חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

'עד כאן' ומכונת התעמולה של הימין הישראלי

נושאים דעות, זכויות אדם ב 20.01.16 0:26

הסערה הציבורית האחרונה סביב ארגוני זכויות האדם היא סממן נוסף להצלחתה המתמשכת של מערכת-תעמולה משומנת שמפעילים ארגוני ימין וגורמי שלטון לצורך הפחדה והשתקת קולות ביקורתיים

מאת אמנון פורטוגלי

‏‏‏הימין הרדיקלי, השולט עכשיו כמעט בכל חלקי הממשלה בישראל, מנהל כיום מתקפה וקמפיין שיטתי נגד  המתנגדים להתנחלויות ולכיבוש, ארגוני זכויות אדם הפועלים בשטחים הכבושים, ונגד אנשים מהשמאל או הנחשדים ככאלו, הכותבים כנגד ההתנחלויות, הנאבקים למען השלום, המובילים מאבקים חשובים אחרים, והחושבים שונה מהממשלה. זה קמפיין שנעשה בתמיכת השלטון, עם הרבה כסף מאחוריו. הקמפיין הזה אינו בוחל באמצעים. סילוף עובדות, הסתה, התרת דם, כל אלה הם חלק מן המערכה כנגד 'הבוגדים' המתויגים כ'שמאל'.

בקמפיין זה, הימין הישראלי מפעיל מערכת העברת מסרים שהשיגה דומיננטיות אפקטיבית על זרימת המידע לציבור בישראל. מערכת זו מוזנת על ידי מספר מכוני חשיבה, ארגוני רדיפה (כמו 'אם תרצו', 'עד כאן', 'מוניטור האקדמיה הישראלית', NGO Monitor, ואחרים), ולאחרונה ארגונים שמטרתם ל'שתול' פרובוקטורים במיטב המסורת של האוכרנה ברוסיה הצארית, והשטאזי בגרמניה המזרחית.

מכוני החשיבה וארגוני רדיפה אלו פועלים בחלקם במימון של מיליארדרים אמריקאיים יהודים ונוצרים, של קרנות פרטיות המזוהות עם הצד הימני האמריקאי, ובחלקם במימון גורמי שלטון עלומים שגם מספקים להם ציוד וכסף. המטרה האמיתית של ארגונים אלו היא להטיל פחד, להשתיק ולפגוע בעמותות זכויות אדם ובארגונים ובמוסדות אחרים הנתפשים בעיניהם כמתנגדים להתנחלויות, ולתפיסה האמונית-לאומנית שלהם.

זו מערכת תעמולה משוכללת, רבת עוצמה, המייצרת, מגבירה ומעבירה את ה'מסר היומי', תוך שימוש ברשת רחבה של ערוצים ואנשים פרטיים, טלוויזיה ורדיו, עיתונים מקומיים וארציים, חברי כנסת, כמו גם ערוצים ושדרים דתיים.  מכונת התעמולה של הימין יכולה לדחוף כמעט כל נושא, לעשות ספין, לחדד ולהעצים עובדה או שקר, לפרסם אותם בעיתונות, להכניסם לדיונים ברדיו ובטלביזיה באמצעות מספר רב של שדרנים, עיתונאים, ופרשנים ימניים, למחזר אותם בחדשות ובמאמרי מערכת, בסמינרים, ימי עיון, בניירות עמדה ותדרוך של ארגוני ימין, ובנאומים, דיונים ובשימועים בכנסת ובוועדותיה.

אם עיתונאי אוהד רוצה לכתוב מאמר על המתנחלים – זה נמצא מיד אצלו; אם מגיש טלוויזיה צריך אורח לדבר על הנושא החדש – הוא מקבל אותו מאחד ממכוני החשיבה או ארגוני הרדיפה הימניים.

מועצת יש"ע הקימה ב-2010  מחלקת מחקר במסגרת מינהלת ההסברה של המועצה "בכדי להפיק חומרי הסברה וידע איכותיים ונגישים. חומרים אלו מופצים בקרב משפיעי דעת קהל ומקבלי ההחלטות בישראל ומהווים חלק בלתי נפרד מהמאמץ המושקע בקרב על התודעה בחברה הישראלית". ועד מתיישבי השומרון הממומן בחלקו הגדול מכספי מסים תרם לארגון הרדיפה 'עד כאן'.

מקור פחות מוכר הם  ערוצי השידור הדתיים- משיחיים. הציבור האמוני-לאומני יצר תשתית תקשורת אלקטרונית חזקה שיש לה עכשיו תפקיד מרכזי בהשפעה על דעת הקהל. התקשורת הזו מייצרת ומפיצה 'חדשות' ופרשנות, והיקפה והשפעתה גדולים.

הקרן החדשה לישראל, המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון, תרומות החוץ לארגוני החברה האזרחית, ארגוני זכויות האדם, שוברים שתיקה, בצלם, התנחלויות, אוניברסיטה באריאל, ולאחרונה, אלון ליאל, רק תגדיר את הנושא – והימין יכול להבטיח שההודעה תשודר בחדשות הארציות והמקומיות, תודפס בעיתונות הארצית והמקומית, תוכנס לדיונים בטלוויזיה וברדיו, ותושמע בנאומים של אנשי אקדמיה מכובדים כמו גם פוליטיקאים קיצוניים.

ההתקפה המתמשכת שהחלה לפני מספר שנים על "הקרן הישראלית החדשה", התורמת ביד רחבה לגופים אלו, הינה דוגמה לפעילות מערכת התעמולה הימנית. `מחקר` של ארגון קיקיוני על בסיס חצאי אמת, בלי שום בסיס עובדתי אמיתי, מפורסם במעריב, אברי גלעד קורא אח"כ מתוך המאמר בתוכנית הרדיו שלו, פרשנים שמרנים ממחזרים את ההאשמות בעיתונות ובתוכניות רדיו, המאמר נדון בכנסת, וכך זה מתפשט. עבודה מגמתית, בהשראה פוליטית הופכת ל'אמת' מקובלת, לעיקר אמונה, עטויה בדברי שבח של פרשנים ופוליטיקאים ימניים.

הקמפיין הנוכחי נגד 'שוברים שתיקה' הוא פרק נוסף ואופייני במתקפה ובקמפיין של הימין הלאומני. סרטון הסתה של 'אם תרצו' במסורת השטירמר, הצעת חוק לסימון עמותות זכויות אדם, שוועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בו,  ממשיך דרך  תוכנית 'עובדה' המשודרת בטלוויזיה, תלונה במשטרה ע"י פעילי ארגון רדיפה אחר, מסע השמצה נגד מנכ"ל משרד החוץ לשעבר אלון ליאל בהשתתפות השר נפתלי בנט, ומגיע להצעת חוק בכנסת ע"י חברי כנסת מהימין להוציא את 'שוברי שתיקה' אל מחוץ לחוק.

הדבר הנורא וההרסני בקמפיין של הימין הלאומני הוא הנכונות של חלקים הולכים וגדלים בחברה לקבל כלגיטימית את הדה-לגיטימציה של כל ביקורת, לראות בקמפיין התועבה הזה הזה ביטוי מקובל וראוי של השיח בישראל, לפרסם אותו, להגן עליו ולהשתמש בו. כך צריך להבין ולקרוא את התוכנית על תעאיוש ששודרה בעובדה, הימין הרדיקלי שולט והוא יוציא את כולנו, את כל אלו שחושבים שונה ממנו, אל מחוץ לחוק. אם תרצו זו לא תהייה אגדה, זה יהייה סופה של הדמוקרטיה ומדינת ישראל.

 

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , ,

5 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    העניין הוא שאין לכוח הזה התנגדות אפקטיבית מינימלית.

    זה יותר חור שהתמלא מחור שנוצר.
    עשיתי כאן באתר הזה ניסוי קטן. זאת לא היתה הכוונה מלכתחילה אבל בשלב מסוים הכיוון התבקש מעצמו.

    הפניתי ליועץ המשפטי תלונה נגד הפוסט של איילת שקד. צינתי במכתב הפנייה שהמכתב יתפרסם באתר הזה.
    לא קיבלתי תמיכה על הפרסום אלא מאחד/אחת (תמיכה מעשית בעיקר, אבל גם סתם תמיכה שווה הרבה, ונוסח המכתב בכלל לא חשוב, תמיד אפשר להציע איך ראוי לחדד למקד וכד' – נאדה)).
    אולי כן ואולי לא – אבל יתכן שבמשרד היועץ הציצו פה לראות לאן הרוח נושבת. היא לא נשבה. האוויר עמד.
    עברה שנה והגיעה התשובה. לדעתי התשובה בעייתית מאוד. רציתי לפנות ולקבל הסברים, אבל אמרתי לעצמי – למה לטרוח? היו לי צרות אחרות לעסוק בהן (שקשורות ד.א לעניין באופן ישיר, אבל לא אכנס כאן להסברים).

    בסופו של דבר במסגרת ניקוי שולחן שלחתי את התשובה שפורסמה פה כפי שפורסמה. תגובות? סימני שאלה? נאדה.

    האתר החשוב הזה מוחזק בהתנדבות ע"י קבוצה קטנה של פעילים. יש לו הדגשי הפעולה היחודיים שלו, כמו למשל פרסום מכתבים.

    בין השאר הוא מקשר את הקוראים לפרסומים באתרים אחרים.
    חלקם אתרים של הברנז'ה. לא ראיתי שהם מפנים לחומר שמתפרסם כאן.

    אחד האתרים שאליו מפנים כאן לפעמים איננו מאפשר תגובות למי שאין לו פייסבוק. ועל הנימוקים לא נעים להתעכב.

    אתר אחר עובר בצפצוף ארוך ובוטה על תקנות הנגישות לאתרים באינטרנט. שמעתם פעם על דבר כזה? יש.
    לי למשל אין אפשרות להשתמש באתר הנ"ל.

    בקיצור – ככה לא בונים סולידריות ככה לא מנהלים מאבקים. ככה לא בונים כח.

    ריבוי אתרים יכול להועיל ויכול להזיק. תלוי איך מתנהלת בניית הכוח באמצעותם. רשימה בצד של קישורים לאתרים אחרים, היא עניין טכני ולא יותר מזה.

    בקיצור – ברברת ברברת ברברת. כך נראתה גם התגובה לתכנית "עובדה".
    הרבה ניתוחים מעניינים ושלום שכחנו, מה זה היה? אנחנו היום בצרה אחרת. "תשכחו מעזרא נאווי" אמר איזה עיתונאי, "יש עכשיו עניין רציני יותר עם אלון ליאל".

    מבט על השיתוף בפייסבוק של האתר הזה. מגלה שלרוב הוא יגיע מראש פינה וזהו פחות או יותר.

    למאבק של הילדים החולים שאינם מקבלים לימודים מסודרים מצטרפים רק הנוגעים ישירות בדבר.

    ככה מפרקים כוח לחתיכות.

    ובינתים ארז תדמור הפך למשתתף בתכניות בלה בלה.

  2. אמנוןלי :

    זו רעה חולה שלא מגיבים ולא משתפים ולא מקשרים בפוסטים חדשים למאמרים שכבר פורסמו ולשמות המחברים שלהם.

    למשתמש האנונימי. קראתי את תגובתך פעמיים ואני חושב שהבנתי את המסר שלך: באין תגובות, שיתופים והפצה של המאמרים הרלבנטיים לא בונים סולידריות, ככה לא מנהלים מאבקים. ככה לא בונים כח. אני מסכים. זו רעה חולה שלא מגיבים ולא משתפים ולא מקשרים בפוסטים חדשים למאמרים שכבר פורסמו ולשמות המחברים שלהם.
    חבל שאינך מציין את שמך, את הקישור לפנייתך ליועץ המשפטי כנגד הפוסט של איילת שקד, שפורסם באתר הזה (עבודה שחורה?), ואת כתובות האתרים להם אתה מתייחס בתגובה שלך.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    אמנון
    את כתובות האתרים האחרים אין לי עניין לציין. לא ברור איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר…..

    לגבי המכתב ליועץ
    להלן קישור לתשובה שם מופיע גם קישור לפנייה. (יש כאן קצת בעייה עם הארכיון), אשתמש בארכיון של המחשב שלי.
    http://www.blacklabor.org/?p=57385

    אין לי כמובן איזשהן אשליות שלחץ בנושא הזה היה מונע ממנה להתמנות לשרת המשפטים וזה לא עמד על הפרק בקיץ 2014.

    אבל זהו – שלא היה אפילו נסיון. היתה מתקפה על ההתבטאות שלה – מאמרים חדים ומחודדים, וחוץ מזה אפס קצהו של המאמץ שאנחנו רואים עכשיו מצד הימין. המכתב ליועץ היה צריך להיות רק אחד הצעדים.
    היא היתה צריכה ללכת הביתה.

    אנחנו משדרים פחד.

    בסך הכל האתר הזה כן מנסה לעבוד בכיוןן של "העבודה השחורה" – הרבה מידע חשוב. עיסוק לא רק בשפיץ אלא בהוויה היומיומית שנוגעת לכל אזרח במדינה הזאת – זה לא מעניין כל כך את חוגי השמאל, בטח לא ברמה המעשית.

    זה הרי ברור לא? בלי סיום הכיבוש אי אפשר לפתור ממילא שום בעיה, לא?
    אז השמאל לא רלבנטי.
    מי יגן על האנשים הקטנים שנהפכו פתאום למעסיקים שמשלמים ביטוח לאומי ופנסיה (לאנשים שלא יוכלו לחיות ממנה) – איך מארגנים את כל הפלונטר הזה – שאחד משלם והשני לא רואה מזה אחר כך גרוש? הפרד ומשול בתוך העשירונים מהאמצע ומטה (רק דוגמה למשהו ממש לא סקסי).

    כשיסתיים הכיבוש נתפנה. האם יתכן שכדי לנהל את המאבק בכיבוש צריך בכלל לעבוד הפוך? מה??????????????????

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    דרך אגב, מילא התגובות.
    אבל מי שנכנס לפייסבוק יכול לראות מה מצב השיתופים, וזה מידע שניתן ללמוד ממנו המון.

  5. עבודה שחורה » "שוברים שתיקה" ומערכת התעמולה של הימין הישראלי – חלק שני :

    […] http://www.blacklabor.org/?p=57592 […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.