בנימין נתניהו – שר השרים וצמצום הדמוקרטיה

נושאים איכות השלטון, דעות ב 8.02.16 0:47

הניסוי שאנחנו מאפשרים לביבי לערוך בנו, הניסוי הגדול של חיסול שרידי מדינת הרווחה והמעבר מדמוקרטיה ליברלית מתנוונת לדמו-אוטוקרטיה, אינו מתאפיין רק בהסתה כנגד האופוזיציה וספינים אלא גם בשינויים מבניים מהותיים שנועדו לעקר את מערכת האיזונים והבלמים הגם ככה רופסת של מדינת ישראל

מאת: ק. טוכולסקי

רק בשבוע שעבר הגישו ראש הממשלה ויו"ר הכנסת תלונה משותפת לוועדת האתיקה כנגד חברי הכנסת של בל"ד. ההגשה המשותפת יותר משהעידה על חומרת המעשה, העידה על כך שיו"ר הכנסת הוא לא יותר מאשר מריונטה של ראש הממשלה. בשבוע שעבר ארח יו״ר הכנסת את יו״ר הבית העליון של הפדרציה הרוסית. אין ביניהם הבדל משמעותי, היא בובה של פוטין והוא בובה של ביבי. יו״ר הכנסת הקודם לא היה אופוזיציונר ושרת נאמנה את האינטרסים של מפלגתו וממשלתו, עם זאת הוא ידע מתי למנוע את דריסת שרידי העצמאות לכאורה של הפרלמנט.

בממשלה שום דבר לא יותר טוב, חצי מהשרים בליכוד מלעיזים פנים בכל מה שקשור לגידול השומני של מדינת ישראל בגדה, עם זאת הם לא מעזים לחלוק על מה שראש הממשלה קובע מקצועית במשרדיהם. החצי השני של שרי הליכוד הם ראש הממשלה עצמו, שמנהל מדיניות כלכלית הרסנית במשרד הכלכלה, מדיניות חוץ הרסנית כשר החוץ, מדיניות אזורית הרסנית כשר לפיתוח אזורי וחיסול ממוקד של שרידי כל נון-קונפורמיזם בתקשורת כשר התקשורת. במבט על מה שלליכוד יש להציע, לא בטוח שכהונת ביבי בחמישה משרדים שונים היא גרועה יותר מכניסת שרים נוספים מהליכוד לממשלה ובכל זאת.

הוא מדיח רגולטורים קדם מינויים פוליטיים, תכלס הוא צודק. תפקידם של הפקידים לקדם את המדיניות ואדם ראוי לא צריך להיענש רק בגלל זיהוי/פעילות פוליטית. הבעיה היא שכרגיל באותיות הקטנות מסתתרות הדחות של רגולטורים לפי עקרונות שרירותיים. רוצים להדיח את אורי יוגב? אחלה! אבל בגלל ההפרטות חסרות הלב לא בגלל סירובו למנות אנשים חסרי כישורים לתפקידי מפתח. רוצים למנות חברי מפלגה/וועידה/מרכז? מצוין! ובלבד שכמו בגרמניה הם יעמדו בקריטריונים מקצועיים נוקשים. שוב מה שקורה הוא אשמתנו, שלנו הבוחרים, של מי שאפשרו לביבי לשבת זאת השנה השביעית ברציפות בכס ראש הממשלה ולעשות מה שהוא רוצה. שגם כשמה שהוא עושה נכון עקרונית, הוא איום ונורא בגלל מה שהוא עושה עם זה.

התקשורת הופכת צייתנית, דור היורשים האפשריים חוסל, עצמאות הפרלמנט מוגרה, והממשלה היא חותמת גומי שבה לשרי הליכוד אין לא משקל ולא משמעות. מה נשאר מהדמוקרטיה? בעיקר סממנים חיצוניים. בחירות ושלטון הרוב לכאורה. ממש כמו בצפון קוריאה שגם היא רפובליקה עם בחירות או הרפובליקה הערבית של מצרים, הרפובליקה האסלמית של אירן, או הפדרציה הרוסית או טורקיה. בחירות הן אמנם הכרח בדמוקרטיה אבל גם בדיקטטורות ובמשטרים שהן כבר לא דמוקרטיים או עוד לא דמוקרטיים יש בחירות. שלטון הרוב הוא גם עיקרון שמאפיין לכאורה לא רק דמוקרטיות ובמהות גם בדמוקרטיה אין לו משמעות בכל תחום. ברוב מוחלט של הדמוקרטיות המהותיות מיעוט זניח שולט בהון. גם כשרוב הרואנדים רצחו את בני המיעוט במדינה, הרוב שלט. שלטון הרוב בישראל כמו זה של רוסיה או איראן מתבטא בניצול הסיסמא לצורך שוד המשאבים וההון לטובת מיעוט זניח תוך כדי רמיסת זכויות שיטתית של כל העם תוך ניהול הסתה כלפי מיעוטים אתניים ודתיים וכנגד ה״שמאל״.

אז הפרדת רשויות כבר אין לנו וגם לא תקשורת חופשית וגם לא שופטים בירושלים או חברי כנסת שמצביעים לפי צו מצפונם ויש לנו צנזורה שמנסה לסתום פיות של בלוגרים כי מה לעשות גם כשלא משלמים להם אנשים עוד עושים תקשורת ויש לנו ראש ממשלה שלא סומך על אף אחד, אפילו לא על שרים שעשו בשבילו כל דבר מלוכלך. מה שהכי חשוב הוא שלמרות ההידרדרות אנחנו עדיין יכולים לעצור את זה. את הטירוף וההשחתה, את הספינים והשוד, את השנאה והפערים המתרחבים, זה עדיין תלוי רק בנו ובאמונה שלנו שיש אלטרנטיבה.