חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

על מתקפת "אם תרצו" ונפילתו של השמאל

נושאים עלו ברשת, פוליטי ב 16.12.15 2:13

 הבעיה לא הייתה בכך שהיינו "שמאלנים מדי", אלא בכך שלא היינו שמאלנים בכלל, שנסוגנו בלי מאבק, שוויתרנו על כל מה שחשוב לנו בעולם – שאיבדנו את עצמנו ובעקבות כך את הציבור

מאת: יונתן לוי

תיאוריה חדשה ומופרכת הולכת ומתפתחת במעגלי שמאל למיניהם: הקמפיין הימני נגד "שוברים שתיקה" הוא הצלחה ענקית של הארגון בערעור הסדר הקיים. תוקפים את ראשיו דווקא משום שהוא כל־כך מסוכן לימין. צריך פשוט להמשיך במה שאנחנו עושים. שונאים אותנו כי אנחנו מצליחים לחשוף את הציבור הישראלי לעוולות הכיבוש.

שכנוע עצמי הוא אולי עניין הכרחי במציאות הישראלית הקשה, אבל האמת – למען האמת – ממש הפוכה.

ההצלחה העצומה בסיפור המתמשך הזה שייכת אך ורק לימין, שהצליח תוך כמה שנים להפוך מחנה פוליטי שלם למוקצה ולבלתי־לגיטימי: מהמחנה שהקים את המדינה והמציא את הממלכתיות הישראלית, לשטיח הכניסה הרמוס והמצחין מול השער לגיהנום.

הכרסום החל בשוליים הרדיקליים ביותר של השמאל, המשיך לנגוס באין מפריע בבשרה של מרצ, והגיע לבסוף גם למפלגת העבודה. ראשיה בחרו לעצום עיניים לאורך כל הדרך, מתוך מחשבה שהדימוי הציבורי שלהם לא מסוגל להישחק. הם שיחקו את המשחק של הימין. "אנחנו", ביקשו לשכנע את עצמם, "לא מרצ". וכך הגיעו לעולם החנופה למתנחלים, הפחד התהומי מהמושג "שמאל", עמעום העמדות, טשטוש ההבדלים והזחילה העקבית לתוך ממשלות ימין.

הם לא הבינו שמפלגת העבודה – מפלגת השלטון הפוטנציאלית של המחנה – הייתה, לאורך כל הדרך, המטרה האמיתית של המסיתים, מפיצי השקרים וזורעי השנאה.

כשהימין טיפס על הגב של הקרן החדשה לישראל, הקרן לא באמת עניינה אותו. כשהימין רמס את ארגוני החברה האזרחית, הארגונים לא ממש הזיזו לו. "הארץ", על תפוצתו המוגבלת, לא ממש נמצא בראש מעייניו של הימין. וגם לא "שוברים שתיקה", ארגון אמיץ שהיה חשוב מאוד בשנותיו הראשונות, אך כבר זמן רב מסתובב בשולי־השוליים של השיח הציבורי.

כל אלה היו תירוצים ארעיים, הזדמנויות אשר שימשו את ימין למטרה אחת ויחידה: לספר סיפור פוליטי חדש על השמאל הישראלי. להרחיק אותו ככל הניתן מהשמאל שהקים את המדינה, מהשמאל שכונן את מדינת הרווחה, מהשמאל הממלכתי של בן גוריון ויגאל אלון ויצחק רבין – ולהפוך אותו למילה נרדפת לבגידה, ניתוק ונהנתנות.

כשאנשי מפלגת העבודה מתביישים בזהות הפוליטית שלהם ומאבדים אחד אחרי השני את כל העקרונות המגדירים אותם, רונן שובל יודע כי הניצחון בידיו. הרי האיום הממשי למפעל ההתנחלויות יכול להגיע אך ורק מתוך המיינסטרים הפוליטי, ולכן אותו צריך לטהר.

יונתן לוי הוא עמית מחקר ב"מולד" המרכז להתחדשות הדמוקרטיה

להמשך קריאה בפייסבוק של "מולד"

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

2 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    לאן נעלם מכתב התשובה?
    http://www.blacklabor.org/?p=55060#comment-506467

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    "אם תרצו" קבוצה קיקיונית שחיה מתרומות (ג'ובים).
    היא לא קובעת סדר יום אלא רוכבת על סדר היום שנקבע באזור הדמדומים של ההתנחלויות.

    הפעילות שלה מקבלת תשומת לב רק כשהיא חוצה את הקווים האדומים ובכך גורמת לעצמה נזק.

    מי שמממנים אותה תומכים כנראה גם בטראמפ

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.