מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
האם במקצוע האזרחות ילמדו יותר יהדות ופחות דמוקרטיה?
דיון על שינויים מהותיים בהוראת המקצוע יתקיים ביום שלישי 22.12.2015 בוועדת החינוך. האגודה לזכויות האזרח שלחה לוועדת החינוך מכתב המסביר את הליקויים בספר האזרחות שטיוטת שכתובו הושלמה, ומבקש לעצור את פרסום הספר ולתקן את מחוון המושגים
ביום שלישי 22.12.2015 תערוך ועדת החינוך דיון שנושאו: שינויים מהותיים בהוראת מקצוע האזרחות". הדיון בוועדה נדרש לאור שכתוב ספר הלימוד באזרחות, ששמו "להיות אזרחים בישראל", והביקורת שהתעוררה סביב השכתוב. טיוטת הספר המשוכתב מדגישה את ערכי היהדות ומבליעה את ערכי הדמוקרטיה, ומפרה בכך את האיזון בין יהדות לדמוקרטיה, כפי שקיים היום. מאחורי המגמה לשינוי עומד שר החינוך נפתלי בנט, שככל הנראה רוצה להפוך את מדינת ישראל למדינה יהודית דתית ופחות דמוקרטית. (ראו במאמר "האזרחות החדשה: הרבה יותר יהודית")
מנהל תחום חינוך ב"אגודה לזכויות האזרח" שרף חסאן, שלח מכתב לוועדת החינוך, ובו הוא פורש את הבעיות הכרוכות סביב שכתוב הספר ומחוון המושגים. במכתב הוא מציין שתוכן הספר בעייתי.
- עיצוב המקצוע הוא חד-מימדי והוא מבוסס על תפיסה פוליטית אחת.
- תחום הזהות היהודית מופיע בהרחבת יתר, בעוד בנושא הדמוקרטיה אין העמקה.
- החומר על המיעוט הערבי אינו מבוסס על ידע אקדמי מוצק, ונכתב מתוך אינטרסים פוליטיים מימסדיים.
- נושא הגזענות אינו מופיע.
במכתב מצוין גם תהליך העבודה הלא תקין בשכתוב הספר. לא שיתפו אזרחים ערבים בכתיבת הספר, לא שיתפו מומחי מדע המדינה בעלי השקפות עולם שונות.
להלן המכתב: מכתב למשרד החינוך בעניין ספר האזרחות והמחוון (1)
תגיות: האגודה-לזכויות-האזרח, ועדת-החינוך, לימודי-אזרחות, מדינה יהודית דמוקרטית, מדינה יהודית דתית, מדינה יהודית ודמוקרטית, משרד-החינוך
קישור קבוע
5 תגובות
Email This Post
22 בדצמבר, 2015 בשעה 22:49
מרוב סיפורים מנצח רק הסיפור: זכויות אדם ואזרח לא מעניינות אותנו בכלל
מה זה "מחוון"?
ולאיזה גיל מיועד הספר?
ומאיזה ספר לומדים עכשיו?
הסיפור מזכיר לי פרודיה שכבר התפרסמה פה:
"עידן הסיפורים שהולכים ומתרחקים מכל סיכוי להכרעה דמוקראטית לא התחיל אתמול, והסיפורים אינם פשוטים כלל וכלל.
"איזה קו קובע בכל זאת מיהו אזרח ישראל ומי לא? האם נשאיר את התשובה לסיפורים של מירו? ואולי זכויות אדם ואזרח לא מעניינות אותנו בכלל, אולי גם זה סיפור שיש לו מקום, אז מה הבעיה? ולמה בכלל ללמד אזרחות? ומה זה באמת משנה אם מפמ"ר אזרחות היא אחת אסתר ברנד תושבת ההתנחלות קדומים, שסביבה אוכלוסיה ערבית נטולת אזרחות וזכויות אדם, או לחילופין איזה ממושקף מתולתל אחד, שלפי גרסה מסוימת הוא בכלל פוסט-ציוני? כל מפמ"ר וסיפורו, כל סיפור בתורו – הרי כל הסיפורים שווים ולכולם צריך לתת ביטוי שווה בעידן של ריבוי הסיפורים."
http://www.blacklabor.org/?p=48241
22 בדצמבר, 2015 בשעה 22:51
המאמר של אור קשתי לא פתוח לכל הציבור.
גם זה סיפור.
22 בדצמבר, 2015 בשעה 23:35
לתגובה 2
אפשר אולי לעיין במאמר דרך הפייסבוק של אור קשתי?
23 בדצמבר, 2015 בשעה 0:32
דליה
מה נראה לך?
עיתון הארץ יחתוך מאמרים כדי להשיג מנויים
והעיתונאים יפתחו אותם בפייסבוק שלהם לכל המעוניין?
23 בדצמבר, 2015 בשעה 1:05
אפשר לשאול מה זה מחוון?
והערה לגבי המכתב של האגודה לזכויות האזרח – טרחני ולא חכם.
במקום כל הבלה בלה על נרטיבים – צריך לדרוש דבר אחד:
כל פרק שעוסק בערביי ישראל חייב שיוגדר בו תחום הדיון –
מי הם ערביי ישראל? על פי מה הם מוגדרים ככאלה?
במה הם שונים מערביי השטחים.
אם ישנה בספרים הגדרה ברורה – כל השאר כבר תורה שבע"פ (המורים מהימין ממילא נוהגים לשיטתם ולא לשיטת הספר אבל ההגדרה המדויקת חייבת להופיע בספר לתלמיד, ואז שיקפצו לי אנשי הימין).