שיטת השקשוקה בדרך למשרד היועמ"ש? שמו של יורם טורבוביץ', צוין השבוע כמועמד החדש לתפקיד במקום ויינשטין. כיצד הפך טורבוביץ מאימת התאגידים בהיותו רגולטור עד לאיש השווה עשרות מיליונים הודות לקשריו בהון ושלטון?
מאת: ערן הילדסהיים
היו"ר לשעבר של תשובה מועמד לתפקיד היועץ המשפטי
שום דבר לא יכל להעיד על עתידו העסקי של טורבוביץ' אם בוחנים את תפקודו כמנהל בכיר במגזר הציבורי. שמו עלה לכותרות לראשונה ב1992 אז מונה רשמית לממונה על ההגבלים העסקיים. את כהונתו החל כלוחם גדול בעד האינטרס הציבורי וזכה על כך לשבחים רבים. טורבוביץ' הכריז אז מלחמת חורמה נגד הגופים החזקים במשק כמו בזק, תנובה, קרטל חברות הביטוח, הגז ותחנות הדלק. הוא אף לא היסס להסמיך חוקרים פרטיים לפעול נגד אותם גופים בתור חוקרי רשות ההגבלים . מהלך זה גרר בהמשך דיונים משפטיים בטענה שחרג מסמכויותיו.
ב-1998 חצה טורבוביץ את הקווים וגויס על ידי אודי רקנאטי לדיסקונט השקעות. כעבור שנה מונה כבר לנשיא החברה אותה דרדר אל עבר תהומות כלכליים. זה לא מנע ממנו לקבל פיצויי פרישה בסכום של 5.2 מיליון שקל אחרי שנתיים עבודה בלבד.
לאחר מכן עסק טורבוביץ בייצוג לקוחות עסקיים מול רשות ההגבלים העסקיים אותה הוביל כמה שנים קודם לכן. כמו כן שימש כיועץ לאליעזר פישמן וגם לבנק הפועלים בתקופת פיטורי 900 העובדים בחברה. בנוסף, חוות דעת משפטית שהעניק עבור בנק הפועלים כעבור מספר שנים, הכשירה את הליך המינוי של ציון קינן למנכ"לות הבנק. טורבוביץ' טען כי התנהלות ישיבת הדירקטוריון שבה מונה קינן הייתה תקינה.הפיקוח על הבנקים חשב דווקא ההפך וטען כי דירקטוריון הבנק פעל בניגוד להוראות נוהל בנקאי תקין ובניגוד לכללי חוק החברות. זמן קצר לאחר פרסום חוות הדעת, טורבוביץ' הומלץ על ידי שרי אריסון לשמש כדירקטור בבנק הפועלים. קודם לכן ניסתה אריסון למנותו כיו"ר הבנק אולם בבנק ישראל לא אישרו את המינוי.
בשנת 2003 קיבל טורבוביץ' את אחד מדמי התיווך הגבוהים ששולמו אי פעם בישראל (על פי ההערכה כ-20 מיליון ש"ח), וזאת בגין עסקת מכירת אי די בי למכרו נחי דנקנר. דמי התיווך הגבוהים גרמו להרמת גבה בקרב חלק מקהילת עורכי דין. לטענתם גם כך אי די בי עמדה למכירה, כך ש"לא ברור מה היה כאן לחבר ולתווך".
להמשך קריאה ב"הכלכלה האמיתית"
Tags: בנק הפועלים, היועץ המשפטי של הממשלה, יורם טורבוביץ, יצחק-תשובה, כיל, רונית קן