"עמק שווה" – חיזוק הסיפור היהודי-דתי של ירושלים על חשבון החילוני-היסטורי

נושאים חינוך ותרבות, עלו ברשת ב 9.02.16 1:04

עמותת "עמק שווה" המאגדת ארכיאולוגים ופעילים קהילתיים ורואה בארכיאולוגיה אמצעי לגישור וקירוב בין עמים ותרבויות, פרסמה את הדו"ח השנתי שלה על הפעילות הארכיאולוגית בעיר העתיקה בירושלים ומקומה במאבק הפוליטי והדתי. להלן טעימה קלה מן הדו"ח

האם מרכז דוידסון ליד הר הבית יופרט לידי עמותת אלע"ד?

עמותת אלע"ד צפויה לספח לידיה את השליטה עלהגן הארכיאולוגי מרכז דוידסון שלמרגלות הכותל המערבי. דוברת מטעם העמותה אישרה ל-News1 את המידע וציינה כי הנושא מצוי כעת במגעים מתקדמים שטרם הבשילו לכדי חתימת חוזה. עוד ציינה כי העברת השליטה בגן הארכיאולוגי לידי אלע"ד נעשית ביוזמת "גורם ממשלתי", כלשונה, אשר פנה אל אלע"ד בהצעה

לקריאה נוספת

עמותת "עמק שווה" היא ארגון של ארכיאולוגים ופעילים קהילתיים, העוסק במקומה של הארכיאולוגיה בחברה הישראלית ובסכסוך הישראלי-פלשתיני. חברי הארגון רואים בארכיאולוגיה אמצעי לגישור וקירוב בין עמים ותרבויות בכלל, וכגורם בעל השפעה על הדינאמיקה הסכסוך הישראלי-פלשתיני בפרט.

לאחרונה פרסמה העמותה את הדו"ח השנתי שלה. ובו היא הציגה את הגופים המרכזיים הפעילים באתרי העתיקות ובאתרים הנמצאים בתפר שבין עתיקות לקדושה. היא בחנה כמה מהדרכים בהן האתרים הארכיאולוגים עוברים תהליך של הקדשה או חיזוק של זהותם הדתית. העמותה בחנה את החפירות הארכיאולוגיות, מיקומן, מטרותיהן ואת אופן הצגתן לציבור ובחינתה חשפה תמונת עיר הנמצאת בתהליך של התחזקות דתית.

במבוא לדו" ציינה העמותה כי בשנים האחרונות ניכרים תהליכי שינוי ופיתוח באתרי העתיקות בירושלים וכי היא עדה למאבקים פוליטיים סביב אתרים קדושים, שהמרכזי בהם הוא הר הבית. אתרי העתיקות הפכו לזירה המעידה על הקצנה במאבק הפוליטי והדתי.

הדו"ח בחן כמה מן הדרכים ליצירת הקדשה של האתרים הארכיאולוגיים או לחיזוק זהותם הדתית. התמונה שהצטיירה בעקבות בחינת החפירות הארכיאולוגיות, מיקומן, מטרותיהן ואופן הצגתן לציבור, היא תמונה של עיר השרויה בתהליך של התחזקות דתית.

הדו"ח הצביע על הגופים המרכזיים בעלי ההשפעה על אופי הסכסוך הישראלי פלסטיני ועל התחזקות המרכיב הדתי שלו. הגוף המרכזי המצוין בדו"ח הוא משרד ראש הממשלה אשר אחראי ישירות על הקרן למורשת הכותל המערבי. גוף חשוב נוסף במעמד סטטוטורי הוא רשות העתיקות הנהנית מתקציב חפירות של מיליוני ש"ח. התקציבים באים מהקרן למורשת הכותל המערבי ומעמותת אלע"ד, הפועלת בעיקר בסילואן. הדו"ח ציין שרשות העתיקות שרויה בניגוד עניינים בין שמירה על עתיקות, אינטרסים כלכליים ולחצים פוליטיים. לפי הדו"ח, רשות העתיקות אינה ממלאה את תפקידה כגוף מקצועי חסר פניות ואפילו נוטלת חלק במגמה המתחזקת של הצגת שרידים ארכיאולוגים בהקשרים דתיים. את תפקידה המרכזי: פרסום החפירות בכתבי עת מדעיים, היא כמעט ואינה ממלאה, בעיקר בכל הנוגע לחפירות בסילואן ובמנהרות.

הדו"ח ציין שהפעילויות של עמותת אלע"ד, הקרן למורשת הכותל המערבי, משרד ראש הממשלה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים משפיעות על הדרך בה מוצגת העיר העתיקה לציבור. לפעילויותיהם השפעה רבה על התחזקות התפיסה הדתית של אתרי העתיקות.

הדו"ח הציג את הקרן למורשת הכותל המערבי. זו היא עמותה ממשלתית שהוקמה על-ידי משרד הדתות ב-1988 במטרה לטפח את הכותל המערבי ואת מנהרות הכותל. היא גם הגוף הפעיל ביותר בחפירות הארכיאולוגיות. חפירת מנהרות הכותל נמשכת משנות השישים של המאה הקודמת. לפי הדו"ח, הסיפור שאותו מציגה הקרן למורשת הכותל המערבי לציבור באמצעות מדריכיה שונה מהמחקר המדעי ומחזק את הסיפור היהודי דתי תוך מחיקתם של מרכיבים לא יהודיים מהסיפור ההיסטורי של האתר. אין שום ניסיון לאזן בין הסיפור הארכיאולוגי לסיפור הדתי.

מאבקן של נשות הכותל להקצות להן מקום תפילה בכותל הוביל לפשרה בה הוסכם כי בשטח החפירה הארכיאולוגית המכונה "מרכז דוידסון" הוקמה רחבה על גבי השרידים הארכיאולוגים שהיו חלק מהגן הארכיאולוגי. הרחבת שטח התפילה ביטלה למעשה את השטח הארכיאולוגי, שהפך למתחם לאירועי בר מצווה ותפילות. תהליך הכשרתה של רחבת תפילה בגן ארכיאולוגי, גן שעד כה הייתה מטרתו לספר את הסיפור הארכיאולוגי של העיר העתיקה, מעיד על דחיקת הפרספקטיבה החילונית-ההיסטורית של ירושלים לטובת הרחבתו של הסיפור היהודי-הדתי.

להמשך קריאה

אספה את המידע: דליה בלומנפלד