מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
אסור להשוות בין ח"כי ימין ושמאל
לקחת את חברי-הכנסת מהימין ומהשמאל ולהשוות ביניהם ולא להתייחס אל השקפות העולם שהם מייצגים – זו הטעייה. ביקורת על דברי בועז רקוץ' שהתראיין ב"דה מרקר"
מאת: קורט טוכולסקי
אסור להשוות!
בועז רקוץ' מנכ"ל המשמר החברתי בכנסת התראיין לעיתון דה מרקר ואמר: "אסור שיהיה דאבל סטאנדרט, אם מפרגנים לחה"כ סתיו שפיר צריך לפרגן גם לצד השני". המשפט הזה טומן בחובו את הבעיה של החברה הישראלית, לא סתם הוא מקבל במה בעיתון דה מרקר. במשך שנים מרגילים אותנו לחשוב שזה לא באמת משנה ימין או שמאל, משנה איך אתה מתנהל. שזה לא משנה מה אתה מאמין בו ואיך אתה מקדם את הערכים שלך. מי שתוהה למה ישראל נראית כמו שהיא נראית, לתפיסה הזו שצריך לפרגן לכל מי שהוא יעיל ורהוט לא משנה אם הוא מקדם ביעילות ורהיטות פאשיזם או סוציאליזם, יש מקום של כבוד. הפשיסט הוא לא מטומטם מושחת כמו שהינו רוצים שהוא יהיה, הוא גם לא תמיד חובש כיפה וגר בוילה בהתנחלות והוא לא תמיד משרת הון קלאסי שגר במגדל בתל אביב, בקיסריה או ברחביה. אנחנו אולי צריכים לכבד את יריב לוין ואיילת שקד כיריבים, אבל אין שום סיבה להשוות ביניהם ובין אנשים שגם עשו משהו לטובת אזרחי ישראל כמו סתיו שפיר ולא רק קבוצות שליטה קטנות וחזקות כמו איילת שקד ויריב לוין.
למה אנחנו צריכים להשוות בין איילת שקד לסתיו שפיר? או בין איילת שקד לדב חנין או בין יריב לוין לסתיו שפיר. אף אחד לא חולק על העובדה שבין משרתי ההון בישראל יש צעירים לאומנים מוכשרים שבאמת מאמינים בצדקת דרכו שלה פשיזם הישראלי. נו אז? אני צריך לגזור בינם ובין עמיתיהם הצעירים והמוכשרים מהשמאל גזרה שווה? מרב מיכאלי רוצה לשבור התארגנויות עובדים ולהעביר המון כסף מכולנו למתנחלים במאחזים? מה העובדה שיש בימין פרלמנטרים מוכשרים אמורה לגרום לי לבחור בהם למרות דעותיהם? גם לש"ס יש חברי כנסת מוכשרים, נו אז ?
יותר מכך, נקח לדוגמא חברת כנסת שיודעת לדבר עם התקשורת כמו אורלי לוי אבקסיס, ברגעי האמת של להצביע נגד גזירות על חלשים ונתמכים אורלי לוי מעולם לא מרדה במשמעת הקואליציונית. בתקשורת אוהבים לראיין אותה, להציג אותה כחברתית. היא לא עשתה שום דבר משמעותי למען החלשים. היא יודעת לקיים דיונים שמושכים את התקשורת כי היא היתה מהקואליציה והיא יודעת לצעוק על הפקידים שקיימו את המדיניות של הממשלות שהיא תמכה בהן במקום לדרוש מהשרים שהיו עמיתיה לקואליציה לשנות את המדיניות, לא מגיעה לה שום פרס ושם ציון לשבח. אי אפשר להיות ימני, לתמוך בשלטון ההון ולשפר את מצבם של החלשים והנתמכים.
איילת שקד היא אויבת של ה-99%,כמוה יריב לוין, או אופיר אקוניס, כמותם מירי רגב ונפתלי בנט, כמוהם יובל שטייניץ . זה לא משנה כמה הם צעירים ורהוטים, כמה הם חרוצים ויוצרי כותרות. הדאבל סטאנדרט הוא לקחת את הימין והשמאל ולחפש שוויון כאילו אין באמת הבדל והאנשים עושים את כל ההבדל. יש הבדל פשוט מאוד, בין המדיניות והערכים שמקדמים יריב לוין ואיילת שקד, אופיר אקוניס ומירי רגב, אורלי לוי ושרון גל, נפתלי בנט וזאב אלקין, דני דנון ובצלאל סמוטריץ' לבין זו שמקדמים עמיתיהם הצעירים והמוכשרים בשמאל, לדוגמא: סתיו שפיר ומרב מיכאלי. במקום לחפש את השוויון שבין סוציאליזם/ס"ד ללאומנות, פשיזם וקפיטליזם נאו ליברלי, צריך לחפש את השונה.
כן בימין יש דור חדש מוכשר ורהוט של חברי כנסת שרוצים לשמר את השיטה הקיימת, את פער המעמדות והניכור בחברה הישראלית, את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואת שלטון ההון. אנחנו צריכים להיות מודאגים מכך. יכול להיות שרובם ככולם נקיי כפיים ועושים את הדברים האיומים שהם עושים מתוך אמונה. יכול להיות שאיילת שקד מאמינה שצריך לתת יותר למי שחי בוילה בשומרון ולא למי שחי בדירת דיור ציבורי בנתיבות. היא לא חייבת להיות בכיס של אף אחד בשביל להאמין בזה ואני לא צריך להעריך אותה על יושרה בשל כך. אין שוויון ואסור להשוות, העובדה שיש בימין דור חדש ויעיל היא בעיה חמורה לחברה הישראלית ולא צריך לתת ציונים לשבח לאלו שהורסים אותה ביעילות.
תגיות: אורלי-לוי-אבקסיס, איילת-שקד, בועז רקוץ', גוש ימין, גוש-השמאל, דה-מרקר, המשמר- החברתי, סתיו שפיר
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
25 במאי, 2015 בשעה 1:37
האם לא יגמר השיח הזה עד שנגיד שהנאצים היו גם הם רהוטים, ויעילים?
או שגם אז זה לא יעזור ואולי אפילו להיפך?
מה פה לא ברור?
למה בכלל צריך להסביר את זה???????????????????????????????????
מילא ימין מוצהר שבסה"כ מאמין (ובעיקר מספר שמאמין) שההון יביא צמיחה ועוגות עם אלף קומות,
אבל בממשלה הנוכחית יושבים אנשים ש"מצאו" את עמלק, אחרי שחז"ל התייאשו והודיעו שאין יותר דבר כזה.
למצוא את עמלק האבוד – זו יעילות. זה שירות לציבור. איך אפשר להשוות את זה בכלל לשמאל הבוגדני שמסתיר את עמלק מתחת לסינור שלו?
כאן- בדיוק בצומת הזה אנחנו עומדים עם הקמת הממשלה הנוכחית. אי אפשר להתכחש יותר.
ואת זה צריך להסביר?
מה יש פה להסביר?
אם הגענו למקום הזה שבו "אנחנו אולי צריכים לכבד את יריב ושקץ כיריבים"- סימן שאנחנו במרכזו של שדה מוקשים, ובשדה כזה, אבחנה בין עיקר לטפל היא שאלה של חיים ומוות.
25 במאי, 2015 בשעה 1:50
צריך כנראה לעזוב את דה-מרקר ולעבור לעיתוני הספורט. שם נמצא עכשיו הסיפור האמיתי
צריך כנראה לעזוב את דה-מרקר ולעבור לעיתוני הספורט.
שם נמצא עכשיו הסיפור האמיתי.
הסיפור הזה הוא קפסולה שמרכזת בתוכה את בעיות הכלכלה של ישראל יחד עם הבעיות המדיניות והבטחוניות).
כשיתחילו השתוללויות ברחבי הבירה המאוחדת לנצח" – איזה פנינים יפלו שוב מפיה של השרה שקץ?
אלוהים אדירים – אנחנו עלולים למצוא עצמנו קרובים ל: "ואז מה? נצא גם נגדם למבצע?" – הרבה יותר משהאמנתי רק לפני 7 שנים.