מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מונופול הגז – תרגיל הקבינט המדיני־ביטחוני של קנדל- נתניהו
ביום רביעי יתכנס הקבינט המדיני-ביטחוני כדי לדון בנושא הגז. רעיון הדיונים בקבינט המדיני-ביטחוני הומצא כדי לעקוף את התנגדות דויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, להסדר שרקחו נתניהו וקנדל עם מונופול הגז. הקבינט ידון בייצוא הגז. אבל לייצוא זה אין חשיבות ביטחונית ואין צורך לדון בו במסגרת הקבינט המדיני-ביטחוני
מאת: אמנון פורטוגלי
לדברי ראש הממשלה נתניהו בפתח ישיבת הממשלה ב-14 ליוני 2015, הקבינט המדיני־ביטחוני ידון ביום רביעי הקרוב בתכנית הגז הלאומית. הוא לא הסביר מדוע הקבינט צריך לדון בעניני הגז.
נתניהו הוסיף ואמר שהוא נחוש לקדם פתרון מעשי להביא את הגז לכלכלת ישראל, שכן לדבריו זה יוריד את מחירי החשמל, שאין להשאיר את הגז מתחת לאדמה, שכן אפשר לאחר את הרכבת הזאת, ושכל עיכוב בהחלטה מעמיד בסכנה את יכולתנו ליהנות מאוצר הטבע הזה.
דברי נתניהו הם במקרה הטוב חצאי אמת, ספינים, ואמירות ריקות מתוכן. הפתרון המעשי של נתניהו הוא כניעה מלאה למונופול הגז, הוא לא יוריד את מחירי החשמל, וכלל לא ברור שיכולתנו ליהנות מהגז נפגעת מכך שהוא ישאר באדמה.
אתמקד בסיפור הקבינט המדיני־ביטחוני שהומצא כדי לעקוף את התנגדות דויד גילה הממונה על ההגבלים העסקיים, להסדר שרקחו נתניהו וקנדל עם מונופול הגז.
מתווה הגז שיוצג לשרים אין בו פיקוח על מחירי הגז אבל יש בו דגש על ייצוא הגז . הטענה היא שמעבר לתועלת הכלכלית שתצמח מכך, הייצוא יאפשר את פיתוח לוויתן ומכירה של גז למדינה שכנה תחזק את היחסים הכלכליים והפוליטיים בין המדינות, ויכולה לכן להיחשב כמהלך בעל חשיבות מדינית, וכעניינו של הקבינט.
הטענה הזו, בדבר החשיבות המדינית-בטחונית של ייצוא הגז נסמכת על הרהורי לב ועומדת על כרעי תרנגולת.
רקע
בתוכנית הפיתוח ללוייתן, לפי הדוח השנתי של דלק קידוחים ומקורות אחרים, מדובר על הפקה של כ- 16 BCM לשנה מהם 7 BCM לישראל, כ- 2 BCM לשנה לירדן, וכ- 7 BCM לבריטיש גז למתקני ההנזלה שלה במצרים.
הפיתוח של לוויתן כולל הנחת התשתיות והזמנת וקבלת מתקן ימי צף FPSO להפקה, אחסון ופריקה של גז טבעי. ימשך להערכתי פחות 4 שנים.
ייצוא גז טבעי לירדן.
ב- 3 לספטמבר 2014 נחתם מכתב כוונות בלתי מחייב עם חברת החשמל הלאומית של ירדן לקראת הסכם לאספקת גז טבעי מפרויקט לוויתן לירדן. מדובר על אספקה של כמות כוללת של 45 BCM גז טבעי בתקופה של כ 15- שנה, ממוצע של 3 BCM לשנה.
מכירה של כ-2 עד 3 BCM לשנה לירדן במחירים הנוכחיים של כ-6 דולר ליחידת גז הם בהיקף כספי הנאמד ב-400 עד 600 מיליון דולר לשנה. אם העיסקה תתממש, ירדן תחסוך כ- 300 מיליון דולר לשנה, לעומת ייבוא גז נוזלי שהיא מקבלת עכשיו מקטאר.
סיכום זה רחוק מלהיות חשוב מנקודת מבט מדינית- אסטרטגית. נזכור עוד שאספקת גז מלוויתן לירדן תהייה אפשרית רק בעוד כ-4 עד 5 שנים.
מכירת גז למצריים.
ב-27 ליוני 2014 נחתם מכתב כוונות בלתי מחייב בין שותפי לוויתן לתאגיד בריטיש גז לקראת גיבוש הסכם למכירת גז מפרויקט לוויתן לבריטיש גז לצורך הזנת מתקן ההנזלה הקיים של בריטיש גז באידקו שבמצרים. מדובר על אספקה של כ -7 BCM לשנה לתקופה של 15 שנים. מהות העיסקה היא ייצוא גז מישראל, כנראה לאירופה, באמצעות בריטיש גז ומתקן ההנזלה שלה במצרים. אין בעסקה זו שום חשיבות מדינית- אסטרטגית למצריים, והטענה שיש לה חשיבות כזו לישראל היא ריקה מתוכן, חלולה.
אספקת גז מלוויתן לבריטיש גז תהייה אפשרית רק בעוד כ-4 עד 5 שנים. במהלך שנים אלו מצרים תחזור ככל הנראה למצב בו היא תספק את כל הגז הנדרש לה לצריכה פנימית, ובתוך שנתיים נוספות מצריים תוכל לחזור ולייצא גז. במצב זה, כל הסיכויים שמצרים תדרוש מבריטיש גז להשתמש בגז שהיא עצמה מפיקה במצרים ולהפסיק לרכוש אותו מישראל. אני מעריך שהבנקים שאמורים לממן את פיתוח לוויתן בהיקף של 6-7 מיליארד דולר, ידרשו בטחונות חזקים יותר מהסכם אספקת גז לבריטיש גז במצריים, כדי לממן את פיתוח שדה לוויתן. לכן לא ברור שלוויתן יפותח ושהיבטים הבטחוניים מדיניים במכירת גז לתאגיד בריטיש גז, שכלל לא הוכחו, אכן יתממשו.
אם מישהו חושב שתחזיות אלו בדבר פיתוח משק הגז המצרי, אינן ריאליות, שמצריים אינה מסוגלת לעמוד בכך, כדאי שיסתכל על פרוייקט הרחבת תעלת סואץ. מדובר בפרוייקט ענק לחפירת תעלה חדשה המקבילה לתעלה הקיימת. התוכנית המקורית דברה על שלש עד חמש שנים לביצוע הפרוייקט, אך נשיא מצריים א-סיסי דרש והשיג לקצר זאת לשנה. המימון לתעלה החדשה, בהיקף של כ- 8 מיליארד דולר מומן ברובו באמצעות הנפקת אג"ח לאזרחי מצרים, והנפקת מניות בבורסה המצרית. תעלת סואץ החדשה תיפתח ב-6 באוגוסט 2015 כשנה אחרי ההודעה על הפרוייקט.
העיתוי בו צצה טענה זו
הדיונים על ייצוא גז מלוויתן לירדן ולמצריים החלו לפני שנים. לפני שנה חתמו תאגידי הגז מזכרי כוונות לייצוא גז לירדן ממאגר לוויתן, ולמצריים ממאגר תמר וממאגר לוויתן. עד לפני מספר חודשים ייצוא הגז והסכמים אלו נחשבו נושאים כלכליים. לפני כחודש שמענו לראשונה על החשיבות המדינית-בטחונית של הסכמים אלו כאשר נמסר שבכירים בועדת קנדל שוקלים להמליץ לראש הממשלה נתניהו לקדם את מתווה ההסדר עם מונופול הגז באמצעות הקבינט המדיני־בטחוני, כדרך להתגבר על התנגדותו של גילה.
הטענה בדבר החשיבות המדינית-בטחונית של ייצוא הגז והצורך לדון בהסדרים עם מונופול הגז בקבינט הינה טענה מפוברקת התואמת את האינטרסים של מונופול הגז ושל ראש הממשלה נתניהו, היא מנוגדת לטובת הציבור הן כלכלית והן מוסרית. וכדאי וחשוב שתורד מסדר היום.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
תגיות: בנימין-נתניהו, הקבינט המדיני בטחוני, יוג'ין-קנדל, יצוא, יצוא גז, יצוא גז טבעי, יצוא הגז, מאגרי הגז, מונופול הגז
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
16 ביוני, 2015 בשעה 21:31
נתניהו ממשיך בתרגיליו למכור את המדינה לבעלי הון. מי שיש לו ציפיות מדרעי שר הכלכלה יתאכזב. הוא לא יפעיל סמכותו וייכנע לתכתיבי נתניהו. הרי נתניהו היה זה שנתן לו את תפקיד השר.
18 ביוני, 2015 בשעה 11:25
דליה, הוא לא מוכר, הוא נותן בחינם.
6 באוגוסט, 2015 בשעה 22:20
העיתונות הישראלית התעוררה
"אם מישהו חושב שתחזיות אלו בדבר פיתוח משק הגז המצרי, אינן ריאליות, שמצריים אינה מסוגלת לעמוד בכך, כדאי שיסתכל על פרוייקט הרחבת תעלת סואץ. מדובר בפרוייקט ענק לחפירת תעלה חדשה המקבילה לתעלה הקיימת. התוכנית המקורית דברה על שלש עד חמש שנים לביצוע הפרוייקט, אך נשיא מצריים א-סיסי דרש והשיג לקצר זאת לשנה. המימון לתעלה החדשה, בהיקף של כ- 8 מיליארד דולר מומן ברובו באמצעות הנפקת אג"ח לאזרחי מצרים, והנפקת מניות בבורסה המצרית. תעלת סואץ החדשה תיפתח ב-6 באוגוסט 2015 כשנה אחרי ההודעה על הפרוייקט."