חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכמים על-לאומיים להוציא את הדמוקרטיה אל מחוץ לחוק – מאמר חמישי בסדרה

נושאים איכות השלטון, בריאות ואיכות סביבה, דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, כלכלה ותקציב, מדיני-בטחוני, פוליטי ב 25.05.15 0:29

אמנון פורטוגלי, בהמשך לסדרת מאמריו שפורסמו כאן לפני כשנה, מדגיש מחדש את הסכנות לעצמאותה הממשית של ישראל נוכח מערכת הסכמי הסחר המתגבשת. מערכת הנוטלת מהמדינות את השליטה בכלכלותיהן ובתחומי החברה והסביבה, ונותנת לתאגידים הרב-לאומיים כח לנטרל ולבטל חקיקה ורגולציה שהתקבלו בהליכים דמוקרטיים

 

7. זכויות התאגידים המשקיעים והסדרי ISDS

הסכמים על-לאומיים להוציא את הדמוקרטיה אל מחוץ לחוק – מאמר רביעי בסדרה

אמנון פורטוגלי, בהמשך לסדרת מאמריו שפורסמו כאן לפני כשנה, מדגיש מחדש את הסכנות לעצמאותה הממשית של ישראל נוכח מערכת הסכמי הסחר המתגבשת. מערכת הנוטלת מהמדינות את השליטה בכלכלותיהן ובתחומי החברה והסביבה, ונותנת לתאגידים הרב-לאומיים כח לנטרל ולבטל חקיקה ורגולציה שהתקבלו בהליכים דמוקרטיים

לקריאה נוספת

הסכמי הסחר וההשקעות מעניקים למשקיעים זרים זכויות הגנה על קניין שהן רחבות יותר גדולות מאלו המעוגנות בחוקות לאומיות. לדוגמא, החוק הגרמני אינו דורש פיצוי על הפקעות "דה-פקטו", המכונות גם 'הפקעות עקיפות' או 'רגולציה'), בעוד שבהסכמי הסחר תמיד יש לתת בגינן פיצוי. כמו כן, החוק הגרמני אינו רואה ברווחים צפויים רכוש פרטי מוגן, אבל בתביעות על בסיס פרק ISDS  בהסכמי הסחר המשקיעים קיבלו באופן רגיל פיצוי בגין טענה לרווחים עתידיים אבודים לכאורה. בפסק הדין שניתן לאחרונה נגד לוב, הטריבונל הורה למדינה לשלם 900 מיליון דולרים עבור 'אובדן רווחים' מ'הזדמנויות אבודות אמיתיות ומסוימות' “lost profits” from “real and certain lost opportunities” של פרויקט תיירות, למרות שהתאגיד השקיע רק 5 מיליון דולר בפרויקט והבנייה אפילו לא התחילו.

הדיונים על הסכמי הסחר הבינלאומיים שמו את פרק ייישוב סכסוכי משקיע-מדינה (ISDS) תחת אור הזרקורים. מנגנון זה מאפשר לתאגידים לתבוע את המדינה בה הם השקיעו בפני טריבונל בינלאומי ולא במערכת המשפטית של המדינה הנתבעת. התביעה של התאגיד תהייה מבוססת על כך שהמדינה הפרה את הזכויות שהוענקו לתאגיד על פי ההסכם. זכויות אלה כוללות הגנה מפני אפליה, הפקעה ישירה ועקיפה, וטיפול לא הוגן ולא שוויוני. מנגנון זה נוצר מכיון שההגנה על השקעה במערכת המשפט המקומית במדינות מתפתחות, היתה בעייתית ולא תמיד ניתנת לאכיפה.  מטרתה העיקרית היא לאפשר לתאגידים להסתמך על רמה מספקת של ודאות משפטית כדי להשקיע תוך הבטחה שממשלה לא תלאים או תפגע בערך ההשקעה שלהם באופן שרירותי. אולם בפועל, המנגנון מכיל פרצות משמעותיות שעלולות לשים את זכותם של המדינות לחקיקה ולרגולציה בסכנה.

הסדרי ISDS  נותנים לתאגידים את הזכות לתבוע ממשלות אם הן תעברנה חוקים הפוגעים ברווחיהם הנוכחיים והצפוים בעתיד.  לדוגמה, תאגידים יכולים לערער על תקנות איכות סביבה ובריאות, בטענה שהן פוגעות בהשקעות שלהם. התביעה לא תתברר בארץ הנתבעת, אלא בטריבונל אקסטריטוריאלי מיוחד, בסודיות, וללא זכות ערעור. טריבונלים אלו כבר הוכיחו את עצמם כנגועים בניגודי אינטרסים וכשרירותיים. הסדרים אלו מעניקים זכויות משפטיות יוצאות דופן לתאגידים ובכלל זה לגבור על תקנות וחקיקות לאומיות, ושוחקים את זכותן הבסיסית של מדינות לחוקק חוקים משלהם. כדאי לקרוא את המאמר של הסנטורית אליזבט וורן בנושא זה.

אלו הם הסכמים הגורמים להוציא את הדמוקרטיה הלאומית אל מחוץ לחוק.

מערכת יישוב סכסוכי משקיע-מדינה פגומה מיסודה. ראשית, הסדרים אלו מפרים את העיקרון של 'שוויון בפני החוק'. תאגידים זרים מקבלים זכויות תביעה שאין לתאגידים ולייזמים מקומיים, לאזרחים, ולקהילות, שאין להם גישה ליקום המשפטי המקביל הזה, שמעניק זכויות להגנת רכוש מחוץ למערכת המשפט המקומית.
שנית, מדוברים בתהליך חד-צדדי במיוחד. רק תאגידים יכולים לתבוע ממשלות בהסדרי ISDS, לא ניתן לתבוע תאגידים לדוגמה, כאשר הם פוגעים בזכויות אדם, או מזהמים את הסביבה. שלישית, המערכת אינה באמת עצמאית מבחינה משפטית, יש לה הטיה מובנית לטובת התאגיד המשקיע. התביעות נידונות בפני טריבונל של שלושה בוררים הפועלים למטרות רווח. בניגוד לשופטים, הם לא מקבלים שכר, אלא לפי כל מקרה תביעה. בטריבונל הנפוץ ביותר, המרכז הבינלאומי ליישוב סכסוכי השקעות (Icsid), הבוררים מקבלים אלפי דולרים ליום. במערכת שאינה הדדית, שבה רק התאגידים יכולים לתבוע, זה יוצר תמריץ חזק לצדד בהם, כי פסיקה ידידותית לתאגידים תסלול את הדרך ליותר מקרים ויותר הכנסה בעתיד. 'הסדרי יישוב סכסוכי משקיע-מדינה כפי שהם בנויים עתה אינם שיטה הוגנת, עצמאית, ומאוזנת לפתרון סכסוכי השקעות, ולכן אין להסתמך עליהם למטרה זו'. לבסוף, אין כל ביקורת שיפוטית על הטריבונל על ידי בית משפט עצמאי. ההחלטות הן סופיות ומחייבות את המדינות, גם אם הם טועים מבחינה משפטית, וכוללים קנסות ענק שיכולים להביא לפשיטת רגל של המדינות הנתבעות. ניתן לבטל פסקי דין רק מטעמים פרוצדורליים מוגבלים מאוד.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.