מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מאגרי הגז הטבעי – תגובה למצגת של "דלק קידוחים" ו"אבנר"
"דלק קידוחים" ו"אבנר" פרסמו מצגת הכוללת את תוכנית הפיתוח המעודכנות למאגרים, וכן את ההשלכות של השינויים בשוק האנרגיה העולמי – ובראשם הצניחה במחיר הנפט – על הפעילות העתידית. הערות למצגת של דלק קידוחים ואבנר מקבוצת תשובה
מאת: אמנון פורטוגלי
זו מצגת מעניינת, נראה שהיא הוכנה בחופזה עם מספרים שחלקם נראים כמצוצים מהאצבע , שלא נבדקו כיאות, עם נתונים שאינם מתאימים אחד למשנהו, עם עמודים שנראה שהועתקו ממצגות קודמות ללא בדיקה ועידכון. עם זאת יש גם מקום לאופטימיות. המצגת מורה שיתכן ובסופו של דבר השותפויות הישראליות דלק קידוחים ואבנר מתחילות להבין שהעתיד של הגז הישראלי הוא בישראל.
כללית, אין במצגת שום דיון על ההתפתחות החזויה בביקושים לנפט וגז בעולם, על ההתפתחויות בתחום האנרגיה הסולארית המתחרה בגז לצרכי ייצור חשמל. על ההתפתחויות בטכנולוגיות המכוניות המשפיעות על צריכת הנפט בארה"ב, אין איזכור לכך שחברת ENI החלה בקידוחים בתגלית Zohr, וכו'
ייצוא הגז למצרים תופס חלק נכבד מהמצגת, לדוגמה בעמודים 12, 14, 18, 19, 36, והוא מוצג כוודאי.
אין כל התייחסות לעמדה הנוכחית, להתנגדות הגורפת של ממשלת מצרים לייבוא גז מישראל למצרים, עמדה שראש ממשלת מצרים שריף איסמאעיל, חזר עליה לפני מספר ימים. איסמאעיל הדגיש בהודעה שהוציא רק לפני מספר ימים כי ממשלת מצרים מחויבת לעמדתה משבועיים קודם לכן, ולהוראה שפורסמה מטעמה לעצור כל התנהלות בעניין יבוא גז מישראל.
עמוד 4 במצגת דן בהשפעת מחיר הנפט על היקף ההפקה.
הטיעון הוא ש"מחיר נפט נמוך יוציא מקטעי הפקה שונים מסף הכלכליות ובכך תיווצר רצפה אפקטיבית למחיר הנפט ושינוי מגמה". אכן נכון, אלא שאין כל דיון מה יקרה כאשר שינוי המגמה יתרחש ומחירי הנפט יעלו. והתחזית ברורה, מחיר נפט עולה יחזיר לפעולה מקטעי הפקה שונים לסף הכלכליות, לדוגמה נפט מפצלים, ובכך יווצר גג אפקטיבי למחיר הנפט.
עמוד 9 כולל קביעות ללא הנמקות וללא בסיס.
מהיכן הקביעה "זה הזמן להיערך לייצוא הגז מישראל למתקני ה- LNG במצריים"?. מה הבסיס לקביעה שזה הזמן לנצל הזדמנויות רכישת נכסי נפט בחו"ל?. זה אולי נשמע הגיוני מפי אנשי גז מנוסים כמו מנהלי דלק קידוחים ואבנר, אבל צריך להזכיר את הפסדי הענק שלהם מהשקעותיהם בנכסי הנפט בסך של 291 מיליוני שקל שדווחו בדוחות לספטמבר 2015.
בעמודים 13 ו- 22 מוצגת תוכנית חיבור לוויתן לחוף הישראלי באמצעות מתקן צף לטיפול ולאגירה של גז Floating Production, Storage & Offloading FPSO. התוכנית המוצגת בעמוד 13 היא התוכנית הידועה בשם 'לוויתן קטן'.
תוכנית הפיתוח הזו דומה מאוד לפיתוח מאגר תמר, בהבדל שבמקום פלטפורמה קבועה לטיפול בגז כאן יש מתקן צף. העלות של פיתוח כזה נאמדת כיום, לאחר ירידות המחירים בעולם, ב-2.5 עד 3 מיליארד דולר. נזכיר שמחיר פיתוח תמר היה בסביבות 3 מיליארד דולר.
לעומת זאת, בעמוד 22 אומדן עלות שלב א' של פיתוח לויתן הינו כ 6-7 מיליארד דולר, אומדן שהועתק כנראה ממצגות ישנות ואינו תקף היום.
עמוד 20 מספר על התוכניות להרחבת תמר
זה עמוד מיוחד. הוא מאשר את הדרישה של מתנגדי המתווה להנחת צינור נוסף מתמר אל פלטפורמת תמר. עוד יותר מעניינת ההערכה שעלות פרוייקט ההרחבה כולל קידוח שתי בארות נוספות, הנחת צינור נוסף בן 20 אינץ', והרחבת יכולת הטיפול בגז, מערכת בכ- 1.5 עד 2 מיליארד דולר (100%).
אציין ששותפי תמר יכולים לממן את חלקם בהשקעה זו ממקורות עצמיים ללא צורך בייצוא.
עמוד 24 מספר על פוטנציאל הביקוש לגז טבעי בישראל ב-2020
אלו הן הערכות שלא ברור כלל מה מקורן ואין כל וודאות שהן אכן יתממשו. בעיקר ההערכה שהסבת יחידות פחמיות תוסיף כ-6 BCM לשנה ויצרני החשמל הפרטיים יוסיפו 2 BCM לשנה לרמת הביקוש לגז טבעי הנוכחית.
הערכה זו נראית בבירור כהערכה אופטימית אם לא מופרזת. נזכיר שבשנת 2014 חברת החשמל צרכה כ- 4.3 BCM גז לייצור כ- 41.7% מתפוקת החשמל שלה, והשנה היא תצרוך (לפי הדוחות הכספיים לתשעת החודשים הראשונים), כ- 4.5 BCM גז לייצור כ- 40.76% מתפוקת החשמל שלה.*
מעניין שאין סיכום של הביקוש המצרפי הצפוי. לפי שותפויות הגז, הביקוש לגז טבעי בישראל ב-2020, בתוך חמש שנים, יגדל בכ- 130%, מ-8.7BCM הצפויים השנה, לכ- 20BCM ב-2020.
זו תחזית סופר אופטימית. לפי התחזיות המעודכנות של משרד האנרגיה, הצריכת הכוללת של גז טבעי בישראל תהייה כ-12.1 BCM בשנת 2020, בכ- 40% פחות מהתחזית החלומיות של שותפויות הגז.
תחזית הביקוש במשק עד שנת 2040
עמוד 30 מספר על היתרון התחרותי של מתקני ה-LNG במצרים.
לא ברור מה המקור לעמוד זה ולנתונים בעמוד זה. אבל המסקנה כאילו מתקני ה-LNG הישנים, Damietta ו-IDKU שהחלו לפעול במצרים מלפני יותר מעשר שנים, יעילים יותר ממתקני ה-LNG המודרניים בארה"ב ובאוסטרליה, היא בעייתית ודורשת הוכחה.
עמודים 37 ו-38 עוסקים בקפריסין
במצגת מספרת ש'מתווה לתוכנית פיתוח הוגש לממשלת קפריסין ביוני 2015. מעניין שאין אף מילת הסבר מדוע שדה הגז אפרודיטה שדלק ואבנר מחזיקות בו 30% לא פותח מאז שהתגלה ב-2011 ועד היום.
בסיכום, מצגת המביישת את כותביה
* על הערכות דלק ואבנר לפוטנציאל הביקוש לגז טבעי בישראל ב-2020
לפי ההערכה בעמוד 24 במצגת, הסבת יחידות פחמיות תוסיף כ-6 BCM לשנה ויצרני החשמל הפרטיים יוסיפו 2 BCM לשנה לרמת הביקוש לגז טבעי הנוכחית.
צריכת גז טבעי לייצור חשמל השנה תסתכם ב- 6.5 BCM. כלומר, לפי הערכות שותפויות הגז, צריכת הגז הטבעי בישראל לייצור חשמל תהייה כ-14.5 BCM בשנת 2020. אלו הן הערכות מופרכות שאין להן בסיס ריאלי, לא ברור כלל מה מקורן וככל הנראה הן לא תתממשנה.
משרד האנרגיה מעריך שצריכת הגז הטבעי בישראל לייצור חשמל תהייה כ-8.4 BCM בשנת 2020. רשות החשמל, בדוח לשנת 2015, מעריכה שמשק החשמל יצרוך 'בעתיד' 8.5 – 10 BCM לשנה. פחות בהרבה מהתחזית החלומיות של שותפויות הגז לצריכה גז טבעי לייצור חשמל ב-2020.
לפי הדוחות של חברת החשמל לשנת 2014 חברת החשמל צרכה כ- 4.3 BCM גז טבעי לייצור כ- 41.7% מתפוקת החשמל שלה ב-2014. לפי הדוחות לתשעה החודשים הראשונים של 2015, חברת החשמל תצרוך ב-2015 כ- 4.5 BCM גז לייצור כ- 40.76% מתפוקת החשמל שלה.
בתרחיש האופטימלי מבחינת צריכת הגז, חברת החשמל תעבור לייצור חשמל מגז בהיקף של 70% מסך הייצור שלה. זה יחייב תוספת של 3.2 BCM לשנה, רחוק מ-6BCM הנקובים במצגת.
גם אם נניח שצריכת החשמל תעלה ב-10% עד שנת 2020 הרי שחברת החשמל תזדקק לתוספת של כ- 4 BCM אם 70% מהחשמל ייוצר מגז טבעי. רחוק מ-6BCM הנקובים במצגת, וזאת בלי להתחשב בכך שבאותו הזמן מעריכים גידול של 2 BCM . לשנה אצל יצרני החשמל הפרטיים.
תגיות: גז-טבעי, מאגר לוויתן, מאגר תמר, מאגרי הגז, מתווה הגז
קישור קבוע
תגובות