חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מאגרי הגז – העינים היפות של לוויתן

נושאים דעות, התמונה הגדולה ב 7.05.15 1:30

שדה הגז לוויתן לא יפותח בשנים הקרובות אלא אם המדינה תתערב ותפעל לפיתוח השדה. אין קונים לגז בשוק הבינלאומי. שדה הגז לוויתן לא יפותח בשל שיקולים של כדאיות כלכלית והחזר השקעה. על מדינת ישראל להתערב ולפעול לפיתוח השדה משיקולים של בטיחות אנרגטית

מאת: אמנון פורטוגלי

שדה הגז לוויתן לא יפותח, ככל הנראה, בשנים הקרובות והגז הטבעי יישאר במעבה הים ללא תלות בהחלטות של דויד גילה ורגולטורים אחרים וללא קשר לפעולות המדינה לפרוק מונופול הגז ולקביעת מחירי הגז הטבעי בארץ. גם אם הממשלה ושר האנרגיה יפטרו את הרגולטורים וייכנעו לדרישות תאגידי הגז, זה לא יביא לפיתוח מיידי של לוויתן, שכן לא הרגולטור הוא שמונע את פיתוח לוויתן, אלא השוק שמפריע לפיתוח לוויתן. הבעיה האמיתית היא שאין קונים לגז. לכן, משיקולים של כדאיות כלכלית והחזר ההשקעה, שדה הגז לוויתן לא יפותח, ככל הנראה, בשנים הקרובות. מצד שני, משיקולים של בטיחות אנרגטית, המדינה צריכה להתערב ולפעול לפיתוח השדה, לקחת עליה את מימון פיתוח השדה, בתמורה לחלק נכבד מהשותפות בשדה.

ההשקעה הנדרשת לפיתוח לווייתן, קידוח בארות הפקה, הנחת צנרת, ואסדת הפקה, נאמדת בכ 3- 4 מיליארד דולר (ללא מתקן הנזלה). פיתוח לוויתן ע"י השותפים בלוויתן, תלוי באפשרות למכור את הגז בשלשה תנאים מצטברים: מכירות לשוק יציב לתקופה ארוכה, במחיר סביר, ובהיקף המערך בכ- 10 BCM לשנה. אם אין בנמצא צרכני גז כאלו, לא תהייה הצדקה כלכלית להשקיע את הכסף הנדרש לפיתוח השדה. לרוע המזל, כיום, בתנאי השוק העולמי שנוצרו בשנה האחרונה, אין צרכנים כאלו, אין למי למכור את הגז בחוזים ארוכי טווח ובכמויות ובמחירים שישמשו בסיס לכדאיות כלכלית לפיתוח לוויתן.

ייצוא גז למזרח הרחוק ולאירופה הוא חלום באספמיה

הסיכוי למכור גז טבעי לצרכנים באירופה ובאסיה בצורת גז נוזלי LNG  או בצינור נמוך מאוד עד אפסי. הגז הישראלי אינו תחרותי דיו כדי שיוכל להתחרות בגז הנוזלי ממדינות אחרות כמו קטאר, פאפואה ניו-גיניאה, אוסטרליה, ובעתיד הקרוב ממוזמביק, ויהיה היקר ביותר מכל האופציות הללו.

לגבי אירופה, אין אפשרות טכנית-כלכלית להניח צינור גז לאירופה, יתרה מזאת, ההתפתחויות האחרונות מורות שיהייה קשה מאוד להתחרות בגז הרוסי באירופה.

בינואר 2015 נמסר שרוסיה וטורקיה הסכימו על תוואי 'הזרם הטורקי' Turkish Stream מתחת לים השחור שיעביר גז טבעי מרוסיה לטורקיה ויוון. ארבעת הצינורות המרכיבים את קו הגז יהיו עם קיבולת של 63 מליארד מ"ק BCM, והגז צפוי לעבור לטורקיה החל מדצמבר 2016. באפריל נמסר כי רוסיה ויוון עומדות לחתום על מזכר לשיתוף פעולהMOU memorandum of cooperation לבניית צינור חדש בפרויקט 'הזרם הטורקי' אשר יספק גז רוסי לאירופה דרך יוון. צינור הגז המתוכנן יכול לסייע ליוון הפך לאחד ממרכזי הפצת האנרגיה העיקריים באירופה.

הייצוא למדינות השכנות בעייתי

יצוא באמצעות צינור לטורקיה טומן בחובו סיכונים פוליטיים רבים, ירדן לא צריכה הרבה גז, ויצוא באמצעות צינור למצרים יהייה אפשרי לתקופה של 4-5 שנים, זמן קצר מידי כדי להצדיק כלכלית ולבסס עליו את ההשקעות הנדרשות להקמת צינור גז למצרים ולפיתוח שדה לוויתן. מזכר הכוונות שנחתם ביוני 2014 בין שותפות לוויתן לבריטיש גז על עסקת ענק שבמסגרתה אמור לוויתן לייצא כשישית מעתודות הגז במאגר למתקני ההנזלה של בריטיש גז במצריים, עומד על כרעי תרנגולת. העסקה היתה אמורה לאפשר את פיתוח שדה לוויתן, אלא שהרכישה של בריטיש גז ע"י ענקית האנרגיה 'של' באפריל האחרון, מעמידה בספק את השותפות של לוויתן ובריטיש גז, כך על פי ד"ר עמית מור מנכ"ל חברת אקו-אנרג'י. ונשאלת השאלה אם הבנקים יתייחסו להסכמים לייצוא גז בכמויות מהותיות למצריים, לטווח של יותר מ-5 שנים כבטוחה טובה כנגד הלוואות.

ולבסוף, השוק הישראלי אינו מספיק גדול להצדיק את ההשקעות בפיתוח לוויתן.

האסטרטגיה העיסקית של תאגידי הגז – ייצוא גז בצנורות למדינות האזור

הטענות של תאגידי הגז, שמפיצים אותה בין השאר, 'יועץ בכיר', ד"ר למזרחנות, ומומחים אחרים, כאילו 'הרגולציה הורגת את הגז הטבעי' והרגולטורים אשמים בכך ששדה לוויתן אינו מפותח, אינן נכונות. תאגידי הגז עצמם אינם מאמינים בכך, ומזה יותר משנה, האסטרטגיה העיסקית שלהם מתמקדת בייצוא גז בצנורות למדינות האזור: לירדן, לרשות הפלסטינאית ולמצרים.

במהלך 2012 החל משא ומתן בין ענקית האנרגיה האוסטרלית וודסייד לבין התאגידים השותפים בשדה לוויתן לכניסת וודסייד כשותף בלוויתן. בדצמבר 2012 נחתם זיכרון דברים שכלל רכישה של 30% מהמאגר בתמורה לעד כ-2.5 מיליארד דולר. הרציונל לכניסת וודסייד היה המומחיות שלה בתחום יצוא גז נוזלי LNG. מזכר ההבנות המקורי עבר מספר גלגולים ובתחילת פברואר 2014 נמסר על חתימת מזכר הבנות חדש לפיו וודסייד תרכוש 25% ממאגר לוויתן בתמורה ל- כ-2.7 מיליארד דולר שישולמו לשותפים. עוד נקבע כי וודסייד תיהפך רשמית לקבלנית הקידוח בכל מקרה של יצוא גז נוזלי LNG באמצעות מתקן יבשתי או צף.

במאי 2014 הודיעה נובל אנרג'י, שמחזיקה בכ-40% ממאגר לוויתן, שעסקת וודסייד אינה עומדת יותר על הפרק. לדברי צ. דיווידסון, מנכל נובל אנרג'י, "התוכניות לפיתוח של לווייתן השתנו באופן משמעותי מאז שהתחלנו את החיפוש אחר שותף לעיסקה לפני כשנתיים". דיווידסון הוסיף כי הצמיחה של שווקים באזור לגז טבעי, שיכולים להיות מסופקים על ידי צינור, יצרה 'שינויים דרמטיים' ודחתה את הצורך בגז טבעי נוזלי לשלב מאוחר יותר. הכתובת היתה על הקיר וניתן היה לצפות זאת מראש. כ- 8 חודשים לפני 'פיצוץ' עיסקת וודסייד, בספטמבר 2013 נשיא נובל אנרג'י החזיר את הדגש ליצוא גז בצינורות. ועיסקת וודסייד איבדה את הסיבה העיקרית לקיומה.

ייצוא גז טבעי מאפרודיטה למצרים

כדי לממש אסטרטגיה זו של נובל ודלק לייצוא גז טבעי למדינות האזור בצינורות, מתקיימים בימים אלו דיונים מתקדמים בקפריסין ובמצרים לייצוא גז טבעי משדה הגז אפרודיטה בקפריסין למצריים. שדה אפרודיטה בבעלות נובל אנרג'י וקבוצת דלק, נמצא בבלוק 12 במים הכלכליים של קפריסין, ויש בו כ-4.5 TCF גז טבעי (כמחצית משדה תמר). קפריסין משוועת לפתח את שדה אפרודיטה בין השאר מכיון שאספקת גז מאפרודיטה תקטין בצורה משמעותית את הוצאותיה בתחום האנרגיה. אבל בהבדל מישראל, קפריסין קטנה מלהיות שוק המצדיק את ההוצאות בפיתוח שדה אפרודיטה. הפתרון הוא בייצוא הגז ולצורך זה קפריסין תהייה מוכנה, להערכתי, לתת הטבות מרחיקות לכת לנובל ולקבוצת דלק.

ב-30 לאפריל נמסר מתאגיד אחזקות הגז הטבעי המצרי (Egyptian Natural Gas Holding Company EGAS) על חתימת מזכר הבנות (MOU) בינה לבין תאגיד הפחמימנים הקפריסאי (Cyprus Hydrocarbons Company – CHC). מדובר בבדיקות טכניות וכלכליות לקראת הקמת צינור תת-ימי באורך של 400 ק"מ לייבוא גז טבעי משדה אפרודיטה בקפריסין למצריים. הגז, בהיקף של כ- 7 BCM לשנה ישמש לשני מפעלי ההנזלה ב -IDKU של בריטיש גז ובדמייטה של יוניון פנוסה. מצפים שההסכם ייושם בתוך שישה חודשים. יו"ר EGAS העריך ​​כי הצינור הימי יושלם בתוך שנתים וחצי עד שלוש שנים, וכי הגז הקפריסאי יישלח למצרים כבר בשנת 2017, לאחר פיתוח השדה, הנחת הצינור ומתקני הטיפול בגז. עלות הקמת הצינור תחולק בין ממשלת קפריסין ונובל אנרג'י, בצד אחד, וממשלת מצרים, בריטיש גז – BG, ויוניון פנוסה, בצד השני.

מה אפשר להבין מהודעה זו?.

אם נקבל את הדברים כפי שפורסמו, ואין לקבל אותם כך, הרי שחדשות אלו סותמות את הגולל על האפשרות לייצא גז מלוויתן למצריים. נראה שנובל ודלק השכילו לנצל את המצוקה המצרית הנוכחית – מחסור בגז, את הרצון והצורך של ממשלת קפריסין לפתח את שדה אפרודיטה, ואת הצורך של בריטיש גז ויוניון פנוסה להפעיל את מפעלי ההנזלה שלהם במצרים בהם השקיעו מיליארדי דולרים. כך הם השיגו במשא ומתן השגים כלכליים מהותיים בעיקר השתתפות בהיקף הנאמד ב-75% בהקמת הצינור שעלותו נאמדת במאות מיליוני דולר.

מצד שני, אפשר וצריך להתייחס לפרסומים אלו כמערכת יחסי ציבור של יו"ר התאגיד המצרי וממשלת מצרים. הבעיות הגיאו-פוליטיות של קפריסין עם טורקיה עדיין קיימות ולא נפתרו. יש בעיות טכניות מהותיות בהנחת צינור מאפרודיטה למצרים, (וככל הידוע גם לקפריסין עצמה), לוחות הזמנים אינם ריאליים, הגז הקפריסאי יגיע למצרים במקרה הטוב ב-2018 וסביר יותר ב-2019/20, כאשר שדות הגז הקיימים היום במצריים יחזרו להפקה מלאה, ובסיכוי רב שגם שדות גז חדשים שיתגלו יתחילו להפיק גז, ובעיקר, עדיין לא התקבלה כל החלטת השקעה סופית FID באפרודיטה.

נחוצה התערבות ממשלתית לפיתוח שדה לוויתן וחיבורו לישראל

במצב הנוכחי של שוקי הגז בעולם, נראה שיהיה קשה מאוד למצוא לקוחות שיהיו מוכנים לחתום על הסכמים לרכישת גז טבעי מלוויתן בהיקף ניכר לתקופה ארוכה ובמחיר טוב, ולא נראה שקיימת אפשרות ריאלית להתחרות בגז הרוסי שמסופק בצינורות לאירופה. לכן, משיקולים של כדאיות כלכלית והחזר ההשקעה, שדה הגז לוויתן לא יפותח, ככל הנראה, בשנים הקרובות ללא תלות בהחלטות משרד האוצר והרגולטורים.

במצב רגיל, אפשר היה לטעון שאין כל בעיה שהגז בלוויתן ישאר במעבה האדמה לעתיד, אלא שמשק הגז בישראל אינו 'במצב רגיל'.  כיום יותר מ- 50% מהחשמל בישראל מופק מגז טבעי, רוב מפעלי התעשייה הגדולים תלויים בגז טבעי ולכן אמינות אספקת הגז הינה בעלת חשיבות אסטרטגית. ישראל חייבת להקטין סיכונים אלו ולהבטיח אספקת גז אמינה. כיום, אספקת הגז הטבעי לישראל מגיעה משדה גז אחד, במערכת צינורות אחת ומאסדת הפקה אחת. במצב כזה כל תקלה, טכנית או אחרת, תשבש את אספקת הגז, ותביא להפסקות חשמל – Blackout, ולכך יהיו השלכות קשות על המשק הישראלי. לכן צריך לפתח את שדה לוויתן במהירות האפשרית.

אפשר יהייה לפתח את שדה לוויתן למרות האמור לעיל בדבר אי הכדאיות של פיתוחו, אם המדינה תקח עליה חלק מההוצאות לפיתוח השדה, בתמורה לחלק נכבד מהשותפות בשדה. המדינה תעשה זאת לא בגלל העיניים היפות של לוויתן, אלא מכיון שיש הצדקה מלאה שהמדינה תממן את פיתוח השדה, מכיון שהיא אחראית על בטיחות אנרגטית, מתוך תפיסה שהמדינה חייבת לנהל ולפקח על הפעילות בתחום זה ומראיית הגז הטבעי כמשאב שכל אזרחי המדינה צריכים להנות ממנו למשך שנים ארוכות.

מודל זה, בו המדינה משתתפת במימון פיתוח השדה בתמורה לחלק מהרווחים ממנו, נהוג בהולנד באמצעות החברה הממשלתית EBN  ובנורבגיה באמצעות התאגיד SDFI.  חשוב שממשלת ישראל החדשה תשקול בחיוב שיטה זו.

אפשרות נוספת לאבטחת אספקת הגז לישראל היא חיבור לשדה אפרודיטה בקפריסין. אם אכן יחתם הסכם לייצוא גז מאפרודיטה למצרים, והשדה יפותח, אזי יש מקום לשקול השקעה של ממשלת ישראל בצינור שיחבר את אפרודיטה לישראל.

הכסף הנדרש להשקעה הממשלתית בלוויתן נמצא ברזרבות המט"ח של בנק ישראל שהיקפן עומד כיום על כ-90 מיליארד דולר, ומקורו ברכישות המט"ח של הבנק, בהיקף של כרבע מיליארד דולר לחודש, במסגרת התכנית לקיזוז השפעתה של הפקת הגז הטבעי על שער החליפין. יהייה בכך מן הצדק שכסף של המדינה שמקורו בתמר ישמש להשקעה של המדינה בלוויתן שתביא לפיתוח השדה..

https://www.youtube.com/watch?v=fXMa700Nl38

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

להלן: ראיון עם אמנון פורטוגלי בנושא לוויתן בתכנית "לונדון וקירשנבאום" בערוץ 10

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

6 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    משאב טבע כמו גז צריך להיות בבעלות המדינה ולא שום ברונים שודדים של גז

    הדודמא הטובה ביותר לבעלות המדינה היא המודל הנורבגי,שבו כמעט כל ההכנסות הולכות לטובת העם הנורבגי,בעוד שעבודות הקידוח והתחזוקה ניתנים לקבלני ביצוע ,השמחים להרוויח כסף טוב.

  2. עלאק :

    ובגלל זה דלק ונובל העדיפו את ליוויתן על תמר?

    קצת קומונסנס לא יזיק

  3. עלאק :

    לפי חוק הבנילאומי המשאבים שייכים למגלה המשאב ולא למדינה.נקודה

    חסל סדר גניבות הרכוש מנובל למדינה

  4. מיכאל לינדנבאום :

    לוביסטים של טייקונים

    שהטוקבקיסטים בשכר של הברונים השודדים של הגז לא יתחבאו באפילה מאחורי שמות אנונימיים.

  5. חדשות האנרגיה במזרח התיכון :

    […] מתווה הגז ומאמצי הממשלה לאשרו מתגלים כאן במערומיהם. המתווה אינו עונה לצרכים של המדינה אלא לאלו של תאגידי הגז של המדינה. אסור לאשר את המתווה, צריך לפעול לטובת האינטרסים של המדינה. האינטרס הישראלי הוא בטיחות אנרגטית ויתירות. לצורך זה צריך להניח צינור שני מתמר וצריך לפתח את שדה לוויתן. אלא שכיום אין הצדקה כלכלית להשקיע כ-5 מיליארד דולר כדי לפתח את שדה לוויתן שכן אין למי למכור את הגז מלוויתן. אפשר יהייה לפתח את שדה לוויתן למרות אי הכדאיות הכלכלית של פיתוחו, אם המדינה תקח עליה חלק מההוצאות לפיתוח השדה, בתמורה לחלק נכבד מהשותפות בשדה. המדינה תעשה זאת לא בגלל העיניים היפות של לוויתן, אלא מכיון שיש הצדקה מלאה שהמדינה תממן את פיתוח השדה, מכיון שהיא אחראית על בטיחות אנרגטית, מתוך תפיסה שהמדינה חייבת לנהל ולפקח על הפעילות בתחום זה ומראיית הגז הטבעי כמשאב שכל אזרחי המדינה צריכים להנות ממנו למשך שנים ארוכות. מודל זה, בו המדינה משתתפת במימון פיתוח השדה בתמורה לחלק מהרווחים ממנו, נהוג בהולנד באמצעות החברה הממשלתית EBN ובנורבגיה באמצעות התאגיד SDFI. חשוב שממשלת ישראל החדשה תשקול בחיוב שיטה זו. http://www.blacklabor.org/?p=56470 […]

  6. נחוצה התערבות ממשלתית לפיתוח שדה לוויתן וחיבורו לישראל. | חדשות האנרגיה במזרח התיכון :

    […] http://www.blacklabor.org/?p=56470 […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.