מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
המלכוד של מתווה הגז
מהבחינה הסביבתית, גז אמנם מזהם פחות מדלקים מאובנים אחרים, אך אפקט החממה נוצר/מתגבר גם בשריפת גז טבעי. הנבזות היא השימוש בנימוק הירוק ליצירת ביקוש לאותו גז שיוקר ללא צידוק. יחד עם זאת, שני הצדדים בויכוח נוטים להתעלם מהשיטות הירוקות באמת לייצור חשמל – שימוש באנרגיה בת-קיימא
מאת יעקב לקס
הונאת ראש הממשלה ב"מתווה הגז"
אבי זלינגר מפרסם ב"היום בכלכלה" מאמר על ייצור חשמל בפחם בחברת חשמל - שהוא זול בכ-40 אחוז מייצור חשמל בתחנות הכוח הפרטיות. מה זוממים לעשות כדי להמשיך ולעשוק את ציבור משתמשי החשמל, הכל לטובת ברוני הגז
העברת ייצור החשמל לשריפת גז במקום פחם היא המעשה הנכון.
עם זאת, התהליך הקרוי "אפקט החממה" מתרחש גם בשריפה של גז טבעי. בתהליך השריפה נוצר פחמן דו-חמצני שעולה לשמים ויוצר שכבה שפועלת כמו זכוכית בחממה. מעבירה קרני שמש (כולל גלים קצרים, בתחום הכחול ו-UV) אל כדור הארץ וחוסמת פליטת חום (גלים ארוכים בתחום האדום ו-(IR בחזרה לחלל.
התהליך הזה משותף לכל מה ששורפים על פני כדור הארץ, פחם, עץ, צמיגים בהפגנות, דלק במכוניות ובמטוסים, גז, כהל ומתנול שמפיקים מתירס.
מאלה, גז טבעי, נפט וכל אחיו (סולר, מזוט וכו') ופחם הם תוצרים של חיות וצמחים שחיו פעם על פני כדור הארץ וכשמתו כוסו מייד ע"י כל מיני חמרים (מי-ים, עפר, לבה וכו') שמנעו מהם להתחמצן. אלה השתנו כימית בעומק לפני מיליוני שנים ותוצאת השינוי הם כאמור הגז, הנפט והפחם.
לתהליך הזה קוראים התאבנות והוא מאופיין בעיקר בפחם שבו עצים וחיות נהפכו לאבן השחורה שהיא הפחם. חלקם לא הגיעו למצב אבן אלא לנוזל או לגז, גם אלה נקראים דלקים מאובנים – Fossil fuels.
בתהליכים שיצרו את הדלקים המאובנים נכלאו בדלקים האלה חמרים מסוגים שונים שגם הם נשרפים עם הדלק. החמרים האלה כשנשרפים נפלטים עם העשן ומזהמים מאוד את האוויר. חלקם מסרטנים מסוכנים מאוד.
בדלקים המאובנים הפחם מכיל את רמות המזהמים הגבוהות יותר, הדלקים הנוזליים מכילים פחות מזהמים מפחם והגז הוא הנקי מכולם.
לכן הדרישה לשרוף גז במקום פחם היא דרישה צודקת מהבחינה הסביבתית-בריאותית.
המילכוד שאליו המדינה מכניסה אותנו אליו הוא שבמקום לשרוף פחם זול ומזהם או גז זול ומזהם פחות יכריחו אותנו לשרוף גז יקר (תשובה-Nobel).
כמובן שהתשובה נמצאת במקום אחר, מַעֲבָר לשימוש באנרגיה בת קיימא (שמש, רוח) בלי לשרוף שום דבר, זה הסיפור, אבל סיפור אחר
הפתרון היעיל ביותר למעבר מסיבי לשימוש באנרגיה בת קיימא הוא בשני הקצוות.
1. סבסוד המתקנים לייצור ביתי על הגגות.
2. מתן היתר לחברת החשמל ליצר אנרגיה ממקורות בני קיימא.
ממשלתנו מגמגמת בראשון ושוללת את השני.
הגמגום הראשון רובו שלומיאליות ויתרו הפחד הקמאי מסבסוד ממשלתי שבסופו של דבר הוא העברת כספי המסים לטובת הכלל. יותר סבסוד ממשלתי בסופו של דבר הוא יותר מיסוי או החלשת קצב הקטנת המיסוי לעשירים.
השלילה של הפתרון השני הוא הרצון להגשים את "יא ברעכען" כלפי ועד העובדים החזק שם. ההסתה נגדם באירוע הסופה והניתוקים משתלבת גם כאן.
מילים אחדות למה חברת החשמל.
ייצור הולכה ומכירה של חשמל הם תהליכי ייצור שיש בהם יתרונות עצומים לגודל. בממדים של ישראל, חברה אחת עם אינטגרציה אנכית (זה ב"כלכלית" שאותה חברה מיצרת את החשמל, מוליכה ומוכרת אותו).
אם הממשלה "תצליח" תפצל את המקטעים ותמכור לחברים (אלה מ"המועדון"), מהר מאוד נמצא "רכישות ומיזוגים" ומולנו יעמוד מונופול, אבל בבעלותם של אתם-יודעים-מי. ומכיוון שעוד פרק באינטגרציה האנכית באנרגיה הוא ייצור ומכירת הדלק שהופכים לחשמל. הסכנה היא שנמצא את נובל תשובה גם בעלי חברת החשמל שתשוב ותחובר לה יחדיו.
מה שיישאר זה רק למנות (הבחירות ייותרו) את מי מיורשי תשובה לראשות הממשלה.
ואז אולי תהיה גם תקומה לתהייה של מנכ"ל משרד האנרגיה כשהיה נציג האוצר בועדת צמח.
מרידור: "גז ל-30 שנה? מי יודע אם תהיה מדינה בכלל?" – גלובס – http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000850395
תגיות: אנרגיה סולארית, אנרגיות מתחדשות, גז-טבעי, זיהום-אוויר, מתווה הגז, פחם
קישור קבוע
5 תגובות
Email This Post
16 בנובמבר, 2015 בשעה 2:46
מעולה.
תודה.
18 בנובמבר, 2015 בשעה 1:16
ראו אתמול אנליסט בערוץ 10
18 בנובמבר, 2015 בשעה 1:29
בהנחה שתצליחו למצוא אותה
18 בנובמבר, 2015 בשעה 16:25
מקורות אנרגיה
מקור אנרגיה זמין, זול בהיקפים גדולים וניתן ליישום ללא מו"פ הוא אנרגיה גרעינית.
מדינות מערביות מתקדמות הממוקמות גבוה בסולם ההתייחסות לערכי סביבה, עושות שימוש רחב היקף באנרגיה גרעינית.
היחס השלילי לו זוכה אנרגיה גרעינית מצד גופים "ירוקים", מעיד על הגופים הירוקים בעיקר…
זאת ועוד: בכל מקום בו היתה יוזמה ממשית להפקת אנרגיה ממקור מתחדש כמו רוח, מי שעמד נגד אותה יוזמההיו בעיקר הגופים הירוקים, ולפעמים בנימוקיםמצוצים מן האצבע כמו הפרעה לנדידת עופות. הפרעה זו נמדדה, כומתה והיא בקירוב טוב אפס. אבל עובדות אף פעם לא היו הצד החזק של הכנסייה הזו.
פנלים סולריים על גבי גגות הם בזבזניים במשאבים חומריים (תאים פוטו-וולטאיים) ולא כלכליים. בעקיפין הם יוצרים לחץ להעלות את מחירי החשמל, כי ללא סבסוד (כלומר הבטחת מחיר גבוה, שאיננו כלכלי) לא כדאי לקנות ולהתקין אותם.
לקסי אני מצטער, התפלק לך פוסט שגוי.
18 בנובמבר, 2015 בשעה 18:09
אני דווקא הבנתי מהכתבה של אנאליסט, שהתאים הפוטו-וולטאים כן כלכליים בשונה מטכנולוגיה סולארית אחרת שהוזכרה בכתבה.