חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מחירי הגז והנפט בעולם והשפעתם על אפשרויות ייצוא הגז מישראל

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 24.12.15 0:03

 מחירי הנפט והגז הטבעי לייצוא יורדים בעולם. מחירים אלה לא יבססו ככל הנראה הצדקה כלכלית לפיתוח מאגר לווייתן בישראל. מהן ההתפתחויות הצפויות בעניין מתווה הגז ומהי ההונאה שנחשפה בעניין

מאת: אמנון פורטוגלי


אבי בר-אלי פרסם אתמול כתבה מעניינת ב'דה-מרקר' בכותרת "על רקע קשיי היצוא: נובל אנרג'י הציגה שלוש חלופות לפיתוח לווייתן"

מתוך הכתבה של בר-אלי: "הקשיים המסתמנים בפיתוח לווייתן נותנים אות רשמי ראשון מכיוונן של השותפות במאגר. אנשי נובל אנרג'י האמריקאית, מפעילת הקידוח, הגיעו בשבוע שעבר למשרד האנרגיה כדי לדון באפשרויות לשינוי תוכנית הפיתוח המקורית של המאגר.

במהלך הפגישה הציגו אנשי נובל לממונה על חיפושי הנפט, יוסי וירצבורגר, שלוש חלופות לפיתוח, שתכליתן, בין היתר, לצמצם את ההשקעה הראשונית שנדרשת בפיתוח המאגר — וכן להתמודד עם מציאות שבה יצוא הגז למצרים לא יתממש (הדגשה לא במקור)………"

היות שאימוץ תוכנית פיתוח חדשה — לאחר הכרעת בג"ץ בעתירות נגד הליכי האישור הסטטוטוריים של פיתוח מאגרי הגז העתידיים — היה עשוי לגרור ביקורת שיפוטית, מיהרה נובל אנרג'י ליידע אתמול בבוקר את בג"ץ בדבר ההתפתחויות.

בפנייה שעליה חתמו באי כוחה של נובל, עורכי דין שלום זינגר (לשעבר היועץ המשפטי של משרד הפנים) ואייל גור, כונתה הצגת החלופות למשרד האנרגיה "התפתחות טרייה". בפנייה נכתב: "יודגש שטרם התקבלה החלטה בדבר החלופה הנבחרת, וממילא טרם התקבל אישורו של הממונה על ענייני הנפט. אולם בימים אלה הגיעה בחינת החלופה לרמת בשלות שאיפשרה את הצגתה לראשונה לממונה על ענייני הנפט". "

ה"התפתחות הטרייה", אינה טרייה, היא פורסמה כבר בתחילת החודש בנויזלטר 'חדשות האנרגיה', ניוזלטר חשוב בתחום האנרגיה, המעורה בתחום ובמסדרונות תאגידי הגז,  ותאגידי הגז עובדים עליה לפחות מספר חודשים, אם לא יותר משנה.

עורכי הדין של נובל ערים להשלכות השליליות של גילוי החלופה 'החדשה' לפיתוח לויתן ולכן הוסיפו את ההסברים המתאימים בפנייתם. אלא שחדשות האנרגיה נתן הסבר אחר: "התוכנית לא הוצגה רשמית על ידי השותפים והם אינם מרבים לדבר עליה, מחשש שהיא תפגע בעמדה שהם מציגים, ועל פיה נדרש ייצוא על מנת לפתח את הלווייתן ולהבטיח לישראל יתרות באמצעות מאגר נוסף וצינור גז נוסף".

התפתחויות גלובליות

מחירי הנפט בעולם ירדו אל מתחת ל-35 דולר לחבית בחודש האחרון, ירידה של כ-70% לעומת המחיר לפני כשנה וחצי, וכך גם מחירי הגז הטבעי. מחיר הגז הטבעי באירופה צנח ל-6.24 דולר ליחידת חום בנובמבר 2015, מ-6.43 בחודש הקודם ומ- 8.9 דולר ליחידת חום בשנה הקודמת, ירידה של כ-30% בשנה.

ראו טבלת הירידה במחיר הנפט הגלמי ב- 2015

טבלה 1

הירידה במחיר הגז הטבעי ב – 2015

טבלה 2

על הירידות החדות במחירי הגז

מחירי גז טבעי נוזלי בעולם באוקטובר 2015 לעומת המחירים באוקטובר 2014.

מפה 1מפה 2

הגורמים שהביאו לירידות מחירים חדות אלו הן ככל הנראה החלטת אופק להגדיל את מכסות הפקת הנפט, למעשה אישור להפקת נפט בהיקפים הקיימים, ומזג האויר הנוח בצפון מזרח ארה"ב שהביא לגידול במלאי הנפט בארה"ב לרמה הגבוהה ביותר בתקופה זו מאז 1930.

אך מעבר להשפעות זמניות כאלו, יש תהליכים מהותיים עם השפעות ארוכות טווח שילחצו על מחירי הגז והנפט בשנים הקרובות. ביניהם אציין את המשך הפקת הנפט והגז הנלווה אליו מפצלים בארה"ב למרות מחירי הנפט הנמוכים, (גולדמן סאקס מעריך שרק מחיר הנפט ברמה של 20 דולר לחבית יבטיח שינוי במגמת הירידות), החלטות ועידת פריס בנושא האקלים להקטנת השימוש בדלקים פוסיליים להקטנת פליטת הפחמן, התחרות הגוברת של אנרגיות חלופיות לייצור חשמל (בעשרה החודשים הראשונים של 2015, ייצור חשמל מאנרגית שמש ורוח היווה כ- 67% מכלל התוספת ליכולת הייצור החדשה בארה"ב, על פי נתונים מהנציבות הפדרלית לרגולציה של אנרגיה – FERC), הארכת משך הסובסידיות לאנרגיות חלופיות בארה"ב לחמש שנים, ייצוא גז טבעי מארה"ב לאירופה שצפוי להתחיל בחודש הבא, וגורמים נוספים. כל אלו ילחצו על מחירי הנפט והגז בשנים הקרובות.

גם הירידה המסיבית בתפוקת הגז בשדה הגז הענק בחרונינגן בצפון הולנד לא 'עזרה' לעצור את ירידת מחירי הגז טבעי באירופה. הגידול ביבוא גז טבעי מרוסיה, מנורבגיה ומקטאר סיפק יותר גז מאשר הירידה באספקת הגז מהולנד. גזפרום הרוסית דיווחה בתחילת אוקטובר על עלייה של 23% השנה ביצוא הגז לאירופה, שרובו היה לגרמניה, עם גידול של 19% ל – 11.2 BCM, ולאיטליה עם גידול של 6% ל- 7 BCM. נורבגיה וקטאר תרמו גם הן למילוי אתרי אחסון אירופיים של גז טבעי. נכון לעכשיו, מאגרי הגז הטבעי של אירופה מתמלאים בקצב המהיר ביותר מאז 2009. אתרי אחסון גז טבעי מלאים יאטו התאוששות במחירי הגז הטבעי, וימתנו את השפעת עלית הביקוש, אם תהייה, בעתיד הקרוב.

הגאות בהפקת גז מפצלים בארה"ב, ביטלה את הצורך ביבוא גז טבעי נוזלי לארה"ב, ובמקום זה, 'שיחררה' אספקה של  LNG לאירופה. ארה"ב אינה היחידה, אוסטרליה צפויה להפיל פי 4 את יכולת יצוא LNG שלה בין השנים 2014 עד 2018, ותוסיף כ- 58 מיליון טון בשנה, כ- 83 BCM, של יכולת יצוא LNG.  כנקודת ייחוס, היקף הסחר העולמי בגז טבעי היה ב-2014 כ-1,000 BCM  לשנה. מזה כ- 664 BCM בצינורות וכ- 333 BCM כגז טבעי נוזלי.

הזינוק הקרוב ביכולת היצוא של  LNG מארה"ב מאוסטרליה וממקורות נוספים, כבר משפיע וישפיע באופן משמעותי לשינוי יסודי של שוק הגז העולמי.

בתוך מספר שבועות, בינואר- פברואר 2016 צפויה התפתחות מהותית בשוק הגז הטבעי בעולם, כאשר מיכלית גז טבעי נוזלי של תאגיד צ’נייר  Cheniere האמריקאי תפליג מארה"ב לספק LNG לשוק העולמי.

ההסכמים של צ’נייר האמריקאית עם לקוחותיה לאספקת גז טבעי נוזלי, מבוססים על  115% ממחיר הגז במסוף הנרי בארה"ב ועוד תוספת קבועה הנעה בתחום של 2.5 עד 3.5 דולר ליחידת חום, המשקפת את עלות ההנזלה ההובלה והרווח.

בנוסף, בחוזים לטווח ארוך של צ’נייר אין סעיפי יעד – no destination clauses,  ואין התחייבויות 'לקחת או לשלם'  take-or-pay obligations, יש רק התחייבות של הקונים לשלם את התוספת הקבועה.

מקור: מצגת של צ’נייר מאוקטובר 2015

בעולם החדש של הגז הטבעי, מחירי הגז במסוף הנרי בארה"ב יהיו ככל הנראה מחירי הרפרנס Benchmark למחירי הגז טבעי בעולם.  משמעות דבר היא כי מחירי הדלק באירופה יהיו מחירי מסוף הנרי + עלות ההנזלה ועוד כ-0.5 דולר ליחידת חום (מיליון יחידות תרמיות בריטיות – mmbtu), המשקפים את עלות ההובלה של LNG מעבר לאוקיינוס ​​האטלנטי.

תאגידי הגז בישראל מספרים לנו על חתימת מכתב כוונות בלתי מחייב עם יוניון פנוסה לאספקת גז ממאגר תמר למפעלי הנזלת הגז במצרים של יוניון פנוסה (בשותפות עם תאגיד הגז האיטלקי ENI), לצורך ייצוא לאירופה. הם לא מספרים, (או שאים יודעים?) שפנוסה גז הספרדית חתמה ב-יוני 2014 חוזה עם צ’נייר לאספקת גז נוזלי טבעי בהיקף של 2  BCM  לשנה למשך 20 שנה, ללא ציון יעד – no destination clauses. מחיר הגז יהייה 115% ממחיר הגז במסוף הנרי + תוספת קבועה של 3.5 דולר ליחידת חום המשקפת את עלות ההנזלה ההובלה והרווח. במחירי הגז של היום מדובר על מחיר הנאמד בכ- 5.5 דולר ליחידת חום באירופה. אספקת הגז אמורה להתחיל ב-2019.

זה הסכם נוסף להסכם שנחתם ב-2011 בין צ'נייר ופנוסה לאספקה של כ-5 BCM  לשנה במחיר גז של  115% ממחיר הגז במסוף הנרי + תוספת קבועה של 2.5 דולר ליחידת חום. במחירי הגז של היום מדובר על מחיר הנאמד בכ- 4.5 דולר ליחידת חום באירופה.

מקור: מצגת של צ’נייר מאוקטובר 2015.

מחירי הגז בנמלי אירופה נעים לאחרונה בתחום של 6.25 עד 7.5 דולר ליחידת חום, אבל הם צפויים לרדת.

מחירי הגז במסוף הנרי עומדים לאחרונה על פחות מ-2 דולר ליחידת חום (מחיר הגז במסוף הנרי ירדו מתחת ל -1.7 דולר ליחידת חום באמצע דצמבר), ובהתאם לחוזים של תאגיד צ'נייר, מחירי גז טבעי נוזלי באירופה ינועו ככל הנראה בתחום של 4.5 עד 5.5 ליחידת חום.

ייצוא גז טבעי מישראל ישירות, או בעקיפין דרך מפעלי ההנזלה במצרים לאירופה, יצטרך להתחרות במחירי גז נוזלי מארה"ב ומקטאר, ובמחירי גז מרוסיה. בהנחה המקילה שעלויות ההנזלה במצרים תהיינה שוות לעלויות ההנזלה במפעלים המודרניים של צ’נייר, הרי שמחיר הגז בישראל יצטרך להיות דומה למחירי הגז בארה"ב, כלומר מחיר 'בפי הבאר' בישראל של  2 עד 2.5 דולר ליחידת חום. זאת בהשוואה למחיר של כ-5.5 דולר ליחידת חום שמשלמת חברת החשמל, ו-6 עד 7 דולר ליחידת חום שמשלמים מפעלי התעשייה בארץ.

לא ברור כמה זמן תמשך האנומליה הזו, מתי יתחיל לחץ ציבורי לשנות את מחירי הגז בארץ ולהתאימם למציאות בעולם, מתי יוקמו תאגידים שכל עיסוקם יהייה מסחר ארביטראג', ניצול הפער בין מחירי ייצוא הגז למחירי הגז בישראל.

בנוסף, מחיר 'בפי הבאר' בישראל של  2 עד 2.5 דולר ליחידת חום לא יאפשר, ככל הנראה, קבלת מימון והצדקה כלכלית לפיתוח לוויתן.

ייצוא גז טבעי מישראל במערכת צינורות לטורקיה יעמד בין השאר, בפני בעיות כלכליות דומות, מחיר הגז שאפשר יהייה לקבל 'בפי הבאר' בישראל לא יבססו, ככל הנראה, הצדקה כלכלית לפיתוח לוויתן ולהנחת צינור לטורקיה.

נובל אנרג'י

בית ההשקעות אופנהיימיר פרסם באמצע דצמבר דו'ח על תאגיד נובל אנרג'י. פאדל גייט, אנליסט האנרגיה הבכיר של אופנהיימר מעריך כי נובל תפסיד בשנה הבאה, 2016, כ-425 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2015 נובל דיווחה על הפסד של 413 מיליון דולר.

השילוב של הפסדים מתמשכים אלו עם תנאי שוק מידרדרים יקשה מאוד על נובל להשקיע השקעות בהיקף של יותר משני מיליארד דולר שהם חלקו בפיתוח לוויתן.

מתווה הגז

המערכה הראשונה במחזה האינטראקטיבי 'מתווה הגז' עסקה בגיבוש המתווה ובאישורו. המערכה הסתיימה כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על מתווה הגז בשבתו כשר הכלכלה. בחתימתו הוא הפעיל, בנימוק ביטחוני-מדיני, את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, המאפשר לו לעקוף את החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר דיוויד גילה.

הפרק הפותח את המערכה השניה עוסק בבג"ץ. בג"ץ לא יתערב ככל הנראה בשיקולים של נתניהו, השרים וחברי הכנסת, מופרכים ושיקריים ככל שהיו. הבג"ץ עשוי להתערב בצד הפרוצדורלי, בהליכים שהביאו לאישור המתווה ובמיוחד בשימוש בסעיף 52. אחת האפשרויות המעניינות היא שהבג"ץ יחייב את הממשלה להעביר את מתווה הגז כחוק המחייב את אישור הכנסת. נחכה ונראה.

הפרק השני במערכה השניה מתארך לתקופה של כשנה. בתקופה זו נובל אנרג'י תחליט אם להשקיע בפיתוח לווייתן. החלטת השקעה סופית FID צפויה רק לקראת סוף 2016 ותלויה בחתימת מספר חוזי עוגן לאספקת גז מלוויתן. במצב זה נפתחות מספר אפשרויות.

אם החלטת השקעה סופית תתקבל רק ב־2016, המשמעות היא שהגז ממאגר לווייתן יתחיל לזרום רק ב־2020 לכל המוקדם. מה יקרה ליתירות ולבטחון האנרגטי של ישראל עד אז, ובמיוחד לאור ההיתר במתווה לייצא גז מתמר עוד בטרם לוויתן יספק גז לישראל.

מה תעשה הממשלה אם לא תתקבל החלטת השקעה סופית לפתח את לויתן עד סוף 2016?

אפשרות אחרת, שהתגלתה לאחרונה, היא לפתח את לוויתן במתכונת מצומצת בתוכנית הקרויה 'לוויתן קטן'. התוכנית קוראת לפתח את לויתן ללא ייצוא, בהשקעה נמוכה יחסית של 1 עד 1.5 מיליארד דולר, שיכולה להיות מכוסה כולה מהתקבולים ומהרווחים מתמר בלבד. אזכיר שהמכירות מתמר השנה צפויות להגיע לכ-1.5 מיליארד דולר, והרווחים בהיקף של 1-1.2 מיליארד דולר. זו תוכנית שיכולה לענות לצרכי המשק הישראלי, לספק יתירות וביטחון אנרגטי.

הגילוי האחרון בדבר קיומה של תוכנית 'לויתן קטן' הוא סיפור גדול. סיפור של הונאה גדולה, בה תאגידי הגז הסתירו מידע יסודי קריטי, הונו למעשה את חברי צוות קנדל, ובסופו של דבר גם את עצמם. לפי הפירסום ב'חדשות האנרגיה' ניוזלטר חשוב בתחום האנרגיה, התומך בדרך כלל בתאגידי הגז, "התוכנית לא הוצגה רשמית על ידי השותפים והם אינם מרבים לדבר עליה, מחשש שהיא תפגע בעמדה שהם מציגים, ועל פיה נדרש ייצוא על מנת לפתח את הלווייתן"

אם אפשר לפתח את לויתן בתכנית פיתוח מצומצמת, ללא ייצוא, הרי שכל הדיונים בדבר יתרונות מדיניים בטחוניים, דמיוניים ככל שנטענו, הכרוכים בייצוא גז למצרים, הופכים לדיונים תיאורטיים. אם כל הנימוקים בדבר חשיבות היצוא לבטחון ולאסטרטגיה שעומדים אחרי סעיף 52 נופלים, הרי שלא היתה הצדקה לשימוש בסעיף 52 ואין הצדקה לאישור המתווה. יתרה מכך, נשאלת השאלה בשביל מה צריך את המתווה? האם יש מקום להתערבות חדשה של הבג"ץ. לדרכי פעולה אחרות?

אמנון פורטוגלי

חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

נערך על ידי דליה

3 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    הנפט מסוג WTI ננעל בעלייה של 3.8% למחיר של 37.5 דולר לחבית אחרי פרסום נתון המלאים. המדדים המובילים זינקו בהובלת מניות האנרגיה: S&P 500 קפץ ב-1.2%, דאו ג'ונס טיפס ב-1.1% ונאסד"ק עלה ב-0.9%. מניית קמהדע קפצה ב-8.3% אחרי ניסוי חיובי. עליות חדות עם סיום המסחר באירופה – פוטסי הבריטי טיפס ב-2.6%, דאקס הגרמני קפץ ב-2.3% וקאק הצרפתי זינק ב-2.4%

    http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3676666,00.html

  2. עמית :

    עבודה מעולה

  3. עבודה שחורה » ארה"ב מביאה למהפכה בשוק הגז הטבעי הנוזלי העולמי :

    […] כתבתי בניוזלטר 'חדשות האנרגיה במזרח התיכון'[1], ובבלוג 'עבודה שחורה'[2] […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.