אחרי הכעס

נושאים דעות, כלכלת בית ב 1.08.15 23:33

לאחר שידומו תרועות ההפגנות והגינויים, ינסו שוב להציג את המאבק כ"לא פוליטי" ולנתק בין אירועי הזוועה של סוף השבוע לבין אילו שיצרו את האווירה שגרמה להם. למי שמעוניין בשינוי אמיתי, אסור לתת לזה לקרות

מאת ק.טוכולוסקי

אז מה עכשיו?

עכשיו כולנו כועסים, כולנו מרגישים שכלו כל הקיצין, שמלאה הארץ חמס ועוד מעט נענש כי באמת הגזימו פה. עכשיו אנחנו כועסים ומחפשים אשמים ואיך לפרוק את תסכולנו וכעסנו וזעמנו על אזלת היד, על הדם שנשפך, על נבואות השחור שהתגשמו מהרגע שהימין המטורלל תפס פה את השלטון במקום הימין הקצת פחות מטורלל. אנחנו כועסים כי אנחנו מבינים שאי אפשר להמשיך ככה בלי לעבור איזושהי נקודת אל חזור שבה המדינה הזו שהיא כבר גם ככה בקושי יהודית ובקושי דמוקרטית תעבור את הקו באזור האפור של גבולות הלגיטימיות הבינלאומית וכולנו נהיה אזרחים של מדינה מצורעת. כועסים כי אי אפשר להמשיך ככה וסבלנו מספיק משלטונו המטורלל של הימין החדש. שש שנים נוגשים אותנו בשוטים ועקרבים והארץ שקטה, אבל הנה נשחתה הארץ ומלאה חמס, אי אפשר יותר לעצום עיניים, אי אפשר יותר להגיד זה רק השוליים. את הסכינים ובקבוקי התבערה אולי נעצו והשליכו גורמי שוליים, אנשי שוליים, מי שמסתופפים בשולי החברה, אבל את האווירה שגרמה להם לצאת קבעו מנהיגי ישראל, שריה, מי שעמדו בבית אל וראו אבנים מושלכות על חיילים ועודדו את המשליכים, מי שהסיתו נגד מיעוטים/מבקשי מקלט/שמאלנים כל קבוצה אחרת כשזה היה נוח להם. מי שנכשלו פעם אחר פעם בכל דבר, מביטחון אישי ועד ביטחון לאומי, מצדק חברתי ועד רווחה בחברה, בכל עניין ודבר ועדיין מושלים בנו בכוח ממונם של בעלי אינטרסים זרים ושליטתם בתקשורת הנרצעת.

התקשורת כבר מנסה לנתב את הזעם בנתיבים שיסרסו אותו ויהפכו אותו לייאוש. שמעתי בחדשות שישי דיונים מלומדים על פתרונות טכניים לבעיית הטרור. רק שאין פתרונות טכניים, הפתרון הוא לא מעצרים מנהליים של חשודים יהודיים, גם לא לאפשר לענות פצצות מתקתקות. הפתרון הוא גם לא לפטר רבנים שמסיתים נגד המדינה ועובדים בשבילה. הפתרון הוא סיום הכיבוש, הווילות אדומות הרעפים יוצרות שנאה לא פחות מכמה נערים מנותקים בקרוון, כי בווילות יושבים מי ששולחים את הנערים מהקרוואן ומי שמונעים מהם טיפול שיקומי של עובד סוציאלי. הפתרון הוא החלפת שלטון הנוראי הזה, שלטון של משרתי הון גזעניים ששולח את מיטב בנינו למות ומחרחר ריב ומדון בארץ העיקר שיוכל לגנוב את משאבי הטבע שלנו בשביל תאגידים בינלאומיים וטייקונים מקומיים וזרים. השלטון של הימין, זה הוא שמתחזק את הווילות ואת השנאה ואת נערי הקרוונים ואת הרבנים המסיתים וכל זה בשביל לשרת כמה בעלי הון שכרגע מנסים לנצל אפילו את העיסוק בטרוריסטים היהודיים כדי למסך את שוד הגז. בלי החלפת שלטון הדמים וההון ובלי סיום הכיבוש, לא תיוושע הארץ. שלושה פשעים כבר ביצענו ועל ארבע לא ישיבנו.

המאבק הזה פוליטי, בימים הקרובים ינסו למסמס אותו באמצעות הנשיא, ראש הממשלה, חיבוק עוטף ואוהב של הקונצנזוס, ינסו לעקר את הזעם, להפוך את ההפגנות למסיבות מאותו הסוג שחיסלו את המחאה ב-2011. יסבירו לנו שהמערכת, אותה מערכת שמאפשרת פעם אחר פעם לפשעים איומים להתרחש באופן שמסעיר אותנו, תמגר את השיטה שהיא עצמה מתפעלת. אסור לתת לזה לקרות, יעטפו את הקהילה בהבטחות שלמונים, תקציבים תפקידים וכיבודים, ישלחו את יו"ר התא הגאה בליכוד להתראיין ויהפכו אותו ועוד חברי קהילה משרתי הון לדוברים הלגיטימיים ויתנו להם לחנוק את הזעם. יראיינו אנשי ביטחון אפילו יובילו באזיקים את דרג השטח של מבצעי הפשעים נגד העם הפלסטיני. כל זה יעשה בחסותה הנלהבת של התקשורת משרתת ההון בערוצי הטלוויזיה בעיתונים וברדיו. אבל הארץ מלאה חמס ואסור לנו לתת להם לנקז את הזעם כי אם ניתן להם לנקז את הזעם, נשמר במו ידינו את המערכת הזו ונמשיך לשלם את מחיריה. הדם שנשפך בירושלים ובהרי שכם, לא ימחה ולא ימורק אם לא נשנה את המציאות. קל זה לא יהיה אבל יש לנו הזדמנות שאסור לנו לפספס שכן,עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ