חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הבחירות לראשות הקק"ל – הבעיות סביב מועמדותם של הסוציאל-דמוקרטים

נושאים דעות, פוליטי ב 15.10.15 22:31

הבעיות במועמדותם של מיכאל ביטון, ראש המועצה המקומית ירוחם, ודני עטר, חבר-כנסת חדש. נוסף לכך, שני המועמדים הם סוציאל-דמוקרטיים, אבל שניהם מדלגים מהר מדי מתפקיד ציבורי אליו נבחרו. וכן, במקום להתלכד סביב מועמד סוציאל-דמוקרטי אחד, מפצלים את הכוחות בין שני מועמדים

מאת: דני זמיר

הבחירות לראשות הקק"ל- עשר הערות

  • ביום שני הקרוב יבחרו חברי ועידת מפלגת העבודה את מועמד המפלגה לראשות הקק"ל. המועמד שייבחר יעמוד כנראה בראש הקק"ל מכוח הסכמים קואליציוניים שונים (שלמיטב ידיעתי טרם נחתמו). לקק"ל למי ששכח נכסים עצומים והשפעה ישירה על המשטר החלוקתי קרקעי חברתי בישראל, ומכאן שההזדמנות לבחירת ראש קק"ל עם סדר יום סוציאל דמוקרטי אסור שתוחמץ. בהתחשב בכך שאפי שטנצלר אינו רלבנטי לבחירה משום אחריותו הישירה להתנהלות הלא שקופה והלא תקינה של הקק"ל, ושגם נחמן שי, למרות חיבורו העמוק לממסד היהודי בעולם. לא יוביל ואינו מתיימר להוביל את המהפך הנדרש בקק"ל נותרים כמועמדים רלבנטיים דני עטר ומיכאל ביטון בלבד.
  • נתחיל אם כן בתוצאה המעולה של הפתיח דלעיל: שני המועמדים הסוציאל דמוקרטים ובעלי מירב הסיכויים הם בנים למשפחות שעלו מארצות האסלאם והתיישבו או ייושבו בפריפריה. שניהם צמחו בפריפריה, רכשו השכלה אקדמית נרחבת, שירתו בתפקידי קצונה פיקודית בסדיר ובמילואים והיו לראשי מחוזות ילדותם בזכות עצמם.
    שני המועמדים האלו, דני עטר ומיכאל ביטון, הם בעלי סיכוי גבוה להיבחר ע"י חברי ועידת העבודה כמועמדי המפלגה לראשות. (ולא שהנתונים הביוגראפיים והזהותיים האלו יפריעו לצדקנים מקצועיים להמשיך להשמיץ את הגזענות של מפלגת העבודה שהרי צדקנים אמיתיים לא נותנים לעולם לעובדות להפריע להם.)
  • אמשיך במובן מאליו:-
    אין הצדקה כלשהי שניתן להעלות על הדעת ברצינות להצדקת המשך קיום הקק"ל.  קיומו של הקק"ל וגם אופן ניהולו אינם מתיישבים בכפיפה אחת עם עקרונות היסוד של שלטון החוק במדינה דמוקרטית ועם עקרונות יסוד של צדק חלוקתי.
    יותר מכך, סכומים אדירים שצבר הקק"ל ונכסי מקרקעין מניבים בהיקף עצום בישראל מועברים ומשמשים גופים ומקורבים ללא שקיפות וללא יישום של עקרונות שוויון שקיפות וצדק.
    בנסיבות אלו נראה כי המהלך הנכון הוא הלאמת הקק"ל ונכסיה עי המדינה ולטובת כלל אזרחיה.
  • שני המועמדים הסוציאל דמוקרטים הנ"ל (וכמובן גם לא שני המועמדים האחרים) אינם מציעים את הלאמת הקק"ל. שניהם נבחרו לתפקידים ציבוריים לאחר שביקשו וקיבלו את אמון הציבור לפני תקופה קצרה.
  • מסקנת ביניים:
    על הסף, לשני המועמדים חיסרון דומה מבחינת הוגנות ומחויבות ציבורית בכך שתוך תקופה קצרה לאחר בחירתם הם מבקשים להתמודד על תפקיד ציבורי אחר. בהנחה שתפיסת העולם של לקפוץ מג'וב לג'וב במחשבה שגישת ה"אני אני אני" עדיפה על תלם ארוך בתפקיד הציבורי אינה גישה ראויה- הרי שמועמדות שניהם לוקה בפגם בהיבט זה.
  • בהקשר זה יש להתייחס כמובן באופן נקודתי ומפורט יותר להודעת מיכאל ביטון שהודיע כי ימלא את תפקיד ראש הקק"ל בהתנדבות ויישאר ראש עיריית ירוחם. עקרונית- מהלך ראוי ומעניין. השאלה המתבקשת היא האם ניתן למלא תפקיד אותו ממלאים היום שני אנשים במשרה מלאה באופן חלקי ובהתנדבות?
    מצד אחד אם זה אפשרי אזי מסתבר ששנים רבות "נשרפו" מיליוני שקלים בגין תשלום שכר מיותר (ובואו נודה שגילוי כזה לא "יפיל אותנו מהכסא"…)
    מצד שני (ולגופו של עניין קטונתי, באמת קטונתי,  מלשפוט את ההיתכנות הזו) ההצעה הזו משקפת את הערכתו של מיכאל ביטון על מורכבות הקק"ל והנדרש מהעומד בראשה ועל סבירות האפשרות שהמהפכה היסודית שעליו לקדם בקק"ל ניתנת לביצוע גם במשרה חלקית והתנדבותית.
    להערכתי ההצעה מרתקת ואם תצלח- מהפיכה  ממשית ובכיוון הנכון.
    אבל, לצערי, אני מעריך שאין לה היתכנות. אני סבור שכשמדובר בארגון מסואב שגורמים רבים נהנים ממנו מדמי לא יחרץ בעשרות מיליונים בשנה, ראש חדש שירצה לעשות סדר בקק"ל יידרש לשילוב של "מלחמת עולם" כוחנית יחד עם מאמצי גישור ופיוס, ולא נראה לי שזה אפשרי במשרה חלקית, כך שמיכאל ייאלץ לדעתי תוך תקופה קצרה להכריע בין שני התפקידים, ואם ייבחר אני מעריך שיכריע לטובת הקק"ל.
  • דני עטר מושמץ בקמפיין מתמשך וארסי שמובל במחשכים כבר תקופה ארוכה. חלק מאלו שתוקפים אותו כעת על כך שזה עתה נבחר וכבר הוא מבקש להתמודד על תפקיד אחר ולעזוב את הכנסת, תקפו אותו קודם לכן על כך שנבחר למקום ריאלי כח"כ בפריימריז ע"י מיעוט בוחרים מתוקף שיריון. אם זו הטענה נגדו הרי שנכונותו לעמוד לבחירה ציבורית ללא שריון אמורה להיתמך על ידם אז מה ההיגיון בביקורת הזו? ההיגיון הוא שמדובר התקפה אישית נטו ולא עניינית.
  • מה בעצם הבעיה עם עטר? הרי דני עטר הוא אדם שקידם את יישובי המועצה האזורית גלבוע בראשה עמד עשרות שנים ואין חולק שקידם את השוואת תנאי חייהם של ערביי המועצה ובמיוחד תנאי החינוך של ילדיהם ליהודי המועצה, הביא לפיתוח ייחודי של אזור תעשייה משותף עם ג'נין, קידם מיזמי חינוך תעשיה ותיירות נרחבים, חילץ קיבוצים ומושבים מביצות כלכליות וחברתיות. נכון גם שעטר שהוא איש ביצוע ואדם חזק הקים עליו אויבים רבים מבית בעשרות שנות כהונתו וגם שגה לעיתים.
    מאחר ועד היום לא הוגשו כתבי אישום נגד עטר ואין חקירות נגדו בעניינים כלשהם ההשמצה המרכזית נגדו היא זו:- זה עניין של זמן זה עד "שהאישומים יגיעו" וזה יקרה אחרי הבחירות. ביקשתי מחלק ממפיצי המידע את הפרטים אבל לא היו להם כאלו… די מדהים. אני סבור שאם יש למישהו מידע שלפיו חלילה דני עטר (או כל מועמד אחר) עשוי בסבירות גבוהה ואפילו בינונית להיחקר ולהיות מואשם בפלילים עליו לשים זאת על השולחן עכשיו. אם זה לא קורה – זה לא רלבנטי.
  • הכי מתסכל בכל מההלך הנוכחי זה שמפלגת העבודה חוזרת בשמחה ובששון אל המחנאות. מנהיגי המחנות באופן ישיר או באמצעות רוקחי תבשילים מטעמם תוקעים בשופרות אחרי  מועמדיהם ואנו חיילי המחנות ושרי האלפים והרבבות נתבעים לומר אמן בלי התייעצות מוקדמת בלי שימוע בלי קבלת תשובות.  הכול כמובן לשם שמיים ולמען המטרה הקדושה והחשובה המצדיקה קמפיינים פרסונאליים נגטיביים מפה לאוזן מטרה שעיקרה קל לניסוח: מישהו שאני תומך בו ייבחר ולא מישהו שהח"כ המתחרה תומך בו. פוליטיקה ישנה במרעה.
    אם כתוצאה מהפיצול הזה ייבחר אחד מהמועמדים האחרים, זאת אחריותם הישירה של ראשי הגישה הסו"ד במפלגה שלא השכילו להתלכד סביב מועמד אחד.
  • סיכום:- דני עטר או מיכאל ביטון הם בחירה טובה מאד לתומכי הגישה הסוציאל דמוקרטית, הגם ששניהם לא מתכוונים לצערי להלאים את הקק"ל והגם שניהם מדלגים מהר מדי מתפקיד ציבורי אליו נבחרו. בנסיבות אלו יעשה חבר ועידת מפלגת העבודה המחויב לתפיסה הסוציאל דמוקרטית את הערכתו ויבחר אחד משניהם בתקווה שהפיצול הזה לא יפגע בבחירת מי מהם.
    הצלחתכם חברים- הצלחתנו.
נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

תגובה אחת

  1. לקסי :

    לבחור בנחמן שי

    דני, איני מבין מנין הקביעה שלך, כי "נחמן שי, למרות חיבורו העמוק לממסד היהודי בעולם. לא יוביל ואינו מתיימר להוביל את המהפך הנדרש בקק"ל".
    להערכתי – ובעקבות שיחות עם ח"כ שי – הערכתי הפוכה בעניין זה.
    בנוסף לכך נסיונו הרב גוני (לא אפרט כאן, זו רק תגובית) עושים אותו למועמד הראוי יותר.
    ואשר לבחירתם של דני עטר או של מיכאל ביטון.
    דני עטר נבחר וקודם ברשימה כדי ליצג בכנסת את המושבים, מה יקרה לייצוג הזה אם יעזוב אחרי פחות משנה? שוחחתי גם עם חברים שנאבקו למען שריונו ברשימה וגם פעלו לעזרתו בבחירות, בלשון המעטה ניתן לתאר את עמדתם כתערובת של עלבון, אכזבה וכעס – גם כאב.
    מיכאל ביטון, חברי, טרם השלים את מה שהחל, בתנופה ובהצלחה מרשימות, בכינונה של ירוחם ובעשיית הישוב מושך, חי ומקום שרבים רוצים לגור בו. אין לקטוע זאת באמצע העשייה. מיכאל גם הוביל את הקמתה של מועצת הנגב ועומד בראשה, היעלמותו עכשו בשלבי הינוקא של המועצה תזיק למועצה ותהיה רעה לנגב. אני חולק גם על אמירתו של מיכאל שיעשה בו זמנית את שני התפקידים. זו אמירה לא טובה שלא היתה צריכה להיאמר בכלל.
    ועוד משהו הנוגע לניתוח שלך, דני, נחמן שי אינו פחות סוציאל דמוקרט משני המועמדים האחרים, המגרעת היא שאינו מזרחי – Well, nobody is perfect

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.