חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מרצ פינת המערך החדש

נושאים פוליטי, פוליטי-רון ב 30.07.15 0:27

התזה של חיבורים פוליטיים למען הפלת שלטון הליכוד, היא כיום התזה היחידה שיש בה פוטנציאל לחולל את המהפך הבא

מאת: רון שביט

ראשת מרצ זהבה גלאון הציבה לאחרונה מראה נוקבת בפני גוש המרכז-שמאל. בניתוח הכרחי של תוצאות הבחירות היא ויתרה על העמדה האקסקלוסיבית של מפלגתה ושיברה את הטאבו של סיעה קטנה חכמה וצודקת. כדי ליישם מדיניות לא מספיק לשאת אמת טהרנית. צריך לנצח. כמה פשוט. בלי ניצחון בבחירות ואחיזה בהגה השלטון אין ביטוי ממשי לאידאות הצחות וללהט הרעיוני. רוצים להיות צודקים או רוצים להשפיע? זו השאלה.

גלאון הגיעה לעמדה המפתיעה, שאין לקדש מסגרות פוליטיות, על סף חדלון פוליטי. יחד עם זאת המתווה שהיא מציעה אינו קשור רק לשרידות מפלגתה שלה. התזה של חיבורים פוליטיים למען הפלת שלטון הליכוד, היא כיום התזה היחידה שיש בה פוטנציאל לחולל את המהפך הבא. מכל ניתוח אפשרי המסקנה היא אחת: הסיכוי היחיד להפוך את הקערה הפוליטית על פיה ולנצח בבחירות הבאות היא להקים בלוק גדול, כלומר את "המערך החדש".

בואו ניזכר: כיצד הצליח מנחם בגין לחולל מהפך ב-1977? הוא בנה תִּצְרֹפֶת פוליטית במקביל להתפצלות יריביו. הוא התפשר רעיונית כדי לחבק תחת כנפיו מספר גורמים במרחב המרכזי של המפה. לעומת זאת הקרע במרכז-שמאל שהוביל להקמת ד"ש דרדר את המערך לעבר מפלה. ללא שני אירועים אלה חירות הייתה נותרת באופוזיציה על אף הנסיבות ההיסטוריות הידועות. גם המהפך השני ב-1992 קשור באופן הדוק לשילובי ידיים. מרצ, שהעניקה לרבין את הרוב, הגיעה אז לשיא כוחה, כאשר יצרה פשרה פוליטית, בלתי סבירה לכאורה, בין שינוי הליברלית ומפ"ם הסוציאליסטית בראשות ר"צ האזרחית.

למען המהפך השלישי של ישראל בבחירות לכנסת ה-21 חייבים הכוחות הפוליטיים בגוש המרכז-שמאל לחזור ולייצר זיווגים אמיצים. המייסדים הטבעיים של המערך החדש: המחנה הציוני, יש עתיד ומרצ יבנו בית נחשוני שימשוך אליו גורמים פוליטיים נוספים. שלושה עקרונות יאחדו אותם: סיום השליטה הישראלית בפלסטינים, מאבק בקפיטליזם דורסני ושמירה על ישראל מפני מהלכים אנטי דמוקרטיים.

שני גורמים חוקיים כופים כעת מיזוגים פוליטיים: אחוז החסימה מצד אחד ושיטת הרכבת הממשלה מצד שני. שם המשחק אינו רק מתמטיקה של רוב אלא גם ובעיקר פסיכולוגיה ודימוי. כדי לנצח יש הכרח להיות המפלגה הגדולה ביותר באופן משמעותי. בואו נפליג מעט בדמיון רטרואקטיבי: נניח שתוצאות הבחירות לכנסת ה-20 היו נותרות על כנן באופן מדויק להוציא שינוי אחד: רשימת המערך החדש הייתה זוכה ב-40 מנדטים במקום 24, 11 ו-5 של רכיביו בהתאמה (מחנ"צ, לפיד ומרצ). הנשיא היה מזמן ללא היסוס את ראש הרשימה להרכיב ממשלה מסיבה פשוטה: הוא זכה בעשרה מנדטים יותר מהמתחרה הבולט – הליכוד. יו"ר הגוש היה מרכיב קואליציה המונה 63 מנדטים עם כולנו, ש"ס ויהדות התורה ונהיה לראש ממשלה. נשמע פנטזיה? ממש לא. זה היה בהישג יד. עד לא מזמן.

את הנעשה אין להשיב אך את העתיד ניתן ליצור. כדי לקדם את ההזדמנות ההיסטורית יש צורך לוותר על אגו ולעגל פינות אפשריות. אלו לא מילים גסות. זו לא בגידה באידאולוגיה. זה חמצן לאידאולוגיה. כפי שמרצ מסכימה לגלות כעת גמישות בלתי צפויה, כך צריך המחנ"צ לוותר על הפוביה שבצירוף "השמאלנים" ויש עתיד על השאיפה לראשות הממשלה. ללא המערך החדש ינצח נתניהו גם בבחירות לכנסת ה-21. בוז'י ויאיר, הכדור יצא לדרך, כעת הוא בידיכם.

ד"ר רון שביט הוא מומחה למנהיגות פוליטית ולפסיכולוגיה פוליטית

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

9 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    מרצ יאנה בת קיימא אבל להתאחד עם המחנ"צ ויש עתיד זה הסוף לא התחלה של תקווה. תקום מפלגה נאו לבירלית שיש לה פוטנציאל הרס גדול יותר מזה של ממשלת רבין השנייה בתחום ההפרטות. אראל מרגלית יהיה בייגה שוחד החדש והמחנה הסוציאליסטי/ס"ד יהיה עלה תאנה חסר חשיבות כמו בממשלות האחדות של שנות ה-80 ובממשלת רבין השנייה.

    מה שצריך זה מפץ בשמאל, צריך את הסוציאליסטים ברשימה אחת שתנסה לתת אלטרנטיבה: עמיר פרץ ואילן גילאון איימן עודה וסתיו שפיר יוסי יונה ודב חנין, אעידה תומא סולימאן ומרב מיכאלי אלו אנשים שברשימה אחת יכולים להוות אלטרנטיבה ולתת תקווה.

  2. אריה דיין :

    הצעה תמוהה

    ד"ר רון שביט מציע איחוד בין מרצ, המחנה הציוני ויש עתיד במטרה לקדם שלושה עקרונות, אותם הוא מפרט במאמר. אחד העקרונות הוא "מאבק בקפיטליזם הדורסני", אלא שיו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, כבר כיהן כשר האוצר והיה שותף דווקא לקידום הקפיטליזם הדורסני. העיקרון השני הוא "סיום השליטה הישראלית בפלסטינים", אבל הן לפיד והן ראשי המחנה הציוני – לבני והרצוג – כבר היו שותפים לממשלות שדווקא חיזקו את השליטה הישראלית בפלסטינים.
    הצעתו של שביט תמוהה, חסרת הגיון ובלתי-מובנת בעליל.

  3. צפרירה :

    המערך???

    לא שוללת. לא שוללת. קצת מוזר (אבל היו כבר מוזרים מזה). לא ברור לי למה בחר כותב המאמר לכנות את הגוש "הרענן" שהוא מציע בשם המערך החדש. למה לחזור לשם (המערך) שעורר רגשות שליליים בעבר?

  4. ויקי :

    יוסי שריד כותב דעה אחרת. ממליצה לקרוא

    http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2696050

  5. מיכה ס. :

    יישום אידאות

    מסכים עם כותב המאמר כי אידאות יפות יש למצוא הדרכים ליישם. מאחר ומרץ הייתה על סף כליון בבחירות האחרונות חיבור פוליטי זהו מהלך מתבקש. נראה כי גם לגבי "יש עתיד" זו האופציה הסבירה להגיע לשלטון.
    מזדהה עם מגיבה מס. 3 לגבי השם. "מערך" זהו שם שייצור אנטגוניזם לכן יש לבחור בשם אחר כמו" המחנה הציוני המורחב".

  6. שמחה :

    נכון מאוד!!!!!!

    לקחת לי את המילים מהפה מסכים לגמרי והייתי מצביע בעדם

  7. דליה :

    מפלגת "יש עתיד" אינה נאבקת בקפיטליזם הדורסני. נהפפוך הוא. התנהלותו של שי פירון בתפקידו כשר חינוך,למשל, מעידה עליו שהוא נציג הקפיטליזם הדורסני. הוא אדריכל המדיניות הניאו ליברלית ומימושה במערכת החינוך. נראה לי שנציגי יש עתיד ובעלי ההון המגבים אותה מאחורי הקלעים מעוניינים בכוח. לא נראה לי שהם נאבקים למען איזו אידיאולוגיה שהיא. שוויון בנטל, שנאת חרדים…. הם אמצעים למשוך תומכים למפלגה. שליטתו של יו"ר המפלגה והמבנה הלא דמוקרטי שלה, מבליטים את חוסר האידיאולוגיה ואת הרצון לכוח.

  8. יול רגב צורובקה :

    הגאונות היא בפשטות

    מסכימה מאוד עם הרעיון של איחוד כוחות ויצירת שיתוף פעולה למען מטרה שותפת.נראה היום שמהלך מעין זה הכרחי כדי ליצור את השינוי הנכסף. רון שביט מביא אסמכתאות מהעבר שהובילו להצלחה.
    כולי תקוה שמאמר זה לא יפול על אוזניים ערלות ומי שצריך שירים את הכפפה.
    ויפה שעה אחת קודם.

  9. איל :

    לדעתי זה מופרך

    אפילו אם לפיד היה מסכים לזה – ואין שום סיבה להניח כך – התוצאה המתבקשת היא התגבשות גוש חד-מפלגתי מקביל בימין, שהוא מתמטית פשוט גדול יותר, כל זאת תוך זרימת קולות משמעותית מאנשים שמסרבים להצביע מרצ (אך לא מתנגדים ללפיד או למחנ"צ) – לכחלון.

    תראו, אפשר לפתח דיון מאוד מורכב ומסועף על תמורות בפוליטיקה בכלל ובישראלית בפרט, אבל המתמטיקה הפשוטה היא זו שמכריעה את זהותו של ראש הממשלה; It's as simple as that.

    אגב שם – ואני ממש לא אתמוך בגוש כזה (אני בהחלט מאלה שתומכים ב"כיבוש" וב"קפיטליזם דורסני") – "התקווה" יכול לשבת עליהם בול: גם מחדד את האלטרנטיבה שהם מתיימרים להציע וגם מנפנף בנופך ציוני. המשך ערב נעים לכולם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.