חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

איילת שקד והחוק הנורבגי

נושאים דעות, פוליטי, פוליטי-רון ב 10.05.15 2:00

ד"ר רון שביט הוא מומחה למנהיגות פוליטית ולפסיכולוגיה פוליטית כותב על החוק הנורבגי בתוך ההקשר המדאיג של כניסת איילת שקד למשרד המשפטים

כניסתה של ח"כ איילת שקד לתפקיד שרת המשפטים מלווה חששות כבדים ומוצדקים. התבטאויותיה נגד "האקטיביזם השיפוטי" הן אורות אדומים, לא רק בקרב שופטי בית המשפט העליון, אלא בלב כל אזרח שוחר דמוקרטיה. נקודת אור אחת מנצנצת בכל זאת מיוזמתה של שקד לפנות את כיסאה בכנסת לטובת הבאה ברשימת הבית היהודי, שולי מועלם. הוויתור האישי של שקד מותנה באישור "החוק הנורבגי הקטן". לפי הצעה זו, שר שבוחר לוותר על כהונתו בכנסת יחדש אותה אוטומטית, אם תפקע, מסיבה כלשהי, כהונתו כחבר הממשלה.

הצעד הקולגיאלי של שרת המשפטים המיועדת ראוי להערכה. יחד עם זאת השאלה העומדת על הפרק אינה קשורה לקריירה הפרלמנטרית של שולי מועלם, אלא האם בשלה השעה ל"תכנית ההתנתקות" של הכנסת מהממשלה.

חסרונו הבולט של החוק "הקטן" הוא תלותו ברצון הטוב של כל שר ושר, בעוד החוק הנורבגי המקורי אוסר על חבר ממשלה לשמש בכנסת. החוק "המלא-מלא" פונה לתפיסה מובהקת יותר של הפרדת הרשויות, מבית מדרשו של שארל מונטסקייה, הגורסת כי רשויות השלטון יטיבו לאזן זו את זו, ככל שתהיינה נפרדות.

יש להניח כי החוק הנורבגי, בכל לבוש שהוא, יתקשה לעבור מסיבה פשוטה: לשרים המכהנים כהונה כפולה יש אינטרס בשמירת עוצמה זו. הם מחזיקים בזכות הצבעה יקרה, שערכה מאמיר במיוחד במציאות של ממשלות שבריריות. נדמה בנפשנו כי בקואליציית ה-61 הנוכחית יחזיקו חברי הכנסת של הליכוד את המפתח לתפעולה ולשרידותה, בעוד שרי הליכוד יוכלו להציץ אל הלוח הדיגיטלי במליאה בעיניים כלות, אך ללא אצבע מורה ומשפיעה.

החוק הנורבגי אם-כן הוא כסדין אדום לשרים. בעוד החוק "הגדול" ייאלץ אותם לפנות את כיסאם מידית, הרי שהחוק "הקטן" יחשוף אותם ללחצים של הבאים בתור ברשימה לכנסת שישוועו לנשום אוויר פסגות. אם נוסיף לכך את הנתון ששרים מחזיקים בדרך כלל עצמה פוליטית פנים-מפלגתית רבה, והנה לנו מתכון למכשול מהותי בהעברת החוק.

בהיסטוריה הפוליטית הישראלית התרחשו מקרים ספורים של שרים שהתפטרו כדי לאפשר לבאים אחריהם ברשימה להתמנות כחברי כנסת, מבלעדי רשת הביטחון הנורבגית. דוגמה מרתקת התרחשה בעת כהונת ממשלת ברק בשנים 2001-1999. אהוד ברק נבחר לראשות הממשלה ברוב מרשים, ועם הקמת ממשלתו שרר ביטחון רב ביציבותה. בשל תחושה זו הרשו לעצמם שני אישים מרכזיים במפלגת העבודה: יוסי ביילין ומתן וילנאי להתפטר מתפקידם בכנסת ולכהן "רק" כשרים. רצה הגורל ודווקא ממשלה זו הייתה בין הקצרות בתולדות ישראל. יתר על כן, עם נפילתה לא פוזרה הכנסת אלא נשארה על כנה. וילנאי שרד כי הצטרף לממשלת שרון, אך ביילין נותר ללא כיסא בממשלה או בכנסת והוגלה מהעשייה הפוליטית לשנים ארוכות.

המתנגדים עניינית לחוק (כמו נשיא המדינה ראובן ריבלין) טוענים בעיקר נגד עלותו הכספית. השכר והתנאים הנלווים של המשרות החדשות נאמדים הרי בעשרות מיליוני שקלים. לכך ניתן לצרף נתון פרקטי בלתי ידוע לרבים: באולם המליאה ישנם רק 116 כיסאות לחברי כנסת.

על מנת להתמודד עם שתי הבעיות הללו יש לפעול חוקתית בשתי דרכים: האחת, להותיר את מגבלת השרים הקיימת בחוק ולא להרחיבה כמתוכנן. השנייה, לאפשר לצמרת הממשלה – ראש הממשלה, ממלא מקומו, שר הביטחון, שר החוץ ושר האוצר – להמשיך ולכהן כחברי כנסת. מעבר לסמליות של קבינט הנשען על ריבונות הכנסת, יצטמצמו העלויות וגם ייוותרו כיסאות במליאה לכל יושביה.

החוק הנורבגי במתכונתו המלאה נדרש ונחוץ. הוא ישפר את יעילות העבודה של הרשות המבצעת ושל הרשות המחוקקת. מרבית השרים יוכלו להתרכז בעבודת משרדיהם מבלי שיידרשו לחובותיהם כחברי כנסת. לעומתם, חברי הכנסת שייתוספו (לפי השיטה המוצעת כאן – לא יותר מ-15) יוכלו להתרכז בעבודת הוועדות ובביקורת על עבודת הממשלה. עלותו השולית של החוק אינה נשקלת מול עקרון עצמאות הפרלמנט. עיקרון זה ייעשה יקר יותר ויותר, דווקא לנוכח מגמתה של איילת שקד להגביר את עצמתו של השלטון אגב כרסום במעמדו של בית המשפט העליון.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , ,

16 תגובות

  1. רפניל :

    נשיאים ורוח, וגשם... אין.

    איילת שקד, על פניה, היא לדעתי בחירה מצוינת. דווקא העובדה שאינה באה מן הברנז'ה המשפטית היא יתרון לאחר כל הברנז'אים הקודמים לא גילו הברקות, וכשהיו בידיהם הברקות, כשלו בישומן. דווקא התבוננות מבפנים על המערכת ללא דעות-מוקדמות ולא מחויבויות אישיות, יכולה להניב תרומות חיוביות.
    איילת שקד אינה היחידה במערכות הציבוריות שדעתה אינה נוחה מ"האקטיביזם השיפוטי" שנטל לעצמו בית המשפט העליון על דעת עצמו. כורח השעה או לא כורח השעה, זהו כבר נושא לדיון. אבל גם אם היה כורח-שעה הכורח אינו מתקיים לעולם ועד.
    אני מניח שאיילת שקד ואחרים המבקרים את בית המשפט, דעתם אינה נוחה לא רק מהאקטיביזם השיפוטי, אלא גם מהמתודה על פיה נבנה ולפיה הוא גם ממשיך להתקיים. השימוש שעושה בית המשפט בחוק זכויות האדם "כמקפצה משפטית" ממנה הוא עובר לניהול המדינה גם בנושאים רבים שאינם משפטיים או אינם בתחום אחריותו על-פי חוק מפורש של הכנסת, ובכלל זה אתיקה, פוליטיקה, אידיאולוגיה ועוד – אינם ראויים, בלשון המעטה.
    ניתן לטעון שישראל חסרה חוקה, ולכן אין במערכת החוקים שלה תשובות מלאות לכלל הבעיות שבפניהן נצבים כולנו ובכלל זה גם בית המשפט. העובדה נכונה אבל הפתרון נמצא בכנסת, ולא בבית המשפט.
    תפקיד חוק זכויות האדם היה לטפל בזכויות האדם כפרט ולא שום דבר אחר. טיפול אוניברסלי הופך אותו לחוקה בפועל ולכך אין לו מנדט. מרגע שמרחיבים את הפרשנות לחוק לכדי עיצוב מדיניות, שינויי מדיניות, קביעת עדיפויות והקצאת משאבים בתהליכים ממלכתיים אוניברסליים, מנסה בית המשפט להפקיע את הריבונות מידי העם ולהחליף את הממשלה והכנסת בתפקידיהם. כאן דרוש תיקון מהותי של תיחום הסמכויות בין רשויות הממשל הדמוקרטיות שלנו, תוך שמירה קפדנית על מקור הסמכות הריבונית – בדמוקרטיה ייצוגית: אך ורק הכנסת הנבחרת כנציגת העם.
    ברור שאין גורם שיהיה מוכן להשלים בנקל עם גריעה מסמכויותיו, וגם בבית המשפט מכהנים בני-אדם עם חולשות. אבל חולשות אנושיות אינן נימוק לשינוי סדרי בראשית דמוקרטיים, לא בישראל ולא בשום מקום אחר.
    הניסיון להפוך את איילת שקד ל"שעיר לעזעזאל" בנושא מעמד בית המשפט, רק מפני שהיא "צעירה", חדשה, אישה שייכת למפלגה שרבים בה שומרי המצוות והיא יריבה פוליטית של השמאל האליתיסטי בישראל – אינה לעניין ואינה במקומה ויש לדחותה על הסף. שינוי ביחסי הכנסת ובית המשפט נחוץ ללא קשר לשאלה מי שמית יהיה שר המשפטים. יתכן שמבחינה זו שקד היא דווקא פתרון טוב ונכון.
    את איילת שקד יש לשפוט על-פי מעשיה ולא עפ"י ציפיות יריביה או פחדיהם. הואיל ונבחרה כדין, היא מוסמכת למצות את ההליכים והמנגנונים שמעמידים לרשותה החוק והשכל הישר. ניסיונות לפסול אותה על הסף מחשש "שמא"…, הם עורבא פרח. ניסיונות כאלה מעוררים תחושה שאין מדובר בעניין עצמו אלא ב"צייד מכשפות" (נוסח גסות הרוח הידועה של השר העבריין לשעבר פריצקי), "רצח אופי", שבכך פריצקי איננו אורים ותומים, או סתם איוולת ממלכתית וציבורית.
    כל רעיונות ההבל שמעלה המאמר סביב מינויה של שקד לשרת המשפטים ובכללם החוק הנורבגי – קטן, בינוני או גדול – גם הם "כלאם פדי". יקשוט נא השמאל עצמו בהם תחילה וא"כ יביא אותם לדיון ציבורי על יסוד ניסיונו במציאות שלנו. לדעתי, במציאות הישראלית אין יסוד מוצק להקיש מן המציאות הנורבגית הישק פשוט, משום שהיציבות הפוליטית כאן שונה מאוד ועל כן יש בחוק הימור והפרעה לפעילות השרים והמשרדים. לדעתי, היותו של שר גם חבר כנסת, מעצימה את משקלו היחסי במערכת הפוליטית ומגדילה את יכולתו לפעול ולקדם נושאים. ויש פתרונות חלופיים שאינם לוקים בחסרונות אלה ובכללם הגדלת מספר הח"כים, כך ששרים יעסקו בעיקר משרדיהם, ומי שאינם שרים יעסקו בעיקר בחקיקה ובביקורת הממשלה. להגדלת מספר הח"כים יתרון של שיפור הייצוגיות מבלי לפגוע בצורך להבטיח גם משילות (שימור אחוז החסימה ואף הגדלתו ל- 4%).
    מוסד הכנסת איננו המקום הנכון להפעלת חסכונות שוליים בהוצאות הציבוריות. הכנסת היא תשתית הדמוקרטיה והנושא החשוב ביותר הוא שיפור תפקודה והעלאת איכות אנשיה והעבודה שהם עושים. בתקציבי משרדי הממשלה, במשק הציבורי, בשוק השחור והאפור, במדיניות הפטורים וההקצאות המנותקות ממטרות מוגדרות או מסדר עדיפויות לאומיות, טמונים כספים גדולים בהרבה. שם צריך לחפש את החסכונות.
    ולסיכום: חברים, על תעבדו עלינו בעיניים. לא נולדנו אתמול. התייעלות, זכויות ומעמד בית המשפט, איילת שקד כשרת משפטים – הכול נתון לדיון וראוי לדיון. אבל אנא, בלי זריית חול בעיניים.

  2. צפרירה :

    עשרות מיליוני ש"ח

    אני מקבלת את הלוגיקה של המחבר אבל ההוצאה של עשרות מיליוני ש"ח מטרידה אותי במציאות של גרעונות ושאר ירקות.
    לכן בסופו של דבר אני מתנגדת להצעה.

  3. נעמי טלטש. :

    איילת שקץ פסולה מוסרית וככזו לא צריך לעניין אותנו בכלל מה עמדותיה לגבי "אקטיביזם שיפוטי". אבל אם עברה בשלום את אמירותיה הקוראות לשפיכת דם המנוגדת לכל חוקי המלחמה - היא תחזיר לכל המתעלמים מכך את מה שמגיע להם עבור התעלמותם.

    זה מה שמדאיג אותנו עם כניסתה של אילת שקד למשרד המשפטים- "התבטאויותיה נגד "האקטיביזם השיפוטי" הן אורות אדומים"?

    טוב רק 9 תגובות למכתב הנ"ל המופנה ליועץ המשפטי לממשלה ופורסם כאן בעבר, ובו הוא מתבקש לבדוק דברים מבהילים שפרסמה איילת שקץ הקדושה בפייסבוק שלה
    http://www.blacklabor.org/?p=55060#comments

    כל אדם בעל רמה מינימלית של מוסר אמור להזדעזע מהדברים.
    מדובר כאן במשהו שמזעזע את יסודות ההתנהלות האנושית.

    ואנחנו מתעסקים כאילו בדמוקרטיה?

  4. דליה :

    נעמי
    אכן יש בעיה בהתנהלות האנושית. יש גם בעיה בתפיסת הדמוקרטיה, המינוי הוא קריאת תיגר על מערכת המשפט ועל הדמוקרטיה. הדמוקרטיה בישראל בתהליך הידרדרות. לאט לאט הופכת המדינה ללא דמוקרטית. הבעיה היא בראש והדוגמא האחרונה היא כינוס ממשלת מעבר, שאינה אמורה ליזום חוקים בעת תקופת המעבר, וזה כשמדובר בשינוי חחק יסוד. התנהלות ראש הממשלה ביחס לחוק מראה שהוא לא מכבד את החוק. הוא רוצה להיות מעל לחוק. חמור מאוד. היחיד שזועק את הזעקה הזו הוא יאיר לפיד והוא צודק. רק חבל שהוא לבד. איילת שקד מתאימה לראש ממשלה כזה שמממש את השקפותיה.

  5. לקסי :

    דליה,
    את המשפט שלך: "לאט לאט הופכת המדינה ללא דמוקרטית" היית צריכה לנסח בלשון עבר.

  6. נעמי טלטש. :

    זה לא היא - זה אנחנו.

    לא מדובר פה בעניינים פרוצדורליים, ובכרסום המשטר הדמוקרטי.

    מדובר כאן בשרת משפטים שמחזיקה בעמדות שהן הרבה מעבר לקו האדום
    גם של משטרים דמוקרטים צולעים.

    מדובר כאן
    בציבור הישראלי
    שלא מרגיש בכלל שהאשה הזאת נמצאת עמוק עמוק מעבר לכל קו אדום.

    מדובר כאן באשה שמעל לדבריה מתנוסס דגל שחור בעליל.

    מדובר כאן באשה שעמדותיה צריכות להיפסל ע"י כל אדם הגון ובעל שכל ישר מימין או משמאל.

    מדובר כאן באתר "עבודה שחורה" למשל (והוא לא יוצא דופן) שבחר לפרסם מאמר שמצא:

    "נקודת אור אחת מנצנצת בכל זאת מיוזמתה של שקד לפנות את כיסאה בכנסת לטובת הבאה ברשימת…."

    וואו.

    וסליחה אם אני מבלבלת את המוח.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מסכימה עם המחבר כי יישום החוק הנורבגי בצורה מוגבלת יכול להיטיב עם מערכות השלטון וגם לחסוך כסף. יחד עם זאת ולמרות המחווה של איילת שקד , עמדותיה מדאיגות.

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    בלבול מוסרי שהופך לטמטום פוליטי

    כבר אץ רץ מר לפיד להושיע את נתניהו בהגישו בג"צ נגד הגדלת הממשלה.
    ובדרך הוא עוד זועק: "איפה המחנה הציוני"

    מצידי שיהיו לנתניהו 30 שרים וסגנים וחסרי תיק ודעה.

    עם 31 ח"כים הוא לא יוכל להזיז סיכה בוועדות.

    שישבור את הראש.

    השאלה היא אם האופוזיציה יודעת מה צריך לעשות.
    כנראה שלא.

    כבר רצת לבגצ מר יאיר, מדוע לא כדי לדרוש את נפנופה של השקץ מהממשלה (לכל הפחות)?

    העיקר דרשו לפסול את מומדותה של חנין שבצדק ציטטה בתגובתה לוועדת הבחירות את דברי השקץ.

    העובדה שהשקץ תפנה מקום לחברת כנסת מסיעתה ממש מרעידה את נימי ליבי.

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    כדי למנוע ספקות (בהמשך ל-בלבול מוסרי שהופך לטמטום פוליטי)

    חנין זועבי בעצמה לא גאון פוליטי במקרה הטוב. רדיפתה אחר סנסציות ופרובוקציות מעלה הרבה ספקות – אולי אין לה משהו אחר להציע.
    אבל אפילו רודפת הסנסציות הנ"ל שפיה הפיק הרבה דברי הבל מיותרים ומזיקים – לא הגיעה למעלתה של הגב' שקץ – שקראה פשוט לחסל עם שלם על כל אזרחיו ואזרחיותיו.

  10. היה לי לעונג להעשיר את ידיעותי בנושא החוק הנורבגי.לא ידעתי כלל על קיומו.יש כנרה עוקץ סמוי בנדיבותה הרבה של גברת שקד לפנות את מקומה. :

    עוקץ סמוי

  11. היה לי לעונ להעשיר את ידיעותי בנושא החוק הנורבגי.לא ידעתי כלל על קיומו.יש כנרה עוקץ סמוי בנדיבותה הרבה של גברת שקד לפנות את מקומה. :

    היה לי לעונג להעשיר את ידיעותי בנושא החוק הנורבגי.לא ידעתי כלל על קיומו.יש כנרה עוקץ סמוי בנדיבותה הרבה של גברת שקד לפנות את מקומה.

  12. רון שביט :

    אני אופוזיציה לגב' שקד כמעט בכל עניין. יחד עם זאת אני מתנגד נחרצות לכינוי "שקצ" שיוחס כאן אליה בהתייחסויות למאמר.

  13. נעמי טלטש :

    מי שמביע דברי שיקוץ, שמו יפה לו, אבל זה לא העיקר.

    1. בפוליטיקה אין חיה כזאת "אני אופוזיציה לגב' שקד כמעט בכל עניין".

    מילים מילים מילים מילים.

    כשאדם
    קורא
    להשמיד
    אוכלוסיה אזרחית שלמה –

    מילים מילים מילים והבעת שאט נפש הם חסרי ערך לחלוטין,
    במקרה הטוב.
    במקרה הרע –
    הם מאפשרים להפוך את התופעה הנתעבת לחלק מהמשחק הדמוקרטי – יעני דמוקרטי.
    בבחינת אני חולק על "הגב'" כמעט בכל דבר אבל זכותה להשמיע קולה.

    והכל כמובן בנימוס המתבקש – צילינדר שחור ועניבה עם מטריה שחורה ביד.

    במילים ישרות ולא עקומות – שת"פ מלא עם מיסיס הייד.

    2. במקרה של פוליטיקאי שקורא להשמדת אוכלוסיה אזרחית, והוא נבחר לשר משפטים – סדרי העדיפויות הם קריטיים!

    נכונה לדעתי לגמרי תגובה 10, אבל נניח שאין עוקץ – זה מה שחשוב עכשיו _החוק הנורבגי? פרוצדורות? בג"צ נגד הרחבת הממשלה (שנדחה על פניו)?

    חברה שלא מבינה את סדרי העדיפויות ולא מעמידה קווים אדומים מגיע לה כל מה שהיא מבשלת לעצמה.

    3. גם במסגרת הדמוקרטיה הצולעת בישראל ניתן היה לפעול נגד "הגב'" בלי לשבור את הכלים.

    4. ממש לאחרונה חתמתי לא בלב קל על העצומה (קישור למטה), רק אחרי שהבנתי סופית גם מהמאמר פה, גם מהתגובות (גם מתגובות לפעולה), וגם ממה שראיתי במקומות אחרים – השמאל נכשל כי אין לו ביצים!

    – כי הוא מדבר על דמוקרטיה ולא בטוח שהוא יודע מה זה (סליחה על נימה מתנשאת. לא נעים, אבל לפעמים התחושה המעיקה היא שאין ברירה.)
    – כי אפשר לירוק לו בפרצוף והוא – מדבר מדבר מדבר מדבר מדבר.

    העצומה תתפרסם בחו"ל וראוי לפחות שיראו שם שלא כולם שפנים ושיש אלפי אנשים בישראל שמוכנים לקחת איזה סיכון על עצמם. עדיף היה בעיני, אם כבר, ללכת על סיכונים אחרים, אבל זה מה שיש.

    http://www.atzuma.co.il/occupation50

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    כשהדמוקרטיה הישראלית איננה מגינה על האזרחים,
    אין פלא שעיתונאי "אמיץ" כמו חיים זיסוביץ והמערכת שלו בתיק תקשורת מתעסקים בזוטות.

    יגאל סרנה שהשתתף בדיון נראה עייף ומיואש.

    דבריו נפלו על אוזנו הערלה של זיסוביץ, שדקלם קלישאות.

    ה"פמיניסטית" שישבה לצידו של סרנה, נתנה דוגמה מובהקת לסכנה שיש בבלבול בין מסגרת לתוכן.

    כמו לאמר שגבלס, אתם יודעים, היה נכה. לא יפה להגיד נגדו דברים רעים.

  15. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    סליחה, הקישור
    http://www.23tv.co.il/257-he/tik.aspx

    פרק 960

  16. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מתוך הניו-יורק טיימס: Hanan Ashrawi, a Palestinian leader among the throngs who fulminated over Ms. Shaked’s new role, said it “is not only a threat to peace and security, but generates a culture of hate and lawlessness.”

    She has been called the Michele Bachmann of Israeli politics, a nod to their shared far-right ideology and striking appearance.

    A flash point came last June, when Ms. Shaked posted on Facebook a never-published article by a settler activist who had died. It described the entire Palestinian people as “the enemy,” called youths who become “martyrs” while attacking Israelis “snakes” and said their mothers should “go to hell” with them.

    Bloggers accused her of promoting genocide. She deleted the post and wrote an op-ed article attacking the attackers.

    “It was a mistake,” Ms. Shaked said in the interview, a day before her swearing-in. “I’m doing a lot of mistakes, like every human being.”

    http://www.nytimes.com/2015/05/16/world/middleeast/ayelet-shaked-israels-new-justice-minister-shrugs-off-critics-in-her-path.htm

    בקטע המצוטט למעלה יש הפנייה למאמר קודם של העיתון
    Israeli Politician Declares ‘War’ on ‘the Palestinian People’

    http://www.thedailybeast.com/articles/2014/07/07/israeli-politician-declares-war-on-the-palestinian-people.html

    אכן כבוד גדול לכולנו שרת משפטים מפורסמת בעולם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.