מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
סלט של משילות
אם רצוננו באמת ב"משילות" יש לעגן בחוק את צמצום מספר השרים וביטול משרדים מיותרים
מאת רון שביט
מינויו הטרי של גלעד ארדן כשר משלים יצירה מקורית פסיפסית של ממשלת ישראל ה-34. מן סלט שגיוונו רב אבל טעמו חמצמץ. הוא כולל שאר ירקות צבעוניים בדמות שרים המופקדים על משרדים שאין קשר לוגי ביניהם, חברי ממשלה חסרי תיק וסגני שרים המופקדים על משרדים או על חלקי משרדים. תחומי החיים השונים פוצלו לשברים ולשברי שברים. יש הנושאים בתפקיד אך אינם נושאים באחריות ויש שנושאים באחריות אך סמכויות ותקציבים אין. התארים מפוצצים ורבי רושם, אך בפועל נוצר בסיס איתן למשילות רצוצה ובלתי יעילה.
ביטול חוק יסוד הממשלה הקובע מספר מקסימלי של 18 שרים ומונע מינויי שרים ללא תיק, פרץ את הסכר למצב אנומלי ומשובש. אך הוא אינו האשם היחיד. מדובר לאו דווקא בבעיה חוקתית, אלא בעיקר בתרבות פוליטית בה יעילות תפעולית ניגפת מפני כבוד וכיבודים, כיפופי ידיים ושרידות קואליציונית. המחלה הזו לא החלה בממשלה הזו אבל דומה שהשיאים נשברים בכל פעם מחדש.
בראש ניצבים תחומי הביטחון הרגישים המפוזרים ללא טעם. פרט למשה יעלון, שר הביטחון, יש לא מעט שרים המסתופפים סביב הגלימה היוקרתית. שר הקליטה, זאב אלקין, היה שר זמני לאיומים האסטרטגיים (החיצוניים) וכעת נאלץ לפנות את מקומו לשר לביטחון פנים גלעד ארדן. "ביטחוניסט" נוסף הוא שר התחבורה, ישראל כ"ץ, שמונה גם לשר המודיעין. פיתוח כבישי הארץ ומלחמה בתאונות הדרכים אינם עניין מספיק נוצץ, כנראה, לעומת סודות מדינה עלומים. לשם כך נקרע המודיעין מהמשרד לנושאים אסטרטגיים, וכעת יהיה שר התחבורה שותף סוד באופן רשמי. אגב, רק דבר אחד לא העניקו לשר: סמכות כלשהי, שהרי כל גופי המודיעין כפופים לאחרים: אמ"ן לצה"ל כלומר לשר הביטחון, השב"כ והמוסד לראש הממשלה, המרכז למחקר מדיני למשרד החוץ והוועדה לאנרגיה אטומית לשר התשתיות הלאומיות. כן, גם המינוי האחרון הוא יצירה מקורית. נראה שהמילה "אנרגיה" בשמה של הוועדה החשאית תרמה לשידוך המוזר בו זכה יובל שטייניץ.
ומה בענייני החוץ? משרד החוץ נותר אמנם בידי נתניהו למשמרת, אך החגיגה הצבעונית נמשכת. בתחילה הופקדה על המשרד סגנית השר חוטובלי, אך עם הזמן הסתבר לה שהיא אינה לבדה במרחב. שר הפנים סילבן שלום, שנושא כידוע עיניו דווקא החוצה, מונה כאחראי על הדיאלוג האסטרטגי עם ארה"ב וגם על המו"מ (שאינו קיים) עם הפלסטינים. שלום שאחראי לשלום הוא גם שר פנים וגם שר חוץ לענייני אמריקה והפלסטינים. גלעד ארדן (השייך למשבצת הביטחונית הקודמת) יסביר לעולם את מדיניות הממשלה בתוקף תפקידו הנוסף כשר ההסברה. אף מקומו של שר החינוך נפתלי בנט לא נפקד מענייני חו"ל, והוא שובץ כשר התפוצות. האם משרד ההסברה והמשרד לענייני תפוצות הם משרדים וירטואליים או בני-קיימא? תעלומה. אף בזאת לא פגה הסאגה: עוד חבר ממשלה שיצטופף במשבצת המדינית היוקרתית, הוא סגן השר, איוב קרא, מתוקף תפקידו כשר לשיתוף פעולה אזורי.
אותו איוב קרא הופקד על תחום נוסף – הרשויות הדרוזיות. האם אין זה מתפקידו של שר הפנים (והחוץ) סילבן שלום לדאוג לכך? או שמא באחריותו של השר לפיתוח הגליל והנגב, אריה דרעי (נוסף לתפקידו כשר הכלכלה), ואולי זו דווקא השרה גילה גמליאל עם השם הנכבד: השרה לשוויון למיעוטים, לאזרחים ותיקים, לשוויון מגדרי ולקידום הצעירים? אגב, המשרד לאזרחים ותיקים נולד מתוך אילוץ פוליטי של ממשלת אולמרט ב-2006. האילוץ תם מזמן אך המשרד הקטנטן נותר, כמובן, על כנו.
במצב עניינים זה נראה מעט תמוה כי בזאת תמה מלאכת הפיצולים והחיתוכים. מדוע, למשל, לא מונה שר מים בנפרד מהתשתיות הלאומיות? מדוע האנרגיה לא פוצלה לשר החשמל, לשר הדלק ולשר הגז לבישול? מדוע לא יהיה שר לענייני נגב ושר נפרד לענייני הגליל? האם המרחקים אינם מכבידים על משרד אחד? מדוע שהגמלאים לא יפוצלו לשכבות גיל? הרי יש גמלאים "צעירים" ויש גמלאים "זקנים"? מדוע שמשרד החוץ לא יפוצל לפי יבשות או משרד הפנים לפי נפות?
עם סגירת הטור נודע על חידושו של "המשרד לענייני ירושלים", אותו כינה ראש העיר ניר ברקת "בזבוז של כספי ציבור ובירוקרטיה מיותרת". אין גבול להסתעפויות, לחוסר השיטתיות ולסרבול. כדי להנהיג באופן רציונלי חובה לרכז את הנושאים השונים תחת משרדי ממשלה הגיוניים ומידתיים. עבודת מטה כוללת וקביעת מדיניות חייבות להצטרף לכושר ביצוע ולתקציבים. משילות יעילה דורשת מספר מצומצם של שרים אשר יאחדו אחריות עם סמכות. לשם כך חיוני לחזור לתיקון החוק לגבי מספר השרים וסגני השרים, למנוע שוב תפקידי שרים בלי תיק ולהוסיף הגדרות חוקתיות ברורות עם תיחום מדויק של משרדי הממשלה. תרבות פוליטית תקינה אינה נזקקת לתמיכת החוק בעניינים נורמטיביים מעין אלה, אבל במקרה שלנו הסעד הכרחי.
ד"ר רון שביט הוא מומחה למנהיגות פוליטית ולפסיכולוגיה פוליטית
תגיות: ממשלה, משרדי הממשלה, שרים
קישור קבוע
7 תגובות
Email This Post
27 במאי, 2015 בשעה 15:00
נתניהו הורס את המערכת הממשלתית. מבצע שינוי באופי המשטר הישראלי. האם אנו האזרחים מסכימים לכך?
האם לא קיימת חקיקה שתמנע את המיש-מש הזה בחלוקת סמכויות במשרדים שונים לשרים שונים?
מה שנראה לי הוא שנתניהו הורס בכוונה את המערכת הממשלתית. הוא מבצע תהליך ייבוש של משרדי הממשלה ופועל לשינוי משטרי זוחל בדרך לא דמוקרטית. הוא לא שואל את העם אם הוא רוצה משטר אחר. הוא עושה זאת בפועל. נראה לי שהוא רוצה להפוך את המשטר בישראל ממשטר פרלמנטרי למשטר נשיאותי. מצד אחד, מפרק את משרדי הממשלה. מצד אחר, מרכז בידיו סמכויות של משרדים רבים. ראש הממשלה הופך לגורם החזק במערכת הממשלתית. השרים הופכים לבובותיו.
האם אני צודקת?
27 במאי, 2015 בשעה 15:01
היכן המכון הישראלי לדמוקרטיה והתנועה לאיכות השלטון?
איפה המכון הישראלי לדמוקרטיה? האם יש להם משהו לומר על כך.
איפה התנועה לאיכות השלטון? האם יש לה דעה בעניין?
27 במאי, 2015 בשעה 23:44
בושה
חוסר הריכוזיות במשרדי הממשלה ובזבוז כספי ציבור בהסתעפויות הרבות, היא ממש מבישה. כל כך גלוי כי הממשלה הנוכחית עוסקת רק בהישרדות ובמשחקי אגו. כמה מגוחך. כמה עצוב. מזכיר את האמרה "אם זה לא היה הטיפש שלי…גם אני הייתי צוחק"…
28 במאי, 2015 בשעה 11:45
סאטירה
אהבתי את הסאטירה. חבל שאי אפשר לצחוק כי זה בעצם עצוב ובעיקר מרגיז.
28 במאי, 2015 בשעה 11:53
שיטה עתיקת יומין - הפרד ומשול. מה חדש פה?
הפרנויה וההיבריס – זוג משחר ההיסטוריה האנושית – מחייבים בראש ובראשונה להפריד בין ה"אויבים" כדי למשול.
ה"דמוקרטיה היחידה" במזרח התיכון אמרה את שלה:
בבוכרה היפה
בעירי ברוכת השמש
חרב המשפט שלופה
חרב המשפט הו
כאן בשערי העיר
האמת תצוף כשמן
תנו הידד לו לאמיר
לאמיר הידד
שני אחים
רבים
אודות
הסיר
האמיר
את ראש שניהם
הסיר
והסיר הוא ה
אסיר של האמיר
הו
אזרחים פצחו נא בשיר
כי אמת וצדק משפטו של האמיר
אזרחים פצחו נא בשיר
כי אמת וצדק משפטו של האמיר
מה קשה לו במעונו
ובחדריו אין נחת
אלף יש בהרמונו
וחייו קשים הו
אך מוכן הוא על עצמו
עוד אלפיים ראש לקחת
כי אוהב הוא את עמו
בעיקר נשים
יום אחד
ערף
את ראש
האב
ואת בת
זקוניו
לקח
אליו
בל תסבול
האומללה
חרפת רעב
הו
29 במאי, 2015 בשעה 13:04
הצעות ללפיד
במצב כזה עשה יאיר לפיד בשכל שלא נכנס לממשלה. יש שמועות שהוכחשו שהציעו ללפיד את תיק החוץ? גם תיק מקוצץ וגם אובדן אמינות. לא מתאים. אם יו"ר יש עתיד היה נענה להצעה (אם היתה)זו היתה שגיאה פוליטית שהיתה עולה לו במנדטים רבים בבחירות הבאות.
30 במאי, 2015 בשעה 16:49
כתבה סאטירית על הממשלה החדשה:ממשלת נתניהו הרביעית -המציאות עולה על הדימיון / שאול אלבז
http://www.thepulse.co.il/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F-/-%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%96