ההזדמנות של יהדות התורה

נושאים פוליטי, פוליטי-רון ב 13.07.15 0:10

העתירה לבג"צ שהגישה "יש עתיד" בעניין מינויו של יעקב ליצמן כסגן שר הבריאות ללא סמכויות שר מלאות היא הזדמנות למגזר החרדי להיות שותף מלא בממשלה ולהפסיק להיות מודר ומבודל מכלל החברה הישראלית

מאת: רון שביט

הביקורת שמתחו שופטי בג"צ על כהונתו של ראש הממשלה כשר במספר משרדים מחויבת המציאות. הממשלה הנוכחית העלתה לשיא את התופעה הנפסדת הזו הן מאילוצים קואליציוניים והן מחישובים פוליטיים. משרד החוץ נותר ללא שר עצמאי על מנת לאפשר תמרון קואליציוני עתידי; על משרד התקשורת הופקד שר ללא תיק כדי לאפשר לנתניהו לממש את תכניותיו לגבי מפת התקשורת העתידית; למשרד לשיתוף פעולה אזורי מונה סגן שר במעמד שר לאחר כיפופי ידיים בדרך להרכבת הממשלה; למשרד הבריאות שבה ההחלטה ההיסטורית של יהדות התורה לא לשמש בממשלה כחברים מלאים.

מכל אלה ראוי דווקא להתעכב על המקרה האחרון. לא רק משום שזה היה נושא הבג"צ של "יש עתיד" (מינויו של יעקב ליצמן כסגן שר הבריאות ללא סמכויות שר מלאות), אלא משום שמדובר בנושא עקרוני – פוליטי, תרבותי וחברתי.

דווקא בבחירות לכנסת הראשונה ב-1949 התמודדה אגודת ישראל במסגרת רשימה הכוללת גורמים פוליטיים דתיים ציוניים. היא שיגרה לממשלה שר "מלא" מטעמה – יצחק מאיר לוין שכיהן כשר הסעד הראשון. גם בכנסת השנייה, על אף שאגודת ישראל חזרה לעמדה מסויגת כלפי המדינה והתמודדה בנפרד, המשיך לוין את כהונתו. מאז 1952 עת פרשה המפלגה על רקע גיוס נשים לצה"ל ועד מהפך 1977 לא כיהנה המפלגה בקואליציה ועל כן גם לא נדרשה לנושא. בממשלת בגין הראשונה החלה למעשה המסורת המשונה בה המפלגה החרדית שותפה בקואליציה אך אינה חברה בממשלה. "עליית המדרגה" אל עבר חברות לפי "מודל סגן השר" החלה עם כינונה של ממשלת נתניהו הראשונה ב-1996. מאז נמשכת המורשת כמעט בכל הממשלות בהן השתתפה המפלגה.

הסברה לאורך השנים הייתה שדבר ההסדר נובע מאי רצונה של אגודת ישראל לאפשר לגיטימציה לממשלה ציונית בעצם חברותה בה. בפועל – לא נמצא נוסח רשמי מובהק להסבר זה. תחת זאת נותר נימוק של היעדר היכולת המוסרית להצביע בשאלות הנוגעות לביטחון לאומי ולשיגורם של חיילים לקרב.

המציאות של 2015 מייתרת את הנימוקים הרשמיים והבלתי רשמיים: התנופה התקשורתית והטכנולוגית יצרה פוטנציאל לגשר חדש בין צעירים חרדים לבין החברה. הם משולבים יותר ויותר באקדמיה ובשוק העבודה. רבים מהם מעוניינים לשרת בצה"ל כחלק ממגמה פסיכולוגית זו של הפסקת ההדרה ההדדית. כך מבצבץ אינטרס נדיר המשותף הן למדינה והן למגזר החרדי. צריך לרקום אותו בחוטים עדינים וברגישות תוך כבוד לאידיאות שונות ולמנהגים אחרים.

כצעד בונה אמון החרדים האשכנזיים המיוצגים בכנסת חייבים להפסיק את המשחק הפוליטי האבסורדי שלהם. זה אינטרס מובהק שלהם. אם הם בוחרים להיות שותפים לממשלה עליהם להיות בה חברים מלאים. אסור לשחק ב"כאילו" וצריך להישיר מבט אמיץ למציאות המשתנה. ביקורתו של בג"צ לגבי ההסדר המוזר הזה צריך להיות מנוף דווקא של יהדות התורה ומנהיגותה הרוחנית: לצמצם את בידולם ואת הדרתם של החרדים בחברה הישראלית. עליהם להפוך בכוח ובפועל לחלק בלתי נפרד ממארג חיינו. זה לא בשמיים. הטכניקה של סגן שר שיהיה לשר יכולה להיות צעד פסיכולוגי חשוב בכיוון הזה.

ד"ר רון שביט הוא מומחה למנהיגות פוליטית ולפסיכולוגיה פוליטית

נערך על ידי דליה
תגיות: בגצ, יהדות התורה, יעקב ליצמן, ממשלת נתניהו, משרד-הבריאות

קישור קבוע 6 תגובות

6 תגובות

1. צפרירה :
   13 ביולי, 2015 בשעה 6:15

   שר בריאות במשרה מלאה

   קראתי. עקרונית תומכת. חשוב מאוד להדגיש שיש כאן במיוחד עניין מרכזי של מערכת בריאות במצב כל כך אבל כל כך לא פשוט שפשוט משוועת לשר במשרה מלאה!!! לא בכל דבר מסכימה עם הרב ליצמן אבל הוא כבר הוכיח בעבר גישה מערכתית בטיפול שלו בבריאות. נותנת לו קרדיט. מקווה לטוב.

2. רוביק מהצפון :
   13 ביולי, 2015 בשעה 8:06

   מערכת הבריאות בריאה?

   אם כבר מדברים על הבריאות אז הנה מאמר מומלץ
   http://hagada.org.il/2015/07/06/20-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99/

3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :
   13 ביולי, 2015 בשעה 22:50

   ש"ס

   לא הזכרת את ש"ס ומהתחלה הם כיהנו כשרים

4. נורית :
   13 ביולי, 2015 בשעה 23:19

   להפסיק את ההדרה מהחברה

   מסכימה לגמרי עם מחבר המאמר כי זהו אינטרס מובהק של החרדים להשתלב יותר בחברה שלנו. מחמם את הלב היא התופעה ששודרה לפני כשבוע בו הראו חרדים מתגייסים לצבא בהיקף הולך וגדל. אמנם יש להם דרישות משונות כמו למנוע מחילות להיות בבקו"ם בזמן גיוסם אולם למרות זאת, יש לעודד את שילובם ולנסות לבוא לקראתם.

5. שמחה וששון? :
   14 ביולי, 2015 בשעה 19:29

   אוקיי, אני מקווה שבגץ יכריע סופית בעניין אבל אז יכולה להיות חקיקה שתטרפד את זה. שמחה וששון? ההיפך?

6. שרה אברהמי סולומון :
   15 באוגוסט, 2015 בשעה 22:33

   אבחנה יפה

   היטבת לנתח את המצב, יחד עם זאת מוצאת שיש הרבה דרכים מקוריות נוספות לייצר מוביליות חברתית בהקשרים האלה.