כיצד ואיך הפך הדיון הביקורתי על הפוליטיקה בישראל לעקר, מגמתי ומיותר
מאת: קורט טוכולסקי
השבוע הודיע יו"ר הכנסת שבקרוב דיוני וועדות הכנסת יועברו בשידור חי בשם השקיפות. מי שטורח לעקוב אחרי דיוני מליאת הכנסת וועדותיה יודע שמדובר בקרקס, לחלק נכבד מחברי הכנסת והשרים אמנם אין יכולות רטוריות, אבל הם בהחלט מפצים על כך בשפת ביבים וספינים. לא משנה אם אתה חבר בקואליציה או באופוזיציה, במפלגה חרדית או בורגנית, אישה או גבר, יהודי או לא יהודי, אתה חבר בקרקס וככל שאתה זקוק לשכנע יותר בוחרים במעלותיך התרומיות אתה גם מתנהג יותר כאילו אתה בקרקס. גם היום כאשר בוועדות ישובים רק מוזמנים ולא כל הדיונים משודרים בשידור ישיר, וועדות הכנסת הפכו ממקום של דיון ענייני למקום של השלכת סיסמאות. מהשקיפות הזו של יו"ר הכנסת לא יצא לנו כלום. לא סתם תומך יו"ר הכנסת הליכודניק בהגברת השקיפות היכן שהיא לא נדרשת, זה בסך הכול עוד ספין. מי שיטרח ויחפש פרוטוקול של וועדה בכנסת מלפני פרסומם יגלה שפעם הדיונים בוועדות היו אחרים, ענייניים, מקצועיים ללא נאומים ריקים ומחזור אין סופי של סיסמאות מתוך תקווה שעיתונאי כלשהו ישחיל שורה לכתבה באתר חדשות מוביל. זה לא אומר שצריך לחזור לימים שפרוטוקולים היו נשארים באפילה, אבל אולי אפשר ללמוד ממדינות כמו גרמניה שדיוני הוועדות בפרלמנט שלה, חסויים למשך שתי קדנציות.
פולחן השקיפות, אמנם מרגיז אבל הוא רק חלק מהבעיה. בכנסת האחרונה החלו שרים לטעון שאינם יכולים להצביע או לעסוק בנושאים מסוימים בשל ניגוד עניינים. הטענה הזו מקוממת מכל כך הרבה סיבות שקשה לבחור רק כמה ולהתמקד בהן. אין ניגוד עניינים בפוליטיקה, יש מה שהבטחת ומה שאתה עושה ועל כך העם מזכה או מעניש בבחירות הבאות. שר האוצר כחלון לא באמת נמנע מעיסוק בתחום הגז אלא מקדם את האינטרסים של הטייקונים בעצם הימנעותו מעיסוק בנושא. אין לו פחות ניגוד עניינים מהשר-מריונטה שטייניץ שפועל כלוביסט של תאגידי הגז. כשאנחנו בוחרים אנשים לכנסת אנחנו מצפים לדעת במה הם יעסקו ואיזה אינטרסים הם ישרתו, לרוב הציפיה הזו אינה מתגשמת כי התקשורת עוד גורם שלכאורה נגוע בניגוד עניינים, עוזר לפוליטיקאים להסתיר את האינטרסים הזרים שהם משרתים כל עוד אלו עולים בקנה אחד עם האינטרסים של בעלי ההון ששולטים בכלי התקשורת. אין ניגוד עניינים בפוליטיקה כמו השקיפות המופרזת של הכנסת שלא חושפת מה באמת קורה בבניין ולא את האינטרסים שלפיהם מצביעים חברי הכנסת ממפלגות הימין והמרכז. יש הצבעה למי שיקדם מדיניות מסוימת. זה הכול, מי שמצביע לימין או למפלגות הטרנד השונות שצצות במרכז כדי לקחת קולות שבאופן טבעי צריכים להיות בשמאל ולהעביר אותם למפלגות שיחברו לממשלת הימין הבאה שלא יתפלא שהאינטרסים שלא לא מקודמים, שההבטחות שניתנו לו נשכחות ושאין קשר בין טובת המדינה ואזרחיה לבין מה שממשלות הימין+ מפלגת טרנד תורנית עושות.
המחשבה שמכוח תיקונים טכניים אפשר לגרום לממשלות ימין לפעול למען הציבור הרחב מגוחכת. בדיוק כמו שהמחשבה שחברי הכנסת יתחרו זה בזה על זריקת סיסמאות בוועדות באמת תשנה את המציאות. אנחנו לא צריכים חקיקה נגד לוביסטים בכנסת, אנחנו צריכים לבחור מפלגות שיגידו, אנחנו לא מדברות עם שלטון ההון ולא עם שליחי שלטון ההון. אנחנו נלאים כל ענף במשק שאינו תחרותי וגדול מכדי ליפול וחזק לא לצפות שחברי כנסת מהליכוד, מפלגה משרתת הון לא יפגשו עם לוביסטים. פוליטיקה היא פוליטיקה, והכוח הוא כוח וזה לא ישתנה ולכן אנחנו צריכים להיות מודעים ולחשוב לפני שאנחנו נותנים בבחירות את הכוח שלנו למישהו. ניגוד עניינים של נבחרי ציבור זאת דרך להתחמק מאחריות על פגיעה בציבור. מי שנבחר אחראי לציבור ולאינטרסים של הציבור והציבור צריך להבין את מי הוא בוחר. שקיפות? אני אעדיף שקיפות בספרי התקציב, בפרסום פרוטוקולים אחרי תקופת צינון מסוימת ולא שקיפות של קרקס, שבו המצלמות הופכות כל אפשרות לדיון ענייני לתחרות השגת כותרות.
העובדה שהדיון הפוליטי הפך עקר מגמתי ומיותר משרתת כרגיל את הימין, זה מאפשר להם להמשיך לפגוע באזרחים במסווה של שקיפות והימנעות מניגודי עניינים. השקיפות האמתית היא ההבנה שניגוד העניינים הבונה הוא זה שבין מפלגות ימין שמשרתות אליטה קטנה מאוד ובין הציבור. אם הציבור רוצה שזה ישתנה, הוא לא צריך שקיפות בוועדות ולא צריך הצהרות על ניגוד עניינים. הוא צריך לבחור בתבונה, לא את מפלגות הטרנד במרכז ובטח שלא את הימין.
Tags: דיון, דיון ציבורי, הכנסת, ועדות הכנסת, חברי-כנסת, מחנה הימין, מחנה השמאל, ממשלת ישראל, ניגוד-עניינים, שקיפות, תרבות-הדיון
מה אתה רוצה פה מהתקשורת.
כחלון נשאל לפני הבחירות על יחסיו עם קובי מימון והאם לא יפריעו לו כשיבחר.והוא ענה קטוגרית שלא.
רק התיישב על כורסת השר והודיע על ניגוד עניינים.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001039545
נכון שהדיון הפוליטי העקר והמגמתי מאפשר לימין להמשיך לפגוע באזרחים במסווה של שקיפות והימנעות מניגודי עניינים.
עדיין זה עדיף על חוסר שקיפות בכלל.
מיכאל גם אם איש הימין הוא אדם צנוע וישר שלא יקח פרוטה לכיסו הוא יקדם אדאולוגיה שמשרתת את ההון.
מה עזר לכולנו שבגין מת בלי גרוש אם הוא הצליח כמו שגוטווין מתאר להרוס את מדינת הרווחה הישראלית?
הכל במידה, שקיפות כשלעצמה היא לא דבר רע אבל השאלה היא מתי ואיה כמה ולאיזה צורך.
נכון שבגין היה אומן השיסוי והשיסוע,אבל שיטת הכל או לא כלום,חוסמת בעדנו צוהר הכרחי לביקורת שיכולה גם לרדת לפרטים.
ברור שבכל רגע נתון אנו צריכים לערער על עצם הלגימיות של גזלני ההפרטה,ולהציב כחלופה את מדינת הרווחה הנורדית.