postpass act=ul view postpass עבודה שחורה » השמאל צריך להציב חלופה אמיתית לימין

חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

השמאל צריך להציב חלופה אמיתית לימין

נושאים בחירות 2015, כלכלת בית ב 26.03.15 0:07

בעשורים האחרונים נציגי השמאל בכנסת מחוקקים חוקי רווחה שמטרתם הקלה על מצוקות החלשים. בכך השמאל מרכך את מדיניות הימין ופוגע באפשרות של הבוחרים להבין את רוע הגזרות של הימין. אם השמאל תאב שלטון עליו לחדול מכך
מאת: ק. טוכולסקי

אז מה עכשיו?
אז מי אשם, שאל אותי חבר מהמילואים, אף אחד לא אשם אמרתי לא. השמש זרחה ושקעה וכך היא גם תמשיך. אזרחי ישראל אמרו דברם ובחרו בהמשך שלטון גוש הימין בשיתוף שותפיו הטבעיים מהגוש החרדי והימין מרכז. אנחנו יכולים להגיד כמו יותם המקראי: וְאִם־בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם עִם־ביבי וְעִם־בֵּיתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה – שִׂמְחוּ בביבי וְיִשְׂמַח גַּם־הוּא בָּכֶם. מי שבחרו באחת ממפלגות השמאל מרכז והשמאל לא הולכים לשמוח מן הסתם, אבל אחרי שנגמור להוציא קיטור צריך להתחיל לעבוד.
קל זה לא יהיה, חצור הגלילית, עיר שנזכרת בתקשורת מפעם לפעם בהקשר למפעל פרי גליל, אילן גילאון ודב חנין היו שם בכל פעם שהמפעל עמד לפני סגירה, ממשלות הליכוד בשנים האחרונות התעללו בעובדי המפעל אבל מרצ קיבלה 10 קולות בעיר והמשותפת קיבלה 4. חצור הגלילית בחרה, אז אולי רק 14 איש מהעיר עובדים במפעל ואולי שנאת הערבים והפחד מפני עלייתם לשלטון חשובה יותר מפרנסה בכבוד ואולי ג'קי לוי ממחוז צפון של הליכוד עשה עבודת שטח טובה בצפון לקראת הבחירות ואילן גלאון לא. בסופו של יום השמאל לא תרגם את התמיכה שלו בעובדי פרי גליל לקולות. גם בתל אביב וסביבתה השמאל לא בדיוק ניצח ניצחון מכריע. 38% לכל גוש השמאל ברמת גן, 39% ברעננה, 24% ברחובות, 25% בראשון לציון, 37% בנס ציונה, 45% בהרצליה ובהוד השרון. גוש השמאל גדל, בעיקר על חשבון המרכז שממשיך בנסיגה איטית משיא של 29 מנדטים ב-2006, ל-21 מנדטים ב-2015. השאלה שהייתה נכונה ב-1977 כשד"ש העבירה 15 מנדטים מתנועת העבודה ישר לידי הליכוד נכונה גם היום, איך הופכים את קולות המרכז והמרכז ימין לקולות של השמאל במקביל להתמודדות עם הסוגיה איך מעבירים מנדטים מהימין שמאלה.
את הקדנציה הקרובה ואני מאמין שבניגוד לקודמותיה הפעם היא תהיה ארוכה אם לא מלאה, צריך להעביר בחידוש פני השמאל. דור ההנהגה הנוכחי צריך ללכת הביתה. מה שעשו בחד"ש בהצלחה רבה צריך להתבצע גם במרצ ובעבודה/המחנה הציוני. בוז'י הרצוג, ציפי ליבני וזהבה גלאון צריכים ללכת הביתה. כסוציאליסט קשה לי לבטא את המחשבה אבל אולי זה יהיה נכון גם מצדם של אילן גילאון, עמיר פרץ ושלי יחימוביץ. אי אפשר להתחדש באמצעות אותם אנשים. הייתי שמח אם עמיר פרץ היה מנהיג את העבודה עם יחימוביץ ואילן גילאון היה מנהיג את מרצ, אם זה לא יקרה גם הם צריכים ללכת. השמאל צריך ליצור סדר יום. עכשיו צריך לשאול את עצמנו כמחנה האם אנחנו רוצים להמשיך להיות סביב השליש מהבוחרים או לגדול לאט או להוות אלטרנטיבה.
מה שעוד צריך לעשות זה להפסיק לרכך את שלטון הימין. בעשורים האחרונים השמאל הפך לכפפת המשי על אגרוף הברזל של הימין. מחוקקים מעולים כמו שושנה ארבלי אלמוזנינו וחייקה גרוסמן בשנות ה-70 וה-80, אורה נמיר ורן כהן בשנות ה-80 וה-90, תמר גוז'נסקי, רן כהן וענת מאור בשנות ה-90 והעשור הקודם, דב חנין זהבה גלאון, שלי יחימוביץ ואילן גלאון בעשור הקודם והנוכחי, עסקו ועודם עוסקים בחקיקה שמרככת את מדיניות השלטון במקום להציע לו אלטרנטיבה. מפלגות השמאל חלשות אבל ארגוני השמאל והחברה האזרחית שמהווים בעצם זרוע מופרטת של השלטון גם כשהוא לכאורה אינו רוצה בהם שואבים משאבים וכוח אדם מהפעילות הפוליטית ובכך תורמים שוב לריכוך אכזריותו של השלטון. אני לא אומר להפסיק לתת, להיפך תרמו לצדקה וליוזמות אזרחיות של צדק, אל תסגרו את בתיכם מפני האזרחים האומללים הנמלטים מאזורי מלחמה ואל תחדלו לשפר את הסביבה שלכם ושל זולתכם, אבל בלי פעילות פוליטית מרככת. אנחנו לא צריכים חקיקה של שמאלנים שהופכת את היום יום של שלטון הימין לאנושית, אנחנו צריכים אלטרנטיבה. זה מה שצריך לעשות עכשיו. ביקורת על עבודת הממשלה בוועדות, לא חניקה של פעילות הביקורת של הפרלמנט במעטה אינסופי של חקיקה פרטית. איך אמור הבוחר להבין שהימין גרוע אם תחת שלטון הימין השמאל עוסק בשיפורים, באמצעות קריאה בישראל היום? אם ממשלות הימין רוצות למשל להפריט את הכל אז שיעשו את זה, אנחנו צריכים להבטיח הלאמה ולקוות שהבוחר ייתן בנו אמון בקלפי ולא לכפות על הממשלה שהעם בחר את בג"צ. אנחנו לא צריכים לחנך אף אחד, אלא להציע אלטרנטיבה.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , ,

6 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    עד 1977 היתה מדינת רווחה חלקית-מדוע מתעלמים

    מדינת הרווחה החלקית של מפא"י הביאה את העם לשיאים של שיוויון בקנה מידה של צפון מערב אירופה.
    היה בטחון תעסוקתי,פנסייה מובטחת,דיור זול,חינוך חינם והסתדרות חזקה ללא זכות קיום לעבודה קבלנית.

    יש לנו מודל קיים שהתקיים במדינתינו,ואשר למרות פגמיו היה זוהר באלף אורות לעומת משטר העבדים הניאו-ליבראלי של היום.

    מדוע בורחים ממה שהיה טוב? אולי בגלל זה שמה שנקרא השמאל ,שיתף פעולה בהתלהבות עם הריאקצייה הליכודית הניאו-ליבראלית?

    שמאל ניאו ליבראלי זה שולט היום בעבודה אחרי שביצע,לפני שנתיים, השתלטות עוינת על המפלגה.

    המפלגה,שאימצה קודם לכך,לראשונה אחרי שנות דור,את האג'נדה הסוציאל-דמוקראטית בראשות שלי יחימוביץ,נפלה שוב לידי חסידי ההפרטה.

    מצב דומה קיים היום במרצ ששיתפה פעולה בזמנו,ובמרץ רב עם ההפרטה בשנות התשעים בראשות רבין ומרעיו.

    אז איזו חלופה יש לשמאל להציע,אחרי שכל השנים התחרה בלהיות יותר ליכוד מהליכוד?

  2. ק. טוכולסקי :

    ולכן מיכאל צריך להציע משהו אחר.
    אם נמשיך להציע את אותם מומחי הפרטות כמו ליבני והרצוג, נמשיך לדשדש.

  3. מיכאל לינדנבאום :

    יחימוביץ הצביעה על הכיוון הנכון

    יחימוביץ הצביעה על הכיוון הנכון,והחזירה לסדר היום את האג'נדה הסוציאל-דמוקראטית,של המפלגה שהקימה את המדינה,ואשר גם ידעה ללמוד משגיאותיה ולכונן גם מדינת רווחה.

    בוז'י,היורש של ה"ביצועיסטים" של העבודה בראשות דיין ופרס,ושל הבוגדים של ד"ש שערקו ב-1977 אל מחנה האויב המעמדי,הוא בודאי לא החלום הרטוב שלי.

    הסיפור הטראגי של השמאל המעמדי בעבודה,הוא חוסר היכולת לתרגם את הלפיד הסוציאל-דמוקראטי למנהיגות שתהיה מקובלת על המפלגה,ושתידע גם לסחוף אלקטוראלית את הציבור.

    במילים אחרות ,מנהיג\גה כריזמטי סוציאל-דמוקראטי.אולי איזה גנראל סוציאליסט בדמותו של מתי פלד בזמנו?!.

  4. ק. טוכולסקי :

    יחימוביץ ופרץ עוד יכולים להחזיר את מפלגת העבודה לכיוון. אבל להערכתי נדרש פה משהו מהותי יותר. איך יכול להיות שכל הוועדים הגדולים בליכוד אם הליכוד כל כך רע לעבודה המאורגנת? איך יכול להיות שהשכבות הכי חלשות בורחות ממי שמתיימרים להיות ס"ד כמו מאש ומעדיפות מפלגות ימין או הסתגרות במשותפת? איך יכול להיות שהמועמד לשר האוצר של המפלגה שאמורה להיות הס"ד הגדולה הוא היועץ הכלכלי של ראש הממשלה הכי נאו ליברל שהיה פה? המון שאלות ואלו רק חלק
    יש לנו הרבה שאלות לשאול את עצמנו.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    טוכולסקי
    לא כל הוועדים הגדולים בליכוד.

    אפשר לראות שהימין תוקף את הוועדים שאינם בליכוד ומנסה לתקוע טריז בעולם הוועדים כפי שהוא מנסה לעשות בכל מקום אפשרי (אשכנזים/מזרחיים, דתיים/חילוניים וכו').
    ובראש עומד האיש הכי אשכנזי, הכי חילוני, הכי ניאו-ליבראל.

    מבחינתו הטריז בתוך עולם הוועדים הוא כנראה חלק מתהליך הריסת עולם העבודה המאורגנת.

    הוועדים של הליכוד מזהים אולי את התמיכה בליכוד כסוג של הגנה, אם כי זה אולי פשטני מדי.

    צבי גוטווטר שהיה ממלא מקום של עיני, הוזז עכשיו הצידה.
    הוא מגדיר עצמו ימין מדיני ושמאל חברתי (??????????)
    הדיבור של האיש נגד ההפרטות הוא אפקטיבי מאוד, למשל נגד הרפורמה בנמלים, בפנסיה וכו'

    יכול להיות שבסוף זה נסראללה שמבין הכי טוב מה שקורה פה.
    בסוף הישראלים רועדים מפחד הסביבה שלהם ומוכנים לאכול את עצמם מבפנים בגלל הפחד הזה, מה שיהפוך את הפחד לנבואה שמגשימה את עצמה.

  6. מערכת עבודה שחורה :

    המאמר פורסם ב-29 במרץ 2015 ב"שווים" http://www.shavim.org.il/articles/yomyom/150329_tokolski.htm

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.