חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

יחס ישראל לפולין – לא רק מחנות השמדה

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 25.05.15 0:29

עם סיום השליטה הסובייטית על פולין ב-1989, החלו לבקר בה משלחות ישראליות, בעיקר במסלולי מכונת ההשמדה הנאצית. הביקורים הללו אינם כוללים התייחסות למהות הישות המדינית הפולנית, שיש לה הרבה מן המשותף עם הישראלים במורשת ובאינטרסים

מאת: דוד סנדובסקי

יהדות פולין שישבה בטריטוריות הפולניות הנרחבות ב"ארבע ארצות": פולין-ליטא-בלרוס ואוקראינה – היתה דומיננטית ביותר בעם היהודי בגלויות ובתפוצות במשך 1000 שנות ההיסטוריה של יהדות פולין. יהדות זו הושמדה בשואה, וצאצאיה שלא הושמדו חיים בישראל, בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה, בארגנטינה ובדרום אפריקה. יהדות זו מנתה כשלושה וחצי מיליון נפש.

תולדות יהדות פולין מונצחים במוזיאון חדש, שבנתה ומתפעלת ממשלת פולין, כדי להנציח את דברי ימי יהדות פולין, שהייתה חלק בלתי נפרד מההוויה הפולנית ומיעוטיה. היהדות הרב-גונית היתה שזורה בפולין. גם ה"שומר הצעיר" וגם בית"ר שהם תוצר תרבותי יהודי-פולני-ציוני כמו ה"בונד" האתאיסטי, דובר היידיש והלא-ציוני וכמו זרמי החרדיות בפולין.

מאז הקמת הרפובליקה הפולנית השלישית ב-1989 בסיום המשטר הסובייטי ששרר בה מאז מלחמת העולם השניה – התחילו הישראלים להגיע אליה בהמוניהם לביקורים בעיקר במשלחות. ביקורים אלה כוללים: נוער, צבא ואזרחים – מתקיימים בעיקר במסלולי מכונת ההשמדה הנאצית בפולין.

צריך להדגיש, שמי שתכנן וביצע את "הפתרון הסופי" של יהודי אירופה ומִיקֶם את עיקר "מכונת ההשמדה" בפולין, היו הגרמנים-הנאצים ולא הפולנים. אלה סבלו מפשעי מלחמה שביצעו בהם הגרמנים. ממשלת פולין גָלְתָה ללונדון, בראשה עמד הגנרל ולדיסלב שיקורסקי, שעמד גם בראש "צבא המולדת" (הארמיה קריובה) במחתרת. שישה מיליון פולנים מצאו מותם במלחמה ובהם שלושה מיליון יהודים. הפולנים זכו ליחס גרוע מהגרמנים בגלל שאלה ראו בהם אלמנט גבעי סלבי נחות, ונקטו נגדם במדיניות הרעבה, השמדה ושעבוד במחנות לעבודות כפיה. הפולנים לחמו לצד "בנות הברית" נגד הנאצים הן לצד הרוסים (כ-400,000) והן לצד המערב (כ-200,000). בין אלה נכללים חיילי "צבא אנדרס" שחנה בארץ ישראל והגיע לקרבות באיטליה, לצד הבריטים. כ-22,000 אזרחים וקצינים מהאליטה הפולנית הושמדו ב-1941 ביער קאטין על ידי ברה"מ בהוראת סטלין. מזה נובע שפולין היתה בצד הנכון של המתרס הדמוקרטי. הפולנים סבלו סבל גדול מהנאצים ולא הופלו לטובה לעומת היהודים. גורל די משותף היה ליהודים ולפולנים בפולין. שיעור מקבלי אות "חסיד אומות העולם" על הצלת יהודים בשואה מטעם "יד ושם" בישראל על ידי פולנים הוא גדול. הפולנים התקוממו נגד הנאצים ב-1944 בוורשה ושילמו מחיר כבד. זה קרה שנה אחרי מרד "גטו ורשה היהודי" ומונצח במוזיאון מיוחד.

למרות האמור לעיל, אין ביקורי המשלחות מישראל בפולין כוללים התייחסות למהות הישות המדינית והלאומית הפולנית הריבונית החדשה, שנוסדה לאחר מלחמת העולם, ובעיקר מאז 1989 – שנת השחרור מברית המועצות. לא משולבים ביקורים מתבקשים של המשלחות במוזיאון לתולדות יהדות פולין ובמוזיאון ההתקוממות בוורשה; אין מתקיימים מפגשים בין חברי המשלחות לבין מגזרי החברה הפולנית העכשווית כדי ליצור קירוב לבבות בין: נוער, חיילים ואזרחים בני שני העמים. כל זאת קורה למרות שהפולנים מאוד ידידותיים לישראל ולישראלים ומעוניינים ביצירת יחסי קרבה בין העמים, תוך לימוד הדדי של נקודות ההשקה ויחסי הגומלין ההיסטוריים.

גם ישראל וגם פולין הן רפובליקות דמוקרטיות. לפולין חוקה מ-1791, מאז שחוקקו חוקות ראשונות בעולם בצרפת ובארה"ב. תהפוכות ההיסטוריה הביאו על פולין (שבעברה המפואר היתה מעצמה בסדר גודל דומה לרוסיה), ירידה מגדולתה ואובדן עצמאותה, בשל חלוקתה בין המעצמות האירופיות: רוסיה, פרוסיה ואוסטרו-הונגריה, כש"רסיסי-אוטונומיה" ועצמאות התקיימו לסירוגין באיזורים קטנים כמו: "דוכסות ורשה" ו"פולין הקונגרסאית" ובקרקוב. מצב זה נמשך בין 1795-1918.

בתקופה שבין 1918-1939 התקיימה הרפובליקה העצמאית הפולנית השניה, שהתחילה כדמוקרטית, אך הפכה לאוטוריטארית, במנהיגות גנרל יוזף פילסודסקי בעקבות הפיכה מ-1926. בתקופה זו התנהל מאבק גדול בפולין בין שני זרמים: "הזרם האוטוריטארי" בראשות פילסודסקי, שרצה בשימור פולין הגדולה, הרב-תרבותית והרב-לאומית שבה כשליש מהאוכלוסיה מיעוטים כולל יהודים, שהיו מיוצגים בסיים – הפרלמנט הפולני. בראש סיעת המיעוטים הגדולה עמד יצחק גרינבאום היהודי שלימים הפך לשר הפנים הראשון בישראל.

הזרם הנגדי היה הזרם ה"אנדקי" בראשות רומן דמובסקי, שרצה בפולין שתהיה "מדינת הלאום הפולני בלבד" (זאת בסגנון הימין הישראלי ובעיקר "הבית היהודי" כיום). האנדקים העדיפו פולין קטנה בשטחה אך הומוגנית באוכלוסייתה ובשפתה הפולניים. כל הדילמות הללו הסתיימו עם פרוץ מלחמת העולם השניה ועיצוב בכפיה של גבולות פולין מחדש על ידי "בנות הברית": ארה"ב, ברה"מ ובריטניה לאחר המלחמה. חלקים מ"פולין הגדולה" המזרחית נקרעו ממנה לטובת אוקראינה ובלרוס, ולעומת זאת סופחו אליה שטחים מגרמניה במערב, כולל הערים פוזנאן וורוצלב. ביצעו טרנספרים עצומי ממדים. ליטא קיבלה עצמאות. התוצאה היתה פולין הומוגנית-קתולית דוברת פולנית ללא קבוצות המיעוטים שהיו בה לפני המלחמה, שגרמו לערעור היציבות הפנימית.

תקופת השלטון הסובייטי בפולין נמשכה בין 1945-1989. פולין היתה "הלְבֵנָה" הראשונה שנשרה מהגוש המזרחי "הסובייטי" בעקבות מנהיגות "תנועת סולידריות" בראשות לך ולנסה, חניך ה"ישועים" הקתולים, ובסיוע אדיר של הכנסיה הקתולית במנהיגות ה"אפיפיור הפולני" יוחנן פאולוס השני הפרו-יהודי.

בתקופת מלחמת העולם השניה שלחה הממשלה הפולנית הגולה בלונדון, בראשות הגנרל שיקורסקי שעמד גם בראש צבא המולדת המחתרתי (הארמיה קריובה) בפולין הכבושה, את "צבא אנדרס" לארץ ישראל המנדטורית. זאת בתאום עם ברה"מ ובריטניה. צבא זה מנה כ-70,000 חיילים שהתאמנו בא"י המנדטורית ב-1943 לקראת צאתם להילחם באיטליה נגד הנאצים ב-1944 בתאום ובשיתוף הצבא הבריטי שכלל את "הבריגדה היהודית". לכוח צבא אנדרס הסתפחו עשרות אלפי אזרחים פולנים גולים ששהו בא"י המנדטורית עד סיום המנדט הבריטי בא"י. בתקופה זו נוצרו קשרים מגוונים בין הפולנים מצבא אנדרס ונספחיהם לבין הקהילות היהודיות והפלסטיניות בא"י (מדובר בפרק לוט בערפל בהיסטוריה).

לאחר השחרור ב-1989 של פולין מברה"מ, קיבלה פולין חסות וחניכה אמריקאית. פולין הצטרפה לנאט"ו וצורפה לאיחוד האירופאי, כאחת משש המדינות הגדולות בו. זה נתן לפולנים פעם ראשונה לאחר מאות שנים תחושה של "ביטחון לאומי" עקב מטריית ההגנה של נאט"ו והאיחוד האירופאי. כיום מובנת החשיבות שבכך לאור אירועי אוקראינה-רוסיה. לפולין מעמד חשוב ומכובד ב"איחוד האירופאי" ובמוסדותיו בשל גודלה ותרומתה הכלכלית-חברתית. היא שומרת על המטבע הלאומי הפולני ה"זְלוֹטִי" וּויתרה על היורו. כלכלתה יציבה ויצרנית מאוד. השלטון בה כיום – בידי מפלגת המרכז "המצע האזרחי". הנשיא הוא: ברוניסלב קומורובסקי ממפלגת השלטון האמורה. בראש האופוזיציה הימנית והלאומית עומד ירוסלב קצ'ינסקי (תואם ביבי נתניהו). לנשיא כל האיחוד האירופאי נבחר דונאלד טוסק שהיה ראש ממשלת פולין, שהוא קָשוּבי, פולני דובר פולנית וגרמנית. לפולין יחסים הדוקים דיפלומטיים, כלכליים, ביטחוניים ותרבותיים עם ישראל, כולל: שגרירות גדולה וסניף גדול של "מכון התרבות הפולנית בעולם – ע"ש אדם מיצקביץ".

במקביל, יש לה יחסים מצוינים ושגרירות ברמאללה ברשות הפלסטינית, מה שמאפשר לה לתווך בעתיד בין ישראל לפלסטינים. באוכלוסיית ישראל ייצוג משמעותי ל"יהדות פולין", שהגיעה לישראל בעיקר בעליות הרביעית והחמישית לפני מלה"ע השניה וכן לעליית גומולקה הגדולה ב-1957 וכן עלייה קטנה ב-1968. יהדות ליטא התחילה להגיע לארץ ישראל עוד בראשית שנות העשרים של המאה ה-20, לאחר תחילת המנדט הבריטי, וקדמה לה עליית הגר"א מלפני כ-200 שנה, שבה הגיעה לארץ גם משפחת הנשיא ריבלין.

לפולין ייצוג נכבד בפרסי נובל לספרות: המשוררת ויסלבה שימברסקה וצ'יסלב מילוש שחיבר את הספר החשוב "התודעה הכוזבת" (השבויה). מתאים להבנת הספינים של ביבי (יצירות זוכי פרס הנובל שהוזכרו תורגמו לעברית). הפסנתרן-המלחין פרידריך שופן הוא אייקון פולני.

ויקטור גרייבסקי, עיתונאי יהודי-פולני, הצליח להבריח ב-1956 לישראל את "הנאום הסודי" של חרושצ'וב, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של ברה"מ – על פשעי סטלין, שיצר סנסציה עולמית והעלה את קרן "המוסד" הישראלי בעולם ובעיקר בארה"ב בתקופת המלחמה הקרה ואילך.

ד"ר יאן קרסקי הפולני, הפך ל"חסיד אומות העולם" של "יד ושם", בשל דיווחיו ב-1942 מגטו ורשה וממחנה ההשמדה בלזץ שאליהם התגנב בסיכון חיים עצום, על הקורה בהם לפי בקשת הממשלה הפולנית הגולה בלונדון. הדו"חות נמסרו אישית ממנו לשר החוץ הבריטי אנתוני אידן בבריטניה ולנשיא ארה"ב פרנקלין דלנו רוזוולט ולמנהיגים אמריקאים אחרים על פשעי השמדת עם שמבצעים הגרמנים ביהודים בפולין.

נערך על ידי דליה
תגיות: , ,

3 תגובות

  1. ישראל קרצנר :

    מפגשי נוער במסגרת המשלחות לפולין

    במסגרת משלחות הנוער לפולין התקיימו מאות מפגשי נוער בפולין. נושא פולין כיום הנו מושא מרכזי בתוכנית החינוכית של המסעות לפולין. עשרות מדריכי פולין השתלמו במוזיאון החדש ליהודי פולין על מנת לשלב ביקור של נוער ישראלי במוזיאון.

    המידע הזה ופרטים רבים נוספים על הפעילות החינוכית בהקשר ליחסי פולין ישראל – זמין מאוד. כולל רשימות מפורטות של בתי הספר הישראלים והפולנים המקיימים מפגשים ויחסי גומלין.
    פניה פשוטה בנושא ליד ושם או למשרד הייתה יכולה לספק לכותב מידע מהיימן מעודכן. – חבל לעסוק בנושא כה רצינו באופן רשלני המעוות את המציאות.

  2. דליה :

    לישראל קרצנר
    לא ברורה לי הבקורת שלך על המאמר כאילו הוא רשלני ומעוות את המציאות. הרי הטענה של המאמר היא שמדגישים את הביקורים הללו בפולין, אך מתעלמים מן ההיסטוריה וממורכבות התנהלותה של פולין ביחס לישראל, לסכסוך הישראלי ערבי. מתעלמים ממעמדה של פולין במערכת הפוליטית הנוכחית, ומתייחסים רק למימד אחד לגבי פולין. המאמר רציני, מציג תמונה מורכבת, הוא רחוק מלהיות רשלני ורחוק מאוד מעיוות המציאות.

  3. ירון :

    פולין אכן, איננה מה שחשבנו

    בשנים 1946-1947, עוד נערכו פוגרומים ביהודים בפולין. זה לא מוכיח כלום, בייחוד שכמה ממשתתפי הפוגרומים הוצאו להורג (!) אחרי הרשעה ברצח, וממשלת פולין לקחה אחריות והתנצלה על הפוגרומים.
    אבל זה כן יכול לשמש תמרור "המתן" לפני הסקת מסקנות חפוזה.
    אחרי תום המלחמה, היו מקומות שבהם יהודים התקבלו בסבר פנים יפות. היו גם מקומות אחרים, בהם לעיתים קרובות היה מישהו שתפס את הרכוש היהודי, ביקש מהניצולים ללכת לכל הרוחות "וחבל שהיטלר לא גמר איתכם".
    בשנים 1939-1941 יהודים רבים ברחו מפולין או גורשו ממנה, לרוב לבריהמ. אחרי המלחמה רובם חזרו אליה. ביוני 1946 היו בפולין 240 אלף יהודים. המשטר הסובייטי היה חלש והאופוזיציה, כולל המחתרת הפשיסטית היתה חזקה. היתה גם מלחמת אזרחים במשך פרק זמן מסויים, והיהודים היו מטרה קלה עבור הפשיסטים.
    פוגרום קיילצה נחשב מפורסם יחסית, אבל ברחבי אירופה נערכו מאות פוגרומים ביהודים אחרי המלחמה. פולין אכן, איננה מה שחשבנו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.