חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הכשל המוסרי של המפעל הציוני – פינוי ישובי הבדואים

נושאים עלו ברשת, פוליטי ב 11.06.15 1:05

אם באת לשבת ליד המקומיים, אינך שולל את קיומם. כאשר אתה בא לשבת במקום המקומיים, אתה שולל את קיומם! ואז, יוצרים מציאות משפטית שנותנת הכשר חוקי למעשים לאומניים-גזעניים של פינוי ישובי הבדואים. להושיב ליד, לא במקום

מאת: עמוס גבירץ

שבט אבו אל-קיעאן גורש מאדמותיו, ליד שובל, ב-1949, לאזור להב. ב-1956 העבירו אותם לאום אל-חירן ולעתיר. עכשיו רוצים לסלקם בשלישית.

הפעם זה כבר מנקר עיניים. ממשלת ישראל מתכוונת לפנות את הכפר הבדואי אום אל-חירן, ולהקים במקומו את הישוב היהודי חירן. זה מנקר עיניים, מכיוון שיפנו בני אדם שכל פשעם הוא שנולדו בדואים במדינת היהודים, כדי ליישב בני אדם שכל יתרונם הוא שנולדו יהודים. מה יותר גזעני מזה?!

משום מה, פחות מנקרת עיניים היא הכוונה לפנות את הישוב הבדואי השכן עתיר, כדי לנטוע יער במקומו. שוב יפנו בני אדם מכיוון שהם בדואים במדינת היהודים, אפילו לא לשם יישוב יהודים, אלא רק לנטיעת יער! זאת הרי פרקטיקה מוכרת. את טואייל אבו-ג'רוואל חיסלו, אחרי 50 הריסות ומעצרי תושבים, ועכשיו יש יער שנטעה קק"ל במקום הכפר. את אל-עראקיב הרסו כבר יותר מ-80 פעם, כאשר הכוונה היא לנטוע יער גם במקומם.

בני שבט אבו אל-קיעאן גורשו מאדמותיהם, הנמצאות ליד קיבוץ שובל, ב-1949. הושיבו אותם באזור קיבוץ להב. ב-1956 העבירו אותם שוב, למקום שבו הם חיים היום: אום אל-חירן ועתיר. אמרו להם שיוכלו להשתמש בשטחים שסביבם למרעה ולגידול תבואות, במקום האדמות שנגזלו מהם כאשר פונו מהן ב-1949. מובן שהמדינה לא נתנה הכרה לישובים שיצרה במקום החדש שבו הושיבה אותם, ובכך הפכה אותם למפרי חוק כאשר מימשו את זכות האדם לקורת גג. בשלב מסוים החלו לנטוע את יער יתיר, על האדמות שהובטח להם שיוכלו להשתמש בהן. זה היה הצמצום הראשון של מרחב המחייה שלהם. עכשיו רוצים – בתירוצים של הקמת יישוב יהודי ונטיעת יער – לסלקם לעיירה חורה. שם מיישבים בני אדם על מינימום שטח. שכונה אחת מעתיר כבר פינו, לאחר שהרסו אותה ארבע פעמים.

כאשר מבקרים באום אל-חירן, רואים שיש שטחים נרחבים לידם, שאין בהם שימוש. הרי אפשר להקים את חירן בחלק מהשטחים האלה. אבל ממשלת ישראל אינה חפצה בישוב ליד אום אל-חירן. היא רוצה יישוב במקום אום אל-חירן.

כאן נמצא הכשל המוסרי הנורא של ממשלת ישראל, ואולי – של המפעל הציוני כולו. אם באת לשבת ליד המקומיים, אינך שולל את קיומם. כאשר אתה בא לשבת במקום המקומיים, אתה שולל את קיומם! ואז, יוצרים מציאות משפטית שנותנת הכשר חוקי למעשים הלאומניים-גזעניים האלה. זאת, או בחקיקה מתוחכמת של חוקי קרקעות וחוקי תכנון ובניה, או ביצירת הלכות משפטיות שבעזרתן גוזלים אדמות מבעליהן, או בשימוש גזעני בחוקים ניטראליים.

ממשלת ישראל וכנסת ישראל יכולים להעביר חוקים ככל העולה על רוחם. ממשלת ישראל גם יכולה להשתמש בחוקים ככל העולה על רוחה. רק על דבר אחד אין לה, ולשום רוב דמוקרטי, שליטה: אין להם שליטה על המוסר. וכאשר בתי משפט נותנים החלטות בהתאם לחוקים ולהלכות שמשמעותן המוסרית היא שוד – הם פועלים באופן לא מוסרי. כאשר המשטרה אוכפת את ההחלטות האלה ואת החוקים האלה, היא הופכת מארגון הנלחם בפשע לארגון המבצע פשע!

אינני יודע אם נצליח למנוע את רוע הגזירה במאבק נגד פינוי הכפרים האמורים. אבל ביום שהממשלה תנצח, ישראל תפסיד את מה שנותר ממעמדה המוסרי.

פורסם לראשונה באתר "על צד שמאל"

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

3 תגובות

  1. לקסי :

    והיכונו לשלב הבא... גרוש כפר כדי להקים מכרה

    הכפר אל פורעה, ממערב לערד, קיים – לדברי תושבים שחקרו את העניין – למעלה מאלף שנים.
    ממשלת ישראל (בראשות אריאל שרון) הכירה בכפר והורתה לתכננו.
    עכשו מתכוונים לגרש את כ-6000 תושביו כדי להקים את מכרה הפוספטים שיעלה את ערך מניית כיל ויקל על מכירתה לקנדים.
    ודרך אגב גם ירעילו את האויר שנושמים 55,000 תושבי בקעת ערד (ועוד מספר לא מפורסם של חיילי צה"ל בבסיס נבטים ובמחנות נוספים).

  2. אורלינג :

    אוי... זה אמיתי? הפיתרון של העיירה חורה הוא פיתרון מודרני הגיוני ביותר. מישהו מבין מה עומד מאחורי הניסיון לשלול את העברת הערבים לערים מסודרות?

    ומה ביקורת על "המפעל הציוני" קשורה?
    אנחנו אנשים מערביים, דפוסי המחיה של הילידים הנוודים מנוגדים לא רק לעובדה ששטח המדינה הזערורי מחייב הסדרה נוקשה של חלוקת השטחים לפי צרכי האומה, אלא מנוגדים באופן עקרוני לאורחות החיים והחוק במדינה הזאת ממש כפי שהם היו מנוגדים לאורחות החיים של כל מדינת חוק מערבית אחרת שבה הייתה פתאום קבוצת צוענים אקזוטית מתעקשת על אנארכיה, פוליגמיה וניתוק מאמות המידה המקומיות — והמינימום שבמינימום שאותו ניתן וצריך לדרוש מהקבוצות הלא-מערביות שנשארו בינינו (+אלה שחפצות להצטרף אלינו) הוא לדור תרתי-משמע בכפיפה אחת עם הקודים שלנו (שראויים למעמד קונסטיטוציוני, אבל זה כנראה עוד רחוק), במקום להכניס את המידבור אל תוכנו בדלת הקדמית (כן, הפלא ופלא, אני לא רואה בנגד חצר אחורית); הרי כותב המאמר יודע שתופעת המידבור – שהרעייה הפרואה מייצרת ומעודדת – לא נעצרה עדיין, ושהיא מסוכנת לסביבה של כולנו, כן? הוא גם יודע בוודאי על האתגרים העמוקים שאוכלוסיית הנוודים מציבה בפני האוכלוסייה הכללית השלווה, בפני רשויות החוק ובפני ערכי הסביבה. והנה בשיתוף מקסימלי איתם מציעים להם את שבע העיירות המודרניות (ומוכות האבטלה, איני מתעלם) שנבנו במיוחד עבורם ומנוהלות בשפתם – זאת כשאני לא מהראשונים לתמוך בסוג כזה של "יישובים אתניים"! (הלא מוטב היה לעבות עיר קיימת, כלוד או באר שבע או אפילו רהט לאפשר להם להיטמע ולעבור ישראליזציה שומו-שמיים, על פני יצירת יישובים מפוזרים של חוטבי עצים) – צריך להגיש לתושבינו את כל ההזדמנויות לעבור לאורח חיים מערבי ועברי ואת כל הכלים להסתגל לרעיון המדינה הריבונית, אבל מרגע שהכלים מוגשים – בואו נאמר, גם אם זה לא בדיוק במינון הרגישות האופטימלי – למה אנחנו צריכים ליטול את התפקיד של לאשש אצלם את אתוס הפליטות והזמניות דווקא? הקמנו ערי-קבע. הן לא מושלמות, בואו נדבר עליהן. בואו נדבר על תיכנון. אבל בשום צורה לא נאמץ את שיח ההיתפסות בקוץ, בצבר ובאבן ובגרגר החול ובגללי העז שמשמש כפרקטיקה של מאבק באבני הייסוד של הציוויליזציה שלנו. אזי נוכל להשמיע התנגדות מושכלת גם ל"חירן" ויישובי לכיש החדשים.

  3. :

    אופס, טעות הקלדה: "לא רואה בנגד חצר אחורית" -> בנגב

    .

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.