ם), שניהלה את השירות במקצועיות לשביעות רצון המשרד במשך 24 שנים, הוחלפה במכרז "תפור" לפני למעלה משנה על ידי חברה קבלנית (קדימה מדע), שכל עניינה בעשיית רווחים.

מקצת הטענות שעולות לפרקים באתר מצד הורים ומורים, חושפות תמונה עגומה של שירות בזבזני וראוותני, לא מקצועי, וציני – שאינו נותן מענה הולם אם בכלל לצרכים החינוכיים והטיפוליים של ילדים חולים (נכים, משותקים, מונשמים, חולי סרטן, לוקים במחלות נפש), תוך העסקה פוגענית של מורים, מסייעים ומטפלים המועסקים בו.

ומה עושה הפיקוח של משרד החינוך בתגובה לטענות המצטברות? משרד החינוך מגן על החברה הקבלנית ובכך הוא שותף למחדליה (פגיעה בילדים חולים ובזבוז כספי ציבור). אם הפיקוח במשרד החינוך לא מפקח, אולי כדאי "לרענן" גם בו את השורות? בימים אלה נודע שהחברה ש"הצליחה" כל כך בשירות זה, פועלת בדרכים לא דרכים לקבל לידיה גם ניהול של בתי-ספר בקרית-ים ומי יודע איפה עוד.

שר החינוך נפתלי בנט "ריענן" לא מכבר את ספר הלימוד באזרחות. הוא הקים צוות שמורכב ברובו מאנשים המצדדים בדעותיו הפוליטיות, כדי להרחיב את ההיבטים היהודיים של מדינת ישראל על חשבון ההיבטים הדמוקרטיים שלה, כפי שהם מופיעים בספר הלימוד באזרחות. יש מספיק צדדים יפים הנהוגים ביהדות שלא נאכפים על ידי משרדו – אז כדאי שיטפל קודם בהם. לידיעת השר, הציבור בישראל נוהג "לרענן" את נבחריו, ולכן מוטב שיניח לדמוקרטיה לנפשה. ערכי הדמוקרטיה, שחלקם מקורם ביהדות אינם זקוקים ל"ריענון".

מלבד ה"ריענון" יש לציין שעובדי משרד החינוך הפנימו גם את סיסמת הבחירות של השר – "לא מתנצלים". באף אחד מהמקרים הנ"ל, לא נשמעה חלילה מילת התנצלות, השתתפות בצער או לקיחת אחריות מצד משרד החינוך, במגעיו עם הנפגעים מאוזלת ידו. היעלה על הדעת שאנשי המשרד והשר סובלים מ"קיפאון רגשי"?

"המוסר של מדינות (אם יש דבר כזה) נוטה להיות ירוד במידה ניכרת מזה של האזרח הממוצע, ולכן רצוי הרבה יותר שהאזרחים יפקחו על מוסר המדינה ולא להפך."

קרל פופר, החברה הפתוחה ואויביה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

3 תגובות

  1. פלי אייזנשטט :

    תגובה

    המצב הרבה יותר גרוע מהמתואר. המורים חוששים לפרנסתם ולכן רובם שותקים

  2. אני לא מכאן. :

    חברה של נצלנים שלא מתנצלים.

    ספק רב אם יש דבר כזה מוסר של מדינה או של אזרח ממוצע.
    יש כן נורמות של חברה שמבוטאות בצורות רבות – מהחוק ועד לנורמות הלא כתובות.

    יפה כתוב במאמר – בנט לימד אותנו בבחירות לאיזה סוג של חברה הוא שואף – חברה של נצלנים שלא מתנצלים.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    הקול הכפול של משרד החינוך

    בהמשך להצעת הריענון, המאמר המצוין : הקול הכפול של משרד החינוך
    משרד החינוך מצהיר על עליונות ערכי הדמוקרטיה והקהילתיות אך מנהל ומפריט את החינוך כמו היה תאגיד ענק בעל מונופול על מוצר שנקרא חינוך
    אז למה מחד גיסא משרד החינוך ריכוזי ומאידך גיסא מפריט עצמו לדעת? זו ליבת הסינדרום והפתולוגיה העיקרית. משרד החינוך סובל מפיצול אישיות. הפיצול התחזק והעצים בזכות דו"ח כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל – דו"ח דברת. עם ביסוס המונח "חינוך ציבורי" ולא "ממלכתי", חיזק הדו"ח את העובדה שהחינוך שייך לציבור, אך האחריות הממלכתית עליו הוסרה מהמשרד.

    בכך נפתח פתח רחב עוד יותר לעמותות ולגופים שאינם ממלכתיים להיכנס לחינוך על חשבון אחריות משרד החינוך. זה נוח, יעיל וזול. אם רק נביא בחשבון את שיטת ה-Matching, שלפיה על כל שקל ששם המשרד העמותה שמה שקל משלה, זה הרי מוזיל עלויות לכדי מחצית, שלא לדבר על מערך ההכשרות, הפיקוח והתשתיות.

    אז איך נשמע הקול הכפול של המשרד? משרד החינוך רווי בהצהרות ערכיות סותרות. המשרד דוגל בשיוויון הזדמנויות ובו זמנית במצוינות אישית; המשרד קורא לקהילתיות ובו בזמן לתגמול דיפרנציאלי שמגביר תחרותיות בין מורים; מצהיר על שיתופיות ומייצר מערכת ניהול היררכית; ומעל הכל – מצהיר על עליונות ערכי הדמוקרטיה והקהילתיות, אך מנהל ומפריט את החינוך כמו היה תאגיד ענק בעל מונופול על מוצר שנקרא חינוך, במקום להיות אחראי על תהליך שנקרא חינוך.

    ראו את כל הכתבה של גילה אמיתי

    http://www.themarker.com/opinion/1.1800415

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.