חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הסכמים על-לאומיים להוציא את הדמוקרטיה אל מחוץ לחוק – מאמר רביעי בסדרה

נושאים איכות השלטון, בריאות ואיכות סביבה, דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, חדשות ב 21.05.15 1:05

אמנון פורטוגלי, בהמשך לסדרת מאמריו שפורסמו כאן לפני כשנה, מדגיש מחדש את הסכנות לעצמאותה הממשית של ישראל נוכח מערכת הסכמי הסחר המתגבשת. מערכת הנוטלת מהמדינות את השליטה בכלכלותיהן ובתחומי החברה והסביבה, ונותנת לתאגידים הרב-לאומיים כח לנטרל ולבטל חקיקה ורגולציה שהתקבלו בהליכים דמוקרטיים

6. הסכמי הסחר אינם הסכמי סחר חופשי

הסכמים על-לאומיים להוציא את הדמוקרטיה אל מחוץ לחוק – מאמר שלישי בסדרה

אמנון פורטוגלי, בהמשך לסדרת מאמריו שפורסמו כאן לפני כשנה, מדגיש מחדש את הסכנות לעצמאותה הממשית של ישראל נוכח מערכת הסכמי הסחר המתגבשת. מערכת הנוטלת מהמדינות את השליטה בכלכלותיהן ובתחומי החברה והסביבה, ונותנת לתאגידים הרב-לאומיים כח לנטרל ולבטל חקיקה ורגולציה שהתקבלו בהליכים דמוקרטיים

לקריאה נוספת

הסכמי TPP, ו-TTIP  המתחזים כהסכמי 'סחר חופשי', יש להם מעט עם סחר, אבל השימוש במנטרה הקדושה 'סחר חופשי' נראה שמנטרל את יכולת החשיבה של כלכלנים, פוליטיקאים ואנשי תקשורת.

שני ההסכמים נועדו להפוך את העולם למשתלם יותר לתאגידים גדולים על ידי החלפת מחסומי סחר כמו מכסים, מיסי מגן, ותקנים הנקבעים כיום ע"י מדינות ריבוניות במחסומי סחר חזקים הרבה יותר כמו פטנטים וזכויות יוצרים הנמצאים בבעלות התאגידים.  במסגרת ההסכמים מתוכננת הרחבה מסיבית וחיזוק משמעותי של קנין רוחני כמו פטנטים, וזכויות יוצרים, וביטול נרחב והחלשה של חקיקה, רגולציה ותקנות בתחומי הפיננסים, בריאות, מזון, הגנת הסביבה ועוד. הסכמים אלו הם בניגוד מוחלט ל'סחר חופשי', ומהותם היא הגדלת מחסומי מגן בבעלות תאגידית, ושחרור התאגידים הרב-לאומיים מאסדרה (רגולציה) ציבורית במדינות החתומות על הסכמי הסחר ובסופו של דבר בכל רחבי העולם.

על טיבו האמיתי של המשא ומתן אפשר ללמוד ממקור בלתי צפוי. רודריגו קונטררס, הנושא ונותן הראשי של צ'ילה בהסכם  TPP, התפטר במפתיע לפני כשנה, במרץ 2013. קונטררס הזהיר מפני הסכנות שההסכם הזה מהווה לכולם מלבד לתאגידים הבינלאומיים הענקיים.  קונטררס מזהיר כי הסכם TPP יבסס את השליטה של חברות רב לאומית באינטרנט, בזכויות יוצרים, בפטנטים (במיוחד פטנטים לתרופות), ובמיוחד הוא מזהיר שחברות הענק מחזקות את השליטה שלהן על תהליך הרגולציה. הוא כותב שההסכם יחסום את המדינות שמנסות ליישם רגולציה פיננסית, וימנע מהן כלים לגיטימיים להגנת היציבות הפיננסית שלהן.

הסכמי הסחר גם לא יתנו את היתרונות המובטחים מסחר חופשי, כי הם לא נועדו ולא נכתבו לכך.  הסכמי הסחר הם כלי עבור התאגידים באמצעות הלוביסטים של התאגידים, להשיג מה שהם לא הצליחו להשיג בדרכים הרגילות, בדרך של שכנוע מחוקקים. כבר היום מחסומי הסחר הרשמיים בין המדינות נמוכים מאוד, ולכן בדיונים על הסכם TPP יש מעט מאוד עיסוק בקיצוץ במכסים או בסילוק מכסות. רוב הדיונים הם על  יישום מבנה רגולציה ידידותית לעסקים. לדוגמה, תאגידי הטבק הרב-לאומיים מנסים להשתמש בהסכם הסחר כדי לאסור על מדינות מתפתחות, שהן השווקים הגדולים ביותר לסיגריות, מאימוץ פיקוח הדוק יותר על המוצרים שלהם.

האבסורד בשילוב של הסכמי הסחר עם 'סחר חופשי' יוצא לאור מכך שהשפעתם הגדולה ביותר עלולה להיות פגיעה קשה בסחר החופשי בעקבות הגדלת העוצמה של הגנת פטנטים, במיוחד בתרופות מרשם.  ניתוח פרק הקנין הרוחני שהודלף, מורה כי חברות התרופות הרב-לאומיות/ארה"ב דוחפת למונופולים אוטומטיים ארוכים יותר לתרופות ביוטכנולוגיה או ביולוגיות, כולל רוב הטיפולים החדשים ביותר לסרטן. בנוסף, מדובר על  הרחבות ותוספות של הגנות פטנט וחיוב מתן פטנטים לתרופות חדשות ששונו מעט מהקודמות. טכניקה הידועה כירוק-עד "evergreening" שתעשיית התרופות משתמשת בה כדי להאריך את משך המונופול בשוק. פטנטים הם מונופולים שניתנים ע"י הממשלה, הם ההפך הגמור מסחר חופשי. הסכם TPP יחזק אותם ויעשה אותם ארוכים יותר.

בדרך כלל, פטנטים יפוגו לאחר כ- 20 שנים, מה שמאפשר לייצר גרסאות גנריות זולות יותר של תרופות אלו לאחר תפוגת הפטנט. על פי כתב העת של אגודת האיידס הבינלאומית the Journal of the International AIDS Society, 80 אחוזים מתרופות אנטי-רטרוויראל anti-retroviral  שמשתמשים בהן במדינות המתפתחות הן גנריות.  TPP מציע לשנות את כל זה. הסכמי הסחר החדשים יתנו לחברות תרופות את הזכות החוקית למנוע ייצור של תרופות גנריות, ולהאריך את תקופת פטנטים קיימים בכל  20 שנים. זה יגרום לכך שתרופות מצילות חיים חדשות יהיו מעבר להישג יד של אנשים בעולם המתפתח, והרבה יותר יקרות במערב.
לגישה של הסכמי הסחר בתחום הקניין רוחני יהיו השלכות עצומות בתחום הבריאות והגישה לתרופות גנריות. רופאים ללא גבולות Medecins Sans Frontiers התייחסו  ל-TPP כהסכם הסחר המזיק ביותר מעולם עבור הגישה לתרופות במדינות מתפתחות.

פרק הקניין הרוחני שהודלף ממחיש היטב את דברי החוקרים בתחום זה.  דניאל מישורי במאמרו, Reclaiming Commons Rights: Resources, Public Ownership and the Rights of Future Generations   מצטט את החוקרים Drahos וBraithewaite מתארים את המגמות הנוכחיות בתחום ה'קניין רוחני' כפאודליזם המידע Information Feudalism, ו- James Boyle טוען כי אנו עומדים בפני תהליך הפרטה שני second enclosure movement, כאשר התאגידים תובעים זכויות בעלות על דברים שבעבר היו מחוץ לתחום של רכוש פרטי ומחוץ ללוגיקה של השוק, תוך שהם מבטלים את התפיסה של שימוש הוגן בענייני קניין רוחני ומביאים להפללת אזרחים מן השורה על מה שנקרא עבירות פירטיות כגון הורדה, דגימה, או רמיקס של וידאו ומוסיקה.

דוח עדכני  של פרומן הנציג האמריקאי הבכיר בדיונים על הסכמי הסחר מתאר זאת  במילים 'מכובסות':

בהסכם TPP   המטרה היא לטפל בבעיות המתעוררות במאה ה -21 בתחום הקניין הרוחני  כולל ביחס לסטנדרטים חזקים ומאוזנים להגנה ולאכיפה של זכויות קניין רוחני.  ארצות הברית תבקש הזדמנויות חדשות לקידום ולהגן על האינטרסים של יוצרים ומחדשים אמריקאים ביחס להגנה חזקה ואכיפה היעילה של זכויות קניין רוחני כולל היכולת להתחרות בשווקים זרים. (הדגשות לא במקור).

לדוגמה, אחת הנקודות הקריטיות לזכיה בתביעות נגד מדינות על פי הסכמי הסחר, היא האם נתן לפרש את הרגולציה המותקפת כ'שווה ערך להפקעה', “equivalent to expropriation”  למרות שהנכסים של המשקיע, מפעל או קרקע, לא נלקחו באופן פיזי. ההגדרה של הפקעה, שפעם התייחסה רק להחרמת רכוש פיזי, הורחבה בהסכמי הסחר, לפי האינטרסים של התאגידים הגדולים, לכל פעולה שננקטה על ידי ממשלות שעלולות לפגוע ברווחים כולל רווחים צפויים, של תאגידים. עיגון דוקטרינה זו של "הפקעה עקיפה" בהסכמי סחר הוא חלק מאסטרטגיה של התאגידים להגדיר מחדש רגולציה ממשלתית כלקיחה של רכוש פרטי שדורשת פיצוי. ההשלכות הן מרחיקות לכת, וזו בדיוק הכוונה. מכיון שכמעט לכל תקנה חדשה יש השפעה כלכלית על נכסים פרטיים, הדוקטרינה זו היא נוסחה להקטנת ההשפעה של הממשלה המודרנית ולשבש את הרגולציה. לערעור ההגנות שנוצרו מזה זמן רב לרווחה, לצדק חברתי-כלכלי, לערכי סביבה, ולזכויות הפרט.  ובתמצית, שחזור העליונות של רכוש מפני התביעות הרחבות יותר של החברה.

מעבר להעצמת הפטנטים בתחום התרופות, ההוראות בפרק הקנין הרוחני בהסכם TPP  יטילו מחוייבויות חדשות על ספקי שירותי אינטרנט (ISP) והם יאלצו לרגל אחרי משתמשי האינטרנט במסווה של אכיפת זכויות יוצרים.  הוראות אלו יאפשרו ויתנו לתאגידים את הזכות להורות על הסגירה של אתרי אינטרנט שהם טוענים כי הפרו זכויות יוצרים, ולקבל את פרטיו של מי שלכאורה מוריד תוכן זה.  זה יהפוך את ספקי שירותי אינטרנט לכוח שיטור עבור תאגידים אלו.  אפשרות זו אינה תיאורטית ואינה עתידית, היא כבר מתקיימת באוסטרליה, עם החלטת בית המשפט לאחרונה, בתביעה של מועדון הקונים של דאלאס Dallas Buyers Club  נגד ספק האינטרנט האוסטרלי ISP iiNet. בית המשפט האוסטרלי קבע כי ספק האינטרנט חייב למסור את כתובת המגורים של כל אלו שנטען כי הורידו את הסרט בו דובר. הסכמי הסחר נותנים אור ירוק להרבה מקרים כאלה בעתיד ולניטור קפדני של השימוש באינטרנט שלנו ברחבי העולם.

כדי לתבוע ולממש זכויות יתר אלו, יש לתאגידים גישה למערכת משפטית מקבילה שהיא באופן בלעדי לרשותם: הם יכולים לעקוף בתי משפט מקומיים ולתבוע מדינות ישירות בטריבונלים בינלאומיים פרטיים. לתאגידים מקומיים אין זכות זו, שלא לדבר על אנשים וקהילות משותפים.
טיפול VIP זה מעניק לתאגידים  את הזכות הבלעדית לאיים וליזום תביעות בטריבונלים בינלאומיים שבאופן קבוע פוסקים סכומי פיצוי גדולים על הממשלות הנתבעות. בדיונים פוליטיים על מדיניות ורגולציה המשפיעים על מגוון רחב של קהלים, זו זכות בעלת עצמה המשפרת באופן משמעותי  את כוח המיקוח של התאגידים.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , ,

6 תגובות

  1. דליה :

    תודה לאמנון על סדרת מאמרים חשובה זו. שמתי לב ששמו של אובמה הופיע באחד מהם. האם אובמה משתף פעולה עם תאגידים עסקיים ושומר בסוד את ההסכמים הללו? אשמח לקבל תשובה על כך.

  2. אמנון פורטוגלי :

    בנושא הזה אובמה הוא 'שפוט' של התאגידים.

    בנושא הזה אובמה הוא 'שפוט' של התאגידים. אובמה משתף פעולה עם תאגידים עסקיים ושומר בסוד את ההסכמים הללו. הוא משתמש במספר טריקים מלוכלכים נוספים. ראי במאמר השלישי בפרק אירועים אחרונים. אפשר להרחיב אבל חיםוש בגוגל Obama TPP יתן מידע רחב

  3. אמנון פורטוגלי :

    טרי מהתנור

    Hundreds of Tech Companies to Congress: TPP and Fast Track Harms Digital Innovation and Users’ Rights
    https://www.eff.org/deeplinks/2015/05/hundreds-tech-companies-congress-tpp-and-fast-track-harms-digital-innovation-and

  4. דויד סנדובסקי :

    שמעון פרס הוא "רוח-דאבוס".

    פורום דאבוס- הסדן האידאולוגי של הקפיטליזם הגלובלי הנאו-ליברלי.=נושא דגל ה"רפורמות" בגלובליזציה הכלכלית – חסרת המימד החברתי.
    שמעון פרס= הראשון והיחיד -שנמצא ראוי לתואר:"רוח דאבוס".
    מה זה אומר על ישראל כמודל ליברלי-ליברטני-דרוויניסטי קיצוני.
    יש להבין את הדברים ולא לנסות להתעלם.

  5. דויד סנדובסקי :

    ביבי מסרס את הדימוקרטיה הישראלית.

    פיגועים ממוקדים בזכויות המשפטיות ובתקשורת.
    כשל מערכתי נרכש -הרדמת הציבור -יצירת אדישות ודיסאוריינטציה.
    הורגים את כלבי השמירה של הדמוקרטיה הישראלית.

  6. דויד סנדובסקי :

    הפרטת השיפוט .

    באה לידי ביטוי ביצירת מסלולי שיפוט חלופיים בבוררות-הן בעולם הגלובלי והן בדרג המדינתי.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.