מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מה על המדינה לעשות כדי למנוע עיוות חוק ששינסקי לטובת תאגידי הגז
המדינה טוענת כי תאגידי הגז פועלים באמצעות תרגילי חשבונאות לא כשרים להפחית את תשלומי היטל ששינסקי. סכומי העתק שירוויחו תאגידי הגז מהווים תמריץ לתכנוני מס אגרסיביים ולתרגילי מס. לתאגידי הגז אינטרס לרשום כמה שיותר השקעות, כמה שפחות הכנסות ולשלם כמה שפחות מס, ומדובר בהרבה מיליוני שקלים בכל שנה. צריך להבטיח שלתאגידי הגז לא יהיה כדאי לעוות את מטרות חוק ששינסקי
מאת: אמנון פורטוגלי
אתמול רואיינתי על חוק ששינסקי שנחקק לפני כחמש שנים ע"י איתי רום לתוכנית החדשות של ערוץ 10 ששודרה הערב. מטבע הדברים לא אמרתי את כל מה שצריך לאמר, ולא כל הדברים שאמרתי שודרו.
להלן עיקרי הדברים.
עד חקיקת חוק מיסוי רווחי נפט (חוק ששינסקי) במרץ 2011, המדינה קבלה רק כ- 24% מהרווחים מהפקת הגז הטבעי שנמצא בחופי ישראל, תמורה הרחוקה מלהיות הולמת לציבור עבור ניצול משאבי הטבע של המדינה.
בחוק מיסוי רווחי נפט הוטל מס רווחי יתר שהגדיל את חלק המדינה ברווחים לכדי 50%.
לפי החוק, ההיטל מוחל ברמתו המינימלית, 20%, רק לאחר שההשקעות בחיפוש, בפיתוח ובהקמה בפרוייקט תמר הוחזרו במכפלה של 2, ומגיע לרמתו המירבית, 50%, רק לאחר שההשקעות בפרוייקט תמר הוחזרו כפול 2.8. בשל כך ההיטל לא ייגבה בשנים הראשונות להפקת הגז, אלא רק לאחר מספר שנים שבהן תוחזר עלות ההשקעה במכפלות אלו.
חוק ששינסקי, כמו הרבה חוקים אחרים ובעיקר חוקי מס, פתוח לפרשנויות. אי אפשר לכתוב חוק שיסגור את כל הפרצות ואת כל האפשרויות להתחמק ממנו, או לעוות את מטרתו. בנוסף, המערכת החברתית והכלכלית דינמית ומשתנה כל הזמן, בעוד שהחוק יציב יחסית וכמעט ואינו מתעדכן.
עם זאת לחוק ששינסקי יש מאפיין ייחודי, סכומי העתק, הכמות הבלתי נתפסת של כסף בה מדובר. תאגידי הגז ימכרו השנה גז טבעי בהיקף של כ- 1.5 מיליארד דולר וירוויחו כ-1.2 מיליארד דולר.
סכומי עתק אלו נותנים לדלק קידוחים, לאבנר, לנובל אנרג'י תמריץ עצום לתכנוני מס אגרסיביים ולתרגילי מס. במילים אחרות, לתאגידי הגז יש אינטרס ותמריץ חזק לרשום כמה שיותר השקעות, כמה שפחות הכנסות (תקבולים) ולשלם כמה שפחות מס, ומדובר בהרבה מיליוני שקלים בכל שנה.
זה המקור לסכסוכים שכבר קיימים בין שותפויות הגז ורשות המיסים שחלקם מתברר בבתי המשפט. ליאור גוטמן ותומר גנון דיווחו ב'כלכליסט' במרץ השנה כי "באפריל 2014 שלח רו"ח שמעון כהן ממינהל אוצרות הטבע, שתחת משרד התשתיות, מייל זועם לנובל ודלק שבו כתב: "אנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים מצדכם לביצוע תכנוני מס אגרסיביים, במטרה להביא להפחתה ניכרת בסכומי התמלוגים שמשולמים על ידיכם"…. בספטמבר 2014 העביר משרד האנרגיה דרישת תשלום שנייה עם האשמה חדשה, ולפיה בעלי ים תטיס שכללו את מודל תשלומי המס כך שמכרו גז שלא נמצא. "יתרת ההתחייבויות של שותפי ים תטיס ללקוחותיהם גדולה משמעותית מיתרת הרזרבה במאגר, כמות שאין ודאות להפקתה לאור נתוני המאגר – מה שמעלה את החשש שנעשה ניסיון בלתי מכוון לבצע עסקאות במחירים נמוכים ממאגר תמר".
חלק מהחוזה נחתם מול תחנת כוח שבשליטת יצחק תשובה שמואשם במכירת גז שלא היה בידו לחברה־בת, כדי להימנע מתשלום תמלוג."
בתמצית, המדינה טוענת כי תאגידי הגז פועלים באמצעות תרגילי חשבונאות לא כשרים להפחית את תשלומי היטל ששינסקי.
חוק מיסוי רווחי נפט, כמו חוקי מס אחרים, צריך להיות מנוסח וכתוב היטב כדי למנוע פרצות שיאפשרו תעלולי מס והתחמקות ממילוי הוראות החוק ומתשלום מסים. הבעייה היא שבחוק ששינסקי יש מספר רב של פרצות המאפשרות תכנוני מס אגרסיביים. לדוגמה, עיסקאות בין ועם בעלי עניין, הגדרת מס על ייצוא גז, גידור הפרויקטים בצורה מלאה כך שלא יתאפשר גלגול הוצאות מוכרות לצרכי מס של פרויקט אחד אל משנהו, הגדרת השטחים בהם יחול החוק כך שיכללו את האזורים הימיים כולל המים הכלכליים ומדף היבשת וכו'. מומחים ועמותות התריעו על בעיות אלו והציעו הצעות לפתרונן, שחלקן התקבל.
מכיון שאי אפשר לסגור הרמטית את כל הפרצות בחוק, צריך להבטיח שלא יהייה כדאי לעוות את מטרת החוק, שלא יהייה כדאי לעשות תכנונים אגרסיביים, למנוע את שיטת מצליח, ולבטח שלא יהייה כדאי להעלים מס. לצורך זה יש לפעול בשלשה כיוונים:
- בית המשפט יטיל קנס בשיעור של פי 10 מגובה ההטבה שהתאגיד ניסה לקבל, מגובה המס שהתאגיד ניסה לא לשלם, כאשר בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים..
- בית המשפט יטיל אחריות אישית על המנהלים הבכירים הרלבנטיים. חוק החברות ותורת האורגנים אינה 'מחסנת' את נושאי המשרה בחברה מאחריות למעשיו והטלת אחריות אישית כזו נמצאת כיום במספר חוקים *.
- לבטל את החסיון שהחוק מטיל על תיקי מס כאשר הנושא נידון בבתי המשפט.
אם המדינה לא תפעל כיאות, תהייה דחייה של שנים רבות במועד החלת מס ששינסקי. למעשה החוק ינוטרל ואף יאויין, לא תושג המטרה המרכזית של החוק, הבטחת חלק הוגן לציבור מהרווחים מהפקת הגז הטבעי, כיון שהמס לא ישולם.
* סעיף 54 (א) לחוק החברות, התשנ"ט 1999:
"אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן לחברה כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה, אילולא אותו ייחוס." הרעיון מיושם בכמה תחומים:
אחריות אישית של מנהל מכוח הוראות חוקי העבודה.
אחריות אישית על מנהלים בחוק ההגבלים העסקיים הקובע שני מסלולים בהם ניתן להטיל אחריות אישית:
אחריות ישירה (כצד לביצוע עבירה), אחריות נגזרת מהיותו "מנהל פעיל" (אפילו אם לא ידע על העבירה)
אחריות אישית על מנהלי ונושאי משרה בתאגיד בתחום איכות הסביבה.
אחריות אישית בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965,
אחריות אישית בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975
תגיות: חוק ששינסקי, מיסוי הגז, תאגידי הגז
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
1 בינואר, 2016 בשעה 14:33
ככה זה במשטר פושעי ההפרטה
ככה זה במשטר פושעי ההפרטה!
כל אוצרות המדינה על משאביה ונכסיה העיסקיים נשדדים על ידי הטייקונים בעזרת הפוליטיקאים הניאו-ליבראלים.
כל המערכת השלטונית עוברת לעבוד בשירות הגנגסטרים של ההפרטה.
חוזים והסכמים בין המדינה והטייקונים,אינם אלא בדיחה ,מאחר שהמשטר ,אינו אלא להקת מעודדות בשירות ההון השדוד והמופרט.