מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הליכוד מיישם בעקביות את כל השיעורים הרעים של מפא"י
כמו בזמן שלטון מפא"י, שללא פנקס המפלגה אין כל סיכוי להשיג עבודה ראויה וקידום, כך גם הליכוד בוחר בגישת 'לשלטון בחרתנו'. התפיסה הזאת הרסנית לחברה הישראלית, ועשויה בסופו של דבר, כמו במקרה של מפא"י, לסמן את תחילת סופו של שלטון המפלגה
מאת: אבי דבוש
אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדנו. אומרים גם שהיה די משעמם פוליטית. לא מהפכים ולא מדגמים צמודים. במשך שלושים שנותיה הראשונות של ישראל שלטה מפלגה אחת ללא תחרות, מפא"י. כמי שגדל במשפחה ימנית, שמעתי אינספור סיפורים על אפליה כלפי אנשי חירות האופוזיציונרים ותומכי מפלגות שאינן מפא"י, בכלל. עיון קצר בדברי ימי המדינה מגלה דה-לגיטימציה שיטתית מצד דוד בן-גוריון כלפי בגין ואנשי חירות (לימים הליכוד). התיוג, הרדיפה והאפליה, נחשבים לגורמים מרכזיים במהפך שהגיע בסופו של דבר ב-1977, בשל המיאוס שעוררו בקרב שכבות נרחבות בחברה הישראלית.
ולמה נזכרתי בזה היום, כשאני בכלל מזוהה עם השמאל הפוליטי? כי הליכוד מיישם בעקביות את כל השיעורים הרעים של מפא"י. בכלל זה דה-לגיטימציה והסתה בוטה כלפי 'השמאל', שהוא, 'כידוע', אשם בכל תחלואי המדינה, גם אחרי עשרות שנים של שלטון ימין כמעט רצוף.
קחו, למשל, את שר התחבורה של כ-ו-ל-נ-ו, ישראל כץ. לקחו לו בדיוק חמש דקות של מחאה כלפיו בנוגע לאי הפעלת תחבורה ציבורית בחגים ושבתות (לקראת סוף השבוע הארוך שלפנינו) כדי להוציא ממנו זיהוי של המוחים כ'שמאל', ושליחתם לבוז'י הרצוג. כי לשיטתו של השר כץ, כל מי שמוחה כנגד הממשלה הוא 'שמאל'. וכל מי שהוא 'שמאל' לא ראוי לתגובה רצינית. כנראה שבזמן שדמיינו שנבחר ציבור ושר בממשלה מחויב לכולנו, שר התחבורה שלנו בשש השנים האחרונות, רואה את עצמו כשר לליכודניקים בלבד. זו אולי הסיבה שהוא טרח להצטלם עם פאר טסי ולתאר אותו כ'זמר נפלא וליכודניק', כאילו השתייכותו הפוליטית רלוונטית לעשייה האמנותית שלו ומצדיקה יחס מיוחד מצד השר.
דוגמה נוספת היא פרס ישראל. נכון, מדובר בפרס בעייתי והומוגני (מבחינת הרכב ועדות השיפוט והזוכים), אך במקום לפעול לטובת הרחבת וגיוון הייצוג של הפרס החשוב הזה, נעשה ניסיון כוחני מצד הליכוד וראש הממשלה להפוך אותו למנגנון סינון של כל מי שלא מחזיק בתפיסת עולם התואמת את זו של מפלגת השלטון.
כפי שנודע בזמן שלטון מפא"י, שללא פנקס המפלגה אין כל סיכוי להשיג עבודה ראויה וקידום, כך גם הליכוד בוחר בגישת 'לשלטון בחרתנו'. התפיסה הזאת הרסנית לחברה הישראלית בכלל, משום שהיא מייצרת פגיעה באזרחים רק בשל תפיסתם הפוליטית. בנוסף, השיטה הזאת עשויה בסופו של דבר, כמו במקרה של מפא"י, לפגוע בליכוד עצמו ולסמן את תחילת סוף שלטונו.
אבי דבוש הוא תושב הנגב ופעיל פוליטי
תגיות: אבי דבוש, ישראל-כץ, מפאי, פרס ישראל
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
21 באפריל, 2015 בשעה 19:35
לפי אותו עיקרון המוצג במאמר נראה שמעוניינים גם להעסיק ברשות השידור רק ליכודניקים. ראו כתבה זו:
הרוחות סוערות בקול ישראל: "המנהל הציג מחקר מכפיש שלפיו כולנו שמאלנים"
ד"ר אברהם כרמלי, שכתב את המחקר, דירג את עמדות העיתונאים על פי חוות דעתו האישית ■ בכירים ברדיו שמתנגדים למהלכיו טוענים כי המהלך נעשה כ"חנופה" פוליטית לימין
http://www.themarker.com/advertising/1.2619569