חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בחרו בשמש, לא בגז

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 27.08.15 13:46

הנהירה למשאבי הגז השכיחה את העובדה הפשוטה שמעל ראשנו נישא מאגר על בעל עתודות בלתי-נגמרות. רגע לפני הגשת מתווה הגז לכנסת, מגיש מנהל הקמפיינים בגרינפיס חמש סיבות מדוע ישראל צריכה לתמקד בשמש

מאת  יונתן אייקנבאום

  1. אנרגיית שמש לא פולטת גזי חממה

אנחנו חיים בעידן של שינוי אקלים שנגרם בעיקר משרפת פחם, נפט וגז, כן גז. על-מנת למנוע הקצנה יתרה של האקלים, הקהילה הבינלאומית מתגייסת לצמצום דרסטי בפליטות גזי חממה. היעד ברור: אם רוצים לשמור על אקלים סביר (התחממות של פחות משתי מעלות ביחס לראשית המאה העשרים), יש להפחית פליטות גזי חממה בכ-70% ביחס להיום.

הגז, למרות שדלק של תשובה ונובל אנרג'י יחזרו ויאמרו, פשוט לא מספק את הסחורה. בניגוד למה שהורגלנו לחשוב, הגז הטבעי מזהם ונתפס כאנרגיית מעבר. הפקת הגז משחררת לאטמוספרה כמויות עתק של מתאן, גז חממה מסוכן פי 23 גדולה מפחמן דו-חמצני. כך שבסה"כ, הגז מזיק הרבה יותר לאקלים העולמי מאיך שמציגים אותו. פליטות הפחמן של שריפת גז בתחנות כוח אומנם נמוכות מזו של הפחם ב-40%, אך בעידן של שינוי אקלים, זה לא מספיק. לעומת זאת, הפחמן הטמון באנרגיית שמש נמוך למדי. על פי ה-IPCC (פאנל בינלאומי של מדענים לנושא שינוי אקלים), ייצור יחידת חשמל מגז משחררת פי 12 יותר גזי חממה מהייצור של חשמל ממתקן סולארי ביתי.

  1. אנרגיית שמש אינה מזהמת את האוויר

אמנם ביחס לפחם, שריפת הגז משחררת כמויות קטטנות של תחמוצות גופרית, חנקן, פחמן ושאר חלקיקים הגורמים למחלות נשימתיות, לסרטן ולהתקפי לב. אך אל נטעה בנוגע לגז, שהפקתו מחייבת גם ניצול של תוצריו הנלווים, הידועים בשם קונדנסאטים (Condensates). הקונדנסאטים נמצאים יחד עם מאגרי הגז הטבעי ומשמשים בסיס להפקת דלק. בדיוק לשם כך מבקשת עכשיו בז"ן להרחיב את בתי הזיקוק, שישמשו להפיכת התוצרים לדלקים. האמת העצובה היא שקונדסאטים מזהמים כמו הנפט ואף יותר. כך שבסה"כ, מאגרי הגז לא הרבה יותר נקיים ממאגרי נפט.

לעומת זאת, רק ייצור הפאנלים הסולארים כרוך בזיהום והתקנת פאנלים סולאריים על הגג כמובן איננה מזהמת. רוב הפאנלים מיוצרים בסין והענף עבר שינויים דרסטיים בשנים האחרונות ומשתפר משנה לשנה בפליטת מזהמים.

התקנת פאנל סולרי על גג. חשמל סולרי יוכל להוזיל את חשבון החשמל של משק הבית בכ-20% (מקור: גרינפיס)

התקנת פאנל סולרי על גג. חשמל סולרי יוכל להוזיל את חשבון החשמל של משק הבית בכ-20% (מקור: גרינפיס)

 

  1. אנרגיית שמש זולה יותר לכולנו

המאבק על מאגרי הגז הוציא אלפים לרחובות. כמובן שקביעת הבעלות על העתודות (לתאגידים או לעם) הוא מאבק ערכי וחשוב. אך התקנת גג סולארי תוזיל את חשבון החשמל של משק בית ביותר מ- 20% , בהתאם לגודל המתקן. וזאת, בשעה שמחיר החשמל מסובסד כיום באמצעות החוב האסטרונומי של חברת החשמל וכשייצור החשמל בתחנות הכוח נעשה על חשבון הבריאות של כולנו.

  1. אנרגיית שמש מעצימה את הדמוקרטיה

הגז הוא מקור אנרגיה שמעודד ריכוזיות, תאגידים, קשרי הון שלטון וקומבינות למיניהן, וכמובן שהחברה האזרחית נלחמת למען שקיפות ונגד עסקאות שנסגרות מאחורי הקלעים בצדק. אולם, כיום ניתן לעבור למשק אנרגיה ביזורי עם מאות אלפי מוקדים. כל מוקד הוא מקור הכנסה, מקור חסכון, מקור עצמאות למי שמחזיק בו. התקנת פאנלים סולאריים תהפוך כל אחד ואחת מאיתנו לעצמאיים ותצמצם את התלות בחברת החשמל. אנרגית שמש היא דמוקרטית, תסתכלו מעל ראשכם.

  1. אנרגיית שמש מהווה השקעה אסטרטגית

במאה העשרים, עתודות של נפט, גז ופחם היו בעלות משמעות אסטרטגית. זהו אמנם עדיין נכון היום אבל פחות ופחות. לפני חודשיים מדינות ה- G7 הכריזו על עולם בלי נפט, גז ופחם עד 2100. ההכרזה הזו היא אחת מרבבות ביטויים פומביים המצביעים על כך שנכנסנו לתקופת מעבר. כשם שעברנו מעץ לפחם במאה ה-18, אנו עוברים היום מפחם, נפט וגז לשמש ולרוח.

בתקופת מעבר, המדינות בעלות עתודות של נפט וגז יהיו בדעיכה, בעוד שמדינות בעלות יכולות טכנולוגיות להתקנת כושר ייצור חשמל מרוח ושמש יהיו נחשקות יותר ויותר. בימים אלה, ישראל משקיעה בגז ובפיתוח דלקים מבוססים עליו (לשם כך, הוקמה מנהלת לתחליפי דלקים שמעודדת מחקרים לייצור דלקים מבוססי גז). מדובר בבחירה אסטרטגית של מדינה בדעיכה, ועלינו להתחבר לגל העולה של שמש ורוח. לפנינו הזדמנות פז ל"סטארט אפ ניישן" ולהוזלת החשמל של כולנו.

אתר המהפכה הסולרית של GREENPEACE

* ד"ר יונתן אייקנבאום הוא מנהל הקמפיינים של גרינפיס בישראל

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

8 תגובות

  1. דליה :

    אכן השמש היא מקור אנרגיה חשוב. השאלה היא האם משקיעים ובעלי הון יכולים להרוויח מזה כסף. הרי לא חושבים על טובת הציבור.

  2. ק. טוכולסקי :

    מה שהגז היה אמור להיות זה מקור אנרגיה זול ומזהם פחות עד למעבר לאנרגיות מתחדשות.
    במקום זה ישדדו את הגז וימשיכו לייבא מזוט.

  3. ת :

    מה קורה לפאנלים לאחר שמתיישנים וצריך להחליף אותם?

    מה עושים איתם? איך ממחזרים אותם, אם בכלל?

  4. רפניל :

    האמנם?!

    הרשימה הנ"ל משקפת לטעמי ראיה של מדען או של פוליטיקאי; במילים אחרות ראיה צרה וכמעט חד-ממדית של בעיה סופר-סבוכה, שהפתרון הראוי לה אינו בהכרח בכיוון אליו חותרת הרשימה.

    אוכל בריא הוא מצוין לבני האדם. הוא עשוי למנוע מחלות, להגדיל את תוחלת החיים, להקטין את הצורך בתרופות, בבתי-חולים ובסגל רפואי ופרא-רפואי. הוא יגיל את זמינותם של עובדים במקומות עבודתם, ישפר את יעילותם ושמחת החיים שלהם, ימנע צער ועגמת נפש ועוד, ועוד.

    אז מדוע איננו אוכלים אך ורק אוכל בריא?!

    התשובה פשוטה: קיים פער אדיר בין תאוריה לפרקטיקה יישומית, שימושית וכלכלית. כך גם עם סוגיות האנרגיה, ובכללן אנרגיית רוח ושמש וים ועוד.
    להלן מספר שאלות שיש להשיב עליהן לפני שפותחים בהכרזות בומבסטיות:
    1. האם המציאות בישראל היא ייחודית בעניין השימוש ברוח, שמש או אנרגיות נקיות אחרות. מי המדינות הכי מתקדמות בפתרונות אלה, ובמה הן שוות/שונות מישראל? כלומר, עד כמה ניתן לסמוך על ממצאיהן ולבנות עליהם את הפתרונות שלנו, או שלכל מדינה דרוש פתרון ייחודי "ופרטי"?
    2. מהו משטר הרוחות בישראל במהלך השנה ולאורך שנים רבות; האם אפשר לסמוך עליו?
    3. מהם האמצעים היעילים ביותר להפקת חשמל מרוח והיכן צריך למקמם? אילו שטחים אמורים להיות מוקצים בלעדית למשימה זו ומה פריסתם הגיאוגרפית ומה זיקתם למקומות יישוב או לתשתיות לאומיות אחרות?
    4. כמה מתקנים דרושים בכדי לספק את התצרוכת הלאומית או את החלק שיוקצה לאנרגיית רוח (וגם זאת יש להגדיר – תהליך טיפוסי של אופטימיזציה הנדסית).
    5. איזה גודל של מתקנים הוא אופטימלי, כלומר יספק אנרגיה במחירים תחרותיים בהשוואה למקורות אחרים? כמה יעלה למדינה להקים ולהפעיל מתקנים אלה לאורך זמן מול חלופותיהם?
    6. האם קיימת התכנות להפקת חשמל מרוח ע"י אזרחים פרטיים – כל אחד לעצמו – או שהדבר מחייב חברות מתמחות. איזה גודל מינימלי של חברות כאלה דרוש?
    7. מהן תשתיות הובלת החשמל הדרושות לאספקה אפקטיבית, מה עלותן ומה עלות תחזוקתן ומי ינהל זאת?
    8. האם ניתן להפיק חשמל מאנרגיות רוח באותם פרמטרים של כדאיות משקית שבהם הוא מופק מטורבינות ענק מונעות בגז או באנרגיה גרעינית?
    9 מה עושים כשאין רוח או במקומות שהרוח בהם מועטה, ארטית או אינה קיימת כלל? או כאשר באזורים שיש בהם רוח בדרך כלל, פגה הרוח לפרק זמן בלתי צפוי מראש, בהינתן שמאגרי אנרגיה חשמלית מוגבלים כיום בקיבולם ומחיריהם יקרים גם בהקמה וגם בתחזוקה?
    10. כיצד משתלב פתרון המימוש באמצעות רוח במצבי המלחמה השכיחים למדי בישראל, לפחות בעתיד הנראה לעין?
    11. כמה שנים וכמה משאבים יידרשו לטרנספורמציה משמעותית של משק החשמל לשימוש ברוח; האם התהליך תואם את קצב הגידול בצריכת האנרגיה הצפוי אלנו על רקע הגידול בתיעוש, במספר האוכלוסין ובצריכת האנרגיה הלאומית?
    12. מה קודם למה: ביטחון, חינוך, ביעור העוני וכו' או הפחתה בגזי החממה? כמה צריכה ישראל "להתאמץ" בכדי לתרום את תרומתה השולית לשיפור העולם מול תרומתה השולית לזיהומו?

    אולי המלחמה האמתית צריכה להיות דווקא בתחום הכימיה לפיתוח תהליכים גדולים ויעילים של פירוק מואץ של גזי החממה במתקנים בנוסח מתקני התפלה, על בסיס פוטוסינתיזה "מתקדמת", בשילוב עם הימנעות מעקירת יערות הגשם ומניעת שריפות ענק, ומאמץ נטיעות גלובלי ענק?

    הצגתי את הדברים מול נושא השימוש ברוח, אותן שאלות או שאלות אנלוגיות להן קיימות בכל תחום אחר של אנרגיה "נקיה" – שמש, מים, אטום, גיאותרמיה וכו'.

    קל מאוד להבין שאת בעיית אספקת האנרגיה ניתן לפתור בתהליכים בשני כיוונים – ייצור יותר אנרגיה ושימוש יעיל יותר באנרגיה המיוצרת כבר כיום. שאלת הנצילות של התהליכים המפיקים אנרגיה ושל התהליכים העושים בה שימוש, קריטית הרבה יותר משאלות רווח החברות מפיקות הגז שאותן, שבה עוסקים הכול כאילו זו באמת הבעיה המרכזית לעתידנו.
    שאלה זו אנלוגית לשאלה הכלכלית מה יותר חשוב הגדלת הרווח או חיסכון?
    אנו עוסקים יותר בשאלה כיצד נייצר יותר אנרגיה בדרכים יותר נקיות, שהיא שאלה אירגונית-כלכלית-הנדסית-מורכבת ביותר משום שפרט לאטום כל המקורות החלופיים פחות יעילים מהגז, ונמנעים משאלות החיסכון משום שאלה הן שאלות פוליטיות כמעט "בלתי פתירות". בחיסכון מי שצורך יותר אנרגיה ומייצר תוך כדי כך זיהום רב יותר, גם חייב להתייעל יחסית יותר מאחרים.
    מציע שננסה להתבגר ולהסתכל על הבעיה על כל היבטיה בעיניים פקוחות.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    בגז יש הרבה סכנות בטיחותיות, מההפקה ועד לצרכן הביתי.
    הוסף על כך את חשיפתו לסכנות בטחוניות.

    שימוש באנרגיה סולרית בטיחותי ואי אפשר לנתק אותו ע"י פגיעה בנקודה קריטית אחת.

    שימוש במקורות אנרגיה מגוונים הוא הכרחי. האנרגיה הסולרית – נגישה, נקייה, חסכנית והשכלול הטכנולוגי שלה נמצא כל הזמן בהתפתחות.

    רק מדינה שעסוקה באופן שיטתי בהרס עצמי יכולה להעלים עין מהצורך להשקעה של המדינה!באנרגיה סולרית (אפשר אפילו להשתמש לצורך כך בהכנסות מגז).

    דוגמאות להרס עצמי? שוטטו כאן ובאתרים אחרים והרשימה תקפוץ מיד מול העיניים.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    חלף וגז

    חברת Eni, חברת חיפושי האנרגיה שנשלטת על ידי ממשלת איטליה, …….וחברת ההחזקות המצרית בתחום הגז הטבעי. החברה פועלת במצרים במשך כ-60 שנה, והיא אחת מיצרניות האנרגיה הגדולות במדינה עם תפוקה יומית של כ-200 אלף חביות נפט.

    והנה תגובה מעניינת לכתבה:
    "לפני שנתיים בערך גילו במצרים (קרוב לגבול עם לוב) שדה גז בסדר גודל של "לוויתן". תוך חודשיים או שלושה הגז החל לזרום. אצלנו יושבים על המציאה כבר זמן ארוך. מחיר הגז בכל העולם נקבע ע"י היצע וביקוש. בעשור האחרון המחירים היו הרבה יותר נמוכים ממחירי ""ביבי"". אפילו צב היה מפתח את שדה הגז יותר מהר ויותר זול".
    http://www.israelhayom.co.il/article/310299

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    עיניים גדולות להם ולא יראו - חלף וגז

    ע"פ הערכות, השדה מכיל כ-30 TCF של גז טבעי, לעומת 22 TCF במאגר "לוויתן" ■ בישראל מעריכים כי בעקבות התגלית, עסקת יצוא הגז למצרים – אפסי
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001065244

  8. אמרנו לכם לא לבנות על יצוא :

    כל התחשיבים של שטייניץ שווים - ל.... והוא עוד דורש חייבים לאשר את מתווה הגז ולקדם את משק הגז הישראלי". :-)

    מאגר הגז הענקי שהתגלה במצרים זה חדשות רעות מאוד עבור לוויתן, תמר וכל נושא ייצוא הגז הישראלי, שכן Eni הייתה שותפה של יוניון פינוסה הספרדית לייצוא הגז מלווייתן למתקני ההנזלה במצרים וכעת נראה שאפשרות הייצוא למצרים יורדת לחלוטין מהפרק. כמובן שבמצב הנוכחי מצרים יכולה לייצא גז לירדן, וזו בעיה נוספת עבור הגז הישראלי. ורק נזכיר כי בעבר נחתמו הסכמי הבנות בהיקף של 50 מיליארד דולר בין 'תמר' ו'לוויתן' לבעלות מתקני ההנזלה במצרים, כסף שפשוט יורד לטימיון ביום שאחרי תגלית הענק של ENI במצרים.
    http://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/414233

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.