חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ערד, עיר מדבר

נושאים בריאות ואיכות סביבה, עלו ברשת ב 14.04.15 0:12

יונתן גת כותב באורבנולוגיה על ספרו של דב פוניו: מדריך למטייל בדרום מדבר יהודה, הוצאת עמותת תיירות ערד

פוניו-ספר

העיר ערד עלתה לאחרונה לא מעט לכותרות, ולא בנסיבות משמחות במיוחד. סגירת המפעלים והאבטלה בעיר, לצד המאבקים הסביבתיים נגד הכרייה בשדה בריר הסמוך לה – מסמנים את ערד כעיר פריפריאלית הנאבקת על קיומה באופן יום-יומי. אך לצד האתגרים הקשים איתם מתמודדת העיר, קיימות גם הזדמנויות חיוביות. הספר החדש "מדריך למטייל בדרום מדבר יהודה" מאת דב פוניו מציג הזדמנות אחת כזו: פיתוח הממשק והקשר שבין העיר ערד לנופי המדבר המקיפים אותה.

פוניו, סייר ידוע ומוכר בעיר אשר יחגוג השנה את יום הולדתו ה-84, היה אחראי בעשרים השנים האחרונות לתכנונם ופריצתם של עשרות קילומטרים של שבילי טיול והליכה מסביב לעיר, אשר מושכים מידי שנה מטיילים ומבקרים רבים.

ספרו של פוניו כולל כ-40 מסלולי טיול מפורטים בדרגות קושי שונות, מטיולי משפחות ועד טיולים למיטיבי לכת. המדריך מכוון את המטיילים בליווי מפות, תצלומים ואיורים למגוון נקודות עניין בסביבה המדברית של ערד, כגון גבי מים, אתרים עתיקים, חניוני לילה ומצפורים ותצפיות. "לא צריך ללכת קילומטרים כדי להגיע לנוף הזה, עשר דקות ואתה בנחל טביה", מספר פוניו, "הספר הזה הוא הזדמנות בשבילי לשתף ולשמור את הידע שצברתי במשך שנים, חבל שהידע הזה ילך לאיבוד".

"לא הייתה כאן אמירה תיירותית אלא רצון להביא לטבע את התושבים של ערד עצמה", הוסיף פוניו, "השבילים מאפשרים את החיבור לנוף, לטבע. עד שפרצנו את השבילים אנשים בערד היו מנותקים. היום אלפי אנשים מגיעים כל שנה לערד בזכות השבילים".

החיבור בין הטבע לעיר ערד מציג לנו מודל מוצלח של איזון בין היוזמה הפרטית-וולונטרית בדמות רשת סימון השבילים – לבין העשייה התכנונית-ממסדית, בדמות רשת הרחובות העירונית. המגזר השלישי, ובמקרה זה – החברה להגנת הטבע, הוא הצד המתווך. אנו רגילים לחוות ולתאר את הנוף כמשהו השייך לכולם ומנוהל על ידי הרשות. מעין שדה בו לממסד יכולת עיצוב והשפעה בעוד שהמשתמש חווה את המרחב אשר תוכנן עבורו. המקרה של ערד מציג מקרה מאוד חריג המעלה שאלות רבות: איך מעודדים יוזמה פרטית המקדמת את טובת הכלל? מה התפקיד של הרשות במהלך זה? אלו יוזמות פרטיות נופיות חשוב וראוי לקדם אלו ראוי לגנות? יש להמשיך ולחשוב כיצד לאמץ את המקרה של פוניו אינו ברור מאליו ויש לשוב ולבחון אותו. המקרה של ערד מציג מסגרת של שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי, הציבורי והשלישי בתהליך יצירתו של נוף מקומי – ראוי שכל עיר תחשוב על מרחב הפעולה של אזרחיה בעיצוב נוף זה.

לקריאת המאמר השלם

נערך על ידי לקסי
תגיות: , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.