לשב"כ אין סמכות לכפות על אזרחים להתייצב לשיחות אזהרה

נושאים איכות השלטון, חדשות ב 31.05.15 0:09

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"צ שיורה לשב"כ, כי יחדל לזמן מפגינים לשיחות אזהרה. השב"כ הודה שהוא אכן מזמן פעילים פוליטיים לשיחות כאלה למרות שאין לו סמכות לכך ומבלי שהוא מבהיר ל"מוזמנים" את חוסר הסמכות הזו
האגודה לזכויות האזרח – הודעה לעיתונות

השב"כ לבג"ץ:

אין לנו סמכות לכפות על אזרחים להתייצב לשיחות אזהרה

למרות זאת השב"כ הודה כי הוא מזמין פעילים פוליטיים וחברתיים לשיחות אזהרה מבלי להבהיר להם שאינם חייבים להתייצב או לענות לשאלות.

בג"ץ דן הבוקר בעתירת האגודה לזכויות האזרח להורות לשב"כ להפסיק לזמן מפגינים, פעילים פוליטיים ופעילי חברה אזרחית ל"שיחות אזהרה". במהלך הדיון הסבירה נציגת המדינה, עו"ד דנה בריסקמן, שהפגנות הנוגעות ליחסי יהודים וערבים – כגון ההפגנות נגד תוכנית פראוור – טומנות בתוכם פוטנציאל לפגיעה בביטחון המדינה, ועל כן הפרות סדר במסגרת הפגנות מסוג זה הן עניין הנתון לסמכות השב"כ. עו"ד לילה מרגלית, אשר הגישה את העתירה בשם האגודה, הדגישה את הפגיעה בזכויות אדם הטמונה בפרשנות מרחיבה של מושגים כגון "חתרנות" ו"ביטחון המדינה" ואת הפסול שבהבחנה בין סוגים שונים של מחאה. "עצם סימונה של מחאה כעניין "ביטחוני" יוצר אפקט מרתיע, העלול לגרום לאזרח לחשוב פעמיים לפני שהוא ממש את זכותו הדמוקרטית להפגין" מדגישה עו"ד מרגלית.

נושא נוסף שהטריד את שופטי בית משפט העליון היה חוסר הבהירות לגבי חובתו של אדם להתייצב ל"שיחה" כזאת או לשתף עמה פעולה. השב"כ הודה כי אין לו סמכות לכפות על אדם להתייצב, ואף אם הוא מתייצב אין לו סמכות לחייבו להשיב על שאלות. יחד עם זאת, נציגת המדינה אמרה כי לא תמיד מבהירים לאדם אם מחובתו להתייצב לשיחה או להשתתף בה, וכי מידע זה נמסר לשאלת המוזמן. באגודה לזכויות האזרח מציינים, כי בחלק מהמקרים, כשפעילים שאלו מה יקרה אם לא יתייצבו נאמר להם, שתישלח ניידת משטרה להביא אותם או שיעוכבו.

בסוף הדיון הבוקר מסרה נציגת המדינה לשופטים תיקייה עם חומר חסוי, שכולל את נהלי השב"כ בנושא זה. המשך הדיון נדחה למועד אחר.

בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ נטען, כי זימון פעילים פוליטיים לשיחות אזהרה מהווה חריגה מסמכויות השב"כ על פי חוק, ופוגע באופן עמוק בזכויות יסוד חוקתיות של אזרחים, לרבות חופש הביטוי והמחאה, הזכות לכבוד, הזכות לפרטיות והזכות להליך הוגן. כן נטען, כי לשב"כ – גוף ביטחוני חשאי – ניתנו סמכויות רחבות מאד לטיפול באיומים על ביטחון המדינה, אך סמכויות אלו לא אמורות לשמש נגד מפגינים, גם אם השתתפו בהפרות סדר.

בעתירה גם מובאות עדויותיהם של פעילים פוליטיים וחברתיים שזומנו ל"שיחות אזהרה", ומהן עולה כי השיחות כללו שאלות אישיות על פעילות פוליטית, על יחסים ועל עניינים כספיים. לעתים הועלו טענות כלליות לגבי מעורבות בהפרות סדר, ולעתים נאמר לפעיל במפורש, כי "בינתיים" אין חשד לעבירה על החוק – אבל "שמים עליו עין". בחלק מהמקרים התבקשו הפעילים למסור מספרי טלפון של קרובי משפחה, חברים ופעילים נוספים. במקרים רבים נאלצו המוזמנים לעבור חיפוש יסודי לפני ה"שיחה". בתגובה לעתירה טענה המדינה כי זימון פעילים נעשה במסגרת סמכות השב"כ לפעול לסיכול חתרנות הפוגעת בביטחון המדינה, ובכלל זה הפרות סדר "על רקע לאומני חתרני". מהתגובה עוד עלה, כי ההפגנות נגד תוכנית פראוור, בין היתר, סווגו כפעילות "לאומנית חתרנית", הדורשת את מעורבות השב"כ.

לעתירת האגודה ולתגובת המדינה: http://www.acri.org.il/he/28085