חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

המשבר בחקלאות – הבאת עובדים זרים תעמיק אבטלת עובדי חקלאות מקומית

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, כלכלה ותקציב ב 12.10.15 0:27

ההסכם בין שרי האוצר והחקלאות לבין החקלאים על פטור מתשלום אגרות על העסקת עובדים זרים, הוא כניעה ללובי של החקלאים. הוא יעמיק את המשבר בענף החקלאות, ויגרום להעמקת האבטלה והעוני בקרב עובדות חקלאות מקומיות

בשבעה באוקטובר פורסם כי הממשלה והחקלאים הגיעו להסכם, שלפיו החקלאים יקבלו פטור (מלא או חלקי) על תשלום האגרות על העסקת עובדים זרים, ויוכלו לנכות משכר העובדים הזרים 530 ש"ח עבור מתן מגורים וכלכלה. בנוסף התברר כי מתנהל מו"מ מתקדם בין ארגוני החקלאים ובין הממשלה על הגדלת מכסת העובדים הזרים. (אורה קורן דה מרקר יום ה' 7.10)

ההסכם פוגע באפשרות להעסיק ישראלים בחקלאות, בעיקר נשים ערביות, שרק 30% מתוכן עובדות. הוא מותיר את המשבר בחקלאות בעינו, מרים מכשול נוסף בפני מיכון החקלאות ומודרניזציה שלה, מתיר ניצול בלתי חוקי ובלתי מוסרי של עובדים זרים, ובעיקר יוצר אבטלה בישובים הערביים.  במשרדי ארגון העובדים מען מתייצבות מדי יום עשרות נשים שמחפשות עבודה בענף החקלאות. במשך השנים קלטו עשרות חקלאים אלפי עובדות ערביות המאורגנות במען, שהצליחו כך לצאת ממעגל האבטלה והעוני.

מען דורש מהממשלה לסבסד את ענף החקלאות כנהוג במדינות המפותחות, ותומך בדרישות החקלאים להוזיל את מחיר המים לחקלאות, לבטל את הפרטת ההדרכות של משרד החקלאות, להחזיר את הסיוע ליצואנים, לתכנן את ענף החקלאות, ועוד. צודקיםהחקלאים בטענה שייבוא ירקות זולים מאירופה שמסבסדת את ענף החקלאות, הוא מעשה איוולת. אולם מען מתנגד בתוקף לדרישת החקלאים להפוך את החקלאות בישראל לענף הנשען על עובדים זרים, כאשר עשרות אלפי עובדים מקומיים משוועים לעבודה, ונמצאים הרחק מתחת לקו העוני.

ההסכם חשף כי המערכה התקשורתית של אירגוני החקלאים בתקופת החגים, שתוזמנה עם מחסור בירקות בשווקים ועליית מחירים מטורפת, לא היתה אלא סחטנות על חשבון הציבור שכל מטרתה לקבל עוד עובדים זרים זולים. בעוד שלמראית עין הממשלה והחקלאים נכנסו למסלול התנגשות לאחר שהממשלה התירה ייבוא כמות מוגבלת של מוצרים חקלאיים לקראת החגים, והחקלאים איימו לעלות על הכנסת בטרקטורים, לפתע הגיעו הצדדים להסכם שלא פותר את הבעיות האמתיות של ענף החקלאות אלא רק מחריף אותם, ומייתר את הועדה המשותפת של הממשלה והחקלאים במטרה להתמודד עם המשבר בענף חקלאות ולגבש מדיניות ארוכת טווח לענף.

ללובי של החקלאים שותפות חברות כוח אדם. הסכם בילטראלי בין ממשלות תאילנד וישראל ממאי 2011, שהטיל פיקוח הדוק על ייבוא עובדים זרים, הוריד את דמי התווך שמשלמים העובדים כדי להגיע לישראל מ-9000 $ לסכום הנע בין  1000-2000 $ (דו"ח של של הפקולטה ללימודי הגירה המרכז האקדמי ברופין יולי 2014). כתוצאה נפגעו הרווחים הקלים שגרפו חברות כוח האדם, שחלקן קשורות לארגוני החקלאים. במקביל התחזק מעמדם של העובדים התאילנדים והתרבו תביעות משפטיות של עובדים תאילנדים נגד חקלאים. עכשיו הם מנסים להזיז את הגלגל אחורה.

ההסכם הנוכחי עם החקלאים מנוגד למדיניות ממשלתית מאז שנת 2007 שהתבססה על דו"ח מקיף של פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל אז, ואשר קבע כי המשך ייבוא העובדים הזרים לחקלאות חסר כל הצדקה כלכלית וחברתית ויש לשים לו קץ. במסגרת זו נחתם ההסכם עם ממשלת תאילנד.

ארגון העובדים מען תובע לבטל את ההסכם הזה. מדיניות אחראית בנושא החקלאות צריכה לקדם תכנית ארוכת טווח שתאפשר פיתוח החקלאות כך שתבטיח אספקת פירות וירקות לשוק במחיר סביר, תיתן יציבות ובטחון קיומי לחקלאים, ותיצור מקומות עבודה לעובדים ועובדות מקומיים שיזכו בכל הזכויות המגיעות להם על פי חוק.

הודעה מטעם ארגון מען

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

3 תגובות

  1. ערן אורון :

    תודה על המאמר,

    ותודה לארגון מען. אבל אני לא רואה מישהו שקוראים לו בשם של בנאדם, שחתום על המאמר.
    ההזדקקות לעובדים זרים איננה מקור לגאווה, אלא מה, כמו דברים אחרים, כרגע היא הכרח. אני לא יודע מתי לאחרונה הכותב\ת עבד תקופה רצופה בעבודה חקלאית. הייתי עד לכמה נסיונות להעסיק מחפשי עבודה ישראליים בעבודה חקלאית. אלה אותם מובטלים שארגון מען רוצה להושיע.
    הניסיונות ההם לא שימשו תעודת כבוד לאיזושהי הכרה בערך העבודה. בתשע בבוקר רובם הלכו, בעשר נעלם האחרון.
    תביאו לי עובדים ישראליים שיישארו בעבודה מספיק זמן כדי להצדיק את תקופת ההכשרה. אשלם להם את המשכורת שאתם חושבים שמגיעה להם, בנוסף לתשלום שאשלם לכם בזכות המציאה.
    הלובי של החקלאים כביכול, ששותפות לו חברות כוח האדם כביכול, הוא תוצאה של הצורך הנואש של חקלאים במישהו שיוריד את הפרי מהעץ, או ידלל עגבניות, או כיוצא בו (עכשיו תיתפסו לדוגמאות, אני יודע). מישהו צריך משהו, אז מישהו אחר עושה מזה כסף. לקרוא לזה לובי של שותפים זה כמו לקרוא לתולעת שותפה של הדייג..

  2. מיכל שורץ :

    תנסה אותנו

    לערן אורון שלום רב,
    למען יש ניסיון חיובי עצום בנושא, והוא מלווה את התהליך ואת הקליטה של העובדות עד שכל הבעיות נפתרות לשביעות רצון כל הצדדים. אם אתה עוסק בחקלאות או מכיר חקלאים שזקוקים לעובדות, התקשר למשרדנו בבאקה אל-ג'רביה ולא תתאכזב. 04-6386134 או 050-4330036.

  3. יפתח, חקלאי מהגליל :

    כאגרונום ומעסיק 26 שנים

    כיום מעסיק רק ישראלים.
    אין בעיה להעדיף ישראלים ע"פ זרים.
    מי שמנהל את המו"מ הוא ארגון התאחדות האיכרים. האיכרים הם בני המושבות. רובם מגדלים רק נדל"ן בשדותיהם. העניין שלהם בחקלאות נובע מחברת "עמיר" שמיסודה מספקת תשומות לענף החקלאות והינה בבעלות התאחדות האיכרים.
    מתוקף עיסוקה, חברת עמיר היא גדולת יבואני העובדים הזרים. התאחדות האיכרים מרוויחה כמעט מכל עובד שנכנס לישראל בדלת המסתובבת.
    מכאן העיסוק האובססיבי בעו"ז, כאילו שזו הבעיה היחידה שמעניינת את ענף החקלאות

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.