מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מאגר נתוני אשראי – מסוכן, לא יעיל ופוגעני
מרכז חזן במכון ון ליר בירושלים פונה לשר האוצר ולנגידת בנק ישראל לעצור את המהלך לקידום הקמת מאגר נתוני האשראי הלאומי. מתריע מפני הקמת מאגר שיופרט מייד עם לידתו, ויאפשר העברת נתונים אישיים לידי חברות מסחריות ועסקיות שיתייגו אזרחים בדירוג בלתי שקוף ופוגעני
מאת רביב נאוה
'המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים', מתריע כי החלטות בנק ישראל בעניין תקצוב והקמת מאגר נתוני אשראי על-ידי הבנק לשנת 2016 קובעות עובדות בשטח טרם שהסתיימה החקיקה, תוך עקיפתה בסוגיות שעדיין לא לובנו עד תום בוועדות הכנסת.
"פעולות אלו עלולות לרוקן מתוכן את ההליך שמתקיים כעת בוועדת הכלכלה, ואף לפגוע באמון הציבור כלפי הרשות המחוקקת" כך נטען במכתב חריף ששוגר אל שר האוצר משה כחלון והד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, ואל חברי המועצה המנהלית של הבנק, בהם ד"ר נדין טרכטנברג, המשנה לנגידה, ופרופ' נתן זוסמן, ראש מחלקת המחקר. כן הועברה הפנייה גם אל ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת.
בפנייה ששלחו חוקרי המכון פרופ' דוד לוי פאור ורמי אדוט, מתבקשים שר האוצר ונגידת הבנק לברר סוגיות הקשורות להחלטות שקיבל בנק ישראל בשלוש החלטות מרכזיות בעניין הצעת החוק הממשלתית השנויה במחלוקת להקמת מאגר נתוני האשראי הלאומי של אזרחי המדינה:
- עצם הקביעה כי בנק ישראל הוא הגוף המתאים להקמת ותפעול מאגר נתוני האשראי.
- הוצאת המאגר, הקמתו ותפעולו מידי בנק ישראל למיקור חוץ – בהתאם ל'קול קורא' לבקשת מידע שהוציא בנק ישראל.
- תקצוב בנק ישראל לעניין הקמת ותפעול המאגר, והיערכותו של הבנק להוצאת הכסף (כפי שמעיד עניין מיקור החוץ) עוד בטרם הסתיימה החקיקה. תקציב זה כולל הקצאה של 20 מיליון שקלים להיערכות הראשונית ליישום מאגר נתוני האשראי.
על רקע זה, מפרטים הכותבים את הסוגיות שבליבת הביקורת:
א. חוק נתוני אשראי המונח כרגע לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת לא אושר עדיין ויש בו סעיפים לא ברורים, סתירות פנימיות והוא מלא בעיות כרימון.
ב. הקמת מאגר נתונים פיננסיים המתיימר לכסות את כל אזרחי מדינת ישראל משכפלת ומעצימה את בעיות הפרטיות כפי שעלו במחלוקת סביב המאגר הביומטרי ומביאה אותן לפתחו של בנק ישראל.
ג. המתווה המוצע, לפיו בנק ישראל ימסור נתונים אישיים לחברות פרטיות למטרות רווח לצורך עריכת דירוג אשראי שישמש חברות אחרות כדי להציע אשראי לאזרחים, עתיד לפגוע בלגיטימציה של בנק ישראל כגוף מקצועי חסר פניות.
ד. מעורבות הבנק בתהליך איסוף הנתונים, התיוג והמישטור של אזרחי ישראל כפי שמציע החוק, איננה ראויה ומנוגדת לערכים דמוקרטיים בסיסיים.
ה. ההנחה בחוק שהמתווה יגרום לתחרות בשוק האשראי ויצמצם את השוק האפור, לא נבדקה היטב ולא הוכחה, ומהניסיון הבינלאומי יש אף אינדיקציות סותרות. במקרה הטוב מדובר בטעות בשיקול דעת של יוזמי החוק.
ו. הממשק בין 'ציבורי' ל'פרטי' במתווה המוצע אינו "דגם מאוזן" כפי שטוענים יוזמי ההצעה, אלא דגם קיצוני מבחינת ההסחרה וההפרטה – השחקנים המרכזיים אשר יזכו לקבל מידע אינטימי על כל אזרח הם גורמים פרטיים מסחריים.
"בהינתן כל אלה אנו מבקשים מהמועצה המנהלית של בנק ישראל לחזור ולבחון את הדרך בה התקבלה המדיניות הנוכחית, כדי לוודא שאכן נשקלו השיקולים הראויים", נכתב. פרופ' פאור ואדוט הוסיפו: "אם הבנק קיים עבודת מטה והתקיימו דיונים בעניין זה אשר הסתיימו בהחלטות אופרטיביות, אנו סבורים כי הציבור זכאי לדעת ולקרוא את הפרוטוקולים. על כן, נבקש כי תעבירו אלינו העתקים של הפרוטוקולים, וכן חומר שנצבר בסיורים לימודיים בחו"ל שנערכו כדי לבחון את ישימות המאגר, עלויותיו ותועלותיו. כן נבקש לדעת מה עלות הקמת המאגר, תחזוקתו, הגנתו ותפעולו, ומי יישא בעלויות אלו".
"בשלב זה, שעה שהחוק טרם נחקק, ראוי להימנע מהקצאת כספים לקידום המאגר, ולעצור את 'הקול הקורא' לבקשת מידע לצורך מיקור חוץ של המאגר, עד שיכריע המחוקק", סיכמו.
הנושא יידון בכנס 'שולחן עגול' מיוחד המוקדש לנושא, שיתקיים ביום רביעי, 20 ינואר 2016, בשעות 17:30-20:30, במכון.
תגיות: בנק-ישראל, הצעת חוק נתוני אשראי, מאגר, מרכז חזן לצדק חברתי
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
19 בינואר, 2016 בשעה 12:19
חקיקה שמקדמת ממשלת ימין לעולם לא תהיה לטובת הציבור לא תשרת את האזרחים ולא תתרום לחברה. היא כן תשרת בעלי הון תאגידים וחברות כמו בעלי בנקים ובנקים.